ספרים על אסאטרו?

ToryMaster

New member
לא עירומה, עם גלימה כחולה

ולא לרוץ, היער שיש ליד הבית הוא במדרון, קצת קשה לרוץ בו.
 
הנקודה היא

שבמדע ישנם ממצאים אובייקטיבים, שלא תלויים במי מבצע את הניסויים. עובדה היא שהרפואה המודרנית מצאה יותר תרופות ואף מצאה האריכה את תוחלת החיים באופן חסר תקדים. יש עובדות בשטח שמהם אי אפשר להתעלם. מי שמתעלם, הוא כמו בת יענה הטומנת את ראשה בחול.
 

gwizard

New member
לדעתי לא מדוייק

" יש עובדות בשטח שמהם אי אפשר להתעלם. מי שמתעלם, הוא כמו בת יענה הטומנת את ראשה בחול." "שבמדע ישנם ממצאים אובייקטיבים, שלא תלויים במי מבצע את הניסויים." אבל... 1. בפיסיקת קוונטים מצאו כי המצב המנטאלי של עורך הניסוי משפיע על תוצאות הניסוי. ואם לעורך הניסוי יש יכולות מאגיות ? 2. כל "העובדות" במדע זה לא בהכרח משהו ב-100%. קח, לדוגמה, את תיאוריית העל-מיתרים. כאשר היא יצאה דחו אותה. היום, מכיוון שלא הצליחו למצוא שום תיאוריה אחרת - החזירו אותה. אז מה באמת קיים ?
 

אורי רז

New member
הערות

"1. בפיסיקת קוונטים מצאו כי המצב המנטאלי של עורך הניסוי משפיע על תוצאות הניסוי. ואם לעורך הניסוי יש יכולות מאגיות ?" אני חושב שאתה מרחיב את הטענה בצורה שגויה, כנראה כדי לתת ביסוס מדעי שלא קיים לתיאוריה שלך. למיטב ידיעתי בפיזיקת קוואנטים המצב המנטאלי של עורך הניסוי מסתכם בתכנון הניסוי, ותו לא. לדוגמא, אם הוא מתכנן ניסוי מדעי שנועד לבדוק אם האלקטרון מתנהג כמו גל, האלקטרון יתנהג בניסוי כמו גל. לא משנה מי יחזור על הניסוי המדעי הזה באיזה מצב מנטאלי, התוצאות יהיו זהות והאלקטרון יתנהג כמו גל. וחוזר עבור ניסוי שנועד לבדוק אם האלקטרון הוא חלקיק. בכל מקרה, לא שמעתי מעולם על מדען שטוען שאם מישהו יחזור בדיוק על אותו ניסוי שנועד לבדוק אם האלקטרון הוא גל פעמיים במצבים מנטאליים שונים - נגיד פעם במצב המנטאלי של 'התוצאות יהיו גל' ופעם במצב המנטאלי 'התוצאות יהיו חלקיק' - הוא יקבל תוצאות שונות. "2. כל "העובדות" במדע זה לא בהכרח משהו ב-100%. קח, לדוגמה, את תיאוריית העל-מיתרים. כאשר היא יצאה דחו אותה. היום, מכיוון שלא הצליחו למצוא שום תיאוריה אחרת - החזירו אותה. אז מה באמת קיים ?" אני חושב שאתה מפרשן את הפילוסופיה של המדע בצורה שגויה, וגו'. עובדות במדע מסתכם פחות או יותר בשני דברים - הוכחות במתימטיקה (שעשויה ליצור מבנים שאינם משקפים את המציאות) ותצפיות שחזרו עליהן בפיזיקה. תיאוריה פיזיקלית היא בדיוק זה - תיאוריה. או שהתצפיות במציאות מאשרות אותה (לדוגמא התורה הניוטונית עבור אובייקטים גדולים ובמהירויות נמוכות), או שהתצפיות לא מאשרות אותה (לדוגמא התורה הניוטונית עבור אובייקטים קטנים מאוד או במהירויות גדולות מאוד) הכל עניין של shades of gray - יש תיאוריות מבוססות יותר (תואמות את התצפיות הקיימות והתחזיות שלהן אושרו על ידי תצפיות חדשות) ויש תיאוריות מבוססות פחות (לא תואמות את התצפיות הקיימות והתחזיות שלהן לא אושרו על-ידי תצפיות חדשות, או גרוע יודע - אין להן שום תחזיות בכלל) תורת הקוואנטים היא תיאוריה והיכולת לבצע טלקינזיס היא תיאוריה. יכול להיות שהראשונה שגויה והשנייה נכונה, אבל מבחינת תצפיות בשטח הראשונה מבוססת היטב והשנייה לא.
 

