שאלה מעניינת שאלת
ואני מודה שגם לי יצא לחשוב עליה.
אני חושבת שכל גבר, ובמיוחד גברים בתפקידי מפתח או כאלו שמתמודדים עליהם, אמור לפחד.
לצערי כולנו למדנו שהוכחות הן דבר שולי ולא חשוב.
מה שחשוב הוא שמאשימים אותך.
זה לא חשוב אם אתה אשם או לא, זה לא חשוב אם אין דרך להוכיח את ההאשמות נגדך.
אם אתה מואשם - הרי שאתה אשם. מעבר לפגיעה במשפחה, בקריירה, בשם הטוב, יש גם פגיעה פיננסית אדירה, כי אתה אמור להתגונן בפני האשמות השווא האלו.
ועוד משהו מעניין מהמקרה הזה - מחקרים חדשים מראים שתלונות השווא על אונס הם כ- 5.5% - זה מתייחס רק למקרים שאחת טוענת שהיו יחסי מין עם הנאשם, והוא טוען שלא. זה לא כולל את המקרים בהם שניהם מסכימים שהיו יחסי מין, אבל היא טוענת שלא בהסכמה והוא טוען שכן בהסכמה. אין לי הערכות מה תלונות השווא כאן - אבל אני מניחה שהן הרבה יותר גבוהות.
המקרה הזה הוכיח שלא צריך ללכת כל כך רחוק כדי להרוס בן אדם. מספיק להגיד שהוא נשכב עליך בניגוד לרצונך - בום! אני חושבת שהמקרה הזה, יחד עם ה- me too המטופש, עשו יחסי ציבור נהדרים לתלונות שווא, ומעתה תהיה עליה ניכרת בהם. אין צורך להתלונן במשטרה להתמודד עם חקירה ולספק הוכחות, מהיום מספיק האש תג בטוויטר - הוא ניסה לעשות לי מסג' ולא רציתי - והעולם יחבק את המתלוננת (ויהרוס את המואשם). ובאם בכל זאת יש מראית עין של חקירה (פורד), מספיק שתעטי על פנייך פנים מפוחדות תדברי בקול ילדותי ותעירי הערות חמודות של ילדה, ותגידי שאינך זוכרת כלום --> את גיבורה לאומית.
אין לי מושג איך גברים אמורים להתמודד עם טענות כאלו. אם היו לי עיצות טובות, הייתי רושמת לי בצד וחולקת עם ילדי כשיתבגרו. העיצה היחידה היא אולי להיות בינונים, לא להתבלט, לא להצטיין, לא להיות עם הרבה נכסים, וכך הסיכון לתלונות שווא ירד.
אולי יש בכל זאת דרך - הרשתות החברתיות חייבות לאסור לפרסם בהן אישומים נגד אנשים. מי שרוצה להתלונן, שתגיש תלונה במשטרה. זה קצת יותר קשה ומצריך קצת יותר מאמץ מאשר לשלוח האש תג או אימייל לסנטור.