סיכום שבוע האלבום-Revolver

[John LennonS]

רגע מ ק ר ט נ י? אתה מסכים איתי

בנוגע לסוגייה הזו שהביטלס לא חידשו דבר עם האלבום הזה שלהם? אם כבר להגיד את האמת, אני חושב שRevolver הוא אפילו יותר פסיכודלי מהסמל. שיר כמו Tomorrow Never Knows הוא שיא השיאים לדעתי. וחוץ מזה בעניין הזה הביטלס לא היו פורצי דרך גדולים נורא.

 

[מ ק ר ט נ י]

נכון...

אבל מה שהם כן היו זה יוצרים מצויינים שהיו מסוגלים ליצור ברמה הכי גבוהה בכל תחום שהם ניסו. ואתה צודק לגבי tommorow never knows (שהוא פסיכודלי, אבל בשבילי הוא מהווה יותר שיר מצחיק, בעיקר בגלל היצור הבלתי מזוהה ברקע שכל הזמן צורח).

 

[ערןלוי]

אני חותם על כל מילה

של לנון ומקרטני. לגבי פפר וחוסר החידוש שלו, לגבי ריבולבר וראבר סול המחדשים הרבה יותר (בפרט ריבולבר), לגבי הביטלס ופסיכדליה באופן כללי, לגבי פט סאונדז כמובן....

 

[מ ק ר ט נ י]

אתם יודעים מה...

(נא לא לסקול אותי באבנים בעקבות האמירה הבאה) לדעתי סרג'נט פפרס מצליח להרשים ולחדש בזכות העטיפה... (חחח... והנה ההסבר): למען האמת, סרג'נט פפרס הוא למעשה לכאורה עוד אלבום בסידרה, שלמעשה הפסיכודליה שלה התחילה בעיקר בריבולבר. אולם, להזכירכם, ריבולבר עטוף בעטיפה אפורה למדי, דבר שלא מעניק לו תחושה של חידוש, למרות שלמען האמת, הוא היה מאד מחדש... מצד שני, סרג'נט פפרס הוא בעל עטיפה מרשימה, צבעונית, ואולי המפורסמת ביותר בתולדות המוזיקה. כמובן, שעטיפה זה לא הכל, ואני לא טוען שסרג'נט פפרס הוא חסר תוכן ללא העטיפה שלו (כמובן שלא). אני רק טוען שבמובנים מסויימים, יכול להיות שגם הכיסוי משפיע על הערכת התוכן. ולכל אלה שרוצים להגיב בתגובות נזעמות: אל תטרחו... אני לא מסכים (לפחות לא לגמרי) עם מה שאמרתי כאן, אבל זה מין רעיון שפתאום עלה לי והייתי חייב להזכיר אותו.

 

[מוטי פ]

sgt.pepper`s

רציתי לכתוב כמה מילים על האלבום הזה שעליו נכתב פה לפני מספר ימים(ואני מבקש את סליחתכם שאני פותח הודעה חדשה). כשיצא האלבום sgt.pepperws קרה משהוא בעולם אנשים שאלו מה זה אפשרי? התשובה הייתה כן הנה הביטלס עשו זאת... ברור שלפני שיצא sgt.pepperws כבר קרה משהו נפלא בעולם; היתה ביטלמניה... וכל האלבומים הקודמים של הביטלס וגם אחריו הם נפלאים. אגב, אילו היו טועים בשנת הוצאתו של אלבום אחר של הביטלס בשנה אחת יתכן שלא הייתי מבחין בכך, לא כך לגבי sgt.pepperws (זה אומר משהו לא?). בהאלבום הזה שיצא ב 1967 בתקופה בה הטכנולוגיה הייתה פרמטיבית למדי הביטלס הרשו לעצמם ליצור הקלטות נפלאות (בין השאר ע"י שימוש בכלים שונים, הקלטות של כלים במהופך, הקלטות של חיות וכדומה). השיר האחרון בתקליט הוא שיר נפלא (רבים יגידו מצמרר) שמורכב למעשה משני שירים של לנון ושל מקרטני. sgt.pepper`s היה לאלבום הנמכר בכל הזמנים עד 1984 אז הוציא מייקל ג'קסון את "מותחן" ששבר את השיא הזה... לסיום אני רוצה, יותר נכון נאלץ (בעקבות דברים שקראתי כאן) לציין שהביטלס עשו כל מיני דברים (סיגנונות אם תירצו) וכולם נפלאים, כך שלדעתי, זה לא נכון לומר שאלבום כל שהוא הוא טוב מאחר. מוטי

