סקר הנקה

[כמיסה]

4 חודשים ויום אחד של הנקה רצופת

הנאה

אבל... אם את לא יכולה לא בכוח עדיף אמא רגועה ובטן מלאה על אמא בוכייה וילד רעב

תהיי שלמה עם מה שבחרת ויהיה לכם הכי טוב

 

[yaelli10]

למילי !

גם אם ייצבט לך שם הלב תחשבי רק על היתרונות שבדבר ושלא תחשבי בשום פנים ואופן שזה ייפגע בקשר שבינכם, בכלל בכלל לא נכון. הכי חשוב שתהי מאושרת וגם טוהר המתוק.

 

[טוטי30]

../images/Emo24.gif היי שלמה עם עצמך, עשית את

ההחלטה הנכונה עבורך ועבור טוהר! אמא רגועה ולא כואבת, עדיפה על אמא בוכה ומתוסכלת.

 

[אמא של יעל 2002]

אם החלטת לא ארפה את ידייך

ןאאחל לך ולטוהר רק בריאות ואושר תמיד. אבל כיוון שההחלטה כל כך טרייה וגם טוהר כל כך טרי אני יכולה להמליץ לך שאם תתחרטי ביומיים הקרובים, אפשר לנסות לשאוב, ככה את יודעת כמה הוא אוכל והוא יהיה רגוע כשיאכל מהבקבוק, אם הולך טוב אפשר לנסות ולחדש את ההנקה מדי פעם. יעלי ינקה עד גיל 4 חודשים, ומאז היא אוכלת סימילאק. בכל מקרה העצה שקיבלתי לגבי תחליפי חלב היא לא לשנות הרבה כיוון שזה משגע לקטנטנים את הקיבה, אז אם התחלת עם תחליף מסויים, השארי אתו. חג שמח והרבה

לך ולטוהר.

 

[איצית]

אם זה כל כך דיכא אותך,

אולי עדיף שהפסקת. אני מניקה (כבר חצי שנה כמעט) ומתכוונת להניק עוד הרבה. ואני בעד הנקה, ובעד להעזר ביעוץ מקצועי אם נתקלים בקשיים, אם את רוצה מאד וחשוב לך להמשיך להניק למרות הקשיים. אבל אם ההנקה מלוה אצלכם בכאלה מאבקים ובכאבי לב וזה סוחט אותך פיזית ונפשית, אולי באמת עדיף לא להניק. העיקר שתהיי רגועה ומרוצה - זה ישתלם יותר לטוהר. כמו שאמרה לנו המיילדת בקורס הכנה ללידה: עדיף אמא לא מניקה אבל שפויה, מאשר אמא מניקה שמטפסת על הקירות. ואגב, גם אם החלטת לא להניק, כדאי לך להעזר ביועצת הנקה בקשר לגמילה, כדי שתייעץ לך איך לעשות את זה חלק יותר. שלא תסבלי מגודש או דלקות חלילה.

 

[עמית@]

מניקה ומניקה.

למרות ה'שיים- תמר בת 4 חודשים והציצי נטוי

 

[יעל של הגר]

גם אני שואבת (כבר חצי שנה....)

כמו הבת של איילת, גם הגר נולדה מוקדם והיא תפסה את הפרנציפ - למה לעבוד קשה אם אפשר לקבל את החלב של אמא מהבקבוק... אז אני שואבת משהו כמו חצי שנה ועד שאני אחזור לעבודה אני ממש על תקן של

. אבל זה שווה את המאמץ...

 

[ענתש]

שירשור מרגיז...

תקראו שוב ותגידו לי למה כל מי שמניקה מסתפקת במילים "מניקה כך וכך זמן" וכל מי שלא מניקה צריכה לכתוב למה ולספר את הסיפור כדי שלא "יכעסו" עליה ? מילא זה, כמה סיפורים פה אני מכירה מהבחינה ברמה האישית וכמה שלא ורק נשמעים לי כאלו - בהם האמא יכולה היתה להניק לו היו נותנים לה את העזרה והתמיכה הדרושים ? מה ששוב מוכיח ומראה כמה מערכת הבריאות משקיעה בפיתוח רגשיות אשמה מיותרים לגמרי במקום להשקיע במערכת תמיכה לאמהות שרוצות להניק. וכמובן לא אמרתי מילה על מי שלא רצתה להניק וזה מה שעשתה - זכותה המלאה ! רק עצוב לי על מי שרצתה ורצתה וסבלה ולא הצליחה ועוד בסוף חיה עם רגשות אשמה ומרגישה צורך להסביר ולהתנצל. אל תתנצלו ! לא אשמתכן, אשמת המערכת ! ולפעם הבאה רק תדעו שיש אופציה לקבל עזרה רק שלצערינו צריך לשלם על זה מכיסכם (שווה לדעתי מהבחינה הכלכלית כי יועצת הנקה עולה כמו 10 קופסאות תמ"ל). ולסיום, מתנצל על הפאנטיות... מניקה כבר שנה וחודש בדיוק היום.

