ניצול או לא?

[ניצת הגפן]

ניצול או לא?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3583568,00.html עם החלק הראשון - קשה לי . על החלק השני... אני צריכה לחשוב כדי לנסח. אבל - נו, באמת, אם יש סיכוי שזו מערכת עם פוטנציאל ניצול בתוך הקשר, חיייבם לתעד? להקליט? לספר על זה לכולם? נו.... אם יש ניצול - צריך לא להיות שם, אם אפשר. ואם כל הזמן מתעדים- הרי זה מעיד על זה שגם לצד השני יש מה "להרוויח" מהניצול הזה, לא? לפחות בדיעבד.... הצליחה לעצבן אותי עם הסיפור על הפסיכיאטרית על ההקבלה לעולם האקדמיה- אני עוד אגיב בהמשך

 

[22ק ו ס ם]

ההקבלה לחלוטין לא במקום

מדהים כמה שטחיות ההקבלות שקמיר עושה רק בשביל לקדם אג'נדה מסוימת. איך אפשר בכלל להקביל קשר טיפולי, שמן הסתם אחד הצדדים לא בריא נפשית או פיסית, לקשר בין מרצה לסטודנט? הפסקה הבאה כל כך דמגוגית ולא נכונה בכל כך הרבה רמות שקשה לדעת איפה להתחיל: "שהרי ברור שסטודנטיות וסטודנטים שהם צעירים לפעמים בעשרות שנים מן המרצים, מרגישים קטנים וחסרי חשיבות לעומתם, תלויים בהם בדרכים רבות, מבקשים לרצותם, לשאת חן בעיניהם ולהרשים אותם, ומפחדים לאכזב אותם. בנסיבות כאלה, ברור ש"רומן" אינו בהכרח מתקיים בהסכמה חופשית מלאה, ולא תמיד משרת את האינטרסים של צד הכפוף. לכן הוא עלול להוביל לתחושות קשות מאוד של השפלה, בושה וירידת ערך עצמי. " שתי הערות על זה: מעבר לעובדה שלא תמיד מדובר ביחסי כפיפות, לומר שזה לא תמיד משרת את האינטרסים של הצד הכפוף זה טיעון דמגוגי בעיניי. גם אם זה לפעמים קורה, מה אם המקרים שזה דווקא כן משרת את הצד הכפוף? כמה מקרים באחוזים יש לכל צד וכמה בכלל לא משרתים שום אינטרס? לקחת דוגמא קיצונית ולהחיל אותה על הכל זו שיא הדמגוגיה. ועוד הערה שהיא ככה מכניסה כאילו בדרך אגב: היא מזכירה שהסטודנטיות יכולים להיות עשרות שנים צעירים מהמרצים. שוב, מעבר לעובדה שאני לא יודע כמה פעמים זה באמת מתרחש בהבדלים של עשרות שנים (קרי 20 שנה לפחות), איזו בעייה מוסרית או חוקית צריכה להיות למישהו מיחסים שיש בין שני צדדים בוגרים ולא משנה מה פער הגילאים ביניהם? אולי, אולי אפילו דווקא העובדה שמדובר בגבר מבוגר מהווה גורם משיכה גדול יותר לצעירות? ועוד לא דיברנו על יחסים ימי ביניימים או פיאודליים וכו'.

 

[ניצת הגפן]

תודה. חשבתי שרק אני לא מבינה את ההקבלה...

לא חושבת גם אני שיש מקום לה, וגם - ל אחושבת שבכלל יש קשר בין שני המקרים. זה עדיין לא סותר את העניין שיש לדון בו בכל אחד מהם. וזה עדיין לא סותר את מה שאני כן'לא חושבת על היחסים בין מרצה לתלמידה. ובכל זאת....

 

[LastFlowers]

זה לא סותר, אבל ממסך

כמו מישהו מאד עצוב שמחפשים אותו לדמות מסויימת ומורחים את פניו באיפור כבד - אין שום סיכוי שהתחפושת לא תתפוס את תשומת הלב הראשונית שלי על חשבון הבעיה האמיתית.

 

[p i t e r פן]

לעניין הגילאים...

