כרגע רק הבחנתי במקרוני הארוך הזה
שרשור כה ארוך, אבל רק אתמול נחתתי בארץ. וכנראה זו הסיבה שלא הספקתי לראותו. לא עברתי לא על כולו ולא על מחצה ולא על שליש ואף לא על רביע. אבל פה ושם הבינותי מהות הויכוח. רציתי לשתף גם דעתי. למזוזה יש הלכות כמו לדברים אחרים. המציאות מוכיחה שלא אחת ולא שתים אלא במקרים רבים בדיקת המזוזה שיקפה ורימזה את שאירע בבית. נכון שחבל שדברים אלו נמצאים רק לאחר שקורה מה שקורה, אבל זו המציאות. והנה עובדות על הנושא. והעובדות אינן סיפורים ששמעתי מהדודה של שכן של סבתי, אלא ממש מקוריים או כמעט. מהגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שמעתי [הייתי עד למילותיו אלו שלא נאמרו בפרהסיא בשיעור או דרשה] שהרב בן טוב הידוע הינו יהודי ירא שמים, ואפשר לסמוך על כשרותו ישרותו ומילותיו, ונראה שכח זה העניק לו השי"ת בזכות מסויימת. אותו כח גורם לקרב יהודים הרחוקים לאביהם שבשמים. אגב להרב בן טוב יש אח יהודי ירא שמים אף הוא, בני ברקי. לפני מספר שנים כשהגשמים שטפו את הארץ. היו אוטובוסים שטבעו כל גלגליהם במים, ואנשים במקומות מסויימים נאלצו לחצות עם סירות הצלה רחובות. באחד המפעלים בחולון התמלאה קומת המרתף ששימשה כקומת עבודה במפעל, במי גשמים בגובה של 2.5 מטר לערך. מכבי האש של חולון שאבו את המים במשך 11 שעות. ואז נזכרתי שיש לבדוק את המזוזה אם לא נרטבה, כי המים כיסוה. והתוצאות: היא היתה עטופה בניילון. מעט נרטבה, אבל נשארה שלמה וקריאה. לאחר הניגוב של הניילון כמו שצריך, והנה במילה 'מטר': רגלה השמאלית של האות טי"ת עלתה לגובה עד למעלה כמו הוא"ו העליונה של האות למ"ד. אני יודע מה זה סת"ם, אבל לא ברור איך קורה טעות כזו לסופר סת"ם... אלא נראה שההסבר הוא כמו ששמעתי פעם את הרב בן טוב הנ"ל לומר, שמזוזה היא כמו לבוש לאדם. כל מה שהאדם בפנימיותו עושה, הוא גורם למזוזה כתם או רבב או לחיוב. ז"א לפי דבריו בעיות מסויימות יכולות להיווצר במזוזה לאחר שקורה מה שקורה, או במקביל או לפני והמקרה בא בעקבות המזוזה שקרה בה מה שקרה, לפי שהמזוזה היא שמירה, ורק לאחר שמלמעלה בסיבה כלשהי נפגמת אותה שמירה, אזי כיון שניתן רשות ... וכו'. רבה של נוה אחיעזר בבני ברק הפך בשעתו לאוהד נלהב לרבי מלובאביץ לאחר שהרבי מלובאביץ המליץ לו בעקבות מחלתו אז, לבדוק את התפילין שלו. אותן תפילין היו בשימושו המון זמן, והנה פסול בולט ממש ודוקא באות מסויימת שרמזה ישירות למחלה. כמובן שהוא החליף תפיליו. זכה לבריאות ונחת, ושיחיה עד מאה ועשרים אמן. אבי נהרג בתאונת דרכים. בפרשיות התפילין המהודרות במיוחד שלו, לא נמצא כל פסול, אבל היה סימן מסויים [שלא פסל, אבל נצרך גירור, גירוד ותיקון] במילים 'ובלכתך בדרך'... יש עוד המון דוגמאות. ולסיכום הנראה לענ"ד: לי אין בזה הבנה, אבל אין ספק שהמושגים הללו קיימים והם חלק מהדברים המקודשים בעם ישראל במסורת, ועאכו"כ לא פורום אינטרנטי המקום לבוא ולנסות להטיל דופי באחת בכל הנושא הזה. [לא כוונתי חלילה אליך] והנה עוד משהו יפה לחנוכה ומזוזה שעלה ברעיוני: בגמרא (שבת כב ע"א) נר חנוכה היכא מנח ליה רב אחא בריה דרבא אמר מימין רב שמואל מדפתי אמר משמאל והילכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין. ונראה לענ"ד. מזוזה שעיקר מצוותה לצד פנים קובעה מימין. ואילו נר חנוכה שעיקר מצוותו לצד חוץ לפרסומי ניסא, משמאל. כי אותו שמאל הוא משמאל הנכנס, אבל הוא מימין היוצא. וכיון שבנר חנוכה המטרה והיעד הוא כלפי חוץ, הרי שגם כאן זה מימין, היינו מימין היוצא כלפי חוץ. וממילא זה שמובא בגמרא (יומא מה ע"א) דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. והנה חלק מציור של אחד מהמשוטטים כאן בפורום.
