סליחה בפני כולם אבל ביקשו ממני

חי אדר

New member
בוודאי

כפי שהדגשתי והטעמתי לא אחת, אינני מדבר על עצם הבדיקה אלא על המטרה בבדיקה.לדעתך אולי זה לא משנה, אוקיי אין לי כל בעיה עם זה. רק הצבעתי על חכמים גדולים וטובים שכן ראו בכך בעיה. עכשיו ההחלטה בידך אם נראה לך שדיברהם כחספא דארעא שאין צריך להתייחס אליהם אז זוהי זכותך המלאה. אך אם לדעתך יש משקל לדבריהם, אזי זה מצריך לתת את הדעת לעניין. ןלמען הסר ספק: לא התיחסתי כלל לסופר הבודק, אלא לאותם המחפשים את המחלות בבדיקה וחושבים שבכך יבא מזור לחולה. לנקודה זו ורק זו בלבד התכוונתי שיש כאן ניצול המצוקה. אך בוודאי שלא הסופר הבודק את המזוזה כדת וכדין. ועוד דבר:אישית אני נתקלתי עם הרבה שאינם מכירים את המינהגים השונים בהלכה. וליכך נוצר מצב בו סופר המכיר למשל את שיטת האר"י פוסל מזוזה, שהיא כשרה למשל לדעת הרמב"ם. וזאת מתוך שלא הכיר כלל את מה שהרמב"ם פוסק. ולמען ההדגמה אביא את המקרה הבא:ככידוע שלפי השו"ע ואף לפי האר"י יש לרשום כוז"ו וכו' במזוזה, שהם בעצם באותיות 'את בש' רומזים לשם ה'. וראיתי מקרה שסופר בדק מזוזה וכשראה שאין שם זה ע"ג הקלף ביקש לפסול את המזוזה, אך הסתבר עד מהרה שהסופר לא הכיר שלפי הרמב"ם מזוזה זו כשרה למהדרין. ואדרבא אולי תהיה גריעות מה, אילו היה מופיע שם זה בקלף. כפי שניתן להסיק והסיקו חכמים מלשונות הרמב"ם שיחלקם ציטטתי לעיל. הנה כי כן לא תמיד קביע שמזוזה פסולה היא נכונה. זה רק העירותי כבדרך אגב.
 

לביא4

New member
לפי מי פוסקים?

כמו שהובא גם מקודם, פוסקים לפי הרמב"ם??.. פוסקים לפי שולחן-ערוך והסופרים הבודקים, כל אחד לפי שיטתו - ספרדי, האר"י וכו' יודעים את הכללים.
 

חי אדר

New member
יסוד הפסיקה

פסיקה היא הרבה תלויה במנהגי העדות השונים. מכל מקום שמונים טחוז מהשו"ע מסוסס על דעת הרמב"ם. שכן הכלל שנקט ר' יוסף קארו בפסיקה זה, להישען על שלושה עמודי הוראה, הר"י ף הרא"ש, והרמב"ם. כאשר בין שלושה אלו נטה להכריע לפי הרוב. בפועל יצא, כי רוב השו"ע מבוסס על הרמב"ם. אבל מכל מקום גם במקומות שבהם לא פסק כגהרמב"ם מכל מקום ההתחשדבות בפסיקת הרמב"ם אינה עניין של מה בכך שניתן לדחות אותה בנקל. וזה אליבא דכל הפוסקים. מעניין כי השו"ע דווקא בכל מה שקשור לסגולות פסק כמו רמב"ם. ביו"ד מה שהביא להתקפתון הבוטה של הגר"א. ושם כתב: מי שנשכו עקרב ביום שבת מותר ללחוש .. אף על פי שאינו מועיל כלוםהואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תטרף דעתו". נמצא שהן לדעת מקן השו"ע בהתבסס על הרמב"ם ההיתר הסגולי הוא רק פסיכולוגי בלבד. הא ותו לא מידי.
 

