סרטי השבוע

[lightflake]

Howl

סרט/שיר ממש טוב, על השיר "יללה" של אלן גינזברג, הסרט נע בין הנפשה באנימציה של השיר, לקטעים מחייו האישיים של אלן גינזברג ותקופת חבורת "דור הביט", למין ראיון עם אלן על חייו והראייה שלו לגבי האמנות, לבין המחזה של משפט הצנזורה שהיה בארה"ב בנסיון לאסור על הפצת השיר הזה בתואנה שהוא מכיל תועבה.
לדעתי מצויין, הופתעתי לטובה, האנימציה קצת הזכירה לי את זו של "החומה".

זה לא הסרט היחיד של ג'יימס פרנקו שראיתי השבוע
על Spring Breakers כבר כתבתי בשרשור הקודם

As I lay dying 2013
רק בשביל העריכה המיוחדת שווה לראות את הסרט הזה, ברוב הסרט המסך מחולק לשניים והצופה זוכה לראות תמונה רחבה יותר מהרגיל, לדעתי זה עשוי בצורה ממש מעולה, בחלק מהקטעים רואים נאמר גם את הדמות שמביטה לעבר משהו וגם את מה שהיא מביטה אליו, בחלק אחר רואים שני צילומים מקבילים של אותה סצינה, אבל לא תמיד בדיוק הדמות עושה את אותו הדבר ובחלקים אחרים סתם רואים עוד נופים וכו', אני חושב שמי שלומד קולנוע ממש יהנה מהנסיון הזה שלדעתי נעשה טוב ומוצלח ממש ופותח את המחשבה לגבי אפשרויות נוספות שאפשר לעשות, זה בהחלט טריק שלא משתמשים בו מספיק לדעתי, אני זוכר כמה סרטים שהשתמשו בזה אבל לא הרבה כמו פה, גם המשחק מעולה, ובכל זאת הוא לא ממש הצליח לסחוף אותי, חלקית הסיפור עצמו לא עניין ולא הצליח לרתק אותי וחלקית אני חייב להודות היה לי ממש קשה להבין את האנגלית של חלק מהדמויות שמדברים במבטא קשה (וראיתי בלי תרגום)

בכל זאת הופתעתי לטובה מהיכולת של גיימס פרנקו כבמאי

ואז ראיתי סרט נוסף שפרנקו ביים באותה שנה

Interior Leather Bar אם אני לא טועה בשם
טוב זה סרט/דוקומנטרי (לא באורך מלא) קצת בעייתי לצפייה, מעבר לנסיון לשחזר את הקטע האירוטי (הומו-אירוטיים!) של הסרט Cruising משנות ה80 שצונזרו בזמנו, הסרט בעיקר הוא דוקומנטרי שמנסה לראות התמודדות של הטרוסקסואלים אל מול מין (S&M) הומוסקסואלי בכלל ושל שחקן הטרו שאמור לשחק בסרט כזה בפרט, אני לא חושב שהרעיון רע והיה אפשר להעמיק יותר בנושא הזה אבל בסופו של דבר הרגשתי שג'יימס קצת ניצל את המעמד שלו ועשה מין ניסוי על חבר שלו (שחקן לא מוכר) בכך שהוא מצלם את התגובות שלו לכל העניין ופרנקו עצמו בסוף נעלם מהסט, זה היה נראה לי לא הגון...
הסרט מכיל מין אוראלי הומואי לא מצונזר לחלוטין, זה אולי החלק ה"נועז" שלו... יש יאמרו לא נועז אלא פשוט פורנוגרפיה... להחלטתכם.

ובמעבר חד לסרט קליל

Adult World
גם 2013 נדמה לי, סרט קליל להעביר את הזמן, אין שם יותר מדי כלום בעצם... אין לי כח לכתוב אפילו את התקציר, מצד שני, הוא לא גרוע, לפעמים צריך סרט כזה נחמד שלא מעמיס שום כובד על המוח ומעביר את הזמן בקלילות שכזו.

המשך בהמשך

 

[GK_FF]

שוקל על שני הסרטים האחרונים..