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

../images/Emo35.gif../images/Emo110.gif

לא הבנתי כלום ממה שכתבת.

 

[מוטי פ]

לאורנה

מה שרציתי להגיד זה שכשיצא sgt.pepper`s העולם נדהם מהחדשנות והתעוזה של הביטלס. אנשים (כאילו) לא האמינו שאפשר לעשות דבר כזה במוזיקה (מה עוד שמדובר בשנת 1967). התייחסתי גם לכך שבסקירתו לאלבום טעה "לנון" בשנת הוצעת האלבום; הוא כתב בטעות שהאלבום יצא ב1966, ציינתי שאם שזה היה מדובר באלבום אחר יתכן שלא הייתי שם לב, אבל שנת יציאתו של sgt.pepper`s הוא ארוע מיוחד שלא שוכחים. מוטי

 

[John LennonS]

מוטי, יש לי תיקון לגבי השנה

אם תבדוק בשרשור של הדיבור על האלבום תראה שאני איפה שהוא בשרשור הזה כתבתי: "תיקון" ובהודעה עצמה רשמתי שהאלבום התפרסם בשנת 67 ולא 66 כמו שנכתב במאמר שלי. אל תוציא לי שם רע סתם כך

 

[מ ק ר ט נ י]

וגם לא ל"לנון"

נא לא להחליף בטעות בין JohnLennonS ל "ל נ ו ן".

 

[John LennonS]

חוץ מזה שהדברים שלך לא ממש נכונים

אנשים כבר ראו דברים דומים לאלבום הזה של הביטלס, בניגוד לדברים שכתבתי במאמר שלי שנכתב לפני זמן רב כבר, ומאז ידיעותי ודעותי קצת השתנו. הביטלס לא היו פורצי דרך גדולים מידי, הם בסה"כ היו ממשיכי דרכם של להקות כמו יארדבירס וביץ' בויס שפט סאונדס שלהם היה פריצת דרך הרבה יותר גדולה מזו של הביטלס. חוץ מזה הביטלס לא היו בודדים במערכה, היו להקות כמו הקינקס והיו להקות וכמו המודי בלוז...

 

[מוטי פ]

"גון" יקירי

ראיתי את התיקון שלך. חלילה, לא התכוונתי להוציא לך שם רע ואני מצטער אם הבנת זאת כך. המאמר שלך יפה ונהנתי לקרוא אותו. אני מבין שדעתך השתנת מאז, אבל העובדות מדברות בעד עצמן ומה שעשה sgt.pepper`s (וכמובן כל מה שהביטלס עשו)לא הצליחו לעשות הלהקות שהזכרת. מוטי

 

[ערןלוי]

פפר

"אבל העובדות מדברות בעד עצמן ומה שעשה sgt.pepper`s (וכמובן כל מה שהביטלס עשו)לא הצליחו לעשות הלהקות שהזכרת." מה למשל הצליח לעשות פפר שלא הצליחו לעשות הלהקות האלה (למעט למכור המון המון עותקים?) אתה מדבר הרבה באויר אבל לא נותן דוגמאות קונקרטיות... איפה החדשנות המוזיקלית הזו שהדהימה את העולם?

