אז ככה
היי
זה בעקבות משהו טרי שעוד שנייה אספר עליו
החוסר ניסיון שלי נראה לי בעקבות חוסר ביטחון עצמי עקב משקל גבוה ובית דתי
מאז שאני הייתי נערה בבית הספר שקלתי הרבה, ואי לכך, וגם בגלל בעיות עם אבא שלי *חוסר תמיכה/אהבה* לא הרגשתי בטוחה בעצמי. חייתי באיזשהוא קיום עלוב כזה, שלא באמת חייתי. לא יצאתי לדייטים, לא היו לי הרבה חברות ולא היה כיף. בערך לפני כמה שנים קיבלתי החלטה שאני יורדת במשקל, ומאז ירדתי 40 קילו. אני יכולה לספר שעכשיו אני מרגישה הכי נפלא שהרגשתי אי פעם. וזה לא רק בזכות המשקל. כלומר, זה כן, אבל ההורדה הייתה רק ההתחלה.אני מסתכלת ומנסה להיזכר איך הייתי לפני כמה שנים וזה לא נתפס כי אני במקום כ"כ אחר עכשיו. אני מחבבת את עצמי והגעתי למסקנה שאני שווה ומגיע לי שמישהו יאהב אותי. אני יוצאת הרבה יותר ויש לי כמה חברות טובות שאני אוהבת. החוסר נסיוון אגב זה גם כי הייתי נשארת בבית הרבה כך שאופציות לא היו וגם לא הכרתי הרבה אנשים.
רק לפני איזה חודשיים התחלתי לצבור ניסיון מיני. בגיל 28, עם קוביות אגב, הייתה לי את הנשיקה הראשונה. בדייט הראשון. הראשון אי פעם. בגיל 28.כמובן שלא סיפרתי את זה את זה לבחור. הייתה נשיקה מדהימה. הדייט השני היה פחות טוב אבל הזיכרון של הראשון נשאר. מאז היו עוד כמה התנסויות. מה שמפריע לי עכשיו זה שהדייטים נגמרים בהתחרמנויות ולא באיזשהוא עתיד לקשר רציני. בדיוק אתמול היה לי דייט כזה, שנגמר אצלו במיטה מתחת לפוך. היה כיף ביותר, ועצרתי את זה בזמן, וטוב שכך. *טכנית אני לא בתולה אבל זה קצת יותר מסובך* והיום דיברנו והוא אמר לי שאני מתוקה אבל הוא לא רואה עתיד לקשר מכמה סיבות *מקום מגורים, מצב בחיים*. אני צוברת ניסיון מיני שזה טוב ויפה, אבל כן הייתי רוצה גם חבר ראשון
אני מתחילה ללמוד שנה הבאה, ככה שאני מניחה שיהיו לי יותר אופציות. אבל נו, אני כבר רוצה שהוא יגיע. המישהו הזה שמגיע לי