על שניהם שמעתי, שניהם מושכים אותי רק חצי......
הלכתי לראות קרוזינג כששמעתי על אינטריור אבל זה היה סרט כזה מטופש שהפסקתי באמצע, אז לא יודע כמה בא לי על זה.
אדלט וורלד מעניין אותי רק כי אני מת על אמריקן הורור סטורי ושני שחקני ראשיים משם משחקים פה תפקיד ראשי.

 

[lightflake]

כפי שכתבתי אין באמת קשר, קרוזינג זה רק תירוץ

של גיימס פרנקו לבדוק גבולות בנושא הסטרייטים-הומואים וגם זה לא נעשה טוב לדעתי (רמה של סרט דוקומנטרי נמוכה). כנראה שאחרי שהוא שיחק את אלן גינזברג (שמתמודד שם בעצמו עם ההומוסקסואליות שלו) בHOWL ושם יצא לו קצת לגעת בנושא הזה, וגם שם יש קצת דיון על זה, כי בזמנו זה לא היה כל כך מקובל וגינזברג בוחן את הנושא הזה, אז כנראה מאז הנושא עניין אותו, אבל כפי שאמרתי, הביצוע די לא טוב לדעתי...

ולנושא חלוקת המסך לשניים, אם אני לא טועה זה היה גם ב127 (שעות) שגם שם פרנקו משחק... אז אולי משם הוא הושפע

 

[lightflake]

אבל אתה רוצה לראות דווקא את השניים הפחות

מעניינים

 

[ערן1987]

רק את "בתוך לואין דייויס"

אין לי כוח להרחיב עליו אבל הוא רק מוכיח לי שמבחינתי האחים כהן הם סופר-אובררייטד. סרט סתמי ומאוד מפוספס למרות שיש לו טונות של פוטנציאל.

אבל היי, לפחות קארי מוליגן עושה מבטא אמריקאי טוב.

 

[שנאוצר משהו]

אני ממש אהבתי דווקא.

כמובן, זה פחות סרט עלילתי ונראטיבי ויותר "לימוד דמות". העניין הוא שלדעתי זה לימוד דמות פשוט מצויין, אתה ממש מרגיש, ובכן, "בתוך" לואין דייוויס.

 

[מיכאל1411]

וכמו כן

העלילה של הסרט היא כמו הדמות הראשית: יש הרבה רצון טוב להגיע מנקודה A ל-B אבל משהו
בתהליך משתבש שוב ושוב, רצה הגורל. או החתול אני חושב שזה הסרט הכי פחות *מתסכל* שלהם,
יש לו מבנה לולאתי מכוון והקליימקס לא קיים כי הסיפור יושב ומחכה בצד שיבוא לואין דיוויס ויאסוף אותו
למקום חדש. זה סרט על כשלים ואכזבות ולכן כשאין קליימקס – מתאכזבים. אז האחים כהן השיגו את
מה שלמעשה רצו לומר - יש דמויות עם מודעות עצמית חלקית והן מפריעות להן ולנו לגעת בכל האמת.

 

[ערן1987]

לא הרגשתי לא בתוך לואין דייויס ולא לידו

כן מסביבו - שזה סבבה אבל לא היה מרשים או מעניין מספיק

 

[alphac]

הזאב מוול סטריט

אתחיל בכך שליאונרדו דיקפריו שחקן עם כישרון עצום, זה בא לידי ביטוי בסרטיו הקודמים ועל אחת כמה וכמה בסרט הזה.

הזאב הוא הסרט הכי מטורף שיצא לי לראות, לא זכורה לי קומדיה שנארכת שלוש שעות ושומרת על קצב כ"כ גבוה למשך 90% מהסרט.

הסרט הוא חוויה עצומה ומהבודדים שמצדיקים מחיר כרטיס מלא בימינו.

מגיע קרדיט גם לג'ונה היל שנתן משחק מעולה (והעלה ציפיות לקראת 22 ג'אמפ סטריט).

 

[גולי233]

השבוע שלי

משחקי הרעב 2. מעביר את הזמן.

IT CROWD פרק אחרון לסדרה המצויינת הזו.

 

[gavrik]

IT Crowd

הייתי רוצה לראות עוד סדרות בסגנון הזה.

