סוגיה למטפלים הזוגיים/משפחתיים/נוער
- פותח הנושא עוסית1
- פורסם בתאריך
SuperGirl 25
New member
היית מקבלת את החייל לעבודה אצלך?
הרי מבלי לראות אותו את מעריכה שיש "משהו כאן מאוד מאוד מאוד מעורער בסיטואציה ובשיפוט של הבן, משהו שדורש איבחון פסיכיאטרי לראות אם מדובר חלילה באיזו התפרצות ורק אח"כ טיפול מתמשך יותר". אם זה מה שהיית חושבת כשהחייל היה אומר לך בראיון עבודה שהוא הועף מהצבא בגלל שאמא שלו התלוננה עליו שהוא מאיים עליה בנשק, אני מאמינה שהיית פוסלת אותו (מודה-גם אני). ולכן, בשבילו זה יהיה הרס העתיד בחברה. ולא נפליג למחוזות אחרים, כמו-מה בת הזוג שלו היתה חושבת לו היתה יודעת את הסיבה האמיתית. הפתרון האופטימלי, להערכתי, הוא לפנות לטיפול פרטי. הרי האם הציעה לו והוא דחה זאת בטענה שאי אפשר כל עוד הוא חייל. כמו שרשמה יפה עוסג-אם ההורים יסבירו לו בצורה יעילה, אולי הוא עוד ישוכנע שזה צעד טוב עבורו.
הרי מבלי לראות אותו את מעריכה שיש "משהו כאן מאוד מאוד מאוד מעורער בסיטואציה ובשיפוט של הבן, משהו שדורש איבחון פסיכיאטרי לראות אם מדובר חלילה באיזו התפרצות ורק אח"כ טיפול מתמשך יותר". אם זה מה שהיית חושבת כשהחייל היה אומר לך בראיון עבודה שהוא הועף מהצבא בגלל שאמא שלו התלוננה עליו שהוא מאיים עליה בנשק, אני מאמינה שהיית פוסלת אותו (מודה-גם אני). ולכן, בשבילו זה יהיה הרס העתיד בחברה. ולא נפליג למחוזות אחרים, כמו-מה בת הזוג שלו היתה חושבת לו היתה יודעת את הסיבה האמיתית. הפתרון האופטימלי, להערכתי, הוא לפנות לטיפול פרטי. הרי האם הציעה לו והוא דחה זאת בטענה שאי אפשר כל עוד הוא חייל. כמו שרשמה יפה עוסג-אם ההורים יסבירו לו בצורה יעילה, אולי הוא עוד ישוכנע שזה צעד טוב עבורו.
צבא וקריירה
קודם כל -כן! הייתי מקבלת אותו לעבודה, במידה והייתי יודעת שהוא מטופל/טופל. אני לא מבינה - אם אינך חושבת שהבחור כשיר לעבודה, איך את יכולה לחשוב עליו ככשיר לשירות צבאי הכולל החזקת נשק?) אני, אישית, לא סבורה שבהכרח המצב כל כך חמור - עובדה שהוא מתפקד היטב בצבא. יתכן ומפקדיו מרוצים ממנו מספיק על מנת שיהיו מוכנים לעשות מאמץ ולסייע לו. ייתכן כי ניתן לסייע לו במסגרת הצבא או במסגרת פרטית - מבלי לפגוע בעתידו הצבאי או האזרחי (ניתן להרחיק ממנו את הנשק לתקופה, ולאפשר לו טיפול נפשי) כמובן שזה תלוי באבחון חומרת מצבו וגם - ברצון הטוב וביכולות של הנפשות הפועלות בצבא. אני מופתעת מההתייחסות כאן לאפשרות של התערבות פסיכיאטרית כגורם ההורס את העתיד או הקריירה של אדם. אנשים רבים עוברים משברים ונזקקים להתערבות פסיכיאטרית- זה לא בהכרח מעיד על היות האדם חולה נפש או לא כשיר. לגבי האם, אין לי ספק שצעד של דיווח הוא קיצוני ודורש כוחות נפש ובטחון כי זה הדבר הנכון וההכרחי - הייתי מעלה סוגיה זו בפניה ודנה איתה - בשום אופן לא מתוך ביקורת או שיפוט. אני חושבת שעצם הדיון על האפשרות, מאיר עבורם את הנקודה כי כהורים זכותם לפעול גם בדרך זו על מנת למנוע ממנו פגיעה בעצמו או באחרים. סביר להניח כי יחליטו לפעול בדרך אחרת המתאימה להם כגון שיחה איתו - אך נקודת המוצא שלהם תהיה שונה ואולי גם האימפקט יהיה אחר.