 

[lovely2]

לא מרגיז.מכאיב.

 

[שרון של לוטן]

ענתי, אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך

בקשר לרגשות אשמה. קודם כל אמהות מביאה איתה את כל רגשות האשמה שבעולם, ואני לא חושבת שמערכת בריאות קלוקלת אשמה בכל התסביכים שלנו. אני יכולה להעיד לגבי עצמי שהיו לי רגשות אשמה בכל פעם שחשבתי להפסיק להניק, מאחר ולדעתי ולהרגשתי זה הטוב ביותר שאני רוצה לתת לבתי, ולא רציתי לעשות לעצמי חיים קלים ולעבור לתמ"ל. עם ההכרה בזה שפיזית אני לא יכולה להניק, לפחות לא הנקה מלאה, באה הרגשה של כשלון. לא המערכת בנתה את תחושת הכשלון הזו, אלא אני בעצמי ובמו ידי. עבדתי על עצמי מבחינה נפשית, ובמקביל המשכתי לנסות למצוא פתרונות להנקה עד שסיפקתי את כל תסביכי האשמה שלי. אני לא יכולה להאשים את המערכת בכך שלא הלך לי, אם כי הייתי שמחה אם התשלומים על יועצת הנקה לא היו יוצאים מכיסי... ולפני שמישהי כאן נעלבת ממה שכתבתי לגבי הזנה עם תמ"ל: כתבתי רק את מה שאני מרגישה ומה שהייתי רוצה להעניק לביתי, שזה דבר סובייקטיבי לחלוטין. למעשה, לוטן אוכלת רמדיה מהשבוע השני לחייה, והתמ"ל אף הציל אותה מהתייבשות והוציא אותה מסחרור של ירידה במשקל, כך שאני יודעת שתמ"ל זה לא רעל ואפילו דבר טוב מאוד. אבל עדיין, באופן אישי, הייתי מעדיפה להניק.

 

[שרון של לוטן]

ודרך אגב, לגבי יועצות הנקה

זה דבר נפלא ואפילו מקצוע שאני רוצה לעסוק בו בעצמי. אבל, אני שומעת יותר ויותר סיפורים על הנקות שלא הסתדרו, למרות הפניה ליועצת הנקה. אני חושבת שכל עניין ההנקה הוא דבר מאוד עדין ושביר ועדיין לא יודעים מספיק בכדי לעזור לכולן. הנקה היא גם דבר מאוד רגשי ומושפעת מאוד מהבטחון העצמי של האם, ואת זה שום יועצת לא יכולה לתקן. כך שגם אם מערכת הבריאות היתה מסבסדת ביקורים אצל יועצות הנקה, אני לא בטוחה שזה היה מתקן את המצב אצל כולן או מוריד מרגשות האשמה.

 

[n i s h a]

../images/Emo45.gif

מסכימה איתך, שרוני. נכון שאין צורך להתנצל ולהצטדק על אי הנקה, אבל רגשות האשם, לדעתי, לא מגיעות בעקבות מערכת כושלת. בדיוק כמו שכתבת - רגשות האשם זה Built in אצל כל אמא מתחילה. רק צריך ללמוד עם הזמן, איך להשתחרר מזה...

 

[yaelli10]

תרשי לי

כאמא לא מניקה, לא הרגשתי שאני מתנצלת כשכתבתי את הסיבה. לא אני בשום פנים ואופן לא מתנצלת, ולבטח שאני גם לא אתנצל בפני בתי, לכשתגדל ותשאל אותי. אין לי שום רגשות אשמה. אני שלמה עם ההחלטה שלי להפסיק להניק. אני מודה - מאוד התאכזבתי, כי רציתי, קראתי חומר, ביקרתי בפורום הנקה. כיום אני מסתכלת על הצדדים החיוביים בהחלטתי. לגבי "המערכת" - נו, באמת ענת אין את מי להאשים. אין כאן שום אשם. אנשים מוציאים עשרות אלפי שקלים על חתונות, אז השיקול הוא בלעדי לגבי יועצת הנקה.

 

[טוטי30]

אין אשמים או צורך להתנצל

אני מאוד התאכזבתי שלא הצלחתי להניק יותר, ונלחמתי על כל טיפה כאילו היתה זהב טהור, ולא הלך... קורה. אני מסבירה מתוך רצון לחלוק, לא מתוך צורך להתנצל. אני מסבירה כדי שאמהות אחרות שנאבקות בקשיי ההנקה ידעו שזה בסדר להפסיק ולתת בקבוק. גם לבקבוק יש יתרונות. פעם לא דיברו על הקשיים ועל הרגשות שהתלוו אליהם - למזלנו דברים מתחילים להשתנות ונושאים רבים נפתחו לדיון.