אלישיר

New member
"ויהי המבול...על הארץ"

בעזי"ת הסתכלתי והשקפתי בכל השירשור הארוך הזה, ולא ידעתי האם ארובות השמים נפתחו או שמא דוקא מעינות תהום רבה פצו את פיהם. נשאלה כאן שאלה: "האם בעת נידתה, מותרת האשה לגעת בקלף המזוזה( היות וארעו דברים רעים, ושמא סיבתם בהיות המזוזה פסולה)?" רצה ר' חי אדר הי"ו לאסוקי אליבא דהלכתא, כשיטת הרמב"ם. קצרות השבתי, שיש כאן מספר שיטות, ובהמשך הראתי שלאע"ד מעשי הרבי מליובאוויטש זי"ע, יוצאים ותואמים לגישת הטור והשו"ע. נראה לי שכל הדנים כאן, במחילה מכת"ר, לא עיינו דיים בדברי, ולכן שקעו בפלפול חסר הקשר. לכן, בס"ד אשתדל לפרט ולהאיר לאלפי עניות ודלות דעתי. כאמור, הרמב"ם, וכדבריו מאירי העיניים של הסד"מ; "דרבנו סובר דמצות מזוזה אין בו תועלת השמירה כלל בטבעה ובסגולתה, רק היא כמו כל אחת ממצוות התורה אשר אין בהם תועלת לעניני העוה"ז". יתרה מזו פוסק הרמב"ם שכל הכותב במזוזה מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות, הרי הוא בכלל מי שאין לו חלק לעוה"ב -ועוד מוסיף, שעושין הן מצוה גדולה שהיא יחוד קוב"ה לקמיע להנית עצמן. (וליתר פירוט, עיינו במהדורת הרמב"ם בביאורו של רבי יוסף ברבי דוד קאפח). גישה הפוכה לזו נוקט הטור, והשו"ע בעקבותיו, ומוצא במזוזה שמירה בעוה"ז. נחוץ להבהיר, שהטור והשו"ע מזכירים ומזהירים שלא תהיה כונת מקיים המצוה אלא לשם קיום מצות הבורא יתעלה(ולסוגיתנו: אם כוונת השואלת הייתה לבדוק את "הקמיע שבדלת", נחוץ למחות ולהסביר, אך אם כוונתה לבדוק האם המזוזה תקינה וכשרה -כפי שציונו אבא בשמים יתברך שמו הגדול, תבוא עליה הברכה). לגבי האם השמירה היא זירוז בעלמא לאילו שלא יעשו המצוה שלא על מנת לקבל פרס, מה אומר ואדבר אליכם; רחקו ונפלאו ממני דרכי ה' ית"ש, ומה לנו להרוס ולעלות אל ההר. לסיום נתבונן יחדיו עד כמה הדעות חלוקות: שיטת רש"י (ונושאי תריסיו כרא"מ, ועוד) היא לכתוב שמות פסוקים ומלאכים על המזוזה.
 

חי אדר

New member
ותרם התיבה

הדיון לא נסוב מהו טעמה של מצות מזוזה? השאלה היתה: האם יש מקור וחובה לבדיקת מזוזה בעת שקורים מקרים רעים. לעניין זה אין באף שיטה מן השיטות כל גילוי דעת בעניין. ויתיר על כם, אף אליבא דמי שסובר שיש למצוות טעם סגוטלי, מכל מקום הוא אינו דוחה מכל וכל את דעת הרמב"ם. אדרבא אף הם לטעמם ראוי ורצוי לעשות את המצוה לשם קיומה ויחוד שמו של ה'. נמצא אם כן שאף הם אינם חולקיםעל הרמב"ם על עצם ומהות המצוה אלא שמכיריםבטעם נוסף למצוה. ובכל זאת ואעפ"כ למרות הכל, התיחסותם היא רק לגבי עצם קביעת המזוזה ולא על בדיקת המזוזה. ואף לא אחד מהם הביא דין של בדיקת המזוזה עקב מקרים ואסונות ולמען הסרתם ומניעתם. והואיל וכך הם פני הדברים השאלה היא: הכיצד ניתלה בפרשנות חדשה להכניס לדבריהם מה שלא אמרו במפורש, ואף האמור אצלם במפורש אינו ממש לכתחילה, ונדחה בשם פרשנות עצית זו, את הכתוב והמבוסס בתלמוד, גאונים, ראשונים, אחרונים ואף אחרוני אחרונים?
 

