בוודאי
כפי שהדגשתי והטעמתי לא אחת, אינני מדבר על עצם הבדיקה אלא על המטרה בבדיקה.לדעתך אולי זה לא משנה, אוקיי אין לי כל בעיה עם זה. רק הצבעתי על חכמים גדולים וטובים שכן ראו בכך בעיה. עכשיו ההחלטה בידך אם נראה לך שדיברהם כחספא דארעא שאין צריך להתייחס אליהם אז זוהי זכותך המלאה. אך אם לדעתך יש משקל לדבריהם, אזי זה מצריך לתת את הדעת לעניין. ןלמען הסר ספק: לא התיחסתי כלל לסופר הבודק, אלא לאותם המחפשים את המחלות בבדיקה וחושבים שבכך יבא מזור לחולה. לנקודה זו ורק זו בלבד התכוונתי שיש כאן ניצול המצוקה. אך בוודאי שלא הסופר הבודק את המזוזה כדת וכדין. ועוד דבר:אישית אני נתקלתי עם הרבה שאינם מכירים את המינהגים השונים בהלכה. וליכך נוצר מצב בו סופר המכיר למשל את שיטת האר"י פוסל מזוזה, שהיא כשרה למשל לדעת הרמב"ם. וזאת מתוך שלא הכיר כלל את מה שהרמב"ם פוסק. ולמען ההדגמה אביא את המקרה הבא:ככידוע שלפי השו"ע ואף לפי האר"י יש לרשום כוז"ו וכו' במזוזה, שהם בעצם באותיות 'את בש' רומזים לשם ה'. וראיתי מקרה שסופר בדק מזוזה וכשראה שאין שם זה ע"ג הקלף ביקש לפסול את המזוזה, אך הסתבר עד מהרה שהסופר לא הכיר שלפי הרמב"ם מזוזה זו כשרה למהדרין. ואדרבא אולי תהיה גריעות מה, אילו היה מופיע שם זה בקלף. כפי שניתן להסיק והסיקו חכמים מלשונות הרמב"ם שיחלקם ציטטתי לעיל. הנה כי כן לא תמיד קביע שמזוזה פסולה היא נכונה. זה רק העירותי כבדרך אגב.
כפי שהדגשתי והטעמתי לא אחת, אינני מדבר על עצם הבדיקה אלא על המטרה בבדיקה.לדעתך אולי זה לא משנה, אוקיי אין לי כל בעיה עם זה. רק הצבעתי על חכמים גדולים וטובים שכן ראו בכך בעיה. עכשיו ההחלטה בידך אם נראה לך שדיברהם כחספא דארעא שאין צריך להתייחס אליהם אז זוהי זכותך המלאה. אך אם לדעתך יש משקל לדבריהם, אזי זה מצריך לתת את הדעת לעניין. ןלמען הסר ספק: לא התיחסתי כלל לסופר הבודק, אלא לאותם המחפשים את המחלות בבדיקה וחושבים שבכך יבא מזור לחולה. לנקודה זו ורק זו בלבד התכוונתי שיש כאן ניצול המצוקה. אך בוודאי שלא הסופר הבודק את המזוזה כדת וכדין. ועוד דבר:אישית אני נתקלתי עם הרבה שאינם מכירים את המינהגים השונים בהלכה. וליכך נוצר מצב בו סופר המכיר למשל את שיטת האר"י פוסל מזוזה, שהיא כשרה למשל לדעת הרמב"ם. וזאת מתוך שלא הכיר כלל את מה שהרמב"ם פוסק. ולמען ההדגמה אביא את המקרה הבא:ככידוע שלפי השו"ע ואף לפי האר"י יש לרשום כוז"ו וכו' במזוזה, שהם בעצם באותיות 'את בש' רומזים לשם ה'. וראיתי מקרה שסופר בדק מזוזה וכשראה שאין שם זה ע"ג הקלף ביקש לפסול את המזוזה, אך הסתבר עד מהרה שהסופר לא הכיר שלפי הרמב"ם מזוזה זו כשרה למהדרין. ואדרבא אולי תהיה גריעות מה, אילו היה מופיע שם זה בקלף. כפי שניתן להסיק והסיקו חכמים מלשונות הרמב"ם שיחלקם ציטטתי לעיל. הנה כי כן לא תמיד קביע שמזוזה פסולה היא נכונה. זה רק העירותי כבדרך אגב.
