לא הכל, אבל הרוב..
הרשי לי לדייק אותך: snoopytush כתבה: "לא אוהבת את המושג נעלה." מדבריה בהמשך הבנתי שהפירוש שהיא נותנת לנעלה דומה יותר לפירוש של המילים: יומרני ומתנשא. לכן עניתי: אם מסתכלים על נעלה כיומרני ומתנשא... (מכאן הגיעו המילים לראשונה) והסברתי: "לא כל דבר נעלה הוא יומרני ומתנשא, שזה לדעתי מה שמפריע לכן. אתם רואים באמירה הזו: שא-מיניות היא נעלה יותר, משהו יומרני ומתנשא. זה הפירוש הרחב שלכם שיש בו הגיון ואני בטוחה שרבים יחשבו כמוכם, אבל לא זו הכוונה. א-מיניות היא נעלה, היא גבוהה היא שלב אחד נוסף כלפי מעלה. היא לא הופכת אף אחד למושלם. אדם הוא מכלול של תכונות." ואת ענית: איך אפשר להסתכל על זה אחרת? "הרי 'נעלה' בהגדרה, הוא משהו מרומם יותר, נשגב, טוב יותר; 'התנשאות' היא לטעון שאתה טוב יותר מאחרים. מכאן נובע שאם מישהו טוען שהוא X, ורוב האנשים Y, ו-X נעלה יותר מ-Y, הרי שהוא בהגדרה, מתנשא." ואני חלקתי על הסקת המסקנות שלך, שלדעתי בלי קשר לדיון עצמו, פשוט לא נכונה. ובהמשך ניסיתי לחדד ולהסביר שוב, את ההבדל בין המילים (נעלה, יומרני ומתנשא) ומכאן את כוונותי. "התקוממתי רק כשהבנתי מדברייך שא-מיניים הם אנשים נעלים יותר מאנשים מיניים" - לא אמרתי בשום שלב שאנשים א-מיניים נעלים יותר. אמרתי שא-מיניות היא תכונה נעלה יותר. אולי לא הייתי צריכה להשתמש במילה נעלה אלא רק בטובה. אני מרגישה שזה מעורר יותר מידי אנטגוניזם וזו לא היתה הכוונה. חזרתי ואמרתי את זה כל כך הרבה פעמים שזו באמת פעם אחרונה: אני רואה בא-מיניות תכונה חיובית, טובה. ולכן שמחה על היותי כזו. (וזכותי לחשוב כך וזכותכם לחלוק עלי) מי שרוצה להסיק מכאן שאני יומרנית ומתנשאת (ואת הסק כך) ורוצה להסיק שדעתי על אנשים מיניים, שהם בזויים וחייתים - שיבוסם לו. צר לי שכך אתם חושבים עלי. אני לא רואה עצמי אדם מתנשא ואם אני כזו אז באמת חבל (על עצמי). בכל אופן, לקחתי את הדברים לתשומת ליבי, וחבל לי שאנשים בפורום מרגישים וחושבים כמו שכתבת, זה רחוק מהכוונות שלי. בפעם הבאה (אם תהיה כזו) אני אברור את המילים שלי ביתר זהירות. ========================================= דיוק נוסף: ""א-מיני פסיכולוגי"? ובכן, לא אמרתי שום דבר כזה" איך אני אמורה להבין את המשפט שלך: "קטונתי מלשפוט או לבקר, אבל אם חונכת או פיתחת כזו גישה (לגבי הנאות פיזיות של הגוף) לא מפתיע אותי שאין לך צורך ממשי באוכל או במין, ואגב, זה יכול לבוא ממקום פסיכולוגי לחלוטין." ובכוונה פניתי אליך בשאלה כדי לוודא שאני מבינה אותך נכון. (ולאור דבריך האחרונים - אכן הבנתי נכון) בעיני, גוף ונפש הם דברים כ"כ צמודים ומשולבים שקשה מאוד להגיד מה קדם למה ומה גרם למה. אני יודעת שהתפיסה הרווחת היא שאנשים נולדים ככה(עם נטיה מינית כזו או אחרת). ואני גם יודעת שבנות למשל, שעברו תקיפה מינית, הרבה פעמים הופכות ללסביות. אני חושבת שהדברים הרבה יותר מורכבים מלהגיד שמי שכך מהרגע שבחן את מיניותו - זה פיזי; ומי ששינה את נטיותיו - זה פסיכולוגי. התפתחות מינית היא דבר שמתרחש בגיל הבגרות. וכולנו מגיעים לגיל הזה אחרי מטענים של חינוך וחוויות אישיות. וגם