סוגיות מוסר וחברה - והפעם: סופרמרקט

[debby12]

הלכתי לתור אחר כדי לשמור על שפיותי...

להישאר ולחכות בתור אחרי בהמה שנוזפת בי היה מעצבן אותי עוד יותר.

העדפתי להתרחק מהמפגע(ת) וללכת לעמוד בתור אחר עם בני תרבות, גם במחיר של לחכות יותר זמן.

עכשיו משאני מהרהרת בכך אני תוהה אם אולי כדאי להתחיל לעשות קניות בסופרמרקט ברשת. הדבר שמרתיע אותי זה שבטח זה כולל עוד המון אריזות וקרח יבש ארוז בשקיות פלסטיק וכו'.

 

[Boston Guy]

אצלנו בטריידר ג'ו יש תור אחד ו 20 קופאים

כולם עומדים בתור אחד ומי שבראש התור הולך לקופאי הראשון שמתפנה. נראה כאילו זה בעצם מבטל את היכולת של מישהו לעשות מה שהגברת הזו עשתה... התור הנ"ל זז מהר מאוד, אבל תמיד יש בו 30-40 אנשים. , אין מצב שמישהו יצא ממנו ויצליח לחזור למקום שבו היה קודם.

 

[debby12]

גם אצלנו יש תור כזה בהול פודס

והוא באמת מצוין בעיני. יש בו 2 טורים, לא טור אחד. ומוניטור שמנחה מי משני הטורים הולך לקופה כל פעם. ולא תמיד העומדים בראש קולטים את ההנחיה נכון.

החנות של הטריידר ג'ו כה קטנה וצפופה שאין מקום לכזה דבר גם אם היו רוצים. הוא בגודל של מינימרקט ישראלי רק עם יותר קונים.

 

[תמי יונועה]

לא יודעת... זה קורה אבל זה בהחלט עדיין די נדיר

לעומת זה... היינו לפני כמה זמן בקניות עם הילדים בישראל
יום שישי בבוקר, החנות עמוסה באנשים, יש רק מוכר אחד... אני רציתי לעזוב את המקום מיד, אבל החלטתי לא להתערב, רציתי לראות איך שני הצעירים האמריקאים שלי מסתדרים בתור... אחרי עשרים דקות עזבנו מתוסכלים בלי לקנות את מה שרצינו... לא היה שם תור בכלל, פשוט אנשים דוחפים אחד את השני והמוכר המתוסכל משרת את מי שצועק יותר חזק.

 

[חייבתלהגיב]

רק בישראל...

כלומר, גם במקומות אחרים, אבל שם זה נדיר ובישראל זה תמיד ככה, ובכל מקום.
איך שהם נדחפים בכניסה לאופרה - מזעזע פשוט. זורקים כיסאות אחד על השני, צועקים שיתנו להם שוקולד. פראי אדם every one of them.

עכשיו שמישהו ייתן לי שוקולד על התגובה הזאת.
נו? מה אני, ערבייה?

 

[תמי יונועה]

אני אוהבת את ישראל

אבל יש בה גם דברים שליליים וזה אחד מהם. כשהילדים היו בקינדארגארדן לימדו אותם ללכת בשורה. במקרה הייתי בבית הספר באחד מהאימונים של הכיתה של הבן. וואו איך כעסתי כשראיתי את הקטנטנים האלה ובכל פעם שאחד מהם צייץ או זז הצידה אז החזירו את כולם לנקודת ההתחלה. היום אני מבינה את הת"ס הזה אחרת. בפעם האחרונה שביקרתי בישראל עמדתי בתחנת האוטובוס, והגיע האוטובוס ופתח את הדלת, זזתי הצידה לתת לאנשים לרדת לפני שאני נדחפת פנימה. כשנכנסתי לאוטובוס הנהג אמר לי שהוא כמעט סגר עלי את הדלת כי כשלא עליתי מספיק מהר היה נראה לו כאילו אני לא עולה על האוטובוס... לא, הנהג הזה לא רגיל, לזה שמישהו מחכה שקודם האנשים ירדו לפני שהוא מתחיל לעלות. וכן, לקח לי שנים ללמוד את זה כאן. בכל פעם כשעמדתי בתור לרכבת והיא עצרה, האינסטינקט שלי הוא לקפוץ ולעלות בשביל שהיא לא תברח לי, כאן המנטליות שונה, האינסטינקס שלהם הוא לחכות שהאנשים יגמרו לרדת... הטמיעו את זה בהם בתור לקפיטריה בקינדרגארדן.

