עושר זה דבר שנבנה בשלבים. לכן החל מרגע שאני אהיה עשיר, עדיין יעבור עוד זמן מה עד שאהיה עשיר מספיק בשביל לבנות לעצמי את אחוזת הענק שלי

[hrpbiiapnrpeltework]

הרינגטון לא שיקר שהוא לא חילל שבת עד שלא יכל יותר, כמו מה שהוא לא מחק את השרשור שדובר על זה שהוא מחק אותו אתמול.

למרות שזה לא עניינכם, מה שהרינגטון לא יכל יותר איתו, זה מסע הרדיפה הקשה והחולני שהוא עובר על לא עוול בכפו, ושהעברתם אותו עד שהצלחתם להוציא אותו מתוך הארון הרפואי, וגרמתם לו לספר בניגוד לרצונו וללא שהוא חייב לכם דבר על בעיותיו הבריאותיות, למרות שגם זה ממש לא עניינכם, ולמרות שזה דפוק ברמות על שגרמתם לו לעשות את זה ולו רק שתניחו לו לנפשו עם ההמצאות שלכם על חילול השבת שלו, ואחרי שבזכותך התעמקתי בסיפור לראשונה אי-פעם אתמול בערב, ועוד קצת היום, אני חייב להגיד שזה אחד הדברים הדוחים והחולניים ביותר שאני אי-פעם ראיתי בתפוז.

לאחר שהתעללתם בו ורדפתם אותו על לא עוול בכפו, את אותו איש חף מפשע, עד שהצלחתם להוציא אותו מתוך הארון הרפואי ולגרום לו לספר לכם על בעיותיו הבריאותיות, עוד יש לכם את החוצפה, ואת חוסר האנושיות, בשביל לטעון, תוך כדי שאתם ממשיכים ברדיפה החולנית, כותבים שהתנהלותו פאתטית, ושזה שרשור צומי", אחרי שאתם, ברדיפתכם החולנית אותו, די ביברור גרמתם לו לכתוב אותו ולספר לכם על בעיותיו הבריאותיות למרות שלא רצה.



אני לא יודע אם אני מעולם אי-פעם ראיתי כזאת רמה של גועל נפש בכל ימי חיי, ותאמיני לי שראיתי.

מה זה עניינכם אם הוא כן או לא חילל שבת? וגם אם כן מה אכפת לכם אם הוא שיקר או לא שיקר (מסתבר שלא שיקר) שהוא לא חילל שבת?

אתם דואגים לו ולגורלו בעולם הבא? אתם דואגים לו שישמור על חוקי הדת? הרי ברור שזה לא העניין. אתם פשוט מתים לראות אותו שחור, ועודף כוונה טובה לא הייתה כאן.

אני לא מכיר את הרינגטון כזה-כזה טוב, ורק ביומיים האחרונים, כשאני באמת מתחיל להיכנס לעומקם של הדברים, אני לא יכול שלא לראות את עומק וחומרת הרדיפה, ועוד על מה? על כלום ושום דבר? ועוד נגד אחד הגולשים הכי טובים, מכובדים, מנומסים ונקיי כפיים בתפוז.

הרינגטון הוא אדם נוח לבריות, מנומס, שלעולם אינו תוקף אף-אחד ולעולם אינו מקלל, הכול איתו תמיד בנימוס ונועם הליכות, שזה אפילו עוד יותר מרשים בהתחשב ברדיפה הקשה שהוא נרדף ללא שחטא בדבר, בן-אדם מכובד ובן-אדם מכבד. כזה ניקיון כפיים. כזה טוב לב. כזה טוהר. ומצד שני, רדיפה כל-כך קשה, כל-כך חולנית, של אדם כל-כך חף מפשע, שאפילו בזבוב הוא לא יכול לפגוע. על מה? למה?

מאז אני עצמי, ומאז המקרה שלי עצמי, אני מעולם, אבל מעולם לא ראיתי, אדם כל-כך טוב, ונכון, ומוסרי, ונקי כפיים, מנומס, מכבד, מכובד, ועוד ועוד תכונות טובות, שעובר רדיפה כל-כך נוראה, כל-כך קשה, כל-כך עלובה, כל-כך חולנית, והכול, הכול, על לא עוול בכפו. זה פשוט מטורף. לא נתפס בתודעה.

