סיכום שבוע האלבום-Yellow Submarine

Miss CB

New member
האם...

שמעת את האלבום, לא אהבת אבל החלטת שאתה חייב לתת הזדמנות שנייה, או האם שמעת את האלבום, אהבת מאוד ושמעת שוב? או כמובן האפשרות השלישית: שמעת אותו פעם אחת וזה הספיק לך.
 
ואני אצרף אפשרות רביעית

4. שמעת את האלבום, אהבת חלקים מסויימים, פחות אהבת/פחות הבנת חלקים אחרים, ואתה מנסה כעת לתת לחלקים האחרים צ'אנס. למעשה ניתן להגיד שרצועות שהייתי מגדיר אותן ברמה גבוהה במיוחד הן (לטעמי) The great gig in the sky, us and them, והייתי מגדיר את eclipse כשיר הטוב באלבום (ואני חייב לציין שאהבתי את השורה all that you eat). את שאר הרצועות הייתי מדרג כלא רעות בכלל, אבל לא יותר מדי טובות... אבל כמובן, מצד שני, אני חייב לציין שגם ל-pet sounds לקחו לי בערך שבוע שבועיים להתרגל, עד שהערכתי אותו ליצירה שחוץ מאביי רוד אין דבר שעובר אותה, כך שאולי, עוד כמה ימים אני אכתוב תגובה נזעמת על דברי ה"מ ק ר ט נ י" הזה שמעז להגיד שהוא אוהב רק שלוש רצועות מתוך The dark side of the moon.
 
*נוזף במקרטני*

חחח... מדברים על נבואה שמגשימה את עצמה... לקחו לי רק כמה דקות, ואני חייב כבר להוסיף לשירים האהובים עליי את time. כשזה יפה זה יפה. למעשה הבעייה העיקרית שלי עם השירים האלה שהם די ארוכים בשבילי... אין לי כוח לחכות עד לסוף השיר... ודווקא לפעמים באמצע/סוף יש את הקטעים הכי יפים שאני עכשיו מגלה.
 
pet sounds

אני לא אנסה להסביר את זה יותר מדי, רק בקצרה (ומעדיפי הביץ' בויז על הביטלס בפורום מוזמנים להוסיף/להעיר הערות): pet sounds הוא דיסק שהוצא ע"י הביץ' בויז ב-1966. הוא דיסק שסחט מפול הצהרות ואת סרג'נט פפרס. הוא פסיכודלי, והוא בין הדיסקים הראשונים שהשתמשו בפסיכודליה. השירים בו נהדרים, למשל god only knows. הוא דיסק מדהים, ולדעתי הוא היה הטוב ביותר לולא אביי רוד. אבל אל חשש- יש רבים מאד שמעדיפים אותו על אביי רוד. אגב, הצעה לי אלייך: לכי לפורום אגדות רוק, ופשוט תלחצי בחיפוש "pet sounds". אני מבטיח לך שתמצאי ביקורת אלבום.
 

Miss CB

New member
כן, תמצא הרבה כאלו פה.

בעצם, בתיה, אולי נשנה את שם הפורום ל"אנשים מעדיפים את הביץ' בויז על הביטלס!" חחחח... גאד אונלי נוז הוא אכן אחד מהשירים הכי טובים ששמעתי: הוא חמוד ומרגש לירית, (אני נורא אוהבת את המילה הזאת, לירית. כמעט כמו שאני אוהבת להגיד "חבוב" או "סנכרון") והכי חשובה היא המנגינה עצמה, הכלים והקצב. אבל את שאר האלבום עוד אין לי (90 שקל גאד דמיט! עובדים על זה!), אז זהו בנתיים.
 
אביי רוד

הייתי שמח אם הדיון יוקפץ, כי לדעתי האלבום הטוב ביותר של הביטלס ראוי למקום יותר טוב מאי שם למטה בפורום. ואגב... אפשר יהיה לעשות דיונים חוזרים... כלומר... עוד מעט מסתיימים שבועות האלבומים, ואולי כדאי עוד כמה זמן (למשל, שבועיים ושלושה ימים) להמשיך בדיונים כאלו ואחרים בנוגע לאלבומים. נ.ב אם ההודעה נראית לך מיותרת another girl, ובאמת אין לה טעם אם לא תחליטי להקפיץ את הדיון, אז פשוט תמחקי אותה.
 