קודם כל -כן! הייתי מקבלת אותו לעבודה, במידה והייתי יודעת שהוא מטופל/טופל. אני לא מבינה - אם אינך חושבת שהבחור כשיר לעבודה, איך את יכולה לחשוב עליו ככשיר לשירות צבאי הכולל החזקת נשק?) אני, אישית, לא סבורה שבהכרח המצב כל כך חמור - עובדה שהוא מתפקד היטב בצבא. יתכן ומפקדיו מרוצים ממנו מספיק על מנת שיהיו מוכנים לעשות מאמץ ולסייע לו. ייתכן כי ניתן לסייע לו במסגרת הצבא או במסגרת פרטית - מבלי לפגוע בעתידו הצבאי או האזרחי (ניתן להרחיק ממנו את הנשק לתקופה, ולאפשר לו טיפול נפשי) כמובן שזה תלוי באבחון חומרת מצבו וגם - ברצון הטוב וביכולות של הנפשות הפועלות בצבא. אני מופתעת מההתייחסות כאן לאפשרות של התערבות פסיכיאטרית כגורם ההורס את העתיד או הקריירה של אדם. אנשים רבים עוברים משברים ונזקקים להתערבות פסיכיאטרית- זה לא בהכרח מעיד על היות האדם חולה נפש או לא כשיר. לגבי האם, אין לי ספק שצעד של דיווח הוא קיצוני ודורש כוחות נפש ובטחון כי זה הדבר הנכון וההכרחי - הייתי מעלה סוגיה זו בפניה ודנה איתה - בשום אופן לא מתוך ביקורת או שיפוט. אני חושבת שעצם הדיון על האפשרות, מאיר עבורם את הנקודה כי כהורים זכותם לפעול גם בדרך זו על מנת למנוע ממנו פגיעה בעצמו או באחרים. סביר להניח כי יחליטו לפעול בדרך אחרת המתאימה להם כגון שיחה איתו - אך נקודת המוצא שלהם תהיה שונה ואולי גם האימפקט יהיה אחר.
SuperGirl 25
New member
גם אני לא היתי פוסלת אותו
במידה והיה מטופל!! ואני לא חושבת שהוא לא כשיר לצבא!! להיפך!! כל ההודעות שלי הרי היו ברוח שכזה- הוא לא חולה נפשית!! (חבל שלא קראת את הודעותיי) רשמתי בפירוש שלדעתי זו בעיה של חינוך ולא של הנפש!! התכוונתי שאם היתי חושבת כמוה כמראיינת-שהוא מאוד מאוד מעורער בנפשו, היתי פוסלת!! ומניסיון מקצועי-הצבא מאוד חשדן לגבי חיילים שאיימו בנשק, בגלל זה היתי שוקלת טוב מאוד לפני פנייתי לקב"ן ולא מכיוון שאינני חושבת שטיפול פסיכיאטרי יכול לעזור!! הכוונה שלי היתה שהוצאתו מהצבא יכולה לפגוע בעתידו בחברה בצורה כלשהי ולא עצם הטיפול הפסיכיאטרי. שוב-חבל שלא קראת/הבנת את הודעותיי
במידה והיה מטופל!! ואני לא חושבת שהוא לא כשיר לצבא!! להיפך!! כל ההודעות שלי הרי היו ברוח שכזה- הוא לא חולה נפשית!! (חבל שלא קראת את הודעותיי) רשמתי בפירוש שלדעתי זו בעיה של חינוך ולא של הנפש!! התכוונתי שאם היתי חושבת כמוה כמראיינת-שהוא מאוד מאוד מעורער בנפשו, היתי פוסלת!! ומניסיון מקצועי-הצבא מאוד חשדן לגבי חיילים שאיימו בנשק, בגלל זה היתי שוקלת טוב מאוד לפני פנייתי לקב"ן ולא מכיוון שאינני חושבת שטיפול פסיכיאטרי יכול לעזור!! הכוונה שלי היתה שהוצאתו מהצבא יכולה לפגוע בעתידו בחברה בצורה כלשהי ולא עצם הטיפול הפסיכיאטרי. שוב-חבל שלא קראת/הבנת את הודעותיי
לסופרגירל, לטל קר ובכלל...