אין עוד מה להגיד. באמת אין עוד מילים. הרינגטון ואני. שני הקדושים המעונים של הפורום. שני אנשים כל-כך טובים וכל-כך מוסריים שאף פעם לא עשו רע לאף-אחד פה, ושנרדפים בצורה כל-כך קשה, כל-כך חולנית, ועל מה? על מה? על מה לעזאזל? על כלום. זה על מה.

אני והרינגטון, שני הטליות שכולן תכלת שכולם משחירים עליהם בלי סוף ללא שום סיבה שבעולם, אני והרינגטון, שני הקדושים המעונים של הפורום:

 

[hrpbiiapnrpeltework]

זה מעולם לא קרה בשום שלב ובשום מצב שהחורזת לא נתנה לי לכתוב בפורום שלה. זה הכול בדמיון שלך. כמו מה שכל ה"שקרים" שלי ושל הרינגטון פשוט לא קיימים אל מחוץ לדמיונם של דיברגנט, נוסטלגיה ועוד כמה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[hrpbiiapnrpeltework]

בחלוקה כוללנית וגסה, יש שלוש סוגים שונים של שכל וידע, והרבה שכל מסוג אחד, אינו מעיד בהכרח על הרבה שכל מהסוגים האחרים. יש מתאמים, זה לא שאין מתאמים, אבל הם לא משהו.

שלושת סוגי השכל, לפי החלוקה הגסה והכוללנית לשלוש סוגים, הם "ידע" (שזה השכל הרגיל, כמו גם הרוב הגדול מאוד של כל השכל שלאנשים יש), "נאורות" (הידע המתקדם, של ההבדלה בין טוב לרע, המוסר, הזכויות והאיזון ביניהן, הידע של איך להיות בן-אדם טוב ומה זה בן-אדם טוב וכן הלאה וכן הלאה. יש היטענו שזה הידע החשוב ביותר, ולבסוף, "התבונה" ("תבונה" מהמילה "הבנה". הידע של איך להבין ומה להבין. הידע של איך מבינים דבר מתוך דבר, ומה הדבר הנכון להבין מתוך אותו דבר, והידע של איזה דבר להבין ממגע ומפגש בין דבר לדבר, ואיזה דבר להבין מתוך שני הדברים ומתוך האינטגרציה ביניהם, כמו גם הידע של מה להבין מתוך מה שנובע ברמה המעשית והמיידית מהמגע והמפגש בין שני הדברים. התבונה היא הידע של ההיסק. מה להסיק. איך להסיק).

לביל גייטס יש הרבה ידע רגיל, הרבה נאורות, ומעט תבונה. על כן, ביל גייטס הוא מה שאני קורא לו בהגותי בתחום הפסיכולוגיה, "גאון חסר תבונה".

ראינו את זה שוב ושוב לאורך השנים, כמו לדוגמה כשהוא החליט לחולל שינוי חיובי בעולם עם כל הכסף שלו ומה שהוא החליט לעשות זה לפתור את בעיות הסניטציה בכמה מקומות מסוימים באפריקה, כי הצלת חייהם של כמה אלפי אפריקנים שעכשיו לא ימותו מזיהום זאת התרומה הכי גדולה שמישהו בקנה המידה שלו עם כסף כמו שלו מסוגל לה? זה מה שהוא החליט לעשות? זה איך שהוא החליט להחזיר משהו בחזרה לעולם?

ראינו את זה שוב כשהוא ניסה למגר את הפוליו. פוליו? באמת? קודם כל, רפואה זה לא התחום החשוב ביותר להשיג בו את הדברים החשובים ביותר שיש להשיגם. יותר חשוב להשקיע לדוגמה במאבק בשינויי האקלים או חינוך. גם אם רפואה היא הדבר שהוא בוחר בו, יותר חשוב להשקיע בחיפוש אחר חיי הנצח או אולי התרופה לסרטן, אבל פוליו? באמת? ברצינות?

וגם איך שהוא הרס את הנישואים שלו עם מלינדה. הנישואים של ביל גייטס עם מלינדה היו כמו הנישואים של ברק עם מישל. אלו היו נישואים מצוינים. בן-אדם נבון לא היה דופק את זה. כמו לדוגמה כשברק היה נבון מספיק בשביל לא להצטרף לקבינט של ביידן כי "מישל הייתה נפרדת ממנו", הוא הסביר. ביל גייטס לא היה נבון באותה המידה, או בכלל.

