לא נראה לי שהבעיה זה מחירי הטיסות אלא השהות עצמה,
בגיל 30 היה לי מספיק כסף לפרוש לפנסיה ולחיות ברמה סבירה פלוס .
מה בדיוק תעשה? מה שאתה רוצה! למה אתה צריך שיגידו לך מה לעשות? אתה לא יודע מה אתה רוצה?
בן הדברים שאני רוצה
אני למשל לא מתלהב ממסעדות יוקרה, אבל כן מכיוון, כן מלאכול מזון שונה בכל יום, וכמובן, גם מכך שבמסעדה משרתים אותי, מכינים לי, מגישים לי, לא צריך לשטוף כלים. אם הייתי יכול להרשות לעצמי, הייתי אוכל את כל ארוחותיי במסעדות. מובן שלא הייתי אוכל כל יום באותה מסעדה או באותן מסעדות, זה מאוד משעמם, אבל הייתי מבקר בעשרות מסעדות בכל חודש, אמנם הייתי חוזר עליהן, אבל מלאכול באותה מסעדה בכל פעם גם אני הייתי משתעמם מאוד. לטיולים גם אין סוף, גם כל החיים לא יספיקו כדי לראות את כל העולם.
היו שנתיים שאכלתי רק במסעדות
מה ההבדל?
גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.
ובעולמות השלישי והשני.
אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.
כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.
חוץ מלעשירים.
אתה תפסיד אותו.
הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע
זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.
יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב
same hereלמרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.
לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.
כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.
הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.
גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.
אתה עדיין היית משתעמם בסוף...
אתה מנסה להשליך ממך אליי וזו הטעות שלך. אני לעולם לא אשתעמם מלטייל כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות, אתה כנראה היית משתעמם ולכן אתה חושב שגם אני, אבל אתה טועה. בכלל, איך אתה מרשה לעצמך להניח שאתה מכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי? זה טפשי.מה ההבדל?
גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.
למה ישראל, אוסטרליה וארצות הברית כל-כך מיוחדות ושונות משאר העולם?
ובעולמות השלישי והשני.
אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.
הרי חוץ ממי שעשיר, לסבול, מבחינה כלכלית, כולם יסבלו. פשוט יש את מי שנהנים עכשיו, ויסבלו אחר-כך, ויש את מי שסובלים עכשיו, וייהנו אחר כך.
?so what the big fucking difference
אנשים שבוחרים ליהנות עכשיו ולסבול אחר-כך, בסה"כ מזכירים לי את אנשי שנות העשרים הסוערות בארצות הברית.
האם האנשים האלו היו טיפשים? לא. הם היו האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, עד לאותה נקודת זמן, ופשוט היה להם סדר עדיפויות אחר, שזה לגיטימי, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף כולם יסבלו, והשאלה היא מתי.
בתור דוגמה נוספת אני יכול גם להביא את עצמי.
אני כביכול "בזבזן", כך לפחות לפי חלק מהטענות של חלק מהאנשים. אם זה נכון, אני מניח שאפשר להגיד שקיבלתי את זה מאמי (אמי? אימי?).
דמי הכיס, המינוח הנכון הוא "קצבה חודשית" מאז שהגעתי לגיל בגרות, אף-פעם לא הספיקו לי, או הספיקו בקושי. יותר הספיקו בקושי מאשר מה שבאמת לא הספיקו, מה שעלול לרמז שזה לא בדיוק שדמי הכיס לא מספיקים, כמו מה שזה אני שאני בזבזן.
בשנים הראשונות של דמי הכיס, ההורים אמרו לי "תחסוך, זה הדבר החכם. אחר כך תוכל לקנות משהו שאתה באמת רוצה", ואני פשוט התעלמתי מהם באלגנטיות ועשיתי מה שבא לי ובזבזתי ללא חשבון, מה גם שלא היה לי משהו ספציפי מסוים שרציתי שעלה כמו כמה חודשים של דמי כיס במצטבר, אז למה לטרוח?".
עד שיום אחד באמת חסכתי את הדמי כיס לאורך כמה חודשים, שלא כדרכי, וללא רעיון ספציפי על מה לבזבז את הסכום שהצטבר, אבל לבסוף זה יצא לטובה, כי בסוף באמת הוצאתי את הכסף על משהו באמת שווה. הוצאתי את הכסף על בחורה:
השנה היא 2010. אנחנו בני 12. אנחנו בכיתה ו'. ההורים שלה רבים כל הזמן. היא מדוכאת. זה לא מקובל עליי שהיא מדוכאת. אבל בכלל-חלק א' | תפוז פורומים
אבל בכל מקרה, זאת לא הפכה לפרקטיקה קבועה, ואני לא באמת חוסך את דמי הכיס שלי, אלא פשוט מבזבז אותם, חי את הרגע, נהנה, ועף על החיים.
