סיפור עצוב על רצח הורים על ידי בן מאומץ שחש



 
הכל יכול להיות נכון, ועדין הוא הזמין רציחתם

ובכך מגמד כל טיפול לא נכון בו, והאחריות על הרצח היא שלו ולא של הוריו.
 

fannyd

New member
מפליא אותי איך אפשר לחרוץ דין בבטחון שכזה

על סמך תחקיר עיתונאי.
 

KallaGLP

New member
מעניין כאן הניסוח של כולם.

הילד בעייתי כי הוא אומץ? באמת? נראה לי שכולם כאן התבלבלו ושכחו למה מאמצים ילדים. הילד בעייתי כי הוא ננטש. אילולא היה מאומץ, לא הייתה לו משפחה כלל. אם יש לילדים שאומצו בעיות רגשיות ואחרות, זה בגלל שמשפחתם הביולוגית לא יכלה או לא רצתה לגדלם. האימוץ הוא רק התוצאה של המצב הזה (וגם זה במקרה הטוב), לא הגורם לו!
 

משתפרת

New member
את צודקת בהצגת פן אחד

הפן השני הוא של המשפחה המאמצת. לא מעט מהמועמדים לאמץ משוכנעים שהאהבה שלהם תפתור הכל. תמלא את החסרים, תתקן את מה שנפגם. אז זהו שלא, אהבה זה המון, זה חיוני, אך לא הכל. לא תמיד האהבה תספיק כדי להתמודד עם המטען שהילד נושא.
מה שבטוח זה שכל הפרעה שיש באישיות של הילד תתעצם בסביבה לא מכילה ולא אוהבת. מה שבטוח שמי שנעקר ממשפחתו ואחרי כן ממשפחת אומנה מיטיבה יקבל קשה במיוחד את ההתנכרות של ההורים שאימצו אותו, את אטימותם לתחנוניו לעזרה, את מחנה הכפיה שאליו נשלח.
לא בכל משפחה בה ההורים לא מתחברים אל הילד שאמצו התוצאה היא רצח. מצד שני לא חסרים מקרים של רצח הורים גם במשפחות בהם הילד לא אומץ. בשום אופן לא ניתן לקבוע שהבחור הזה רצח כתוצאה מאימוצו למשפחה הזו, אבל על פניו נראה שהיחסים במשפחה הזו התווספו לקשיים שנשא הילד- שגדל לבוגר זועם.
ואני לא מסוגלת לתפוס את הרעיון הזה של מחנה ה"חינוך מחדש" הזה, שמצטייר כמחנה כפיה בעינויים. מה שמקום כזה מסוגל לעשות זה לשבור את הילד, להפוך אותו לזומבי, או ליצור זועם ומורד פי כמה מכפי שהגיע לשם.
 

KallaGLP

New member
הורים מאמצים הם בני אדם ככל האנשים.

חלקם אנשים טובים יותר וחלקם טובים פחות, חלקם הורים טובים יותר וחלקם פחות, בדיוק כמו הורים ביולוגיים. נראה לי שזה ברור כשמש שההורים האלה שגו במקרה הטוב והתאכזרו לילד במקרה הרע, אך זה כנראה לא בגלל שהם הורים מאמצים, אלא בגלל שכאלה אנשים הם, ויש גם הורים ביולוגיים שנוהגים כך. זה מובן מאליו מבחינתי ולא לזה בכלל רציתי להתייחס. אני התייחסתי אך ורק להתנסחות, שמוזר לקרוא אותה דווקא בפורום אימוץ מכל המקומות בעולם, שממנה משתמע שעצם האימוץ הוא זה שיוצר בעיות רגשיות אצל הילד מלכתחילה, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שכדי שהילד יגיע לאימוץ קודם הוריו הביולוגיים היו צריכים לוותר עליו, ובזה נעוץ מקור הבעיה במקרים שראכן יש בעיה. ברמה העקרונית, האימוץ לא יוצר את הבעיה, אלא מנסה לתת מענה לבעיה קיימת, לפעמים בהצלחה ולפעמים לא. אבל הוא לא מקור הבעיה, ואת זה נדמה שבפורום הזה לפעמים שוכחים.
 

יסמין@

New member
מסכימה איתך שמאוד חשוב לדייק

ומסכימה עם כל מה שכתבת. רק ההכללה: ממש לא כל משתתפות ומשתתפי הפורום חושבים וכותבים כך.
בהחלט, הבעיה אינה האימוץ! האימוץ הוא הפתרון ולא הבעיה. הוא התוצאה ולא הסיבה.
 