בגיל הזה עצמו, בזמן העיצוב עצמו, אנחנו עדיין ניתנים להשפעה. וגם בעיות שנראות לכאורה, לחלוטין רפואיות ופיזיות, יכולות להתברר ככאלה שנוצרו על רקע פסיכולוגי. אני מכירה באופן מאוד אישי, אדם ש-3 מומחים שונים אמרו לו שהוא עקר חסר תקנה. ברוב יאושו הוא הלך לסדנא לחפש נחמה לחיים. (הוא היה נשוי ומאוד רצה ילדים) בסדנא הוא פגש בחורה והתאהב בה (והבין שהוא בעצם לא אהב את אישתו). הוא התגרש, התחתן ועוד לפני החופה, כבר מהפעם הראשונה שהם קיימו יחסים, היא נכנסה להריון. יש להם היום חמישה ילדים! אף רופא שבדק אותו לא העלה על דעתו שאפשר להיות עקר בצורה כ"כ פיזית, על רקע פסיכולוגי. בשורה התחתונה, מה שאני מנסה לומר הוא: מה זה בכלל חשוב? למה זה בכלל משנה? אם אני א-מינית מולדת, או א-מינית פסיכולוגית, או א-מינית מתוך התפתחות רוחנית? במיוחד, שאני לא חושבת שאפשר לקבוע בוודאות מאיפה מגיע הא-מיניות. בעיני השאלה הזו נועדה כדי להצדיק או לא להצדיק, דברים מסויימים ולכן אני מסתייגת ממנה. למשל, להומו דתי שרואה במשכב זכר דבר אסור, קל יותר לקבל את עצמו ולדרוש מהחברה לקבל אותו, אם זה נובע ממקום פיזי שלא ניתן לשינוי. ואני אומרת, למי איכפת? זה מה שהוא. ואני מאמינה שצריך לקבל אדם באשר הוא אדם. אם הוא חושב שזה רע מסיבה כזו או אחרת, אז הוא צריך להאמין שזה גם בר שינוי. אם אין לו עניין להשתנות, אז למי בכלל איכפת מאיפה זה בא? ולכן גם הערה שלך, שמשתמע ממנה שאני א-מינית על רקע פסיכולוגי, מיותרת לחלוטין בהקשר של הדיון שלנו. הדיון לא נסב מה הופך אדם למיני או א-מיני, אלא האם א-מיניות היא דבר טוב או לא וכדי להסביר את הדיעות השונות הגיע גם ה'למה' של כל אחד. אני רואה את הא-מיניות כדבר טוב, כי מין זה יצר ויצרים בעיני זה דבר שצריך להתגבר עליהם, בגלל היותינו ישויות רוחיות ולא רק פיזיות. את, אם הבנתי נכון, רואה את המין כדבר נטרלי, לא טוב ולא רע, כי הוא צורך טבעי ואנחנו חלק מהמארג הטבעי הזה. כי זה חלק מהחיים. ותרשי לי להוסיף - הביולוגיים. למה לא יכול היות בפורום מקום לשתי הדיעות האלו? למה אנשים שחושבים שזו תכונה טובה בהכרח מרחיקים אנשים מיניים ויוצרים סלידה? ממה שאני התרשמתי, לאנשים מיניים בכלל אין בעיה עם הדיעה שלי והם לא מרגישים שאני מתימרת ומתנשאת מעליהם. בזמן שאת מנסה לומר לי שבגללי הם יברחו מהפורום, הם שולחים לי הודעות לתיבת המסרים האישית. מתיעצים ושואלים שאלות. ואני לא מדברת על אדם אחד. ================ אני מצטערת שבכלל הזכרתי את נושא הפגיעה המינית שעברתי, בהודעת הפתיחה שלי. זה בכלל לא צריך לעניין אף אחד כאן וזה יצר רושם מוטעה. זה נכתב בזמן שעוד כל הנושא היה חדש לי. זה הרבה יותר מסובך ממה שאת חושבת. אני לא חושבת שאני א-מינית בגלל זה ובכל מקרה זה לא משנה לי. טוב לי ככה ואין לי עניין או צורך לשנות. שנים ניסיתי לשנות. זה רק גרם לי לעבור מחוסר עניין בסקס, לסלידה ממנו. לתחושה שסקס זה משהו מעיק. דווקא ההשלמה עם המצב עושה לי הרבה יותר קל את כל הנושא. אני גם חושבת שאם יהיה לי שוב קשר רומנטי עם אדם מיני, יהיה לי הרבה יותר קל. בכל אופן, תודה על החיבוק.
