סנחריב

[vizini]

ערך עצמי של אופרטור המסה.

אופרטור המסה הוא קומבינציה של אופרטורים מחבורת פואנקרה.

 

[רון סי]

לא לא

כלומר, כן (כנראה), אבל זו לא מהות המסה. זה הייצוג של איזה רעיון שאין לך מושג מה הוא בשפה שאתה (כלומר, מישהו) המצאת, ואחר כך זה מסתדר לך במסגרת אותה שפה. אבל מה זה מסה?

 

[vizini]

זה מסה.

אתה אולי מתכוון לשאול מה זה מסה בשפה של חיי היומיום. אז בשפה זו זוהי תכונה של הגוף המאפינת את תנועתו תחת אוסף של תנאים. אתה רואה, המהות בתרגום הלכה לאיבוד, אבל התחזית להתנהגות נשארה.

 

[רון סי]

שום דבר לא הלך לאיבוד

משום ששום דבר לא היה שם מלכתחילה, בכיוון של הגדרת מהות. הדבר היחיד הרלוונטי שאמרת זה "גוף". כל השאר זה התנהגויות של הגוף, ועוד בתלות בדברים אחרים. השאלה היא מה זה גוף. עם ענין התחזית אין ויכוח, אבל אפשר לחזות את התנהגותם של גופים (למעט נשים מסויימות) גם בלי להבין את מהותם. דוגרי: האם הפיזיקה מבינה את מהותן של היישויות וה"כוחות" שבהם היא עוסקת? שים לב: לא "יודעת לסמל" אלא "מבינה" את המהות.

 

[vizini]

כן, רק שהמהות הזו לא נמצאת במקום

שבו נמצאים חושינו. חושינו מסוגלים רק לצפות בהתנהגות, והפיזיקה בטובה, מגלה לנו מה תהיה התנהגות זו. המהות עצמה נמצאת במקום אחר. במרחב שלנו, המסה מתגלה לא ע"י מהותה, אלא ע"י תכונותיה.

 

[רון סי]

טוב...

אני מקבל בשמחה את ההסבר הזה, אבל מעלה את השאלה הבאה: אם היישויות (מהויות...) האלה לא נמצאות איפה שחושינו, והדבר היחיד שעומד לזכות התיאור שלהן הן ההצלחות בחיזוי, איך נדע שאכן הן הן אלה שמסבירות את מהות התופעות? כלומר, ההסבר יכול להיות שגוי מיסודו, ובכל זאת איכשהו להצליח לחזות ו"להסביר" תופעות רבות... אגב, רק אני מרגיש דמיון רב בין ההסבר הזה לתיאור המהות האלוהית עצמה, כנמצאת ב"מקום אחר" ומתגלה לעינינו רק ב"מעשי ידיה"...?

 

[preacher]

כן, רק אתה.

מחשבות על אלוהים לא יכולות לנבא תופעות בהצלחה. ממחשבות על אלוהים לא תוכל לבנות מחשב או חללית או כור אטומי. אם יש תאוריה שיכולה לנבא תופעות בהצלחה, היא תאוריה מצוינת מבחינה מדעית. אם היא ה"אמת" האמיתית או לא, זה לא נוכל לדעת לעולם. זו כבר פילוסופיה, זה לא מדע. תחשוב בעניין זה מה שאתה רוצה. המדע מתעסק בעולם הנצפה ובו בלבד.

 

[רון סי]

ידעתי שזו תהיה התשובה...

"המדע מתעסק בעולם הנצפה ובו בלבד": תקרא מה כתב ויזיני (שנשמע שהוא יודע על מה הוא מדבר) בהודעה הקודמת. מה שאני הבנתי זה שההסבר למנגנון נפילת החפץ לרצפה הוא מהויות שנמצאות מחוץ ל"מקום" החושים שלנו. זה לא כל כך העולם הנצפה...

 

[preacher]

וזה כמובן בגלל

שלחצת אותו בשאלות טורדניות עד שהוא הוציא תשובה כזו. בכל אופן זו בדיוק אותה תשובה - ה"מנגנון" לא נמצא בתחום חושינו, ולכן המדע לא מתעסק בו.

 

[vizini]

מעבר לתשובתו של preacher, אוכל רק

להוסיף שאם יש לך שני הסברים שנותנים בדיוק את אותם תחזיות, אז שניהם כמובן תקפים מבחינה מדעית, אבל מבחינה מעשית נוח יותר לעבוד עם ההסבר הפשוט שביניהם. עקרון זה נקרא במדע "עקרון התער של אוקהם".

 

[רון סי]

כלומר, שוב

מה שמעניין את הפיסיקאים זה להצליח בתחזיות. את התשובה לשאלה הפשוטה (למראית עין) "איך קורה שחפץ נע לכיוון הרצפה", הם יודעים להציע, אבל הם יתקשו להוכיח אותה בפני עצמה, שלא על סמך קריטריון הצלחת-התחזית שלהם. משום מה נדמה לי שבסופו של יום נותרנו ללא תשובה לשאלה הנ"ל...