קראתי את הודעותייך בעיון רב, וגם התרשמתי מעומק הדיון. בכל אופן, כן הבנתי ממך כי היית פוסלת אותו (כך גם כתבת). בעניין השפעת הטיפול הפסיכיאטרי, התייחסתי לדבריו של אבי, לגבי רגשי האשמה של האם על כך שגרמה לו ל"רישום פסיכיאטרי". בשום אופן לא התכוונתי להעביר ביקורת, אלא להעלות נקודה לדיון. אם בכל זאת "נשמעתי" כך אני מתנצלת. למען האמת, אין לי ממש וויכוח עם אף אחת מהדעות שהועלו כאן. אני סבורה שהן משקפות היטב את מורכבות המקרה ואת הדילמה של האם. אני לא מאמינה שיש תשובה אחת נכונה, אך אני סבורה שראוי לפרוס בפני האם את כל קשת האפשרויות ולסייע לה בהתלבטות הלא פשוטה הזו. בעניין הסיכון של השימוש בנשק (לטל קר), לעתים אנו נאלצים ללכת על חבל דק כשאנו באים להעריך רמת מסוכנות, ועלינו לשאול את עצמנו איזו טעות אנו מעדיפים לעשות ומה מידת הנזק שייגרם מכל בחירה שלנו. באופן אישי אני מעדיפה לא להיות משוכנעת מדי להחליט אחרי התלבטות קשה. גם אז, ידוע לי כי כל החלטה בה אבחר תגרום לי ללא מעט כאבי בטן.
קראתי את הודעותייך בעיון רב, וגם התרשמתי מעומק הדיון. בכל אופן, כן הבנתי ממך כי היית פוסלת אותו (כך גם כתבת). בעניין השפעת הטיפול הפסיכיאטרי, התייחסתי לדבריו של אבי, לגבי רגשי האשמה של האם על כך שגרמה לו ל"רישום פסיכיאטרי". בשום אופן לא התכוונתי להעביר ביקורת, אלא להעלות נקודה לדיון. אם בכל זאת "נשמעתי" כך אני מתנצלת. למען האמת, אין לי ממש וויכוח עם אף אחת מהדעות שהועלו כאן. אני סבורה שהן משקפות היטב את מורכבות המקרה ואת הדילמה של האם. אני לא מאמינה שיש תשובה אחת נכונה, אך אני סבורה שראוי לפרוס בפני האם את כל קשת האפשרויות ולסייע לה בהתלבטות הלא פשוטה הזו. בעניין הסיכון של השימוש בנשק (לטל קר), לעתים אנו נאלצים ללכת על חבל דק כשאנו באים להעריך רמת מסוכנות, ועלינו לשאול את עצמנו איזו טעות אנו מעדיפים לעשות ומה מידת הנזק שייגרם מכל בחירה שלנו. באופן אישי אני מעדיפה לא להיות משוכנעת מדי להחליט אחרי התלבטות קשה. גם אז, ידוע לי כי כל החלטה בה אבחר תגרום לי ללא מעט כאבי בטן.
ממה שאני מכיר קב"נים...