בכמה וכמה השנים האחרונות, ביל גייטס סוף-סוף התחיל להתעסק באמת חשוב ובאמת מעניין. לצמצם את פליטות הפחמן הדו חמצני לאפס עד שנת 2050 על-מנת להציל את כדור הארץ מזיהום האוויר. יש רק כמה בעיות. קודם כל, עד 2050 זה לא מהר מספיק. שנית כל, אפילו באשר להגנה על כדור הארץ ומניעת שינויי האקלים, זה עדיין לא הדבר הבודד האחד החשוב ביותר לעשות אותו. הדבר החשוב ביותר בתחום זה הוא להציל את יער האמזונס. ושלישית כל, ולבסוף, למרות הסימן המעודד, עדיין יש אפשרות סבירה לחלוטין שהוא לא באמת היה נבון מספיק בשביל באמת להבין שזה באמת אחד הדברים היותר חשובים לעשות אותם, כמו מה שבאמת מאוד יכול להיות שהוא פשוט הגיע לזה במקרה ואני גם לא אופתע אם זה מה שקרה

כי כאילו, מלהיות מספיק חסר תבונה בשביל להילחם בבעיות סניטציה ופוליו, לבעיה אחת החשובות של זמננו? השיפור שלו באמת עד כדי כך גדול? סתם ככה פתאום?

אבל זה נעשה גרוע יותר, הוא מעוניין להגיע לעולם של אפס פליטות פחמן באמצעות מעבר לאנרגיה ירוקה, המיוצרת על-ידי תחנות כוח גרעיני מסוכנות ובלתי אמינות, בעלות פוטנציאל נזק והרס הרבה יותר גדול מהפחמן הדו חמצני שהן מנסות למגר.

אבל זה נעשה גרוע יותר שוב, הוא בונה את תחנת הכוח הגרעיני הראשונה שלו (והתחיל לבנות אותה ממש לפני שבוע כפי מה שהודיע בטוויטר) ובתקווה האחרונה, רק תראו כמה שמדובר באדם חסר תבונה, על ספו של הר הגעש הפעיל ילוסטון, המראה סימנים שבעתיד יתפרץ:





ביל גייטס הוא בן-אדם יודע. הוא לא בן-אדם מבין. הוא יודע ללמוד ממש המון דברים ולאגור בתוכו הרבה ידע, אבל הבעיה שלו זה שהוא לא יודע לחבר שני חלקי מידע ביחד בצורה נכונה ולהבין נכון את מה שיש להבין משני המידעים האלו המתחברים יחדיו. יכולות ההיסק שלו לוקות בחסר. הוא לא יודע להגיע למסקנות נכונות והיסקים נכונים באמצעות היקשים מחשבתיים בלבד, או בכלל. לכן רוב הזמן הוא מבזבז את הזמן שלו על שטויות, וכשהוא מוציא את הזמן שלו על הדברים שבאמת חשובים, הוא חושב על כל הפתרונות הלא הנכונים, כמו "נעבור לאפס פליטות פחמן עד 2050 (מאוחר מידי) באמצעות מפעלי אנרגיה גרעיניים (מסוכן מידי) שאותם נבנה על ספם של הרי געש העומדים להתפרץ (כאן כבר אפילו אין צורך בהערה צדדית )".

זה למה הוא פשוט הולך להמשיך לפשל.

וזה היה סיפורו של ביל גייטס, הגאון חסר התבונה.

שיהיה לי בריא

 

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[חורזת באהבה]

צפה בקובץ המצורף 107033

נסה וספר לנו.
בהצלחה!

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לאחר שהעברנו ביקורת חריפה על תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם...:

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

כעת נבנה בזמן אמיתי וממש עכשיו, את תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם כפי מה שהיא באמת צריכה להיות.

קודם כל, נתחיל ממה שאני קורא לו "תיקון שנת הלימודים האקדמית", וזאת מכיוון שלוח הזמנים עצמו של שנת הלימודים האקדמית, שגוי. קודם עלינו לתקן את שנת הלימודים האקדמית, מכיוון שעל בסיס שנת הלימודים האקדמית המתוקנת, בכוונתי לבנות את תוכנית הלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה הנכונה.