 

[vizini]

למה? היתה לנו תשובה כבר מהתחלה,

זוכר? הפקידים... אגב, במקרה של כוח המשיכה, קוראים להם גרויטונים.

 

[רון סי]

והם נמצאים במקום שלנו

או באיזה מקום אחר?

 

[vizini]

האמת היא שאינני יודע. אף פעם

לא יצא לי לדבר עם אחד כזה... אבל מה שמטריד אותי יותר הוא למה אתה קורה "המקום שלנו". מה זה "המקום שלנו"?

 

[רון סי]

אני קורא?

אתה דיברת על מקומות, לא? אתה פה המורה, אני מנסה ללמוד. אולי הבנתי לא נכון...

 

[vizini]

אני לא זוכר שדיברתי על מקומות.

דיברתי על מציאות ועל תפישת מציאות. לדוגמא, אנחנו תופשים את המציאות כבעלת שלשה מימדים מרחביים. האם המציאות עצמה היא בהכרח בעלת שלשה מימדים מרחביים? אולי היא בעלת 9 או 10 מרחבים מימדיים? במקרה כזה, אותם פקידים נמצאים במציאות, כלומר ב9 או 10 מימדים, אבל אנחנו תופסים אותם רק בשלושה. האם אנחנו מסוגלים להסביר זאת בשפת היום יום? אני לא, למרות שניסיתי. וכמובן שבשלשה מימדים הם נראים םאחרת לגמרי ממה שהם נראים (אילו היינו מסוגלים לראות) ב9 או 10 מימדים.

 

[vizini]

אתה טועה.

מה שאתה מחפש בעצם הוא "הסבר". אתה מחפש משהו שנראה לך אינטואיטיבית, מובן, פשוט, אז הנה החדשות הרעות: אין בהכרח "הסבר" כזה. משהו שלך נראה כהסבר, לאחר לא יראה, וההיפך. האם ההסבר על הפקידים נראה לך כהסבר? כי למעשה זה לא רחוק מהאמת... ויש אנשים שבעיניהם זה הסבר מספק. המדע לא מחפש הסברים, אלא חוקים. לאחר שהמדע מוצא חוקים, הוא מנסה לצמצם את מספרם, כך שאוסף קטן של חוקים יסביר את כל התופעות הנצפות. יסביר במובן שאם אתה מקבל את החוק כהנחה, אז הלוגיקה והמתמטיקה מחייבות שהתופעה הנצפית אכן תתרחש. לאחר שהמדע מוצא את אוסף החוקים הנ"ל (והוא עדיין לא מצא את כל החוקים), ניתן לשאול האם אוסף החוקים האלה הוא יחיד, או שקיימים אוספים שונים של חוקים, שמהוים מערכת חסרת סתירה. יתכנו שלש תשובות אפשריות - האחת היא שאוסף החוקים שמצאנו הוא האוסף היחיד האפשרי שהוא מכיל את כל תופעות עולמינו והוא חסר סתירה. במקרה כזה ה"הסבר" שאתה מחפש יהיה: כי אי אפשר אחרת. התשובה השניה היא שיש עוד אוספים כאלה, והם רבים מספור, אך אף אחד מהם לא יאפשר את כל עושר התופעות בעולמינו. בפרט, אף אחד מהם לא יאפשר קיומם של יצורים כמונו, שמסוגלים לחפש אחר הסבר. במקרה זה יהיה ההסבר: כי אם זה לא היה כך, לא יכולנו להיות כאן ולשאול את השאלה. (קוראים לזה : העקרון האנטרופי). התשובה השלישית היא שיש אינספור אוספים כאלה, ורבים מהם מאפשרים חיים תבוניים. במקרה כזה לא תיה באמת תשובה טובה לשאלתך, פרט לתשובה "במקרה". "במקרה" אנחנו נמצאים ביקום שאלה חוקיו. בכל אופן, כרגע לא ברור באיזה משלש המקרים אנחנו נמצאים.