משתפרת

New member
טוב, כאן את נכנסת להגדרה של המושג אימוץ

כשאת מתיחסת לאימוץ כאל הפתרון לבעיה של הילד שמשפחתו הביולוגית ויתרה אליו- את מתיחסת אל החלק בו הילד ומי שמאמץ אותו הופכים למשפחה. זו הדרך בה את מגדירה אימוץ, ולכן כשמתיחסים לאימוץ כגורם שמשפיע על ההתנהלות של הילד / מתבגר / בוגר- זה צורם לך.
אני מגדירה את האימוץ אחרת. אם תקשיבי למאומצים בוגרים תשמעי רבים מהם מספרים "אני ילד מאומץ". שמעתי אישה שגילה מעל 40, אמא לארבעה, מתבטאת כך. שמעתי רבים כאלה. כלומר מנקודת הראות של הילד- הניתוק ממשפחתו הביולוגית, החיבור אל הורה / הורים מאמצים והחיים כמשפחה אחרי כן הם מכלול אחד. חיים של אימוץ. ובמכלול הזה יש גורמים שרבים מהם מגיעים ממה שחווה לפני שהגיע למשפחתו, כמו גם גורמים שתלויים בהתיחסות ובטיפול של המשפחה המאמצת, שמשפיעים על מה שקורה לו ועל דרך התנהלותו. כלומר כשמדברים על ההשלכות של האימוץ בעצם מתיחסים הן למה שקרה לפני שהגיע למשפחה והן למה שקורה בתוך המשפחה.
אינני מנסה לשכנע לא אותך, Kalla, ולא אף אחד אחר לשנות את הדרך בה הוא מגדיר את המושג אימוץ. אני מנסה להסביר שמי שעבורו הגדרת האימוץ מתיחסת בעצם לכל החיים ולא לנקודה בזמן, רואה הרבה יותר השפעות על המאומץ.
מה שאינני אוהבת זו הנטיה המיידית להכללות: "המאומצים האלה- צרה צרורה". לך תדע איזה מחלת נפש היה מפתח אילו היה חי במשפחה בה נולד, אין ערבות לכך שהיה חי שם באושר רב. "המאמצים אטומים ולא רגישים לילד". ואולי בעצם הקושי הוא כל כך גדול, שאי אפשר לפתור אותו. אני הייתי מעדיפה טיפול מקצועי במקום בו המשפחה חיה ואפילו אישפוז אם יש צורך, לא הגליה. המחנה הזה נשמע כמו ארץ גזירה, מחנה עונשין ולא מקום חינוכי.
 

KallaGLP

New member
כל הדברים שאת כותבת ברורים לי ונכונים בעיניי

ואין לי ויכוח איתך, כולל על כך שאין זה מועיל לעשות הכללות וכולל העובדה שאנחנו לא יודעים מה שורש הבעיות של הילד הזה, האם נגרמו מרקע גנטי, ממה שהיה לפני האימוץ או מגישה לא מיטיבה של ההורים המאמצים או מהשילוב של כל או חלק מהנ"ל, וכולל העובדה שלשלוח ילד למחנה כזה זה לא הפתרון בכל מקרה. אני גם לא מגדירה אימוץ כדרך לצרף ילד למשפחה בלבד ובהבחלט סבורה שאימוץ זה מצב שמלווה את הילד לכל החיים, על כל הבטיו, במידה זו או אחרת, שהיא אינדיבידואלית אצל כל אחד.
מה שניסיתי להדגיש הוא שהמצב שבו יש לאמץ ילד הוא לא ההתחלה, אלא נובע מהעובדה שלאותו ילד אין בכלל משפחה ביולוגית, לא משנה לצורך העניין מאיזו סיבה. האימוץ לא נוצר יש מאין, אלא הוא תוצאה וניסיון לפתור בעיה שכבר נוצרה (ושוב, הפתרון לא תמיד מוצלח, אבל עצם הצורך בו הוא תולדה של העובדה שאין לו משפחה ביולוגית). כשאומרים "לילד יש בעיות כי הוא מאומץ", גם אם מתכוונים לכל הסיפור בכללותו, כולל מה שהיה לפני האימוץ, צורת ניסוח כזאת לדעתי עדיין מנציחה איזושהי צורת חשיבה סטיגמטית, שהיא לכל הפחות מאוד חלקית ולא מדויקת, שהאימוץ אשם בכל, שלא היה כלום לפני האימוץ, ושהאימוץ ו/או ההורים המאמצים הם האחראים הבלעדיים למצבו של הילד ולבעיותיו. להגיד שאילו הילד היה נשאר במשפחתו הביולוגית היה טוב יותר זה חסר כל תוחלת וטעם וקשר למציאות, כי לא בגלל האימוץ הוצא הילד מהמשפחה או ננטש על ידה, אלא התהליך היה הפוך, וגם אילו לא היה מאומץ, עדיין לא היה חי בקרב משפחתו הביולוגית. וגם - אין כל דרך לקבוע שהילד הוא כזה רק בגלל איך שהמאמצים גידלו אותו, מבלי כל ידע על הרקע הגנטי שלו ועל כל החוויות שהוא צבר לפני שאומץ.
לדעתי אצל קורא מהצד, שלא ממש מבין מה זה אימוץ, ושקורא את הניסוחים האלה של "בגלל האימוץ..." עלול להיווצר רושם שלילי על עצם האימוץ והשלכותיו, וזה מה שאני מבקשת למנוע.
 