 

[mili999]

רגשות אשמה ודאגה

זה כנראה שמי השני כרגע, אם הוא שקט אני דואגת, אם הוא בוכה אני מרגישה אשמה, אני כל הזמן בודקת שהוא בסדר, מקווה שמתישהו זה ירגע, אמא שלי אומרת שלא. אני מאד מעריכה את זה שרשמו את הסיבה לאי הנקה, עלי אישית זה מקל את הרגשת האשמה, את הכאב על זה שלא הצלחתי, וזה מאד כואב! אני כל הזמן חושבת שאולי יכולתי לעשות עוד משהו, שאולי אני אמא רעה כי אני מוותרת, אולי אני לוקחת את ההחלטה הקלה בשבילי ולא את ההחלטה הטובה ביותר עבורו. אני אגב שילמתי למדריכת הנקה, שעזרה לי מאד, אבל כשכל הנקה היא מאבק... לי יש רגשות אשמה, אני לא מאשימה בזה אף אחד, יש לי את כל התמיכה שבעולם מבעלי ומהמשפחה, לפני הלידה אמרתי שמאד חשוב לי ההנקה אבל אם לא ילך, אז לא ילך, לא יודעת למה כל כך קשה לי עם זה כרגע, רציונלית אני יודעת שזו לא מהות האמהות (בעיני), רגשית - אני עדיין בוכה. יעבור. סליחה על ההודעה המתבכיינת, בהריון יכולתי להאשים כל התפרצות בכי בהריון, מה התרוץ שלי עכשיו?!

 

[yaelli10]

שלחתי לך מסר

 

[ענתש]

אבל זה בדיוק העניין - לא ?

אם באמת ניסית וקיבלת את כל התמיכה ופנית לכל הגורמים וניסית כל מה שאפשר (ראי למשל את שרון של לוטן - שאני מעריצה שלה ממש) - אז למה רגשות האשמה ? אני מאד פנאטית של הנקה, אבל בכל זאת גם אמא היא בן אדם ואי אפשר להניק בכל מחיר (למרות שאני מכירה אנשים שיחלקו עליי

) כל אחת וסף השבירה שלה. אני כן חושבת שתמ"ל הוא לא נורא ואיום, אני חושבת שבשביל זה הוא בדיוק קיים - שאם לאמא ממש לא הולך והכל נוסה אז שהילד לא ימות מרעב. אני כן מתרעמת על המערכת שדוחפת נשים לרגשות אשמה כאלו איומים (אחות טיפת חלב: "אולי תנסי עוד ?" "אל תפסיקי" ! ומה עם קצת הדרכה ???) ולא מסייעת בעיצה או במעשים. אני כן כועסת על המדינה שמפרסמת תמ"ל כאילו זה המזון הנכון לתינוק וכל מי שחושבת אחרת (במיוחד אחרי גיל 3 חודשים) היא פריקית. תמ"ל צריך להיות כמו תרופה - אף אחד לא מפרסם שצריך לקחת תמיד אקמול כדי שלא יכאב לך הראש - נכון ? אבל אם כואב הראש, אז אתה יודע שיש אקמול. אותו דבר צריך להיות עם תמ"ל - לא הלך להניק ? יש סיוע מהמדינה. לא הלך עם הסיוע ? יש תמ"ל... מה שכואב לי (ואולי לא הבהרתי את עצמי טוב) הוא שאני יודעת (מהיכרות אישית) כמה כאב מסתתר מאחורי לפחות חלק מהסיפורים. כמה זה לא ממש פשוט וכמה עזרה היתה יכולה לשנות פה את הסיפור מקצה לקצה. תהיי שלמה עם ההחלטה שלך מילי, כי מרגע שהחלטת זהו. ככה זה יהיה עכשיו כל החיים - תצטרכי לקחת החלטות ולהבין שזה מה שהכי טוב כרגע לך ולילדים שלך ולעמוד מאחריהם.

 

[שרון של לוטן]

../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif

 

[איצית]

זה לא רק מערכת הבריאות

זאת גם הסביבה (אמהות שלנו, סבתות וחברות) ששיכות לדור שבו הרופאים אמרו להן שההנקה לא מספיקה, שהחלב שלהן לא טוב וכל מיני דברים כאלה. קשה להמשיך ולהניק כשהסביבה לא תומכת בהנקה. וההנקה למרות שהיא דבר טבעי, לא באה בטבעיות, צריך ללמוד איך להניק נכון. פעם אמהות היו מלמדות את הבנות שלהן איך מניקים. כמו שהן למדו מהאמהות שלהן. בדור שלנו אמהות מעודדות את הבנות שלהן לא להניק, כי ככה לימדו אותן בסביבה שלהן, וככה רופאים אמרו להן.

 

[אליגל]

מניקה בשמחה הנקה מלאה

כבר שמונה וחצי חודשים - עד שימאס (לשחר)

.