כפי שטענתי כבר באחד הדיונים הקודמים, אני חושב שפער הגילאים זה הדבר היחיד שמפריע לצדקנים/ות למיניהם בקשרי פרופסור - סטודנטית. אוי ואבוי, טרח זקן, אשמאי מקומט יוצא עם פותה צעירה (וגם אצלה יש משהו לא בסדר, בטח מחפשת דמות אב). אני לא מאמין שיעשו עניין מפרופסור שיצא עם אישה "בשלה", קרי עם אישה בגילו, או ממתרגל צעיר שיצא עם סטודנטית צעירה. ד"א, אני דווקא נוטה לחשוב שפערי הגילאים במקרים האלה בהחלט מגיעים לעשרים שנה לפחות, ועם זאת, איני רואה בכך בעיה.

 

[22ק ו ס ם]

אני מניח שלפעמים כן ולפעמים לא

אבל מה שמקומם בכל זה הוא שקמיר מציגה את האישה תמיד כחלשה, כזו שאין לה שום דיעה או שום יכולת הקלושה ביותר להתנגד. זה לא בא להפחית ממקרים בהחלט בעייתים שקורים או מהעובדה שיש נשים במצוקה אמיתית שאינן יודעות או יכולות להתנגד, אבל הצגה כל כך גורפת וחד צדדית לחלוטין לא מוצדקת וגם לא עומדת במבחן המציאות.

 

[ניצת הגפן]

לאמדויק

כי מה שהיא עשתה הפעם היה משהו לא מאוד חכם. היא הביאה דוגמה של אישה מנצלת, כדי להוכיח - ש... האישה תמיד מנוצלת. וכאן יש בעיה לוגית ...

 

[22ק ו ס ם]

נכון

אני דיברתי על האג'נדה הכללית שלה שהיא דומה. האישה תמיד מנוצלת, חלשה ולא מסוגלת להתנגד.

 

[p i t e r פן]

ואותי יותר מקוממת צרות המוחין של האוכלוסייה

הכללית, ולאו דווקא האג'נדה הלא מפתיעה של פמיניסטית רדיקלית. הרי ברור שאורית קמיר תחשוב ותכתוב כמו אורית קמיר. הצרה היא שהיא מוצאת יותר מדי אוזניים כרויות. ד"א, לא הבנתי מה "לפעמים כן ולפעמים לא".

 

[22ק ו ס ם]

התכוונתי שלפעמים הבדל הגילאים קטן ולפעמים לא

 

[LastFlowers]

זאת לא רק היא

אורית קמיר היא מייצג נהדר של פוסט פמיניזם, זה שהתנגדותי לו עוררה אצלך פליאה עזה. המנטרה של הזרם החדש היא להתסיס ולנבוח כמטרה, כאשר כל האמצעים כשרים. לא פלא "שבתקופת שלטונו" לא רק שכמעט ולא הושג דבר, אלא שלדידי אף הוצעדנו אחורנית בדיוק בשל אותן אוזניים כרויות שמתרבות על חשבון השכל הישר (בקיצור פרדוקסלי - סוג של "נעשה ונשמע").

 

[22ק ו ס ם]

אבל היא לא פוסט פמיניזם

היא פמיניזם רדיקלי קלאסי מבית מדרשן של מקינון ודבורקין.

 

[LastFlowers]

שמייצג את רוב הפמיניסטיות כיום

המודל הנכסף שלפתע הביא את המנחה שלי להתעקש לשבת לשיחה פרטית רק כשהדלת פתוחה, כדי "שלא ימציאו עלי אח"כ כל מיני דברים", או איזה ידיד שמהרהר באפשרות לצרף דווקא גברים לצוות שלו "כי בשביל מה להכניס ראש בריא למיטה חולה?". כן, אני מודה להן מאד אחת אחת, וביחוד לאלה הפאתטיות שמתעקשות לדבר בלשון נקבה.