הם פחות מוכנים לקחת סיכונים ופועלים על פי הספר שעיקר משימתם היא למנוע פגיעה בחיי אדם או פגיעה עצמית (אכן, הקב"ן בפורום רוברטו יעיד טוב יותר כמובן).. אי לכך די סביר שפנייה לקב"ן תסתיים בשחרור מצה"ל מה שבין השאר יכול להביא לריסוק הערכתו העצמית של הבן החייל ולהסלמה במתחים בבית (פתאום הבן יהיה שם כל יום, כל היום, מרוסק ומעורער סביר להניח)... מה גם שטוב שיש מקום בו הוא יודע לקבל גבולות - אם וכאשר תהיה התערבות טיפולית (אזרחית אני מקווה) ניתן להשתמש בהצלחה זו ולנסות לשכפל אותה, להבין מה מקור ההצלחה וכו'... אני הייתי פונה לשניים שלושה חברים טובים של החייל ומששתף איתם בדאגה - בכלליות, בלי פרטים שיביכו את החייל - ומבקש מהם בכל תוקף לעקוב אחריו להודיע להורים על כל גילוי חריג של תוקפנות וחוסר גבולות - חוץ מזה שגם ניתן להפיק מאותם "חברים לאוהל" איך הוא בצבא לא רק מול המפקדים, מקור סמכות ברור, אלא מול יתר החיילים: האם הוא שתלטן וכוחני? האם ניתן לראות עוד סימנים להתנהגותו בבית בצבא מחוץ לעינם הפוקחת של המפקדים?
הם פחות מוכנים לקחת סיכונים ופועלים על פי הספר שעיקר משימתם היא למנוע פגיעה בחיי אדם או פגיעה עצמית (אכן, הקב"ן בפורום רוברטו יעיד טוב יותר כמובן).. אי לכך די סביר שפנייה לקב"ן תסתיים בשחרור מצה"ל מה שבין השאר יכול להביא לריסוק הערכתו העצמית של הבן החייל ולהסלמה במתחים בבית (פתאום הבן יהיה שם כל יום, כל היום, מרוסק ומעורער סביר להניח)... מה גם שטוב שיש מקום בו הוא יודע לקבל גבולות - אם וכאשר תהיה התערבות טיפולית (אזרחית אני מקווה) ניתן להשתמש בהצלחה זו ולנסות לשכפל אותה, להבין מה מקור ההצלחה וכו'... אני הייתי פונה לשניים שלושה חברים טובים של החייל ומששתף איתם בדאגה - בכלליות, בלי פרטים שיביכו את החייל - ומבקש מהם בכל תוקף לעקוב אחריו להודיע להורים על כל גילוי חריג של תוקפנות וחוסר גבולות - חוץ מזה שגם ניתן להפיק מאותם "חברים לאוהל" איך הוא בצבא לא רק מול המפקדים, מקור סמכות ברור, אלא מול יתר החיילים: האם הוא שתלטן וכוחני? האם ניתן לראות עוד סימנים להתנהגותו בבית בצבא מחוץ לעינם הפוקחת של המפקדים?
ואני גם מאו מסכים עם אבי...
שעם כל הסיכון והטירוף שבהפניית נשק חם או קר כלפיי הורייך, להורים עצמם מאוד קשה ללכת על הצד הבטוח שאיש מקצוע היה מהלך עליו, לא לקחת סיכון שבהתערבות יצירתית-מערכתית יותר... כפי שניתן לראות בספרם המאלף של יואל אליצור וסלבדור מינושין, "מיסוד השיגעון,משפחות, טיפול וחברה" - לא אחת הפנייה החירומית לשירות של אשפוז/קטיעה חריפה ופתאומית ברצף החיים, למרות נחיצותה בחלק מן המקרים, היא מדרון שאין לו סוף, לאחריו עיקר העבודה היא שיקומית, להחזיר לאדם לפחות חלק ממה שהוא היה פעם...
