סטיגמה בקרב אנשי טיפול - שאלות |קפה
- פותח הנושא עוסית1
- פורסם בתאריך
שאלה לא הוגנת
השאלה הזו לדעתי לא הוגנת, מאחר ויוצאת מנקודת הנחה שאין בקרב המטפלים אנשים שהיתה להם בעבר בעייה נפשית, או בני זוג, או ילדים כאלה. בעקרון, אינני בודקת את התיק הרפואי של האנשים איתם אני מתידדת, או פונה לייעוץ מקצועי - אני סומכת על התרשמותי מהאדם. דרך אגב, גם לא בודקת אם היתה בעברם/משפחתם מחלה אחרת, כגון בעייה אונקולוגית - שעלולה, לעתים להיות קשורה בגנים.
השאלה הזו לדעתי לא הוגנת, מאחר ויוצאת מנקודת הנחה שאין בקרב המטפלים אנשים שהיתה להם בעבר בעייה נפשית, או בני זוג, או ילדים כאלה. בעקרון, אינני בודקת את התיק הרפואי של האנשים איתם אני מתידדת, או פונה לייעוץ מקצועי - אני סומכת על התרשמותי מהאדם. דרך אגב, גם לא בודקת אם היתה בעברם/משפחתם מחלה אחרת, כגון בעייה אונקולוגית - שעלולה, לעתים להיות קשורה בגנים.
השאלה אינה יוצאת מנקודת הנחה
שכזו. השאלה באה בעקבות הדיונים האחרונים בפורום,ומתוך עניין לדעת אם סטיגמה על פגועי הנפש קיימת גם אצל אנשי טיפול העובדים עמם. אני עובדת עם פגועי נפש ומאד אוהבת אותם ואת העבודה איתם. בעבודתי איתם אני רואה ומתמקדת באדם ולא במחלה. פעם אחותי שאלה אותי איך הייתי מגיבה אם היו בונים ליד ביתי הוסטל. עניתי לה שאין לי בעיה עם זה, ואכן זה כך. יחד עם זאת , אם אהיה כנה עם עצמי, לא פעם כשעולה אצלי השאלה איך אגיב אם אחד מילדי יצא עם בן זוג שידוע לי שיש לו או במשפחתו בעיה נפשית כמו סכיזופרניה או מאניה דיפרסיה, האמת היא שלא אתלהב מכך (כמובן שהבחירה שלהם - אבל לי מותר להרגיש ולחשוב...) עניין אותי לדעת איך זה אצלכם...
שכזו. השאלה באה בעקבות הדיונים האחרונים בפורום,ומתוך עניין לדעת אם סטיגמה על פגועי הנפש קיימת גם אצל אנשי טיפול העובדים עמם. אני עובדת עם פגועי נפש ומאד אוהבת אותם ואת העבודה איתם. בעבודתי איתם אני רואה ומתמקדת באדם ולא במחלה. פעם אחותי שאלה אותי איך הייתי מגיבה אם היו בונים ליד ביתי הוסטל. עניתי לה שאין לי בעיה עם זה, ואכן זה כך. יחד עם זאת , אם אהיה כנה עם עצמי, לא פעם כשעולה אצלי השאלה איך אגיב אם אחד מילדי יצא עם בן זוג שידוע לי שיש לו או במשפחתו בעיה נפשית כמו סכיזופרניה או מאניה דיפרסיה, האמת היא שלא אתלהב מכך (כמובן שהבחירה שלהם - אבל לי מותר להרגיש ולחשוב...) עניין אותי לדעת איך זה אצלכם...
לטל
ראשית, סכיזופרניה היא מחלה קשה מאוד. מעבר להתקפים עצמם, הפרעות בתפיסה ובשיפוט, האדם סובל לאט לאט מצמצום של האישיות ונגרמים לו ליקויים. כפי שאבי אומר, קיימת בעייה של שוויוניות בקשר במקרה זה. ואני מבדילה בין סכיזופרניה, שגורמת, כאמור לפגיעה והידרדרות, לבין מחלות אחרות בהן האישיות של האדם נשמרת. העניין התורשתי גם הוא מהווה בעייה, מאחר ומרבית האנשים רוצים להביא ילד לעולם - גם אנשים פגועים בנפשם. לדעתי, גם קיימת סתירה בכך שאוהבים אדם דיי על מנת להנשא לו, אך לא רוצים ילד ממנו.
