שדי כל העולם - היחשפו!
כפי שכתבתי בדיון דומה בעבר, אני חושבת שהעובדה שהגברים הפקיעו את השד הנשי למטרותיהם הארוטיות והעובדה המצערת לא פחות שהנשים בחרו, או יותר נכון חוברתו, לשתף עם זה פעולה, גרמו לכך שיעודו הפיסי הפשוט נשכח. הדרישה מנשים לכסות את גופן או להיניק בצנעה מבוישת נראית לי מפחידה, מתחסדת ומקוממת. לו היו הרוחות סוערות כל-כך בעניין בנות ה-12 שהולכות חשופות בטן וגלויות עכוז הייתי מאמינה יותר שמדובר בצניעות מושרשת (ואני בכלל לא מתחילה לדבר על כך שלאף אחד אין בעיה, מלבד אסתטית, עם גברים חשופי חזה ומגלי חריץ). לנשים יש זכות להיניק על כל גבעה ותחת כל עץ רענן, המבוכה שאנו חשות (גם אני, יש להודות) - אותה יש לשרש. המבוכה שלנו נעוצה בעין הגברית-ציבורית שמופנה אלינו כל העת, המבט הגברי שאימצנו גם אנחנו, ודרכו אנו רואות את עצמנו ואת אחיותינו. מדוע שנחוש מבוכה למראה שד? - אך ורק משום שאנו תופסות את השד כמיני, כשייך לחדר המיטות, ולכן שד של אחרת הוא מקור להשוואה, לקנאה, לתחושת מאוימות, לתחושה של זילות, לחשש שלא ישאר בנו שמץ ארוטיות אם נשים פתאום יסתובבו ליד הגברים שלנו חשופות חזה, לרתיעה מעצמנו, לערעור בטחון, לשיבוש הדימוי העצמי וכדומה. ברגע שלא נתייחס לשד כאל שעשוע לגברים נוכל להתייחס אליו באותה שלוות נפש מוסרית שמעוררות בנו כפות רגליים בסנדלים (וזאת אף שלרוב שדיים נראים טוב הרבה יותר מבהונות...). נראה לי שהגנה על זכויות המיניקות, גם במקומות ציבוריים (ועל אף המבוכה שלעתים כרוכה בכך), היא עניינה של כל מי שאינה נוהה אחר תרבות הצריכה (וזאת הן בגלל הפקעת השד לצורכי מכירות - וראו את הפרסומת המזוויעה לשמפו המתנוססת לעתים בראש העמוד ובה שדי-תות רוטטים בחזייה והן בגלל הסיבה הפשוטה שהנקה מאפשרת צריכה מופחתת של מזון מוכן) ובעיקר של כל פמיניסטית וכל מי שזכות האשה על גופה חשוב לה. עלינו להחזיר את הגוף שלנו לעצמנו. ולא כל-כך קשור, אולי רק קצת, אני ממליצה מאד מאד לכולן לקרוא את הספר "ההיסטוריה של השָד" מאת מרילין ילום (הוצאת זמורה-ביתן, 1999). אני מעתיקה מהכריכה האחורית: "למי שייכים שדיה של האשה? האם הם שייכים לאשה או לגבר המלטפים אותם? ליונק הניזון מהם? לרופא הקובע מתי יש לבדוק אותם או אפילו להרחיקם? למנתח הפלסטי? לתעשיית הבגדים או לעולם הפרסום? השד, הנחשב יהלום בכתר הנשיות, מוצג בספרה של מרילין ילום מהיבטים שונים: דתי, פוליטי, מיני, פסיכולוגי, מסחרי ורפואי. סקירה היסטורית זו - המקיפה כ-25,000 שנים, מימי האלות הפליאוליתיות ועד לתנועה לשחרור האשה - מראה כי דרך ההתייחסות אל השד חושפת ערכים תרבותיים שורשיים ונורמות תרבותיות"...