תוכניתי לתיקון שנת הלימודים האקדמית:

1. שנת הלימודים האקדמית שגויה בצורה הזאת שיש לדוגמה כל מיני חופשות מיותרות. לא צריך להיות חופש פסח וחופש חנוכה וכל השטויות האלו. חופשת הקיץ צריכה להיות היחידה. היא גם צריכה להיות חודש אחד. לא חודש וחצי כמו המצב עכשיו.

2. שנת הלימודים גם לא צריכה להתחיל באמצע או סוף אוקטובר, תלוי במוסד האקדמי המדויק. שנת הלימודים צריכה להתחיל בראשון בספטמבר, כמו בתי-הספר, והיא צריכה להימשך עד היום האחרון של אוגוסט. כלומר, שנת הלימודים האקדמית צריכה להימשך 11 חודשים.

3. סמסטר הקיץ גם לא צריך להיות סמסטר מקוצר ומזורז במתכונת מהירה. לא. לא. כל שלושת הסמסטרים צריכים להיות שווים באורכם ולהתפצל באופן שווה על 11 חודשי הלימודים של השנה האקדמית. לכן, כל סמסטר צריך להימשך 3.666 חודשים. כלומר כל אחד משלושת הסמסטרים צריך להימשך שלוש חודשים ועוד שבועיים ועוד כמה ימים. למרות שאולי אפשר קצת לשחק עם זה ולעגל לכמה ימים יותר או פחות כדי שזה יצא קצת יותר נוח. טוב, לא חשוב כרגע.

לכן, סמסטר הקיץ צריך להיות סמסטר רגיל. צריכים להיות שלוש סמסטרים וכולם צריכים להיות רגילים.

4. צריכה להיות גם הגבלה על כמות הקורסים שמותר לקחת בסמסטר, והכמות הזאת צריכה להיות שתיים. שלוש קורסים ויותר זה דבר שמבזה את עצם הלימודים האקדמיים, פוגע בלמידה, בציונים ובמוטיבציה. שלוש קורסים בסמסטר זאת טעות. לכן, כמות הקורסים שאפשר וצריך לקחת בשנת לימודים אקדמית אחת היא 6.

5. רוב התארים הראשונים הם בערך 24 קורסים או משהו כזה, נכון? לדעתי זה צריך לרדת ל-18 לרוב התארים הראשונים, בכלל, ובייחוד בתארים הראשונים של החוגים החברתיים והרוחניים. עם קיצור חופשת הקיץ וביטול כל שאר החופשות, מה שמוביל להארכת הסמסטרים, אך עם קורסים שבחלקם הם מיותרים לחלוטין ברוב התארים הראשונים, במיוחד בחוגים החברתיים והרוחניים, יש מקום ואף צורך דווקא להפחית את כמות הקורסים הכוללת, ובמקומה לאפשר יותר חומר בקורסים שבאמת צריך אותם. לקצר את רוחב היריעה, ובמקום, יותר להעמיק במה שבאמת צריך.

בתארים ראשונים שאין מה לעשות, באמת צריך בין 19 ל-24 קורסים, אז בסדר, אז אין מה לעשות, שהתואר הראשון יימשך שלוש שנים ושליש (שלוש שנים ועוד סמסטר), שלוש שנים ושני שליש (שלוש שנים ועוד שני סמסטרים) או ארבע שנים. זה לא סוף העולם. התואר הראשון בפסיכולוגיה דרך אגב, הוא גם כן אחד מהתארים הראשונים האלו, מכיוון שמצאתי לנכון לכלול בתוכנית החלופית לתואר ראשון בפסיכולוגיה שבניתי, 20 קורסים ולא 18.

6. ועוד משהו. זה טיפשי שלמעט הגבלות מסוימות של "אתה לא יכול לקחת את הקורס הזה לפני שעשית את הקורס הזה, או את הקורסים הזה והזה והזה", כל אחד לומד את הקורסים באיזה סדר שרק בא לו ובאיזו כמות של קורסים שרק בא לו. זה טיפשי. אלו דברים שצריכים להיקבע בצורה חד-משמעית ולא להיות נתונים לשיקול דעתו של הסטודנט. בדיוק כמו שבבית-ספר לא שואלים אותך באיזה סדר אתה רוצה ללמוד את החומר כי פשוט יש את הסדר הנכון וזהו זה. ככה זה צריך להיות גם בתארים אקדמיים. יש סדר נכון ומדויק לעשות את הקורסים, ופשוט צריך להבין אותו וליישם אותו, ככה שכולם צריכים ללמוד את אותם קורסים בהתבסס על באיזה תואר ראשון הם, באיזה שנה הם ובאיזה סמסטר הם באיזה שנה הם.

