TOKYO + UPSTREAM COLOR
TOKYO
תכלס מאכזב, שלושה סרטים שכולם מתרחשים בטוקיו, בכולם יש רעיונות טובים שמספיקים לסרטים של 5-10 דקות ושאר הזמן הרגיש לי מבוזבז.
אפסטרים קולור (2013) - זאת יצירה קולנועית יפה מהרבה בחינות ובכלל אני מעריך את הקולנוע היותר פואטי שמביא רעיון בצורה עקיפה, יש בסרט הזה הרבה דברים טובים כמו הסאונד והצבעים וכמובן יש פה גם אמירה שעוברת לא בצורה ישירה, וזה טוב, אבל, בסופו של דבר אחרי ה 5 דקות הראשונות שהייתי מהופנט ממש כמו להזרק למשהו חדש ולא מוכר, רף הציפיה שלי נסק לגבהים - מה שבסופו של דבר לא הצליח להתממש, אז אני לא יכול לקרוא לזה סרט גאוני כמו שהייתי רוצה או כמו שהפוטנציאל הבסיסי שלו היה נראה לי בהתחלה...
תוספת חפירה:
יש שם כמה מסרים שאני לא בטוח שדובר עליהם, אחד זה מעגל הקסם של האכזריות, הרי בשביל שהפרחים המיוחדים יגדלו בשביל שיהיו התולעים, צריך את החזירונים בנהר, בשביל החזירונים המיוחדים הללו צריך את האנשים שמנוצלים לרעה ובשביל זה צריך את התולעים... אז איך הכל התחיל ? זה רעיון שחוזר על עצמו הרבה פעמים כשאנחנו רועים שיש בעולם רוע או סבל ואף אחד כבר לא זוכר איך זה התחיל אבל כולם יודעים שכך סובב העולם.
נקודה נוספת היא שבעצם האדם שבסרט הוא האחראי הראשי על הרוע, הוא גם האינטליגנציה הגבוהה שמאחורי כל הנושא המדעי ויצירת היכולת לשלוט על התודעה ולחבר בין התודעות של בני האדם לחזירים, והוא גם אחראי על יצירות הסאונד המיוחדות, מעניין הקשר בין יצירת רוע לבין יצירתיות אמנותית כמו גם מדעית - אינטלגנטית. אז מה זה אומר לנו ? מה האדם הזה מסמל ?
אני אוותר על הפרשנויות... זה כן סרט מעניין לחובבי קולנוע מכורים אבל בתכלס איפשהו אני מרגיש שהוא לא ממצא את הפוטנציאל שלו והקור והניכור שלו מועברים כמעט לכל אורכו בלי שקיבלתי מעבר לזה איזו תובנה סופית חזקה מספיק בשביל שאזכור אותו גם בלי הזדהות עם אף אחת מהדמויות, משהו שם לא הצליח לדעתי לעשות את מה שהבמאי רצה שיקרה כי הסוף לא הצליח לרגש למרות שהיה נראה שהוא מנסה (כל הקורבנות מגיעים לחווה וצובעים אותה ומשחקים עם החזירונים...), אז בעצם כל הסרט נשאר שטחי מבחינה רגשית, לפחות עבורי.
מעניין מה אתם חושבים עליו ?