ראשית, סכיזופרניה היא מחלה קשה מאוד. מעבר להתקפים עצמם, הפרעות בתפיסה ובשיפוט, האדם סובל לאט לאט מצמצום של האישיות ונגרמים לו ליקויים. כפי שאבי אומר, קיימת בעייה של שוויוניות בקשר במקרה זה. ואני מבדילה בין סכיזופרניה, שגורמת, כאמור לפגיעה והידרדרות, לבין מחלות אחרות בהן האישיות של האדם נשמרת. העניין התורשתי גם הוא מהווה בעייה, מאחר ומרבית האנשים רוצים להביא ילד לעולם - גם אנשים פגועים בנפשם. לדעתי, גם קיימת סתירה בכך שאוהבים אדם דיי על מנת להנשא לו, אך לא רוצים ילד ממנו.
הבהרות
יש כאן שני מצבים שונים - א. בן הזוג חולה ב. מישהו במשפחתו חולה. אם בן הזוג חולה- אז תלוי במה הוא חולה, ותלוי באיך זה משפיע על הקשר. אם מישהו במשפחתו חולה - WHY SHOULD I CARE? אולי גם אבדוק את התמותה במשפחתו מסרטן, דום לב, ובכלל, שיצייר לי עץ משפחתי, יקיף כל אדם שנפטר או חולה, ונדון בגנטיקה ובסיכוייה על התורשה? למה לעצור בסכיזופרניה אצל האח, אולי סבו סבל מסרטן מעי הגס? ובנוגע להבאת ילדים - דיברתי על מקרה תאורטי בו בן הזוג היה נשא או חולה פעיל במשהו (לא התיחסתי דווקא להפרעה נפשית) ש*לא היה מפריע בקשר ביננו*, *אבל היו סיכויים רבים לבעיה תורשתית חמורה* שלא ניתן היה לאתרה בזמן ההריון. האם יש קשר בין אהבה לאדם לבין ילדים? ראשית יש זוגות רבים שלא מעונינים בילדים (כן כן, כל אחד אוהב את בן זוגו, ובכל זאת לא רוצה ילדים ממנו), ושנית אפשר להשתמש בתרומת זרע/ביצית, או באימוץ. אם טוב לי עם בן הזוג, לא אפסול אותו על סעיף "תורשה", ולכן בטח ובטח שלא אפסול בן זוג בגלל שיש במשפחתו מחלת נפש.
יש כאן שני מצבים שונים - א. בן הזוג חולה ב. מישהו במשפחתו חולה. אם בן הזוג חולה- אז תלוי במה הוא חולה, ותלוי באיך זה משפיע על הקשר. אם מישהו במשפחתו חולה - WHY SHOULD I CARE? אולי גם אבדוק את התמותה במשפחתו מסרטן, דום לב, ובכלל, שיצייר לי עץ משפחתי, יקיף כל אדם שנפטר או חולה, ונדון בגנטיקה ובסיכוייה על התורשה? למה לעצור בסכיזופרניה אצל האח, אולי סבו סבל מסרטן מעי הגס? ובנוגע להבאת ילדים - דיברתי על מקרה תאורטי בו בן הזוג היה נשא או חולה פעיל במשהו (לא התיחסתי דווקא להפרעה נפשית) ש*לא היה מפריע בקשר ביננו*, *אבל היו סיכויים רבים לבעיה תורשתית חמורה* שלא ניתן היה לאתרה בזמן ההריון. האם יש קשר בין אהבה לאדם לבין ילדים? ראשית יש זוגות רבים שלא מעונינים בילדים (כן כן, כל אחד אוהב את בן זוגו, ובכל זאת לא רוצה ילדים ממנו), ושנית אפשר להשתמש בתרומת זרע/ביצית, או באימוץ. אם טוב לי עם בן הזוג, לא אפסול אותו על סעיף "תורשה", ולכן בטח ובטח שלא אפסול בן זוג בגלל שיש במשפחתו מחלת נפש.