Another Girl

New member
למחוק לא....

אבל לשרשר דווקא כן. ותמיד אפשר להמשיך בדיונים,אדרבא: אני שוקלת להמשיך את אותו מנהג עם אלבומי הסולו. מה שתרצו.
 

ביטלמן

New member
גם לי יש את הדארק סייד ואבי רואד

לדעתי לא ניתן להשוות בין דארק סייד לאבי רואד זה משהו אחר ודארק סייד זה משהו אחר זו מוסיקה שונה דארק סייד זה פסיכדלי אבי רואד לא את מה שניתן להשוות לדארק סייד יכול להיות אחד האלבומים הפסיכודליים שלהם כמו מג'יקל מיסטרי טור או סרג'נט פפר אבל לפי דעתי הפינק פלויד לוקחים כאן את האלבום היותר טוב
 
וו!

אין דבר אחד בתגובה שלך שאני מסכים איתו! 1) אביי רוד הוא פסיכודלי במובנים רבים. לא כמו סרג'נט פפרס, אבל בכל זאת. 2) הם לא! עם כל הכבוד לדארק סייד, אני לא רואה בו יצירה מושלמת. יש בו שירים יפים, יש בו שירים פחות יפים, אבל הוא לא מושלם! לעומת זאת... אביי רוד... הוא מושלם! ושוב... אני לא מבין... אני ציפיתי שאם כבר יתווכחו איתי, יתווכחו איתי על פט סאונדס! למה אין אף אחד שדורש את כבודם של הביץ' בויס? כי למען האמת, דוקא מהאמירה שאביי רוד טוב יותר מפט סאונדס אני מסתייג יותר מאשר מהאמירה שהוא טוב יותר מדארק סייד.
 

ביטלמן

New member
אוקיי

אתה לא רואה בדארק סייד יצירה לא מושלמת זה לא אומר שאני כן אני אומר ששאי אפשר להשוות בין אבי רואד לדארק סייד כי שני אלבומים אלה שונים יש משהו במה שאתה אומר השירים מסויימים כמו sun king הם פסיכודליים אבל לא כמו דארק סייד שלא תבין אותי לא נכון אביי רואד לדעתי הוא האלבום הכי יפה של הביטלס
 

Miss CB

New member
אז מה אתה רוצה בדיוק,

השוואה אחד באחד? אני עוד אצא בסוף בתור שנואת ביטלס. וזה די ברור שאני לא, אבי רואד היא אכן יצירה ענקית. ואאאאאזזז מה עם המילים יותר מתוחכמות בדארק סייד (על זה לא תעז להתווכח נכון? מלבד סאמת'ינג, שי קיים אין... המשעשע עד כאב אם מבינים את המושגים שפול משתמש בהם, ואולי ועד כמה יחידי סגולה, אין מה להשוות את הרמה לזאת של ווטרס). אאאאאז מה אם קטעים אינסטרומנטליים זה עניין שאתה מצפה לו בדארקסייד, אבל משהו שכבר הוכיח את עצמו כחמוד ביותר אך מעבר לזה כלום (פליינג) אצל הביטלס (מה לעשות, בהלחנה הם מעולים אבל בקטעי סולו ארוכים קצת פחות). אז מה אם הקונספט יותר ברור ב... תנחש, ומכאן יותר מעניין. שמע, הביטלס היא הלהקה או אחת הלהקות שאני הכי אוהבת. היו להם לא מעט יציאות ענקיות, חלקן גאוניות יותר וחלקן פחות. היו להם, כל אחד בנפרד, את ההתמחויות שלהם. זה שיש אלבומים יותר טובים לא אומר כלום.
 