 

[מוטי פ]

כן ערן, העובדות מדברות בעד עצמן

עוד לפני צאת sgt.pepper`s נעשת מוזיקה פסיכדלית, אבל היה זה sgt.pepper`s שהדהים את העולם בחדשנות המוזיקלית שלו. אתה מוזמן לבדוק מה עשה האלבום עם צאתו (ולא חשוב אם אתה באופן אישי חושב שהעולם לא היה צריך להתרגש מהאלבום הזה). אגב, בכל העולם עדיין מציינים את הוצאתו של האלבום בתוכניות בכלי התקשורת. מצפיה והאזנה לתוכניות האלה תוכל ללמוד מה עשה האלבום הזה... כשמלאו לאלבום 25 שנה אמר עליו גורג' מרטין את הדברים הבאים: "עברו 25 שנה מאז יציאתו ואין תקליטים רבים שלא נשכחים במשך רבע מאה ואני מניח שמקומו במוזאון". לסיום חשוב לי להדגיש שכל אלבומי הביטלס נפלאים ומרגשים וההתייחסות כאן היא לחדשנות המוזיקלית והמיוחדות של sgt.pepper`s. מוטי

 

[ערןלוי]

ידידי מוטי...

אתה כותב: "עוד לפני צאת sgt.pepper`s נעשת מוזיקה פסיכדלית, אבל היה זה sgt.pepper`s שהדהים את העולם בחדשנות המוזיקלית שלו" לא עובדות ולא נעליים. אתה "מוכיח" טענתך שפפר "הדהים את העולם בחדשנות המוזיקלית שלו" בקביעה ש"פפר הדהים את העולם בחדשנות המוזיקלית שלו." זה בערך כמו שאני אגיד "היום יורד גשם. העובדות מדברות בעד עצמן. עובדה - היום יורד גשם." אני האחרון שצריך לספר לו על המקום שסרג'נט פפר תופס בעולם ועל התגובה שהייתה לו כשהוא יצא, עם כל הכבוד. טענתי היחידה היא שלא מדובר בחידוש **מוזיקלי***, אלא קונספטואלי. החשיבות של פפר היתה קונספטואלית ולא מוזיקלית. תראה, מוטי, אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את המוזיקה של התקופה. אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את הביץ' בויז, את פרנק זאפה, את היארדבירדז, את הקינקס, את בוב דילן, את הבירדז, את לאב..... אני בטוח שאתה מסוגל לגבש דעה בעצמך, עם כל הכבוד לתוכניות שעושים לכבוד "25 שנה לפפר" (ואני חושב שראיתי את כל התוכניות בנושא שאתה ראית...). בציטוט שהבאת של ג'ורג' מרטין אין שום התייחסות לחדשנות המוזיקלית של האלבום!!! הבעיה עם הביטלס היא שבגלל שהם היו להקה כזו גדולה - מכל הבחינות, ומכל ההיבטים - יש מיתוס עצום בנוגע אליהם. ולפעמים קשה מאוד להפריד את המיתוס מהמציאות. לפעמים אנשים שוכחים - או פשוט לא יודעים - את כל הדברים האחרים שהיו. יש אנשים שנראה כאילו זו משימה בשבילם להפיץ את המיתוס הזה. אני מצטער, אבל אתה פשוט טועה. אני אשמח אם תסביר לי איפה מתבטאת החדשנות המוזיקלית הזו שכביכול הדהימה את העולם (ולא, להגיד "החדשנות המוזיקלית שהדהימה את העולם מתבטאת בחדשנות המוזיקלית שהדהימה את העולם" לא נחשב...

