סיפור עצוב על רצח הורים על ידי בן מאומץ שחש

[יסמין@]

כן

א. בדרך כלל וברוב רובם של הפעמים אני כותבת באופן כללי, בלי להתייחס או לרמוז למישהי/ו ספציפי. כשכתבתי על בעיות בהבחנה בין סיבה לתוצאה בכלל לא חשבתי ולא התכוונתי אלייך. יש כאן שרשור ארוך ולא התייחסתי לאף אחת/ד באופן אישי.

ב. ההתייחסות האישית היחידה שלי היא התגובה על מה שכתבת. וגם אז לא עלה על דעתי לסתור את דברייך או את תחושתך. והדגשתי זאת כמה פעמים.

איזו בעיה אני צריכה לפתור? לא הבנתי. טוב, לא משנה. מכל מקום, אם נעלבת אני ממש מצטערת. כאמור, בדבריי על סיבה ותוצאה וכו' ממש לא התייחסתי אלייך באופן אישי, לא רמזתי ולא התכוונתי.

 

[נגה לביא]

בעיה לוגית

לפעמים אימוץ יוצר ישירות בעיה.
לפעמים אי אפשר לנתק בין הבעיה לבין האימוץ, למרות שאפשר למצוא לו מקורות אחרים והאימוץ הוא הפתרון הטוב ביותר למצב.
לא כל מי שטוען אחרת ממך הוא בעל כשל הבנת סיבה ומסובב.

(ברור שכתבת בצורה כללית, אבל כשכותבים כללית כנגד דעה שהבעתי, אני תמיד תופסת זאת אישית. זוהי לוגיקה נוספת שכדאי לזכור, כשאת כותבת בצורה כללית על משהו שנאמר, מאחורי אותן אמירות עומדים אנשים ספציפיים, והאמירה כללית שלך על טעות לוגית היא אמירה על כל אחד ואחד מאותם אנשים בצורה אישית. התנצלות בפני אחד שהעיר/האיר על כך אינה פתרון.)

 

[דניאלה111111]

גישתה של נגה אינה יחודית

גם בספרות המקצועית האימוץ עצמו מוגדר לעיתים קרובות כטראומה.
אמנם טראומה עם מטרה "טובה" אך טראומה.
קורעים את הילד מכל שהיה לו מוכר עד אז, והוא עובר לסביבה חדשה, הורים חדשים, מאכלים חדשים, ריחות חדשים ולעיתים קרובות גם שפה חדשה. ברור שזה מעורר חרדות נטישה וחרדות בכלל. וברור שזו טראומה.

 

[fannyd]

לא מסכימה עם ההגדרה

אימוץ הוא שינוי מהקצה אל הקצה וככזה יוצר סיטואציה משברית. טראומה היא אפשרות שעלולה להיווצר בסיטואציה משברית, לא האפשרות הבלעדית.

 

[נגה לביא]

לא יודעת

אולי הגדרתי להבדלים בין סיטואציה משברית, לטראומה, לפוסט-טראומה שונות מאלו בהן את משתמשת. יכול להיות. לא יודעת. לי הקריעה הזו נראית טראומה לכל ילד (בודאי לילדה הפרטית שלי), שהשאלה היא עד כמה יהיו לה השלכות פוסט-טראומטיות.

במקרה הפרטי שלנו,
יש ימים שאני משוכנעת שזיו לעולם תסבול מחרדת נטישה, גם אם לא ברמותיה הקשות ביותר,
וישנם ימים בהם איני משוכנעת בזה. אני רואה כיצד היא מתבגרת ומתגברת על בעיות שונות, ומקווה שגם חרדת הנטישה שלה מתפוגגת לאיטה (מאוד לאיטה), ובסוף תשאר רק בצורת חוסר אהבה בגבולות הנורמלי לפרידות.

 

[יסמין@]

"כאשר מתייחסים לאימוץ כאל בעיה, הכוונה היא

לחלק בו שגרם לבעיה ולאו דווקא לבעיה הראשונית של חוסר המשפחה מלכתחילה" וכאשר מדברים על כך שלחלק מילדים/ות שאומצו יש בעיות קשב וריכוז, בעיות למידה וכו' - גם כאן הכוונה לחלק באימוץ שגרם לבעיה? כאשר מדברים על קשיים באטצ'מנט למשל, על בעיות התנהגות שונות - גם כאן הכוונה לחלק באימוץ שגרם לבעיה? האם אימוץ גורם לתסמונת האלכוהול העוברי? או לבעיות בוויסות רגשי? או לשלל בעיות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות ונוירולוגיות?

 

[נגה לביא]

אני או אחרים?

למאומצים רבים יותר יש בעיות רבות יותר מאשר לילדים לא מאומצים. ססטיסטית זו עובדה.
אימוץ הוא מציאת פתרון לילדים ללא משפחה, שחלקם ללא משפחה בגלל בעיות מקוריות שהובילו לאותו חוסר משפחה.
ואחרי שאמרתי זאת, עדין אימוץ הוא מכלול רב של דברים, ואי אפשר להמנע מכתיבה שבעיות נובעות מאימוץ. כי ילד הנשלח לאימוץ בגלל (לדוגמא) אלכוהוליזם של אמו הביולוגית, שהוביל לתסמונת האלכוהול העוברי, התסמונת מהווה חלק אינטגרלי מן אימוצו, ולכן בכתיבה לא-מדעית תכתב כבעיית אימוץ.
אי אשר לצפות מאנשים הכותבים כתיבה לא-מדעית שיכתבו כתיבה לוגית מקצועית בפורום אינטרנטי לא-מקצועי. לכעוס עלי לא ישנה זאת.