אני חושבת שהדבר העיקרי שמכעיס אותי
(בהקשר הצר הזה כמובן P
זה פסילת מישהו בשל משפחתו. זה נראה לי כל כך לא הוגן מצד אחד, ומצד שני נראה לי כנובע יותר מסטיגמות על מחלות נפש (האם מי שמציע לפסול מישהו כי במשפחתו יש מחלת נפש, יציע דבר דומה אם במשפחה יש סרטן? מחלות לב? סכרת? שיתוק מוחין?). אה, נזכרתי בעוד משהו שמכעיס אותי, השיח הגנטי מכעיס אותי. דיברתי על זה אתמול בטלפון עם חברה, על פסילה של מישהו בגלל שבמשפחתו יש מקרה של מחלת נפש, והיא שאלה אותי בציניות, עד כמה דורות אחורה מבררים אם הוא "כשר".
(בהקשר הצר הזה כמובן P
זה פסילת מישהו בשל משפחתו. זה נראה לי כל כך לא הוגן מצד אחד, ומצד שני נראה לי כנובע יותר מסטיגמות על מחלות נפש (האם מי שמציע לפסול מישהו כי במשפחתו יש מחלת נפש, יציע דבר דומה אם במשפחה יש סרטן? מחלות לב? סכרת? שיתוק מוחין?). אה, נזכרתי בעוד משהו שמכעיס אותי, השיח הגנטי מכעיס אותי. דיברתי על זה אתמול בטלפון עם חברה, על פסילה של מישהו בגלל שבמשפחתו יש מקרה של מחלת נפש, והיא שאלה אותי בציניות, עד כמה דורות אחורה מבררים אם הוא "כשר".שוב פעם, לטל
טל, נראה לי שאיכשהו, את עושה קצת סלט מהכל. אף אחד לא מדבר כאן על פסילה, ובדיון על מחלות נפש, הנושא גלש למחלות תורשתיות בכלל - ולאו דווקא למחלות נפש. הפסילה היחידה שאני נתקלת בה כרגע (ואני מאמינה שזה רק בלהט הוויכוח) היא שלך - פסילה של דעות. דיון שכזה, כמו כל דיון, צריך להתקיים תוך כבוד והקשבה רק כך כל אחד יכל להרגיש שהוא באמת יכול לבטא את מה שהוא מרגיש וחושב ורק כל יוכל להיות דיון אמיתי ומעמיק. לדעתי, האמירה הציניות, עם כל הכבוד לחברתך, מיותרת ופוגעת.
טל, נראה לי שאיכשהו, את עושה קצת סלט מהכל. אף אחד לא מדבר כאן על פסילה, ובדיון על מחלות נפש, הנושא גלש למחלות תורשתיות בכלל - ולאו דווקא למחלות נפש. הפסילה היחידה שאני נתקלת בה כרגע (ואני מאמינה שזה רק בלהט הוויכוח) היא שלך - פסילה של דעות. דיון שכזה, כמו כל דיון, צריך להתקיים תוך כבוד והקשבה רק כך כל אחד יכל להרגיש שהוא באמת יכול לבטא את מה שהוא מרגיש וחושב ורק כל יוכל להיות דיון אמיתי ומעמיק. לדעתי, האמירה הציניות, עם כל הכבוד לחברתך, מיותרת ופוגעת.
לדעתי האמירה שלה מדויקת מאוד
הדיון כאן היה על דעתנו על חולה נפש כבן זוג לנו או לילדינו, והגיע גם למה קורה כשיש מחלת נפש במשפחה. לדעתי השוואה בין מחלות נפש למחלות אחרות כאמצעי לעליה על סטיגמה הוא לא גלישה, אלא מתבקש. כשלא מעונינים בבן זוג (לנו או לילדינו) בשל מישהו חולה במשפחתו אני רואה בכך פסילה.
הדיון כאן היה על דעתנו על חולה נפש כבן זוג לנו או לילדינו, והגיע גם למה קורה כשיש מחלת נפש במשפחה. לדעתי השוואה בין מחלות נפש למחלות אחרות כאמצעי לעליה על סטיגמה הוא לא גלישה, אלא מתבקש. כשלא מעונינים בבן זוג (לנו או לילדינו) בשל מישהו חולה במשפחתו אני רואה בכך פסילה.