אגב אולי תהנה גם מ blackadder ו black books

 

[yuriis]

שטיסל, העבר, ועוד

Design for Living מ-1933 של ארנסט לוביטש. שווה צפיה. נעשה בשלהי התקופה כשהוליווד עדיין פעלה ללא צנזורה וניתן היה להעלות דברים על המסך, שלא יראו בהוליווד עשרות שנים לאחר מכן. ואפילו נושאים שכיום נחשבים כתמימים, אך אז באותה תקופה נושא כמו "שלושה בדירה אחת" לא היה עובר. הטיפול בסרט תמים, עם נגיעות של קומדיה שנונה אך עיקר קסמה היא מה נהוג לקרוא המגע הלוביטשי. שלא לטעות - הסרט הוא לא מהשורה הראשונה של לוביטש - אך מכיוון שאני מת על הבמאי, אני רואה כמעט כל דבר שלו.

Sudden Fear מ-1952. שווה צפיה. לחובבי הסרט האפל. יש כאן כמה סצנות ממש פוסטריות מהסרט האפל, יש תקריבים מצוינים של הפחד בפניה של ג'ואן קרופורד. אמנם הסרט לא אחיד לטעמי ואפשר היה לדחוס את המחצית הראשונה לכדי רבע שעה, מה שתפס אותי כאן זה הנושא, שלטעמי הוא הפרדת רשויות - כל אחד צריך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב. או, בשפת הסרט עצמו, האם אני אהיה מסוגל לבצע את התכנון שתכננתי. מעניין.

12 שנים של עבדות מ-2013. שווה שצפיה. סוף סוף ראיתי. סרט לא קל, כמו כל סרט אחר על הנושא. שווה מכיוון הנושא חשוב וכאן מטופל בסאגה רחבה שרק הקולנוע יכול להביא אלינו. חוץ מזה יש כאן זווית לנושא שלא הכרתי קודם לכן על חטיפה של שחורים חופשיים ומכירתם לעבדות.

מועדון הלקוחות של דאלאס מ-2013. שווה צפיה. לי אישית הפריע בהתחלה הסגנון והטיפוסים אך הנושא בכל זאת תפס והתגבר על הדמויות ואף צבע אותן באור חדש - הרצון לחיות הוא כה חזק אצל החיה האנושית שהוא מסוגל לעשות טרנספורמציה הן אצלם והן אצל הצופים. תערבבו עם זה נושא הצדק, הסלידה מהטייקונים וחוסר האמון במערכות ויש לנו מתכון טוב.

העבר מ-2013. מומלץ. אשגר פרהדי חוזר לטפל בנושא של משפחה ופירוד בין בני הזוג והילדים שבאמצע שטופל נפלא בפרידה. כאן הוא מרחיב את המעגל ליותר אנשים ומציב את הדרמה בפריז. משחק מצויין, הנושא שעובר תהפוכות ואפילו התעלומה שכביכול נפתרת אך בכל זאת מציבה שאלות לא פתורות גם בסוף - כאמור קווים מקבילים לפרידה (שגם שם נשארה שאלה לא פתורה).

שטיסל. סדרה , עונה 1.מומלצת. השבוע סוף סוף סיימתי לראות את עונה הראשונה (התחלתי לפני שבועיים). מש אני אגיד - ממש טובה. נותן לנו מבט פנימה אל החברה של מאה שערים. ומגלה לנו מה שידענו בין כה וכה - ששם כמו כאן מעניינים אותם את אותם הדברים ומעסיקים אותם אותם הנושאים והם כמונו אנשים עם כל מה שיש - כל זה תוך ביקורת נוקבת על החברה החרדית. משחק מעולה של דב גליקמן. לראות ולהתענג.

 

[lightflake]

"Shun Li and the Poet (2011) "Io sono Li

דרמה על חברות שנרקמת בעיירת דיג קטנה באיטליה בין איטלקי-יוגוסלבי למהגרת עבודה מסין. סרט שעשוי כל כך יפה ועדין, איטי ועמוק.
מומלץ מאוד

 

[reasonforall]

סרטים ואוסקר

בשבועיים האחרונים ראיתי 3 סרטים מהמועמדים לאוסקר:
- בתוך לואין דייוויס
- מועדון הלקוחות של דאלאס
- חלום אמריקאי
- 12 שנים של עבדות

12 שנים של עבדות - ציפיתי ליותר למען האמת. סוף הסרט היה מרגש מאוד ושווה את הצפייה. הסרט יזכה בתסריט המעובד.