שעם כל הסיכון והטירוף שבהפניית נשק חם או קר כלפיי הורייך, להורים עצמם מאוד קשה ללכת על הצד הבטוח שאיש מקצוע היה מהלך עליו, לא לקחת סיכון שבהתערבות יצירתית-מערכתית יותר... כפי שניתן לראות בספרם המאלף של יואל אליצור וסלבדור מינושין, "מיסוד השיגעון,משפחות, טיפול וחברה" - לא אחת הפנייה החירומית לשירות של אשפוז/קטיעה חריפה ופתאומית ברצף החיים, למרות נחיצותה בחלק מן המקרים, היא מדרון שאין לו סוף, לאחריו עיקר העבודה היא שיקומית, להחזיר לאדם לפחות חלק ממה שהוא היה פעם...
מהיכן נובע המדרון?
לא קראתי את הספר, אבל הצגה כאילו הפניה חירומית היא הגורמת להדרדרות ב"מדרון ללא סוף" נראית לי מאוד מאוד מאוד בעייתית, הרי אם המצב לא היה מדורדר, לא היתה הפניה חירומית לאשפוז! אז מדוע להאשים את ההפניה בהדרדרות, ולא את הסיבות להפניה בהדרדרות? ובתשובה להודעתך הנוספת - אני הייתי מדווחת בכל מקרה לא רק כאשת מקצוע, אלא גם כמישהי שיודעת את הפרטים של החייל, כי פיקוח נפש הוא לפני כל דבר אחר, ולכן הרחקת הנשק ממנו זה מספר 1, לפני כל עימות מסוג כזה או אחר או אסרטיביות כזו או אחרת שיכולים גם להוביל להסלמה.
לא קראתי את הספר, אבל הצגה כאילו הפניה חירומית היא הגורמת להדרדרות ב"מדרון ללא סוף" נראית לי מאוד מאוד מאוד בעייתית, הרי אם המצב לא היה מדורדר, לא היתה הפניה חירומית לאשפוז! אז מדוע להאשים את ההפניה בהדרדרות, ולא את הסיבות להפניה בהדרדרות? ובתשובה להודעתך הנוספת - אני הייתי מדווחת בכל מקרה לא רק כאשת מקצוע, אלא גם כמישהי שיודעת את הפרטים של החייל, כי פיקוח נפש הוא לפני כל דבר אחר, ולכן הרחקת הנשק ממנו זה מספר 1, לפני כל עימות מסוג כזה או אחר או אסרטיביות כזו או אחרת שיכולים גם להוביל להסלמה.
שני דברים -
א. גיוס כוחות מאחורי גבו של הפונה???? ב. אני חוזרת ומזהירה שלדעתי יש להמנע מכל מה שעלול להוביל להסלמה (עימותים מסוגים שונים, למשל אם יגלה שיש לו ביחידה "מרגלים" או הוריו מדברים עם אחרים מאחורי גבו) כל עוד יש לו גישה לנשק!!! (כאמור גם אם אין בכוונתו לירות בכוונה, אלא רק לנופף עם הרובה שוב ושוב כאיום, זה עדין יכול להוביל למוות בתאונה, וקרו מקרים, רבים רבים) לכן, לפני כל דבר יצירתי אחר, יש למנוע גישה לנשק, ולכן אין מנוס מעירוב הצבא.
א. גיוס כוחות מאחורי גבו של הפונה???? ב. אני חוזרת ומזהירה שלדעתי יש להמנע מכל מה שעלול להוביל להסלמה (עימותים מסוגים שונים, למשל אם יגלה שיש לו ביחידה "מרגלים" או הוריו מדברים עם אחרים מאחורי גבו) כל עוד יש לו גישה לנשק!!! (כאמור גם אם אין בכוונתו לירות בכוונה, אלא רק לנופף עם הרובה שוב ושוב כאיום, זה עדין יכול להוביל למוות בתאונה, וקרו מקרים, רבים רבים) לכן, לפני כל דבר יצירתי אחר, יש למנוע גישה לנשק, ולכן אין מנוס מעירוב הצבא.