)

 

[מוטי פ]

sgt.pepper`s

שלום ערן. אתה מנתח את דברי בצורה מגוכחת למדי. ציינתי עובדה שבכל העולם מציינים את הוצאתו של sgt.pepper`s ומדגישים שהוא הדהים את העולם בחדשנות המוזיקלית שלו. האם זה לא נכון? האם זה כמו להגיד שהיום יורד גשם? אם כן, הרי לך עוד מישהו שטוען שהיום יורד גשם: פיל קולינס בתוכנית טלויזיה על sgt.pepper`s: "זה השפיע על היחס לתקליטים, אנשים חשבו אם זה אפשרי? - הם (הביטלס) עשו זאת אז כמובן"... "אני מניח שזה הראה לכולם שיש עוד חדר ושאפשר לשחק בחדר הזה ובכל זאת זה יהיה תקליט מסחרי". ערן, אתה מציין שאתה האחרון "שצריך לספר לו על המקום שסרג'נט פפר תופס בעולם ועל התגובה שהייתה לו כשהוא יצא, עם כל הכבוד", אז אני מצדיע לך. אני, כמובן, גם מודה לך על כך שאתה בטוח שאני מסוגל לגבש דעה בעצמי "עם כל הכבוד לתוכניות שעושים לכבוד 25 שנה לפפר". אז מה אתה אומר? לדעתך ויתרתי על היכולת הזו והשארתי את גיבוש דעתי לטובת התוכנית הנ"ל ולדבריו של פיל קולינס ושכמותו? יש מיתוס עצום בנוגע לביטלס? נו, חידשת משהו. ערן, מאז ראשית שנות השישים ועד היום מיליוני בני אדם בכל העולם אוהבים מאוד את הביטלס ונהנים מאוד מהשירים שלהם. זה לא אומר שלא היו דברים אחרים. כבר אמרתי הביטלס לא פעלו בחלל ריק. גם חברי הביטלס התייחסו להשפעתם של מוזיקאים שהזכרת ואחרים, אבל הביטלס הגיעו במוזיקה שלהם למקומות שאף להקה אחרת לא הגיעה. מוטי

 

[John LennonS]

זה בסדר

דבר אחד הוא בטוח נכון, מה שביטלס עשו ולא עשו הצליח

 

[John LennonS]

האלבום נמכר טוב אמת

חדשנות אין הרבה, כלומר יש אבל לא משהו מרעיש אוזניים. האלבום הוא לדעת רבים טוב מאוד ולדעת רבים אחרים בינוני ואפילו לא איכותי, מדעות ששמעתי... בכול אופן הפפר הוא אלבום טוב אבל לא חדשני, ולא הביא פריצת דרך, בניגוד לדברי במאמר, שכפי שאמרתי השתנו די הרבה מאז כתיבתו...

 

[Shinobi]

האלבום מוכר בעיקר בזכות העטיפה שלו

 

[HelterSkelter1]

פריצת דרך...