אמנם זה נכון, בכל זאת, היום אני כבר פחות "מבזבז ללא חשבון" מאשר פעם, אבל הקצבה החודשית, למרות שגדלה עם השנים, המשיכה וממשיכה להספיק בקושי, או שפשוט שלא להספיק, מכיוון שגם ההוצאות שלי גדלו בהתאם.
האם אפשר להגיד שאני טיפש?
מכיוון שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, כנראה שלא ממש
לסיכום, אל תזלזל באלו המבזבזים את כספם ויסבלו אחר-כך, בניגוד אליך, שאתה סובל עכשיו, ושתיהנה אחר-כך.
הם לא באמת סובלים או יסבלו יותר ממך בחשבון הסופי, הם לא באמת ובהכרח פחות חכמים ממך, ופשוט יש להם סדר עדיפויות אחר, שגם זה לגיטימי.
כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.
חוץ מלעשירים.
לי יהיו 3 ילדים
בעזרת ה' כולם יהיו בנים
צפה בקובץ המצורף 125419
אתה תפסיד אותו.
הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע
צפה בקובץ המצורף 125420
זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.
יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב
למרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.
לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.
תיאורטית, אנחנו יכולים גם ללכת על הרמה הכי גבוהה שיש, אבל זאת לא חוכמה, כי ככה הכסף ייגמר בסוף. בגלל זה אנחנו גם לא טסים מחלקה ראשונה-עשרות אלפי שקלים לטיסה של כמה שעות? מה ההיגיון? כרטיס במחלקת עסקים זה מספיק. תודה רבה.
לדעתי למישהו מסוים, או למשפחה מסוימת, צריך להיות לפחות 50 מיליון דולר, כדי לחיות ברמה הזאת, וכדי לקחת את הסוויטות הנשיאותיות, לטוס במחלקות ראשונות, לקנות בגדים בעשרות אלפי שקלים לפריט, ולהוציא מאות אלפי שקלים בחודש על שכר הדירה או המשכנתא, מבלי להצטרך לחשוש שהכסף ייגמר. עם רמת החיים הזאת, אם הכסף ייגמר, זה יהיה רק בדור הילדים או הנכדים.
למרות שברור שהכי טוב זה להשקיע את הכסף הזה ולחיות ברמה הזאת מהרווחים כדי שהכסף לא ייגמר לעולם.
בכל מקרה, אולי כשאני אהיה שווה 50 מיליון דולר ויותר, אז כן, אני אחיה ברמה הזאת. לפני כן? לא.
למרות שתיאורטית, וכשאני אהיה אחד האנשים החשובים בעולם, יכולים להציע לי לבוא למקומות ולטוס מחלקה ראשונה וסוויטות נשיאותיות וכל מיני, הכול על חשבונם, ואז בסדר, אין לי התנגדות.
בנוגע לכרטיסי מחלקה ראשונה על חשבוני, במחירים האלו, כבר עדיף לקנות כרטיס מחלקה ראשונה לא במטוס, אלא באחת מהרכבות האלו שמטיילות במשך כמה ימים בכל אירופה.
כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.
הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.
גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.
אתה עדיין היית משתעמם בסוף...
ארנונה משלם הדייר, בין אם הוא הבעלים בין אם הוא שוכר, מס רכוש משלם רק הבעלים, אם יש שוכר המס מגולם בשכירות. ארנונה מבוססת על שטח הבית ולא על ערכו, מס רכוש מבוסס על ערך הבית.מה ההבדל?
גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.
למה ישראל, אוסטרליה וארצות הברית כל-כך מיוחדות ושונות משאר העולם?
ובעולמות השלישי והשני.
אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.
הרי חוץ ממי שעשיר, לסבול, מבחינה כלכלית, כולם יסבלו. פשוט יש את מי שנהנים עכשיו, ויסבלו אחר-כך, ויש את מי שסובלים עכשיו, וייהנו אחר כך.
?so what the big fucking difference
אנשים שבוחרים ליהנות עכשיו ולסבול אחר-כך, בסה"כ מזכירים לי את אנשי שנות העשרים הסוערות בארצות הברית.
האם האנשים האלו היו טיפשים? לא. הם היו האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, עד לאותה נקודת זמן, ופשוט היה להם סדר עדיפויות אחר, שזה לגיטימי, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף כולם יסבלו, והשאלה היא מתי.
בתור דוגמה נוספת אני יכול גם להביא את עצמי.
אני כביכול "בזבזן", כך לפחות לפי חלק מהטענות של חלק מהאנשים. אם זה נכון, אני מניח שאפשר להגיד שקיבלתי את זה מאמי (אמי? אימי?).
