טענו חיטין והודה לו בשעורין
(טוב, לא בדיוק, אבל זה הכי קרוב שמצאתי)
הפסוקים אכן מאלפים, אבל לא בכיוון שעליו שאלתי. מאחר שכל האוכל בפסוקים האלה הולך למזבח ולא למאכל אדם, נותרת בעינה השאלה לגבי טיגון עמוק במטבח העממי של ימי קדם.
ויקיפדיה מציינת את המאה החמישית לפנה"ס כמועד שלגביו ידוע שאנשים השתמשו בשמן זית לטיגון עמוק, אבל לא מצאתי נתונים לגבי אופן הטיגון - טמפ', משך וכיו"ב נתונים מהותיים לתהליך. יש גם אזכורים של טיגון בשמן עמוק אצל הרומאים, אבל המתכון היחיד שהוזכר התגלה כעוף אפוי שרק מתחיל בטיגון קצר וממש לא עמוק. אפילו בערך הויקיפדי של ההסטוריה של הקובה (kibbeh), אין ציר זמן כלשהו ואין פירוט לגבי ההסטוריה של הקובה המטוגנת.
 
שוב, תודה על הציטוט המעניין מ"ויקרא", אבל אשמח לקרוא קצת מידע מוצק, מעבר לטרולינג ההדדי.
(טוב, לא בדיוק, אבל זה הכי קרוב שמצאתי)
הפסוקים אכן מאלפים, אבל לא בכיוון שעליו שאלתי. מאחר שכל האוכל בפסוקים האלה הולך למזבח ולא למאכל אדם, נותרת בעינה השאלה לגבי טיגון עמוק במטבח העממי של ימי קדם.
ויקיפדיה מציינת את המאה החמישית לפנה"ס כמועד שלגביו ידוע שאנשים השתמשו בשמן זית לטיגון עמוק, אבל לא מצאתי נתונים לגבי אופן הטיגון - טמפ', משך וכיו"ב נתונים מהותיים לתהליך. יש גם אזכורים של טיגון בשמן עמוק אצל הרומאים, אבל המתכון היחיד שהוזכר התגלה כעוף אפוי שרק מתחיל בטיגון קצר וממש לא עמוק. אפילו בערך הויקיפדי של ההסטוריה של הקובה (kibbeh), אין ציר זמן כלשהו ואין פירוט לגבי ההסטוריה של הקובה המטוגנת.
 
שוב, תודה על הציטוט המעניין מ"ויקרא", אבל אשמח לקרוא קצת מידע מוצק, מעבר לטרולינג ההדדי.