SuperGirl 25
New member
גם דיווח לצבא והרחקת הנשק
יכול להוביל להסלמה!! בעבר היו גברים אלימים, שהיה להם צו הרחקה מבנות-זוגן ובכל זאת הם ציפצפו על זה וביצעו את זממם (בסכין מטבח, גרזן, חניקה וכו'). מי שבאמת רוצה לבצע את זממו וזו המטרה שלו, הוא יבחר כבר את הכלי הכי קרוב/קל להשגה. הנשק הוא רק הכלי. אם המטרה היא איום, אפשר לאיים גם במילים קשות. כשהנשק זמין, האיום פשוט ברור וחד יותר. בקיצור, אין פתרון מוחלט לבעיה. יש מס' פתרונות אפשריים.
יכול להוביל להסלמה!! בעבר היו גברים אלימים, שהיה להם צו הרחקה מבנות-זוגן ובכל זאת הם ציפצפו על זה וביצעו את זממם (בסכין מטבח, גרזן, חניקה וכו'). מי שבאמת רוצה לבצע את זממו וזו המטרה שלו, הוא יבחר כבר את הכלי הכי קרוב/קל להשגה. הנשק הוא רק הכלי. אם המטרה היא איום, אפשר לאיים גם במילים קשות. כשהנשק זמין, האיום פשוט ברור וחד יותר. בקיצור, אין פתרון מוחלט לבעיה. יש מס' פתרונות אפשריים.
כל זה היה נכון אם לא היה מעורב נשק
אם נניח הוא היה מרים יד בבית באיום, ואפילו סוטר לאמו, אני מסכימה שלא חייבים לרוץ לדווח לצה"ל כצד ראשון. אבל כשמדובר באיומים בנשק, חייבים קודם כל למנוע את הגישה לנשק. כמו שאם הוא היה עובד אבטחה שמאיים על אשתו בנשק - קודם כל היה צריך לדווח לחברת האבטחה שלא יתנו לו נשק. בשום אופן לא הייתי הולכת מאחורי גבו של קריזיונר ומדברת מאחורי גבו עם חבריו (זה יחזור אליו מן הסתם, וזה יכול לעצבן אותו מאוד מאוד. מסוכן לעצבן אנשים עם נשק שכבר אימו להשתמש בו) חוץ מזה, מזה זה 'גילוי חריג של תוקפנות'? למה עוד מחכים? הוא איים בנשק על הוריו!!!! ההורים עד עצם היום הזה מפחדים לגור בנפרד!!!! מה עוד צריך? צריך לחכות שמישהו יפצע או יהרג כדי לפעול? למה צריך לחפש סימנים מוזרים בצבא, כשיש כאלו סימנים בבית? מה, לאיים על ההורים בנשק זה לא מספיק טוב, צריך עוד ראיות תומכות לכך שמשהו לא בסדר? שחרור מצה"ל לא מחייב בן מרוסק ששורץ בבית. שחרור מצה"ל גם יכול להוביל לבן שמקבל טיפול פרטני, משפחה שמקבלת טיפול מערכתי, והבן עוסק בשלל תחביבים/פעילויות פנאי/עבודה/התנדבות/חברים.