בתוך לואין דייוויס - מוזיקה נפלאה, אווירה טובה,סרט קליל ונחמד. האחים כהן בקיצור. הסרט יזכה בפסקול.

מתוך הארבעה אני חושב שהפרס לסרט הטוב ביותר מגיע ל 'מועדון הלקוחות של דאלאס'. מסתמן שזו גם השנה של מת'יו מקונוהי ויש סיכוי גבוה שיזכה, ואני חושב שבאמת מגיע לו. משחקן של סרטים בינוניים ומטה הוא הופך להיות שחקן של סרטים ברמה גבוהה יותר.
עד עכשיו לא יכולתי לראות אותו על המסך. נוצרה לו דמות של 'האיש עם הקוביות שחייב להוריד חולצה בכל סרט', אבל זה לא כך ב 'דאלאס'.
נהניתי מאוד מהסרט ואני מקווה שהוא ימשיך לבחור פרוייקטים טובים (בהזדמנות גם אצפה בסדרה שהוא מככב בה שיצאה לאחרונה).

לגבי השחקן המשנה הטוב ביותר -
מקווה שג'ראד לטו יזכה.

שחקנית משנה - ג'ניפר לורנס האדירה (בפעם השנייה)

 

[שנאוצר משהו]

א. "לואין דייוויס" אפילו לא מועמד לפסקול,

אז הוא לא יזכה. (הוא מועמד לקטגוריית עריכת סאונד שזה דבר שונה לגמרי ממה שאתה מתכווןן אליו)

ב. הוא ממילא לא יכל להיות מועמד, משום שפרס הפסקול באוסקר מתכוון לפסקולים אינסטרומנטליים, בעוד שבלואין דייוויס הפסקול כולו מבוסס על שירים עם מילים, שרובם אגב הם קאברים לשירי עם ישנים (ובאוסקר לקטגוריה הזאת קוראים "הפסקול *המקורי* הטוב ביותר", הם תמיד פוסלים סרטים עם יותר מדי שימוש במוזיקה שלא נכתבה במיוחד עבור הסרט)

 

[reasonforall]

*צודק. טעות שלי

 

[timboy123]

מועדון הלקוחות של דאלאס הסרט הכי גרוע שמועמד

הדבר היחיד שטוב בו הוא כאמור הופעות המשחק של מקונוהיי ולטו, וגם כאן יש כמה שיחלקו עלי. ללטו אולי מגיע לזכות, אבל אפילו מקונוהיי לא הכי טוב מבין המועמדים-דיקפריו ובייל עוקפים אותו

 

[חולה על הישרדות 6]

בלש אמיתי + לשבור את הקרח

בלש אמיתי (3 פרקים ראשונים)- עשוי טוב, דיאלוגים מעולים. אבל משהו בעלילה לא מרגיש לי מספיק "חשוב" ושלם בשביל למשוך אותי להמשיך לראות. יש פה את האיכות של שובר שורות, מינוס העניין. שווה צפייה אבל לא עפתי.

לשבור את הקרח- סרט פשוט מעולה, עם סוף חסר פאנץ' וקיטשי. חבל. עדיין, דיסני שיחקו אותה.

 

[ערן1987]

מסכים על "בלש אמיתי"

אני קצת מכריח את עצמי להמשיך לצפות בה כי כבר שנים שלא ראיתי סדרה כמו שצריך אבל זה לא רע בסה"כ ככה שאני לא מרגיש שאני סובל ממש

 

[In Heaven]

סרטי השבוע שלי

Someone's Gaze
סרט קצר של מאקוטו שינקאי שיצא לא מזמן.
הסרט הקצר הזה רק מחזק בהמון את הטענה שלי (ושל עוד הרבה אנשים) ששינקאי הוא הטרנס מאליק של האנימה. הוא כמעט הצליח להביא אותי לידי דמעות בסרט באורך 7 דקות.
כמות הרגש שהוא מכניס בכל פריים, בכל מילה, בכל פרט בסיפור... מדהים.
אבל, וזה אבל גדול, קשה לי עם ההרגשה הזו שאני מקבל כשאני צופה בסרטים שלו שגורמת לי לחשוב שהמטרה של שינקאי היא פשוט להוציא דמעות מהצופה... הוא יוצר מדהים והכל, כמובן, אבל זו ההרגשה שאני מקבל במהלך צפייה בסרטים שלו לצערי.
7/10