לביא4

New member
בוודאי - אין שום סתירה

אין שום חובה לבדוק מזוזה בעת מקרים רעים, הרמב"ם כמובן התכוון לא לעשות ממזוזה קמיע כי היא קיום מצווה, למרות שלא פוסקים לפי הרמב"ם אלא שו"ע, ובקשר ל"פרשנות החדשה" גדולי דור בשיעור קומה כמו הרבי מלובביץ', הרב וואזנר, הרב בן-טוב, הרב מרדכי אליהו, הרב מוצפי, ועוד גדולים ורבים אחרים דברים שהם רואים בוודאי שלא אנחנו רואים ואם הם אמרו דבר שאין בו שום בעייה הילכתית בוודאי שאפשר לעשות! מקיימים מצוות מזוזה - בכל מקרה כי כך צווינו, מקיימים מצוות תלמוד תורה - למרות שכתוב שאגוני מגנא ואצולי מצלא מקיימים מצוות נר חנוכה בהידור עם שמן - למרות שכתוב שהסגולה לבנים ת"ח. מקיימים מצוות צדקה - למרות שכתוב שסוגלתה להציל ממוות. וכהנה עוד רבות, הענין העיקרי כמובן לקיים את המצווה והפועל יוצא - כל מה שכתבו חכמים וצדיקים! ואולי צריך לחזק את אמונת הצדיקים..
 

חי אדר

New member
נעילה

הכלל הוא: שאין לחדש הלכות שאינן כתובות. וזה אמור לגבי כל החכמים ללא הבדל מהי גדולתו בתורה. אלא אם כן יושבים בית דין וקובעים הלכה בגדר הוראת שעה. אבל זה צריך להיעשות כאשר יושבים יחדיו ודנים בעניין ומכריעים. עד כה לא צויין שום מקור כתוב אף מגדולי דור אלו לגבי העניין. פרט לשמועות וספורים ומעשיות שכך אמרו וכך אמרו. ומלתי על לשוני שהכלל המושרש הוא: שאין למדים הלכה מסיפורים ולא ממעשיות אמרם מי שדאמרם. אך לעצמו של עניין לפחות הגענו לנקודה המרכזית. שבדיקת מזוזה לאור פגעים ואסונות היא הלכה חדשה של הזמן האחרון שאינה כתובה בשום פוסק מזמן התלמוד. ואפילו בימינו אינה כתובה בספר פסקים.
 
הגאון האדיר

הבקי בכל חדרי ומכמני התורה פטיש החזק עמוד הימיני הרב חי אדר שליט"א שמת לב? שמהשרשור הראשון הויכוח הוא על האגו שלך .
 

חי אדר

New member
גופו של עניין

אשריך שזכיתה להתעלות למעלת הקב"ה ולדעת צפונות הלב ואף עלתה מעלתך למעלה מן האלהים שכן הקב"ה נושא פנים ומטה כלפי חסד, והנה היטבת להטות כלפי כף חובה ולמצא מומים. אך האמת אגיד שאיש אנוכי ולא אל ולפיכך לא ידעתי ממה דבריך נובעים. אך אחת היא: לגופו של עניין לא ניתנה תשובה,מילים מילים ניבעו כנחל שדבריי פורחים באויר, ושהינם נגד ההלכה,ולפתע מסתבר כי כל המלחמה נסובה כלפי הלכות שלא נכתבו אלא הם בעצם פרי פרשנות חדשה. המיוסדת על אדני הסיפור ולא על יסודות ההלכה והפסיקה.
 
סליחה בפני כולם אבל ביקשו ממני

במסרים להקפיץ את השרשור הזה. אני יודעת שהוא מפלצתי ולכן אם תגידו שזה מכביד ותרצו שאחזיר אותו שוב פעם לדף השני - רק תגידו ואעשה זאת
 
ואויייי איזה שרשור מפלצתי! ../images/Emo5.gif

הידעתם שיש כבר 148 תגובות בשרשור הזה? (בלי ההודעה שלי)
 
למעלה