אם נניח הוא היה מרים יד בבית באיום, ואפילו סוטר לאמו, אני מסכימה שלא חייבים לרוץ לדווח לצה"ל כצד ראשון. אבל כשמדובר באיומים בנשק, חייבים קודם כל למנוע את הגישה לנשק. כמו שאם הוא היה עובד אבטחה שמאיים על אשתו בנשק - קודם כל היה צריך לדווח לחברת האבטחה שלא יתנו לו נשק. בשום אופן לא הייתי הולכת מאחורי גבו של קריזיונר ומדברת מאחורי גבו עם חבריו (זה יחזור אליו מן הסתם, וזה יכול לעצבן אותו מאוד מאוד. מסוכן לעצבן אנשים עם נשק שכבר אימו להשתמש בו) חוץ מזה, מזה זה 'גילוי חריג של תוקפנות'? למה עוד מחכים? הוא איים בנשק על הוריו!!!! ההורים עד עצם היום הזה מפחדים לגור בנפרד!!!! מה עוד צריך? צריך לחכות שמישהו יפצע או יהרג כדי לפעול? למה צריך לחפש סימנים מוזרים בצבא, כשיש כאלו סימנים בבית? מה, לאיים על ההורים בנשק זה לא מספיק טוב, צריך עוד ראיות תומכות לכך שמשהו לא בסדר? שחרור מצה"ל לא מחייב בן מרוסק ששורץ בבית. שחרור מצה"ל גם יכול להוביל לבן שמקבל טיפול פרטני, משפחה שמקבלת טיפול מערכתי, והבן עוסק בשלל תחביבים/פעילויות פנאי/עבודה/התנדבות/חברים.
RE
"שחרור מצה"ל לא מחייב בן מרוסק ששורץ בבית"... שוב הלוואי וזה היה נכון... מנסיוני כסרבן גיוס החברה דואגת שתרגיש רע מאוד עם אי-השירות... וזה ממשיך ל"רדוף" אותך לנצח... אפילו חברים שלי שסירבו, כולל אני - שלא נהננו מתמיכה משפחתית בהחלטתנו - סבלנו מסוג מסוים של ירידה בערך העצמי וקשיים לחזור ולהתמודד מול סביבה לא אוהדת לאי-שירות... אבל - אני לוקח את השירות כעובדה מוגמרת ולא על זה רצוי שיהיה הדיון. לגבי השימוש בנשק - לא הייתי בסיטואציה וקשה לי לומר עד כמה זה איבוד עשתונות מסוכן... עצם זה שהם מפחדים ממנו זה כמובן סימן ברור... אבל - מאידך - זה כמובן קצת יותר מורכב מזה. בתור איש מקצוע הייתי מדווח ללא ספק. בתור חברה (כמו עוסית1 שהציגה את המקרה) הייתי שוקל עוד פעם לפני ההמלצה לדווח)...
"שחרור מצה"ל לא מחייב בן מרוסק ששורץ בבית"... שוב הלוואי וזה היה נכון... מנסיוני כסרבן גיוס החברה דואגת שתרגיש רע מאוד עם אי-השירות... וזה ממשיך ל"רדוף" אותך לנצח... אפילו חברים שלי שסירבו, כולל אני - שלא נהננו מתמיכה משפחתית בהחלטתנו - סבלנו מסוג מסוים של ירידה בערך העצמי וקשיים לחזור ולהתמודד מול סביבה לא אוהדת לאי-שירות... אבל - אני לוקח את השירות כעובדה מוגמרת ולא על זה רצוי שיהיה הדיון. לגבי השימוש בנשק - לא הייתי בסיטואציה וקשה לי לומר עד כמה זה איבוד עשתונות מסוכן... עצם זה שהם מפחדים ממנו זה כמובן סימן ברור... אבל - מאידך - זה כמובן קצת יותר מורכב מזה. בתור איש מקצוע הייתי מדווח ללא ספק. בתור חברה (כמו עוסית1 שהציגה את המקרה) הייתי שוקל עוד פעם לפני ההמלצה לדווח)...