7. זה צריך להיות גם חובה לקחת שני קורסים בסמסטר. זאת לא צריכה להיות רק הכמות המקסימאלית. זאת צריכה להיות הכמות המינימאלית.

8. ולא צריך להיות דבר כזה "קורס שנתי". אם יש בקורס אחד כל-כך הרבה חומר שצריך ללמדו על-פני שני קורסים, תפצלו את הקורס לקורס א' וקורס ב' של הקורס. כמו מה שעושים עם סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה.

בכל מקרה, כעת ולאחר שהנחנו את התשתית, אפשר לגשת סוף-סוף, ולדבר על איך שהתואר הראשון בפסיכולוגיה באמת צריך להיות.

איך שהתואר הראשון בפסיכולוגיה באמת צריך להיות:

הנה הקורסים המדויקים, והסדר המדויק האחד שאין בלתו שבו הם צריכים להילמד (אלא אם כן לוקחים את אותם הקורסים עוד פעם כי נכשלנו בקורס או בשביל לשפר ציונים או מה שלא יהיה אבל זה כבר סיפור אחר):

שנה א' סמסטר א':

1. פילוסופיה של המדע.

2. בעיות בפילוסופיה של המוסר.

שנה א', סמסטר ב':

1. מבוא לסוציולוגיה.

2. מבוא לסקסולוגיה.

שנה א', סמסטר ג':

1. מבוא לקרימינולוגיה.

2. מבוא לפסיכולוגיה א'.

שנה ב', סמסטר א':

1. מבוא לפסיכולוגיה ב'.

2. היסטוריה של הפסיכולוגיה א'.

שנה ב', סמסטר ב':

1. היסטוריה של הפסיכולוגיה ב'.

2. אינטליגנציה רגשית.

שנה ב', סמסטר ג':

1. פסיכולוגיה קוגניטיבית.

2. פסיכולוגיה התפתחותית.

שנה ג', סמסטר א':

1. פסיכולוגיה של הזדקנות וזיקנה.

2. תקשורת, שפה ודיבור.

שנה ג', סמסטר ב':

1. פסיכולוגיה חברתית.

2. פסיכולוגיה בין-תרבותית.

שנה ג', סמסטר ג':

1. שינה והפרעות שינה בילדות.

2. פסיכופתולוגיה.

שנה ד', סמסטר א':

1. מבחנים פסיכולוגיים.

2. אישיות: תיאוריה ומחקר.

הסבר ללמה התואר הראשון בפסיכולוגיה צריך להיות כפי מה שזה עתה תיארתי:

1. 1. קודם כל, בואו נתחיל מהקורסים ש"הורדתי". הורדתי מהתוכנית את "מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א'", "מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב'", ו"רגרסיה וניתוח שונות" (לא מובן לי למה לא קראו לזה "מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ג'" אבל בסדר). למה? כי פשוט אין צורך בהם. מיותרים לחלוטין. זה קורסים בשביל ללמד איך לחקור, ואיך לקרוא ולהבין מחקרים ומאמרים. באשר לקטע של הלחקור, 90% ויותר מכך, מכל הסטודנטים לתארים ראשונים, של כל החוגים החברתיים, לעולם לא יהיו חוקרים, כי הם פשוט לא מכוונים לכך. בנוגע ללהבין מחקרים ומאמרים, לא באמת צריך לדעת את החישובים, להכיר את החישובים ולדעת איך לחשב. צריך להכיר את הסימנים, את השמות שלהם, את המשמעויות המילוליות והמעשיות שלהם, להכיר את הטווחים, תתי הטווחים והמשמעויות של תתי-הטווחים, כפי מה שהסברתי בשרשור "כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה", בפורום לימודי הפסיכולוגיה, במהלך שיחה שהתפתחה שם:



תיאורטית, אפשר לעשות קורס חדש בשביל זה, אבל בעקבות חשד שלי שזה עלול לא להיות מספיק חומר בשביל קורס, אני מסיק שפשוט צריך לצרף את זה לקורס המבוא לפסיכולוגיה.