gwizard

New member
לא מסכים

1. התשובה הייתה מופנת לבעל תואר בביולוגיה. 2. אני לא מנסה לתת ביסוס מדעי לשום תיאוריה כי אין לי שום תיאוריה שאני מנסה לבסס. 3. מיטב ידיעתך שגוייה כי פרט לתכנון הניסוי, יש גם את שלב הביצוע. בלי שום קשר למי יבצע את הניסוי, הקביעה שלך כי האלקטרון תמיד יתנהג כמו גל היא שגוייה מיסודה ואומרת שאתה לא מבין איך מכניקת הקוונטים עובדת. ישנו עיקרון האי וודאות אשר קובע כי תמיד יש סיכוי הניתן לחישוב שהדברים יתנהלו אחרת. בדוגמה שלך - הסיכוי לכך שהאלקטרון יתנהג כגל הוא, נניח 99.9% במצב נתון כלשהו, אך תמיד יש 0.1% שהוא לא יהיה גל או לא ינוע בכיוון שהוא נע קודם או המסה שלו תהיה שונה ממה שהייתה קודם. יש הרבה גורמים המשפיעים על ההתנהגות הזו ואחד מהם הוא עורך הניסוי. למידע נוסף אתה מוזמן לקרוא על ניסוי אינשטיין-פודולוסקי-רוזן (EPR) בכתובת הזו: http://plato.stanford.edu/entries/qt-epr/ 4. מבחינת תצפיות בשטח, דווקא התיאוריה של טלקנזיס יותר מבוססת מתיאוריית הקוונטים. במוסקבה, בשנות ה-20 ואילך ערכו הרבה ניסויים מדעיים ומתועדים על טלקינזיס והוכיחו מעל כל ספק שהוא קיים ועובד. תורת הקוונטים, לעומת זאת, יש בה עדיין כל כך הרבה דברים שאנו לא יודעים ולא הוכחו מדעית שבסופו של דבר עלול להתבסר לנו כי היא בכל זאת לא נכונה. למידע נוסף אני מציע כי תקרא את זה: http://www.quantumconsciousness.org/penrose-hameroff/fundamentality.html אלון.
 