 

[22ק ו ס ם]

אני לא חושב שהוא מייצג את רוב הפמיניסטיות

הזרם הרדיקלי הוא בוודאי הקולני והקיצוני מכולם. הבעייה היא שרוב האנשים עושים הקבלה בין הזרם הרדיקלי כאילו הוא המייצג של הפמיניזם ולכן מפחדים להגדיר את עצמם ככאלו כי הם לא רוצים להישמע מנותקים מדי. רוב האנשים מחזיקים בדיעות פמיניסיטיות קלאסיות רק שהם לא מוצאים לנכון להגדיר עצמם כאלו. במובן מסוים זה תוצר ההצלחה הגדולה של הפמיניזם שהיום הוא מובן מאליו. מכיוון שכך, זרמים קיצוניים נאלצים לעשות הרבה רעש כדי להשאר בתודעה.

 

[d a p h n a]

כן, זה זרם כמעט גרוע

כמו הנשים שמאמינות מאוד בשיוויון זכויות לנשים, אבל מסרבות לקרוא לעצמן "פמיניסטיות" כדי שחלילה לא יזהו אותן עם זרם זה או אחר - מה שמותיר את הבמה בידי הזרמים הקיצוניים יותר. על החתום, פמיניסטית שלא מדברת רק בלשון נקבה, אבל חושבת שעצם זה שאישה מסוגלת לומר "אני לא פמינסטית" זה דבר די פטתי.

 

[p i t e r פן]

../images/Emo45.gif

זה מה שניסיתי להגיד בדיון הקודם (דומני שלא לקחת בו חלק), אבל לי זה יצא נורא עילג, וגם נורא גברי. בקיצור, לדעתי - רדיקלים/ות דמגוגים/ות אאוט, פמיניסטיות - אין. זהו, הצלחתי לסכם את דעתי.

 

[נועה לביא]

השאלה היא

מה באמת טומנת בחובה ההצהרה "אני פמיניסטית". אפילו מילולית, זה לא נשמע כמו "אני תומכת/מוכנה להאבק למען שוויון זכויות", כי היא מראש מוטה למען מגזר מסויים.

 

[LastFlowers]

איזה קישקוש

את משווה את ההתנערות המוצדקת שלי מהזרם הפמיניסטי שמתיימר לייצג אותי (והוא לא), למי שבמכוון מתייחסת לכל מי שעומד מולה (גם אם הוא גבר) בלשון נקבה? אני גאה בכך שיש לי דעה עצמית ואני חותרת בדרכי שלי לשיוויון, במקום לקבל בביטול או בשתיקה את כל הארגונים למיניהם, "דוברות המין הנשי" או דמגוגיות בשקל כפי שאת עשית כאן למעלה שאין בינם לבין השקפת עולמי דבר וחצי דבר. פמיניזם בן ימינו (מעניין כמה פעמים עוד אאלץ לחזור על העובדה שאני מדברת על המצב כיום, ולא על כלל הפמיניזם) הוא לא שיוויון, אלא העדפת נשים והכלתן במשבצות מאד מאד מוגדרות. אני מתנגדת קולנית מאד לאפליות וגטאות, אבל הנה - שוב את מוכיחה את הנקודה שלי: ברגע שמישהי יוצאת חוצץ כנגד הדרך בה מתנהל המאבק, את ושכמותך נכנסות להיסטריה. למה? כי אצלכן, בניגוד אלי, הדרך כבר מזמן הפכה להיות למטרה, במקום האמצעי לחתור אליה.

 

[p i t e r פן]

אני לא חושב שדפנה היא ממחנה ה"את ושכמותך"...

 

[LastFlowers]

אז תקרא שוב

אני האחרונה שמשאירה את הבמה לקיצוניים - בדיוק ההיפך, הרי רק פה יצאתי לא פעם ולא פעמיים נגד האורית קמיריות או המטומטמות שמתעקשות לדבר תמיד בלשון נקבה והנזק שהן גורמות לי, ומסבירה אלף פעמים שבגלל אנשים כאלה אני לא מסוגלת לשים את עצמי תחת מטריית הפמיניזם בן זמננו ובוחרת להתנער ממנו. רוצה להסביר לי מה בדיוק פאתטי בחשיבה הגיונית עצמאית? איפה בדיוק כאן הגברת דפנה צודקת בכך שיציאתי חוצץ כנגד נשים שכאלה הופכת את "הזרם שאותו אני מייצגת" לגרוע מזה שלהן?