אז כמו בכל בן משפחה אהוב, שיש בו צדדים חיוביים ויש בו צדדים שליליים, ואנחנו עדיין אוהבים אותם למרות השלילי, ככה היחס שלי למדינה ישראל... אני אוהבת אותה למרות שאנשים שם לא מחכים בתור, ואם יש תור מאורגן אז זה יוצא הדופן ולא הכלל.

אז כן, אפשר להתחיל את הדיון האם החשיבה הזאת הורגת את היצירתיות, האם לוחות זמנים בילתי אפשריים בפרוייקט הייטק יגרמו למוצר להיות מוכן יותר מהר, ואחר כך, תוך כדי ריצה, יתקנו את הבאגים, או שעדיף לחכות ולהוציא את המוצר לשוק כשהוא באמת מוכן? לא יודעת... עובדה שבראשית הגיעה לירח אבל התרסקה בנחיתה.

שנה טובה

 

[חייבתלהגיב]

השאלה לא למה זה גורם,

אלא אם את צודקת, וזו תופעה כלל ישראלית שכזאת, ואילו באמריקה זו תופעה נקודתית ונדירה.
אני טוענת שלא זה ולא זה - ובתלות במקום ובאוכלוסייה הספציפית התופעות האלה מופיעות בשתי המדינות.
בעיר הישראלית שלי, דווקא מחכים שהנוסעים יירדו לפני שעולים, מה לעשות? ואם מישהו ("לא ישראלי") מנסה להיכנס אומרים לו לחכות שהם ייצאו. מה לעשות?
ועומדים בתור בסופר השכונתי שלי, מה לעשות?
אתן רואות אותן תופעות בדיוק, אבל בחו"ל מחשיבות אותן נקודתיות (כי אתן יודעות שזה לא כך במקומות אחרים או בזמנים אחרים) ובארץ רואות בהן דפוס כללי (כי הדגימות שלכן מעטות והשליליות הן שבולטות בעיניכן ומחזקות את ה-bias שכבר יש לכן).
כן, התופעות האלה קיימות בארץ - אני לא טוענת שאתן משקרות ומה שאתן אומרות לא קרה. אני טוענת שאתן טועות לגבי כמה זה נפוץ, כל-ישראלי, וכו' (ולגבי כמה זה נדיר בארה"ב).

 

[Midriff]

מאוד מעצבן

הקופאית הייתה צריכה לענות לה ולהמשיך לטפל בדברים שלך ולא לגרום לך להרגיש לא נעים. מה זה להשאיר את העגלה בתור וללכת, ממש חוצפה.

 

[debby12]

הקופאית במצב לא פשוט...

היא היתה בעצם באמצע בחילוקי דיעות בין 2 לקוחות + היא צריכה לדאוג לא לאבד את המשרה-בשכר-מינימום שלה...

אין לי טענות אליה דווקא - מה שהיא לא היתה אומרת היה יכול לעצבן את אחת הלקוחות ולגרום לה להתלונן עליה, אז היא פשוט קפאה.

זוכרים את הסרטון ששמו פה לא מזמן על הבחור שהתעצבן על הלקוחה בתור לפניו על כך שעמדה עם עגלה מלאת מוצרים בתור האקספרס? שם הקופאית אמרה לו ישירות שאסור לה להגיד שום דבר.... אני מניחה שזה היה גם המצב במקרה שלי.