אורי רז

New member
אז אל תסכים

"1. התשובה הייתה מופנת לבעל תואר בביולוגיה." אז מה ? "2. אני לא מנסה לתת ביסוס מדעי לשום תיאוריה כי אין לי שום תיאוריה שאני מנסה לבסס." אתה הבאת טענה לגבי הפיזיקה ("בפיסיקת קוונטים מצאו כי המצב המנטאלי של עורך הניסוי משפיע על תוצאות הניסוי") שאינה מדוייקת - רוצה להביא מקורות תביא, לא רוצה לא צריך. "3. מיטב ידיעתך שגוייה כי פרט לתכנון הניסוי, יש גם את שלב הביצוע." נכון - ולמיטב ידיעתי הטענה המרומזת מדבריך כאילו התוצאות של שלב הביצוע תלויות במצב המנטלי של המבצע שגויה. "הקביעה שלך כי האלקטרון תמיד יתנהג כמו גל" לא טענתי זאת - אמרתי במפורש כי "אם הוא מתכנן ניסוי מדעי שנועד לבדוק אם האלקטרון מתנהג כמו גל, האלקטרון יתנהג בניסוי כמו גל". האם אתה מנסה לסלף את דברי, או שאתה סתם לוקה בהבנת הנקרא ? "ישנו עיקרון האי וודאות אשר קובע כי תמיד יש סיכוי הניתן לחישוב שהדברים יתנהלו אחרת." עקרון אי הוודאות אומר משהו אחר. אתה, כנראה, לא מבין איך מכניקת הקוונטים עובדת. "מבחינת תצפיות בשטח, דווקא התיאוריה של טלקנזיס יותר מבוססת מתיאוריית הקוונטים. במוסקבה, בשנות ה-20 ואילך ערכו הרבה ניסויים מדעיים ומתועדים על טלקינזיס והוכיחו מעל כל ספק שהוא קיים ועובד." א. מעניין שלא רק שהניסויים המדעיים והמתועדים הללו לא התקבלו במיינסטרים של המדע (אולי יש ספיקות לגבי המדעיות של הניסויים הללו ?), אלא שלאחר שהניסויים המתועדים הללו נערכו לא נמצאו אנשים שיחזרו עליהם שוב, לדוגמא בפני רנדי כדי לזכות בפרס של מליון דולר. ב. מכניקת הקוואנטים מבוססת היטב היטב, כולל בחיי היום יום - כל 'עין אלקטרונית' שפותחת דלת היא הוכחה. אני חושב שזאת הוכחה יותר טובה מההוכחה לטלקינזיס. "תורת הקוונטים, לעומת זאת, יש בה עדיין כל כך הרבה דברים שאנו לא יודעים ולא הוכחו מדעית שבסופו של דבר עלול להתבסר לנו כי היא בכל זאת לא נכונה" כפי שכתבתי, כל תיאוריה מדעית יכולה להתגלות כשגויה, וכאן הניסויים המדעיים שמבססים את תורת הקוואנטים בוודאי אינם טובים פחות מהניסויים שהתייחסת אליהם להוכחת הטלקינזיס. אורי.
 

gwizard

New member
מה שאני לא מבין הוא...

איך אדם עם מוח צר כמו שלך מסוגל לעסוק בטארוט שהיא דיסציפלינה הדורשת פתיחות ורגישות. תקרא בבקשה לעומק את הקישורים אותם סיפקתי לך ונסה להבין את מה שכתוב שם. אני לא מתכוון לפתח איתך דיון על מכניקת קוונטים או כל דבר הקשור למדע בפורום פאגאניזם. אם תרצה להמשיך, אני אשמח לעשות זאת באימייל או מסרים (רק כאשר אני בעבודה).
 

אורי רז

New member
מה שאני לא מבין הוא ...

איך אדם - איך לנסח את זה בצורה עדינה ? - שהאשמותיו אותי בסילוף הן דוגמא חיה לאמרה שהפוסל במומו הוא פוסל עוסק בהוראה בתחום רוחני. אני מציע לך להוציא פחות מזמנך כדי ללכלך עלי ויותר זמן כדי לעבוד על עצמך בנושאים בהם אתה מוצא בי פסול.
 
תשובות.

מדע הפיסיקה הוא אחד המדעים. ישנם הכימיה והביולוגיה, למשל, אשר בהם לא דנים (למעט לעיתים בכימיה) בחלקיקים תת-אטומיים. בביולוגיה ובכימיה בהחלט ישנן עובדות שלא ניתנות לערעור, שבהם הצופה לא משפיע על הניסוי עצמו (אם כי הניסוי יכול להיות שגוי, אבל זה לא קשור בכלל לעקרון אי הוודאות). 1. אני לא יודע מאיפה הבאת את עניין ה"מצב המנטאלי". עקרון אי הוודאות דן רק בקיומו או אי קיומו של צופה בניסוי - שעצם הצפיה עצמה נותן רק תוצאה סטיסטית ולא מדוייקת לחלוטין. אם נמצא את המיקום, נפריע לתנע. אם נחשב את התנע, נוכל רק באופן סטיסטי לדעת מה המיקום. בלי כל קשר למצב הרוח של הצופה, או אם יש לו יכולות מאגיות או לא. 2. תאוריה. אתה עצמך כתבת את המילה. ישנן תיאוריות, לעומתן ישנן גם עובדות. תיאוריה היא דבר מה לא מוכח, אשר ניסויים שונים מנסים לאשש או להפריך אותה. האם קיום כח משיכה הוא תיאוריה? קיום כח חשמלי הוא תיאוריה? לא. כן, אני יודע, הוספת גם את "מה באמת קיים?". זה דיון פילוסופי מרתק בפני עצמו, אבל הוא חסר תוחלת. הוא טוב בשביל תרגילי מדיטציה, אבל לא מועיל במיוחד בחיים הארציים שלנו.
 

