Sgt. Pepper-ביקורת אלבום
מאת John LennonS השנה: 1966, החודש: יוני, היום: הראשון לחודש, האירוע: Stg. Pepper’s lonely hearts club band יוצא לחניות. באותו זמן נמכרו בחנויות ברחבי בריטניה חולצות ויקטוריניות שעליהן נכתבו משפטים קליטים משונים, ומעניינים כדוגמת: I Was Lord Kitchener´s Valet. חברי הלהקה לא התעלמו מכך... ולכן, או יותר נכון כהמשך של התופעה הוקלט שיר, שכתב פול, בהשראת אותה תופעה, הידוע לכולנו כ: Stg. Pepper’s lonely hearts club band. האלבום כולל שירים ברוח שונה לחלוטין, הוא פסיכודלי ובזמנו היה יחיד במינו מבחינת תכנים. אחד הדברים שגרם לביטלס לפרץ כזה של כישרון הוא ללא ספק נטילת הסם LSD, שמוזכר באחד השירים (התייחסות לכך עוד תגיע), עליו אמר פול: "It opened my eyes, we only use one-tenth of our brains. Just think what we´d accomplish if we could tap that hidden part." בתחילה חשב ג´ורג´ מרטין כי דעתם של הביטלס נטרפה... בקשות מוזרות ומשונות של הביטלס להוסיף להקלטות שלהם קולות של חווה לדוגמא, וכן שימוש בכלים אשר לא נשמעים באוזנו של אדם, אולי זו של כלב... המפיק מרטין חשש שאלבום זה לא ירחיק לכת וילבלב, ויהדוף את קהל היעד שכן הרעיון נשמע לו כה רחוק מהמציאות. למזלנו, הדיסק יצא, הקולות המיוחדים נשמעים בו, הפסיכודליה המטורפת היא שעשתה את האלבום, שבאוזני רבים נחשב לטוב ביותר. קשה לראות נושא מרכזי לדיסק זה, לפחות לעין בלתי מזויינת, או במקרה זה לאוזן, מעבר לפסיכודליה שעופפת אותו. אני אנסה למצוא, למרות שאיני בטוח בדבר. אחד הנושאים שבולטים לי הוא חוסר היכולת להבין את ההקשרים בין המילים בחלק מהשירים, ואני לא בטוח אם הביטלס אפילו הבינו מה הם ההקשרים. נכון ישנו בכול שיר סיפור מאוחריו אבל לעיתים קשה לחבר את הקצוות ולראות את הסיפור באופן ברור, דבר שמאוד מוסיף לפסיכודליה שבאלבום, מעבר למוסיקה עצמה. ראו לדוגמא את Lucy in the sky with diamonds, שיר שראשי התיבות שלו הוא LSD שלמעשה מרמז על כך שנעשה העת שימוש בסמים של הביטלס והמילים בו אינן מתקשרות: "Newspaper taxis appeared on the shore waiting to take you away" – איזה חוף? לקחת לאן? מה זה זה אומר בכלל? אני לא חושב שתהיינה תשובות לשאלות אלו, לפחות לא חד משמעיות (ולמי שלא מכיר את הביוגרפיה של השיר: הוא נכתב לא בהקשר של LSD כך אומרים, אלא לאחר שג´ון ראה ציור של בנו שבו מצוירת לוסי, חברה לכיתתו בשמיים). הנושא המרכזי השני שחשוב להזכיר ולבטח כל חובב ביטלס שמעריך את עצמו קצת יודע, הוא מותו של פול. נכון, המוות הוא נרטיב (תספיר?) גם באלבומים אחרים אבל באלבום זה הוא חזק מאוד. תחילה יש להתייחס לעטיפה. שבה מופיע קבר, ועליו גיטרה בס, הכלי שבו ניגן פול. בחלק האחורי של העטיפה: פול היחיד שמסתכל לאחור. ועכשיו לרמזים בשירים: "Wednesday morning at five o’clock as the day begins”, רומז למותו של פול (לפי ההשערות קרה בחמש בבוקר), “people running around it´s 5 o´clock”, שוב אותו רמז. וכמובן בשיר הסיום המדהים (“He blew his mind out in a car”), המשלב הכל, פסיכודליות, חוסר קישורים, סיפור מלא, סיפור ריק והכול באותו שיר, איזה יופי! כעת אני רוצה רגע להוסיף פרט פיקנטי לגבי העטיפה (שעלותה היתה 25,000 פאונד). בעטיפה המקורית הוכנסו פניו של גאנדי. מפיקי האלבום דחו את העטיפה הזו בטענה שהיא עלולה לגרום לכך שהיא עלולה לפגוע בקהל היעד ההודי. האלבום שהתחיל עם שירו של פול על להקת הלבבות הבודדים של הסמל פילפל, היה צריך שם... והנה מגיעה רעיון של פול שמציע כי האלבום יקרא על שם השיר, כלומר ליצור בדוי לאמת. להעמיד פנים שהלקה הזו אכן קיימת והיא יוצרת האלבום. להקה חדשה נוצרה! ואפילו ניתן שיצרה בילבול בקרב שומעי הביטלס.. האם זהו אלבום ביטלס, או שמא לא?!?! האם זהו האלבום הגדול ביותר של הביטלס? יתכן... האם הוא יזכר כאלבום הגדול ביותר? אני חושב שכן... מדוע? אני לא יכול לשפוט את האלבום רק בזכות השירים עצמם. אני כפי שראיתם לא התייחסתי רבות לשירים כל אחד בנפרד(בהנחה שמי ששמע יודע על איזה שירים מדובר, ומי שלא שמע ישמע אחרי הביקורת שלי), אלא לרעיון, לחדשנות למקוריות לאומץ ולניסיון לייצר דיסק פורץ דרך. אני חושב שהדיסק נתן במה ללהקות אחרות להפיק בעתיד אלבומים פסיכודלים, למרות שאיני חובב פסיכודליה מובהק, ולמעשה קידם את התחום הזה. הביטלס לא ישפטו רק לפי שיריהם, לפחות לא באלבום הזה, אלא על היכולת להיות פורצי הדרך, הוגי הרעיון.
הועלתה מחדש הביקורת היפה של John LennonS לאלבום.