roberto491
New member
לעוס"ת
שלום עוס"ת מצטער שרק עכשיו אני מגיב אבל חזרתי היום מחופשה המקרא שאת מתארת הוא חמור וקשה לקלוט איך חיים מתגלגלים אחד הבן עבר קו אדום שאסור לעבור אותו שהוא איום בנשק בעוד על הוריו זכור לי מקרא כזה של חיילת שאיימה בנשק על אמא האמא דיווחה לצבא הנשק נילקח ממנה עש סוף השרות והיתה במעקב מתמיד סירבה לקבל טיפול אבל במסר היה ברור עברת קו אדום אז ראשון חובה על האם לדווח למפקדים של החייל על האיום ובעצם החיים שלה מתנהלים תחת איום ועל גורם מקצועי להכנס לתמונה לטיפול משפחתי או כל סוג של התערבות זה לא יכול להשאר כך כי פה כל המשפחה בסיכון. אני מניח שבן מפעיל מניפולציה עם הוריו כך חינכו אותו כנרא כי בצבא הוא חייל טוב כי שם הוא כן מבין את כללי המשחק אבל בבית למד שהוריו נכנעים אז הוא מפעיל את החלק המופרעה שבו ללא גבולות המסר שלי לחברה שלך שאסור שהדברים ישארו כמו שהם ועליה לדווח ולהכנס למסגרת של טיפול עם זה דרך קב"ן או מסגרת כלשהיא בהצלחה מרסלו
שלום עוס"ת מצטער שרק עכשיו אני מגיב אבל חזרתי היום מחופשה המקרא שאת מתארת הוא חמור וקשה לקלוט איך חיים מתגלגלים אחד הבן עבר קו אדום שאסור לעבור אותו שהוא איום בנשק בעוד על הוריו זכור לי מקרא כזה של חיילת שאיימה בנשק על אמא האמא דיווחה לצבא הנשק נילקח ממנה עש סוף השרות והיתה במעקב מתמיד סירבה לקבל טיפול אבל במסר היה ברור עברת קו אדום אז ראשון חובה על האם לדווח למפקדים של החייל על האיום ובעצם החיים שלה מתנהלים תחת איום ועל גורם מקצועי להכנס לתמונה לטיפול משפחתי או כל סוג של התערבות זה לא יכול להשאר כך כי פה כל המשפחה בסיכון. אני מניח שבן מפעיל מניפולציה עם הוריו כך חינכו אותו כנרא כי בצבא הוא חייל טוב כי שם הוא כן מבין את כללי המשחק אבל בבית למד שהוריו נכנעים אז הוא מפעיל את החלק המופרעה שבו ללא גבולות המסר שלי לחברה שלך שאסור שהדברים ישארו כמו שהם ועליה לדווח ולהכנס למסגרת של טיפול עם זה דרך קב"ן או מסגרת כלשהיא בהצלחה מרסלו
roberto491
New member
יכול לפנות למטפל אזרחי
שלום עוס"ת הוא יכול לפנות למטפל אזרחי אך חייב אישור מהצבא לטיפול זאת אומרת לקיים מפגש או שניים עם המטפל לקסל ממנו מכתב שהוא מסכים לטפל בוא ואז לפנות לקב"ן לקבלת אישור.
שלום עוס"ת הוא יכול לפנות למטפל אזרחי אך חייב אישור מהצבא לטיפול זאת אומרת לקיים מפגש או שניים עם המטפל לקסל ממנו מכתב שהוא מסכים לטפל בוא ואז לפנות לקב"ן לקבלת אישור.
roberto491
New member
לעוסג
שאלה טובה האמת שבענין חובת דווח הדעות חלוקות החוק אומר שאם ידוע לי על משהו שהולך לבצע עברה או לפגוע במשהו חובה עלי לדווח האם המקרא הזה עומד בקריטריונים הללו, המלצתי לעוסית לאגיד לחברה שצריכה לשתף את מפקדי החייל בנושא של האיום והצבא טטפל בזה לפי הבנתה כאמור הנושא לא ברור לגמרי ותמיד כדי להתיעץ עם יועץ משפטי במקרים כאלו מרסלו
שאלה טובה האמת שבענין חובת דווח הדעות חלוקות החוק אומר שאם ידוע לי על משהו שהולך לבצע עברה או לפגוע במשהו חובה עלי לדווח האם המקרא הזה עומד בקריטריונים הללו, המלצתי לעוסית לאגיד לחברה שצריכה לשתף את מפקדי החייל בנושא של האיום והצבא טטפל בזה לפי הבנתה כאמור הנושא לא ברור לגמרי ותמיד כדי להתיעץ עם יועץ משפטי במקרים כאלו מרסלו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.