ToryMaster

New member
זה מעלה נקודה אחרת בעיני

ולאו דווקא כזו שמתאים להתדיין עליה כאן - האם הארכת תוחלת החיים הייתה באמת שינוי חיוני, חיובי, וכן הלאה?
 
תלוי בעיני מי ומה.

מבחינה של גישה אקולוגית טהורה - זה רע. כך ישנם יותר אנשים (לא רק תוחלת החיים התארכה, אלא גם כמות הילודים ששורדים היא גבוהה יותר מבעבר) ויש לחץ על מקורות המזון - נוצר רעב, האדם מנצל שטחים נוספים לחקלאות וכן הלאה. מגישה אנושית - את מוכנה להרוג את עצמך בגיל 30-40 כשאת יודעת שאת יכולה לחיות חיים מלאים עוד כמה שנים טובות גם אחרי זה?
 

ToryMaster

New member
לא להרוג את עצמי

אבל אני מוצאת שאם זו נורמה, למות בגיל חמישים, באופן הכי טבעי, אף אחד לא ידע שיש עוד חיים מעבר לזה, מבחינת האדם חמישים שנה בהחלט יספיקו לחיים מלאים. מבין למה אני מתכוונת?
 
גם אז היו אנשים

שחיו עד גיל 80, ואפילו יותר, אם כי זה היה נדיר יותר מאשר היום. אנשים גם אז רצו לחיות יותר. החיפוש אחרי חיי נצח הוא קדום כמעט כמו האנושות עצמה. יותר מאשר התרופות שאנו לוקחים, אורח החיים שלנו הוא ששינה את אורך החיים שלנו. אנחנו שומרים על היגיינה וזה מונע מחלות רבות (אם כי, יש גם את הצד השני של הסקאלה, של היגיינה מוגזמת, אשר טוענים כי היא פוגעת במע' החיסון שלנו וגורמת לאלרגיות שונות), אנחנו מבשלים את רוב המזון שלנו ומעבדים אותו באופנים כאלה שיש בו פחות מזיקים, אוכלים מזון מגוון יותר (את יודעת כמה אנשים נפגעו פשוט מחוסר ויטמינים?) וכן הלאה. המודעות לגוף שלנו ולצרכיו היא שהאריכה את תוחלת החיים שלנו, בסופו של דבר. וזה מה שהאנושות חיפשה, ועודה מחפשת, מזה מאות שנים. הידעת שכיום יותר ויותר חוקרים מתחילים לראות את הזקנה כמחלה בפני עצמה ולא כמשהו שחייב לקרות?
 

RainBird

New member
אני עדיין בדעה שהארכת חיים מוגזמת זה משהו שלילי- זה כבר חריגה מהטבע ברמה בלתי ניתנת לשיעור. אני אשמר את הגוף שלי כמה שאוכל, וכשאמות, אמות. ארדן.
 

driftwood89

New member
מה עם זה

בלי קשר לכל מה שנאמר, הספר ש "the troth" כתבו מומלץ? אני מחפש ספרים שידברו על האסאטרו למעשה, דברים פרקטיים יותר או דברים שיסבירו על האמונה והעקרונות שלה, אני יודע ש הטרוט' הוציא ספר, אתם ממליצים עליו?
 
ונחזור שניה לנושא המקורי

יש לי בבית את הספר Rites of Odin של Ed Fitch שטרם קראתי, אך לפי מיטב הבנתי, זה לא ספר מהימן בתחום. אתה יכול להציץ בפורומים של The Cauldron, שם יש סקירה של ספרים רבים וכמו כן קישורים לספרים מומלצים באמזון (עם הסקירות של אמזון). אחד הספרים למשל, הוא Living Asatru (שאם איני טועה, הוזכר כבר).
 
למעלה