 

[רון סי]

אוקי

אם המדע מחפש רק חוקים, אז זה אומר שהוא לא מעוניין להסביר את מהות כוח המשיכה למשל. הוא מעוניין רק לתאר את התנהגותה של תופעת כוח המשיכה, למצוא בה חוקיות ולבטא חוקיות זו בשפה מסויימת. מה קורה שם, מה המנגנון שמוציא לפועל את ה"משיכה", מהו ה"כוח" הזה, לפי דבריך - זה לא מעניין. הבנתי נכון? אתה אומר שאני מחפש הסבר אינטואיבי. אכן כך הוא. אתה אומר שאין בהכרח הסבר כזה. זו התחמקות. נכון שהרבה הולך לאיבוד בהצגה של המתמטיקה המסובכת שמקודדת את החוקיות הנצפית באופן פופולרי, אבל אני מתקשה מאד (ואפילו מאד מאד) לקבל שאין שום דרך להציג את הרעיון, את העקרון, באופן אינטואיטיבי. למשל, אם אתה רוצה להציג את הסבר הפקידים, אז בהחלט אפשר לקבל אותו. יש איזה מישהם קטנים שקופצים על החפץ ודוחפים אותו למטה. אז מיד אפשר לשאול: מה זה המישהם האלה? ממה הם מורכבים? מה זה המשהו הזה שמרכיב אותם? איך הם קופצים? מעבר לזה, אפשר לתקוף כאן את כל ענין חיפוש החוקיות ע"י המדע כמשקף משהו מהאמת (שהרי, אם הבנתי נכון, מחפשים חוקיות שהיא זו שבאמת נמצאת ביסוד התופעות). העובדה שהאדם אכן מזהה חוקיות בסובב אותו אין משמעותה שחוקיות כזו קיימת למעשה.

 

[vizini]

אתה רואה, אמרתי לך. מה שבעיני

מהווה הסבר, לא יהוה הסבר בעיניך. צדקת באמרך שהמדע מוצא חוקיות ומבטא את החוקיות הזאת בשפה מסויימת. בעיני זהו ההסבר המושלם. כמובן, אני דובר את השפה, ואתה כנראה לא. זו יכולה להיות הסיבה שאני רואה בזה הסבר ואתה לא. לדוגמא, תיאורית המיקרו גורסת כי החפץ שאתה משמיט בעצם אינו חפץ, אלא מורכב מאוסף עצום של חפצים אחרים, שבתורם גם הם מורכבים מאוסף עצום של חפצים אחרים. חפצים אלה, נמצאים בקשרי גומלין מסובכים בינם לביו עצמם, שאותם מעבירים אותם פקידים קטנים, שלחלקם קוראים פוטונים, ולחלקם גלואונים, ויש הטוענים שיש ביניהם אפילו גרויטונים, וכל האוסף העצום הזה של החלקיקים בעצם לא חי במרחב הרגיל שאותו אתה מדמיין וחש, אלא הם חיים במרחב משלהם, הנקרא מרחב הילברט, ורק השתקפויות שלהם נראות אצלינו במרחב הרגיל. כמובן, ניתן "לתרגם"את הדברים האלה לשפה פשוטה, זו המתארת את חיי היום יום שלנו, וזה בערך מה שעשיתי למעלה. אבל היות ושפה זו לא בנויה כדי לתאר את תופעות המיקרו שהם ביסוד הדברים, הרבה הולך לאיבוד בתרגום. מה שנשאר הם רק התחזיות לתופעות במקרו, ואלה תמיד מתקיימות... אגב, תהליכים דומים קורים כשמנסים "לתרגם" את תורת היחסות, למשל, למהירויות של יום יום. או כש"מתרגמים" את תורת הקוונטים לגדלים של היומיום. בתהליך זה מבצעים קירובים ומיצועים, שמעבירים את התיאור מהמיקרו למקרו ומהמהיר לאיטי, ובדרך חלק הולך לאיבוד.

 

[רון סי]

חלקיקים וקשרי גומלין

כשאתה אומר "קשר גומלין" ו"חלקיק" לא עזרת כלום. גם החפץ וכדור הארץ למשל זה "חלקיקים" ו"כוח המשיכה" זה קשר גומלין. אתה מסוגל לתאר בשפה שלך הן את החפץ וכדור הארץ, והן את קשר הגומלין בינהם, לחזות את התנהגותם, וזה יצא בול כל פעם. אבל בזה לא הסברת לא מה זה "קשר גומלין" ולא מה זה "חפץ". רק תיארת התנהגויות, תופעות. הירידה לרמות מיקרו לא עוזרת, כאמור, משום ששוב אתה מדבר על אותם מושגים ארטילאיים (שאתה יודע לייצג בשפה, וזה נראה לך מסודר ומובן) שאת המהות שלהם אינך יודע להציג. אתה מדבר על תרגום, אבל נדמה לי שסדר היוצרות הוחלף פה קצת. המתמטיקה היא שפה אנושית שצריכה לתאר יישויות שנתפסות ע"י השכל. התרגום הוא מהאינטואיציה למתמטיקה, לשם הצגה פורמלית. אם יישות קיימת במציאות, אז אתה צריך להיות מסוגל להגיד מה היא במילים. המתמטיקה לא יכולה להמציא יישויות (כלומר, היא יכולה, אבל אז הן תהיינה המצאות שלה). אם היישות הזו לא קיימת במציאות, אז זה פספוס של מטרה מסויימת.