אוי, אוי, טל
אני מצטטת למענך הגדרה מאוד מדוייקת, בעיני, לסטיגמה כלפי נפגעי נפש - מתוך אתר "קולות" - אתר של צרכני בריאות נפש: "סטיגמה הינה הצמדת תווית שלילית לאדם או לקבוצת אנשים. סטיגמה כלפי אדם המתמודד עם הפרעה נפשית כוללת דעות קדומות ואפלייה כלפיו, פחד ממנו וחשדנות. התנהגות סטיגמטית כלפי המתמודד עם הפרעה נפשית מאופיינת בביקורת שלילית כלפיו, בהתעלמות ממנו, בדחייה ובנטייה להאשימו במצבי אלימות שונים גם אם אין לו קשר לכך". נראה לי שזה לא המצב כאן. הנושא של תורשה הוא אמיתי ומוכח ואין שום קשר עם סטיגמה, לכן הוא רלוונטי לדיון. כל אדם רשאי להתלבט ולעשות את ההחלטות שלו - ורצוי שיתלבט ויעשה את הבחירה הנכונה לגביו ולבן זוגו. הרי עדיף להתלבט מאשר להחליט להיכנס לקשר מבלי להתלבט - רק משום שהרעיון יפה, או משום שמישהו יכעס עלייך אם התלבטת. בעניין הפסילה - הרי זה תלוי מה פוסלים, את מי פוסלים ולמה, לא? זה שונה אם אדם שולל אופציה לגבי עצמו או פוסל את דעתם של אחרים. בעניין אמירתה של חברתך - אני עדיין חושבת שהיא מיותרת ופוגעת, יותר מכך, יש בה קונוטציה חריפה לסלקציה שעשו הנאצים בשואה. אני מקווה שאת מסוגת לראות שכל האנשים שהשתתפו בדיון זה מביעים רגישות ואכפתיות לנושא לא פחות ממך.
אני מצטטת למענך הגדרה מאוד מדוייקת, בעיני, לסטיגמה כלפי נפגעי נפש - מתוך אתר "קולות" - אתר של צרכני בריאות נפש: "סטיגמה הינה הצמדת תווית שלילית לאדם או לקבוצת אנשים. סטיגמה כלפי אדם המתמודד עם הפרעה נפשית כוללת דעות קדומות ואפלייה כלפיו, פחד ממנו וחשדנות. התנהגות סטיגמטית כלפי המתמודד עם הפרעה נפשית מאופיינת בביקורת שלילית כלפיו, בהתעלמות ממנו, בדחייה ובנטייה להאשימו במצבי אלימות שונים גם אם אין לו קשר לכך". נראה לי שזה לא המצב כאן. הנושא של תורשה הוא אמיתי ומוכח ואין שום קשר עם סטיגמה, לכן הוא רלוונטי לדיון. כל אדם רשאי להתלבט ולעשות את ההחלטות שלו - ורצוי שיתלבט ויעשה את הבחירה הנכונה לגביו ולבן זוגו. הרי עדיף להתלבט מאשר להחליט להיכנס לקשר מבלי להתלבט - רק משום שהרעיון יפה, או משום שמישהו יכעס עלייך אם התלבטת. בעניין הפסילה - הרי זה תלוי מה פוסלים, את מי פוסלים ולמה, לא? זה שונה אם אדם שולל אופציה לגבי עצמו או פוסל את דעתם של אחרים. בעניין אמירתה של חברתך - אני עדיין חושבת שהיא מיותרת ופוגעת, יותר מכך, יש בה קונוטציה חריפה לסלקציה שעשו הנאצים בשואה. אני מקווה שאת מסוגת לראות שכל האנשים שהשתתפו בדיון זה מביעים רגישות ואכפתיות לנושא לא פחות ממך.
כשבאים לפסול בגלל תורשה וגנטיקה
ולא רק באדם אלא גם בסביבתו, אין מה להתפלא שעולות קונוטציות כאלו. לפסול לא רק מישהו עם מחלת נפש, אלא גם מישהו שבן משפחתו חולה נפש, נראה לי אכן נגוע בסטיגמה של האימה והפחד ממחלת נפש, כי בירור כזה לא מתבצע בתדירות כזו על דברים נפוצים בהרבה, כסרטן או סכרת או מחלות לב.
ולא רק באדם אלא גם בסביבתו, אין מה להתפלא שעולות קונוטציות כאלו. לפסול לא רק מישהו עם מחלת נפש, אלא גם מישהו שבן משפחתו חולה נפש, נראה לי אכן נגוע בסטיגמה של האימה והפחד ממחלת נפש, כי בירור כזה לא מתבצע בתדירות כזו על דברים נפוצים בהרבה, כסרטן או סכרת או מחלות לב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.