דמי הכיס, המינוח הנכון הוא "קצבה חודשית" מאז שהגעתי לגיל בגרות, אף-פעם לא הספיקו לי, או הספיקו בקושי. יותר הספיקו בקושי מאשר מה שבאמת לא הספיקו, מה שעלול לרמז שזה לא בדיוק שדמי הכיס לא מספיקים, כמו מה שזה אני שאני בזבזן.
בשנים הראשונות של דמי הכיס, ההורים אמרו לי "תחסוך, זה הדבר החכם. אחר כך תוכל לקנות משהו שאתה באמת רוצה", ואני פשוט התעלמתי מהם באלגנטיות ועשיתי מה שבא לי ובזבזתי ללא חשבון, מה גם שלא היה לי משהו ספציפי מסוים שרציתי שעלה כמו כמה חודשים של דמי כיס במצטבר, אז למה לטרוח?".
עד שיום אחד באמת חסכתי את הדמי כיס לאורך כמה חודשים, שלא כדרכי, וללא רעיון ספציפי על מה לבזבז את הסכום שהצטבר, אבל לבסוף זה יצא לטובה, כי בסוף באמת הוצאתי את הכסף על משהו באמת שווה. הוצאתי את הכסף על בחורה:
השנה היא 2010. אנחנו בני 12. אנחנו בכיתה ו'. ההורים שלה רבים כל הזמן. היא מדוכאת. זה לא מקובל עליי שהיא מדוכאת. אבל בכלל-חלק א' | תפוז פורומים
אבל בכל מקרה, זאת לא הפכה לפרקטיקה קבועה, ואני לא באמת חוסך את דמי הכיס שלי, אלא פשוט מבזבז אותם, חי את הרגע, נהנה, ועף על החיים.
אמנם זה נכון, בכל זאת, היום אני כבר פחות "מבזבז ללא חשבון" מאשר פעם, אבל הקצבה החודשית, למרות שגדלה עם השנים, המשיכה וממשיכה להספיק בקושי, או שפשוט שלא להספיק, מכיוון שגם ההוצאות שלי גדלו בהתאם.
האם אפשר להגיד שאני טיפש?
מכיוון שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, כנראה שלא ממש
לסיכום, אל תזלזל באלו המבזבזים את כספם ויסבלו אחר-כך, בניגוד אליך, שאתה סובל עכשיו, ושתיהנה אחר-כך.
הם לא באמת סובלים או יסבלו יותר ממך בחשבון הסופי, הם לא באמת ובהכרח פחות חכמים ממך, ופשוט יש להם סדר עדיפויות אחר, שגם זה לגיטימי.
כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.
חוץ מלעשירים.
לי יהיו 3 ילדים
בעזרת ה' כולם יהיו בנים
צפה בקובץ המצורף 125419
אתה תפסיד אותו.
הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע
צפה בקובץ המצורף 125420
זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.
יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב
למרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.
לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.
תיאורטית, אנחנו יכולים גם ללכת על הרמה הכי גבוהה שיש, אבל זאת לא חוכמה, כי ככה הכסף ייגמר בסוף. בגלל זה אנחנו גם לא טסים מחלקה ראשונה-עשרות אלפי שקלים לטיסה של כמה שעות? מה ההיגיון? כרטיס במחלקת עסקים זה מספיק. תודה רבה.
לדעתי למישהו מסוים, או למשפחה מסוימת, צריך להיות לפחות 50 מיליון דולר, כדי לחיות ברמה הזאת, וכדי לקחת את הסוויטות הנשיאותיות, לטוס במחלקות ראשונות, לקנות בגדים בעשרות אלפי שקלים לפריט, ולהוציא מאות אלפי שקלים בחודש על שכר הדירה או המשכנתא, מבלי להצטרך לחשוש שהכסף ייגמר. עם רמת החיים הזאת, אם הכסף ייגמר, זה יהיה רק בדור הילדים או הנכדים.
למרות שברור שהכי טוב זה להשקיע את הכסף הזה ולחיות ברמה הזאת מהרווחים כדי שהכסף לא ייגמר לעולם.
בכל מקרה, אולי כשאני אהיה שווה 50 מיליון דולר ויותר, אז כן, אני אחיה ברמה הזאת. לפני כן? לא.
למרות שתיאורטית, וכשאני אהיה אחד האנשים החשובים בעולם, יכולים להציע לי לבוא למקומות ולטוס מחלקה ראשונה וסוויטות נשיאותיות וכל מיני, הכול על חשבונם, ואז בסדר, אין לי התנגדות.
בנוגע לכרטיסי מחלקה ראשונה על חשבוני, במחירים האלו, כבר עדיף לקנות כרטיס מחלקה ראשונה לא במטוס, אלא באחת מהרכבות האלו שמטיילות במשך כמה ימים בכל אירופה.
כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.
הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.
גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.
אתה עדיין היית משתעמם בסוף...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.