Daria34

New member
בטח שיש לזה משמעות מעבר לזה שהילד ננטש

,נלקח, נלקח במרמה, נחטף, נמכר, ועוד הרבה סיבות אחרות שהביאו אותו למצב
של להיות מאומץ. אימוץ זה אומר לחיות בסביבה לא טבעית שלך שכול ההסתגלות היא על הילד. אימוץ זה אומר
שמשנים לך את השם, משנים לך את תעודת הלידה, אימוץ זה אומר חוסר במידע חיוני להמשך חייך כי אף אחד לא ראה בך כי בן אנוש והתייחס אליך כחפץ.
והרשימה עוד ארוכה.....
 

KallaGLP

New member
אני מתייחסת, ברשותך, לאימוץ חוקי.

פשעים הם פשעים, והם לא אימוץ.
אכן, בית ילדים או רחוב זו סביבה יותר טבעית לילד.
"אף אחד לא ראה בך כי בן אנוש והתייחס אליך כחפץ" - זה כבר הזוי מדי מכדי להתייחס.
 

Daria34

New member
הרבה ממה שציינתי שם חוקי בהחלט וזה לא עושה

את זה מוסרי ונכון.
 

יסמין@

New member
אבל יש כאן כשל לוגי ולשוני ועובדתי

לצערנו הרב מאוד, יש תינוקות וילדים/ות שלא מוצאים משפחות! לא כל מי שלא חי/ה עם המשפחה הביולוגית מגיעה למשפחה אחרת! ולכן, כשמדובר על אימוץ - זה שייך
א. רק למי שאכן אומץ/צה - ולא למי שלא
ב. רק לאחר שאומץ/צה - ולא קשור לתקופה שלפני כן. כלומר, שלב האימוץ אינו השלב הראשוני של החיים, זה לפחות פרק ב' ולפעמים פרק ג' ולפעמים יותר.

ומכל מקום, האימוץ כשלעצמו אינו הבעיה ואינו מקור הבעיה. ולכן זה מוזר לדבר על "המאומצים האלה צרה צרורה" (אני חלילה לא חושבת שאת חושבת כך, אני רק מצטטת את מה שכתבת, הניסוח הקולע שלך למה שאנשים שחושבים בצורה סטריאוטיפית ומכלילה אומרים). - זה שהם/ן אומצו אינו הבעיה, ואם יש בעיות הן לא נובעות מהאימוץ עצמו! האימוץ הוא ניסיון לתקן, לפתור בעיה שקודמת לאימוץ.
 

KallaGLP

New member
רציתי רק להוסיף, שלצערנו הרב, לא רק

שיש ילדים כאלה (שלא מוצאים משפחות), אלא למיטב ידיעתי הם הרוב הגדול. בפועל, רק מיעוט קטן של הילדים מאומצים, והרוב לא זוכים בכלל לחיות במשפחה.
 

יסמין@

New member
באמת מצער מאוווווד!!!

וזה מזכיר לי באסוציאציה פרועה, שפעם מישהו דיבר בצורה נוראה ומכלילה על נשים. אמרתי לו בחיוך: אם אתה כל כך שונא נשים, אין שום בעיה. המחצית השנייה של האוכלוסייה מחכה לך, אולי תמצא שם מישהו שירצה אותך
זה כמובן סתם לו את הפה.

אני מתכוונת כמובן, שלמי שיש טענות לעצם האימוץ, שיחשוב שאין 2 אפשרויות: או לחיות במשפחה הביולוגית או אימוץ. האופציה היא בין אימוץ לבין מוסד או גרוע מזה. כן, יש הרבה ילדים/ות ונערים/ות שפשוט חיים ברחובות!
 
למעלה