הפולס המדיטטיבי.
בעזהי"ת אפשר לתת חלוקה ראשונית, לקבוע שאימון יום כן יום לא, עיקרו יהיה עבודת שרירים, ואימון יומיומי עיקרו יהיה עבודה מדיטטיבית –עבודה תודעתית. בזאת, למעט פורקן יצר ניתוח, עוד לא אמרתי שום דבר משמעותי. בזאזן, במדיטציית הנשימה של הקי-אייקידו, בקאטה של הטאי צי', מדברים על עבודה יומיומית, פעם אחד ביממה. פעם אחת ביממה, למשך פרק זמן של בערך חצי שעה או לפחות חצי שעה, אתה תאמן את התודעה שלך, להכניסה למחוזות חדשים וללמד אותה עולם. התכיפות הגדולה ביותר שאני מכיר היום לעבודה מדיטטיבית, היא זאת של נשימות הבג"ד כפר"ת שאני מתרגל. בקצרה, למי שאינו יודע כל עיקר על מה אני מדבר, מדובר על דרך חמקמקה שהשאיר אחריו תלמיד חכם משכמו ומעלה, רבי אברהם יאראוויטש זכר צדיק לברכה, ובה מתוארת שיטה ובה ההתפתחות הרוחנית הדרושה להשגת הקומה הרוחנית של נביא, של "רואה" –כלשון התנ"ך. כל אשר יש בידי הוא רק ההקדמה לדברים, קונטרס בן חמש עשרה עמודים –כמו גם שיחות בע"פ שערכתי עם משומעי שיעורי הרב זצ"ל, וכבר היא בלבד הר נישא ומטיל אימה, עבודה של שנים ארוכות. העבודה היומיומית הראשונית היא נשימות הבג"ד כפר"ת –אותיות שמסמלות שבעה נקודות שמקבילות לעמוד השדרה בצורה כלשהי, ועיקרן נשימות טיהור ונקיון רוחני של הריאות והבטן התחתונה. נשימות בג"ד כפרת, תרגול מדיטטיבי למעשה, מתרגלים פעם בשעות האור ופעם בשעות החושך, פעמיים ביממה סכ"ה. מה שאני תוהה עליו, שלצורך זאת פירטתי ניתוח כנ"ל בין אימון פעם ביומיים, ועד תרגול של פעם ביממה, הוא גם האם מישהו מכיר עוד דוגמאות למדיטציה שהתרגול שלה דורש פעמיים ביממה, וכמו כן אולי להכיר עוד חוקיות שיש כאן בתחום –על ידי יצירת עוד ניתוח וחלוקה לפרטים.