האלבום הביא ועוד איך לפריצת דרך... פריצת הדרך העיקרית והמשמעותית של האלבום היא בכמה מישורים: שיאים חדשים בהלחנת שירי פופ ומורכבותם - לפי דעתי, סרג'נט פפר הוא אלבום מורכב יותר מפט סאונדס של הביצ' בויז, ולפי דעתי גם מעפיל עליו. אבל זה לא העיקר. סרג'נט פפר הביא את המורכבות למיינסטרים. פט סאונדס של הביצ' בויז לא התקבל יחסית, ונמכר פחות מאלבומיהם הקודמים של הביצ' בויז, ופחות מסרג'נט פפר. אחרי סרג'נט פפר, נראה שהכל היה פתוח יותר לחדשנות ומורכבות, הפסיכדליה התפתחה ונעשה מורכבת יותר, ובסופו של דבר גם הרוק המתקדם התפתח מהפסיכדליה. ואם מדברים על מורכבות, אז כנראה ש Freak Out! של פראנק זאפה, שיצא בדומה לפס סאונדס, גם הוא ב 1966, היה מורכב ומאתגר אף יותר מפט סאונדס, אבל הוא לא הפך את זאפה למיינסטרים ואת המוסיקה שלו למשהו מקובל. אז עיקר חדשנותו של סרג'נט פפר הוא בהלחנת שירי פופ בצורה מורכבת יותר וחדשנית יותר(יש אפילו שינויי משקלים, ב Good Morning), בתפיסת עולם מורכבת וניסיונית יותר, ופתיחת הדלתות משמעותית בעולם הפופ, שהשפיעה בעצם על כולם. להזכירכם גם יצא ב 1966 האלבום "רבולבר" שהכיל בתוכו כבר שירים מורכבים וניסיוניים יותר לעומת כל מה שהיה לפני, במיוחד אלנור ריגבי, For No One וTomorrow Never Knows שמכיל גיטרות מנוגנות לאחור, דבר חדשני ביותר באותה התקופה, בנוסף לכך שזהו אחד השירים הפסיכדליים וה"מוזרים ביותר" שנעשו עד אז בעולם הפופ \ רוק, במיינסטרים (וגם לא). לסיכום, זה נכון שהיו דברים לפני סרג'נט פפר, לא פחות מורכבים, אבל סרג'נט פפר הצליח להביא לשינוי התפיסה של מוסיקת פופ, דבר שפט סאונדס לא הצליח לעשות במידה גורפת כ"כ, וזוהי בעיקר התרומה של הביטלס. אגב, בקשר לאלבום, לדעתי מדובר באלבום מצויין, ללא ספק בין הטובים שנעשו בשנות השישים. אפשר לא לאהוב אותו, אבל להגיד עליו שהוא "לא איכותי"... לא יודע, זה לא נראה לי משהו שאפשר להגיד על אלבום שכזה.

 

[הניבלונגים]

נמחקה לי הודעה ארוכה

אז אכתוב קצת יותר בקיצור עכשיו... קודם מסכים לגמרי, סרג'נט פפר הוא קודם כל אחלה תקליט ואולי בזה יחודי, כמו פט סאונדס הוא לא היה אלבום ניסיוני של להקה חדשה וחסרת ניסיון, אלא יצירה מגובשת של להקה שיודעת מה היא רוצה ונמצאת בשיאה, בניגוד לפט סאונדס האלבום הזה גם הצליח בצורה מונמנטלית ובכך אולי חשיבותו העיקרית. אני חושב שהביטלס עשו באמת משהו שלא עשו לפניהם, אני חושב שזאפה הלחין קטעים מורכבים יותר, הפינק פלוייד עשו משחקים הקלטה וסאונד מורכבים, הסטונס שילבו את הסיטאר לפניהם, צריך להבין שבין 65 ל 69 כולם עשו ניסויים במוסיקה, זה המהות של הפסיכדליה, הניסיונות הללו עומדות בבסיס הג'אנר, מה שמיוחד בסרג'נט פפר, הוא שהביטלס יצרו אותו ב 1967 היו רק שתי להקות שהיו יכולות את האוףסטרים הפסיכדלי המעניין ולהפוך אותו למיינסטרים: הביטלס והביץ' בוייז, שתי הלהקות ניסו לעשות את זה בהצלחה חלקית (הביטלס עם ריבולבר והביץ' בויז עם פט סאונדס) ואז עברו לניסיון הגדול באמת, אני לא יודע עד כמה הינו מדברים על האפשרות שסרג'נט פפר הוא האלבום הטוב בהיסטוריה לו היה יוצא smille של ווילסון וחבריו הגולשים, מה שבטוח, משנשאר הסמל פלפל לבד הוא עמד במשימה הייטב והכניס את הפסייח למרכז הבמה המוסיקלית בארה"ב ובריטניה (ובשאר העולם). בלי סרג'נט פפר, אף אחד לא היה מוציא יותר מ 10 ד' על אלבום קונספטואלי של להקה לא מוכרת בשם קינג קרימזון או על אלבום קלאסי של להקת רוק ו Days of Future Passed של המודי בלוז לא היה נולד, וכל המהפכה המוסיקאלית של שנות השבעים לא הייתה מתרחשת כנראה ובזה גדולתו של סרג'נט פפר.