 

[fannyd]

גם באימוץ צריך שניים לטנגו

ילד בר אימוץ ומבוגר/ים שמבקש/ים לאמצו. המפגש הזה בהכרח סיטואציה משברית עבור כולם וברור שמהווה מצע נוח להופעת בעיות. לא רק הילד מגיע לאימוץ חבול.

 

[משתפרת]

מבחינת הילד- כן!

הוא נמסר לאימוץ משלל סיבות, כולל אם לא כשירה (חולת נפש, לוקה בעצמה בבעיית ריכוז רצינית שמונעת ממנה לתכנן את חייה, אלכוהוליסטית, מסוממת, קטינה ועוד ועוד) או אב לא כשיר או נסיבות קשות (אונס, גילוי עריות- שמצביעות על בעיות אישיות של לפחות אחד מההורים). לכל אחת מהסיבות הללו למסירתו לאימוץ יש השלכות על אופיו ואישיותו. מבחינת הילד הסיבות למסירתו לאימוץ הן חלק מסיפור האימוץ שלו. האימוץ שלו לא התחיל כשהגיע אלינו, המשפחה שלו.
מה שאסור לעשות זה להגיד שבגלל שאנחנו אימצנו את ילדינו יש להם תופעה כזו או אחרת. יתכן ואני בהתנהלותי גרמתי לתופעה מסויימת לבני, כפי שהייתי גורמת לו אילו היה נולד לי. ברוב המקרים התופעות הללו הגיעו בחבילה אחת עם הילד שאימצנו והן חלק מסיפור האימוץ שלו (שהחל לפני הסיפור שלנו). תפקידנו- למצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מה שעולה בדרך.
לדוגמא (ואני דווקא כן עוברת לכיוון האישי) כשהתברר לנו שיש ללינדו לקויות למידה לא התחלנו לחפור ולבדוק אם זה בגלל צריכת אלכוהול בהריון, בגלל גנטיקה שירש, בגלל מחשבות מסיחות דעת. חיפשנו את הדרכים המעשיות לעזור לו (לתת לו חפץ שהוא יכול להחזיק ביד ולשחק איתו כדי שלא יצטרך להתנועע, אפילו ללעוס מסטיק- כשהמורה לא רואה, להשיג עבורו התאמות וכו'). אילו היינו מעריכים שיש צורך בעיבוד הדברים מעבר למה שנעשה במסגרת המשפחתית היינו מוצאים עבורו טיפול מתאים.

 

[fannyd]

התכוונתי להרגשה סובייקטיבית של מאומץ

מי שבסופו של יום מרגיש שהאימוץ לא עשה לא טוב אי אפשר להתווכח אתו, אפשר רק להצטער בשבילו ובשביל הוריו המאמצים. כפי שציינתי, מקרים כאלה קיימים.

 

[KallaGLP]

יש מרחק גדול

בין הרגשה סובייקטיבית של ילד לבין מה שנכתב כאן בשרשור על ידי הורים מאמצים ומנציח צורת חשיבה מסוימת.
כנראה שהכי טוב בכלל לא להיוולד כי מי שלא נולד אין לו בעיות.

 

[fannyd]

לא הבנתי אותך

האימוץ כרעיון הוא אולי הפתרון הטוב ביותר עבור ילדים שמסיבות שונות נשארו ללא הורים. עם זאת תמיד תתכנה תקלות בדרך להוצאת הרעיון הזה אל הפועל ואין ערובה להצלחה. השאלה היא גם מה זה אימוץ מוצלח. האם יש לזה מדדים אובייקטיביים או שמקבלים את ההגדרה הסובייקטיבית של הצדדים המעורבים.

 

[KallaGLP]

לא משנה, זה לא כל כך חשוב.

ברור שבסופו של דבר הצלחה בחיים בכלל, ובאימוץ בפרט, זה מושג סובייקטיבי. גם אדם שכלפי חוץ נראה שיש לו הכל עלול לחוש אומלל בגלל מבנה אישיות או נסיבות אחרות שאין לנו מושג לגביהן. לעומת זאת, לפעמים נראה מהצד שלמישהו יש חיים לא משהו, והוא דווקא מרגיש מאושר. אין חוקים בדברים האלה. לכן לדעתי לא יכול להיות קיים מדד אובייקטיבי. מה שהוספתי בסוף הייתה מעין בדיחה צינית. בעיניי להגיד שאימוץ יוצר בעיות זה בערך כמו להגיד שלידת ילד גורמת לו בעיות. ברור שמבלי שהילד יבוא לעולם, גם לא יהיו לו בעיות. ואכן יש אנשים בעולם שסבורים שזה לא מוסרי להביא ילדים לעולם (רק להבהיר - אני לא נמנית עם האנשים האלה). רק שבמקרה של אימוץ זה אפילו עוד יותר קיצוני כי במקרה הזה הלידה גרמה לבעיות כפולות ומכופלות, הנופות כולן לאחר מכן, בין אם בצדק או לא, על כתפי האימוץ, שעצם הצורך בו הוא תולדה של אותה לידה אומללה. אבל לא משנה - כל אחד וההשקפה שלו.