Inside Llewyn Davis
ללא ספק הסרט האהוב עליי של האחים כהן והוא כמובן גם נכנס לרשימת הפייבוריטים הכללית שלי בלי שום היסוס.. וגם סרט השנה שלי כמובן
יצירה קולנועיות כל כך מרגשת ונוגעת עם פסקול שהוא בהחלט בטופ 3 פסקולים לפי דעתי (גם חרשתי עליו לא מעט לפני הסרט ככה שזמזמתי לעצמי בלב את השירים והצטמררתי בצורה קשה תוך כדי).
הסיפור ובכלל כל האווירה בסרט הייתה כן מלנכולית ומדכאת אבל משום מה הוא גם נתן לי תחושת אפליפטינג, כי הסיפור של לואין דייויס שמוצג בסרט הוא מן מנהרה חשוכה בלי אור בקצה אבל מעבר לסיפור יש את המוזיקה עצמה, שלמרות שלואין דייויס טען שהוא עושה את זה רק למחייתו, אפשר לראות שזה פשוט מגיע מהנשמה שלו, וזו פשוט הייתה נקודת האור בסרט שהיא באמת מלאת תקווה וצמררה אותי ביותר.
כל הוויזואליות של הסרט גם מאוד מאוד מדכאת, הצילום מדהים וביחד עם הפסקול היפהפה זה יוצר סרט שאני לא חושב שאשכח אי פעם.
ודרך אגב, אף על פי שהסרט וההתרחשויות בו מדכאות מאוד היו לא מעט קטעים שממש לא יכלתי להחזיק את עצמי מרוב צחוק (במיוחד בסצינה ששלושתם מקליטים, מי שראה את הסרט יבין... אני בחיים לא צחקתי ככה מסרט).
12/10

Magic Magic
ללא ספק אחד המותחנים המיוחדים שראיתי אי פעם.בתור אחד שלא ממש מת על מותחנים, הסרט הזה עשה עבודה פשוט מצויינת, אם זה בבניית האווירה, ביצירת דמויות ביזאריות וסיטואציות סוריאליסטיות ופשוט בבניית אווירת מתח מצויינת גם בלי באמת מתח עלילתי.
זה הסרט היחיד והראשון שראיתי של סבסטיאן סילבה (שאחריו אני גם ממש ממש מצפה לקריסטל פיירי ודה מייד) ואני יכול להגיד בלי היסוס שיש לו סטייל ייחודי בטירוף והמון רעיונות יצירתיים בהחלט.
הסרט התחיל בצורה די רגילה והנחתי כבר שזה הולך להיות עוד מותחן בנאלי אבל ככל שהוא התקדם הוא נעשה אפל יותר, האווירה נעשתה חזקה יותר, נכנסו הקטעים הטריפיים המדהימים, האינטנסיביות שהייתה בעיקר לקראת הסוף וכמובן ג'ונו טמפל שהייתה מדהימה לאורך כל הסרט.
מעולה, אחד הסרטים הכי מהנים מ 2013 לפי דעתי.
8/10

Pusher III
אחד מסרטי הפשע הטובים שראיתי וגם ללא ספק טוב בהרבה הרבה הרבה משני הקודמים בטרילוגיה.
הוא כמו שני הקודמים בטרילוגיה רק עם הרבה הרבה יותר ביצים, יותר אכזרי, מדמם, מותח, טונות של רעיונות יצירתיים של רפן, הופעות מצויינות, עבודת פסקול וסאונד פנטסטית...
מדהים ומרתק עד השנייה האחרונה.
9/10

Precious
ושוב המקרה של סיפור אמיתי עם פוטנציאל שבדרך העיבוד לסרט פשוט נהרס...
אז שהוא סיפור אכן מעולה, עשוי בצורה ממש גרועה בסרט, דמויות לא אמינות בשום צורה, הופעות גרועות של הקאסט, עריכה של סרט קומדיה זול, כתיבה גרועה, מבנה גרוע של תסריט.. הסיפור זה הדבר היחיד שמסקרן בסרט, אפילו שכל שאר הדברים בו ממש לא מעניינים ומשעממים לצערי.
5/10