כמה דברים

קודם כל, אני חייב לציין שההודעה האחרונה הייתה הבעת דעה, ולא נועדה לוויכוח או השוואה. ועכשיו לטענותייך: 1. המילים יותר מתוחכמות, אבל מי אמר שזה יותר טוב? 2. קטעים אינסטרומנטליים לא חייב להיות נפלא כל כך. יש קטעים אינסטרומנטליים יפים, יש קטעים שאתה רוצה לדלג עליהם. 3. לא הבנתי מה הקונספט הברור ב-dark side of the moon. מוות? אופל? צער? כעס? משהו שלילי בכל מקרה. אני נהנה יותר מאביי רוד, עם השירים המדהימים שלו, ואני פשוט לא יכול להסביר לכם למה. אני אנסה להסביר ככה (את הצד השני). הצד השני מתחיל עם here comes the sun המדהים. והעניין הוא שכשאתה ממשיך עם השירים, הם שומרים על הרמה המדהימה! אין שיר שהוא נפילה פתאומית! לגבי הצד הראשון... השירים לא מתחברים זה לזה ומשלימים זה את זה באותה קלות, אבל עדיין, למרות שכולם שונים מאד, כל אחד ואחד מהם הוא ברמה גבוהה מאד מאד!
 

Miss CB

New member
ו... חזרנו לסיבוב שני.

1. מה?! לא יודעת מה איתך, אני נהנית לשמוע שיר, לקרוא את המילים ולחשוב עליהן, להתעמק במשמעות, מילים שעושות לך צמרמורת ולא שמעבירות את הזמן. (ולא, זה לא אישי נגד פול והקיטש, זה בכלליות. אני דווקא אוהבת שירים של פול) 2. סליחה? לדלג? טוב אל תטרח לענות על זה, על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. מילא בוויכוח כללי על אלבום, אבל זה שתגיד ש"אני קולור יו לייק" אלוהים ישמור הוא חרא ואני אגיד שהוא מעולה לא יתן לאף אחד כלום. 3. תחשוב על הירח כמטאפורה לחיים, למה שאנחנו, למי שאנחנו. (ותודה לדרור על ההבהרה
). הצד האפל של החיים: אול יו סי איז אול יו גט ומסלול חיים בנאלי ("ברית'"); כל הזמן בורחים ("און דה ראן"); אין זמן לכלום, אף אחד לא אמר לנו שאסור לחכות לחיי םשיתחילו: הם כבר התחילו ואנחנו בעיצומם! ("טיימ"); מדובר גם על המוות ("דה גרייט גיג אין דה סקיי" - אפילו השם מסביר את זה); על המטיריאליזם של החברה ("מאני"); על אלימות וקונפליקטים ("אס אנד ת'ם"); על שגעון - שגעון שנגרם מכל הדברים הרעים בעולם, עיין ערך הרצועות הקודמות באלבום; "אני קולור יו לייק" הוא מן ריפרייז מוסיקלי ל"ברית'", להזכיר לנו שוב ושוב את מהלך החיים הקודר; וסיום עם טוייסט: יש אופטימיות, (אוורית'ינג אנדר דה סאן איז אין טון...) אבל היא בולשיט לעומת כל הפסימיות בחיים (...באט דה סאן איז אקליפסד ביי דה מון).
 
תסלחי לי?

1. צודקת. אני פשוט אנטי-אנטי פול. אבל את חייבת להודות שיש שירים של הביטלס שהם עם משמעות עצומה. 2. לא התייחסתי לקטע ספציפי. אמרתי את זה באופן כללי, וקטע אינסטרומנטלי בשבילי זה גם שיר ששבע דקות מתוך השבע ורבע דקות שלי זה אינסטרומנטלי (ואל תתייחסי למספרים דווקא). 3. תודה על ההסבר על משמעות האלבום, אבל עם כל הכבוד לו, אי אפשר לסכם את האנושות בארבעים דקות. והוא עדיין שלילי, לא אמרת משהו שסותר את מה שאני אמרתי.
 

Miss CB

New member
דינג דינג דינג.

1. מי אמר שאתה אנטי פול?! אמרתי שאני *לא*, שאני *לא* ולא בניגוד לאף אחד, פשוט למקרה שתרצה לפרש את זה ככה, הנה הסבר! 2. מה שאתה אמור בעצם זה, שאתה לא מסוגל לעבור שיר שחצי מתוכו הוא מנגינה נטו? 3. לא התכוונתי לסתור, הבהרתי.
 
למעלה