1. 2. עוד הורדתי מהתוכנית את "שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו" ואת "פסיכולוגיה מחקרית: התנסות במחקר ובכתיבה מדעית". אלו קורסים שמלמדים איך לחקור והרי בהתחשב בכך שתשעים אחוז ויותר מהסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה לא יגיעו אל המחקר, זאת טעות ללמד את זה. הרחבתי בנושא בשרשורים על איך שתוכנית הלימודים הנוכחית של התואר הראשון בפסיכולוגיה שגויה לחלוטין. אם צריכים לשרוד משם דברים מסוימים אל תוך התוכנית הנכונה והצודקת, לא מדובר במספיק בשביל קורס, וצריך לשלב חומרים אלו אל תוך קורס המבוא לפסיכולוגיה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

1. 2. עוד הורדתי מהתוכנית את "שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו" ואת "פסיכולוגיה מחקרית: התנסות במחקר ובכתיבה מדעית". אלו קורסים שמלמדים איך לחקור והרי בהתחשב בכך שתשעים אחוז ויותר מהסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה לא יגיעו אל המחקר, זאת טעות ללמד את זה. הרחבתי בנושא בשרשורים על איך שתוכנית הלימודים הנוכחית של התואר הראשון בפסיכולוגיה שגויה לחלוטין. אם צריכים לשרוד משם דברים מסוימים אל תוך התוכנית הנכונה והצודקת, לא מדובר במספיק בשביל קורס, וצריך לשלב חומרים אלו אל תוך קורס המבוא לפסיכולוגיה.

1. 3. עוד הורדתי מהתוכנית את "פסיכולוגיה פיזיולוגית". הרבה יותר מידי פיזיולוגיה, הרבה פחות מידי פסיכולוגיה, ומילא אם היה צריך את כל הרקע הנרחב של הפיזיולוגיה שמלמדים אותה בשביל המעט פסיכולוגיה שכן מלמדים אותה שם, אבל גם זה לא נכון. הרחבתי בנושא בשרשורים על איך שתוכנית הלימודים הנוכחית של התואר הראשון בפסיכולוגיה שגויה לגמרי. יש חומרים מעטים משם שצריכים לשרוד אל תוך התוכנית הנכונה, אבל כמו בשני תתי-הסעיפים הקודמים, לא מספיק בשביל קורס כשלעצמו, ולכן יש לצרף אותם לקורס המבוא לפסיכולוגיה.

1. 4. בנוסף, הורדתי המון קורסים לבחירה. לא צריכים להיות "קורסים לבחירה". התואר הראשון בפסיכולוגיה הוא זה שאמור ללמד את כל התשתית ואת כל מה שחשוב, ומה שתשתית, ומה שחשוב, אי-אפשר לוותר עליו והוא חובה. קורסים שאפשר לבחור ללמוד אותם ואפשר לבחור שלא, הם כנראה לא חשובים מספיק, ואז אין מקומם בתואר הראשון בפסיכולוגיה, שכל מה שצריך להיות בו צריך להיות חשוב וצריך להיות חובה, והם צריכים להתפצל בין המסלולים השונים של התואר השני בפסיכולוגיה. מה שכן, הוספתי לתוכנית שבניתי שני קורסים שכיום הם "לבחירה", אבל נראים לי חשובים מידי מכדי להיות "לבחירה" ושהם לגמרי צריכים להיות קורסים שהם חובה, כמו מה שכל הקורסים בכל תואר ראשון בכל חוג כלשהו צריכים להיות כולם קורסים שהם חובה.

1. 5. בנוסף, יש עוד קורס שלא אוזכר ואני לא מתייחס אליו, לא בתוך הקורסים שאני נוקב בשמם ולא בתוך הקורסים לבחירה שאני התכוונתי עליהם ודיברתי עליהם זה עתה, וזה הקורס "השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה ובחינוך". בעיניי זה לא קורס אמיתי בכלל. אין ציון ולא מקבלים נקודות זכות, ולכן זה לא צריך להיות מוגדר כקורס. זה צריך ליפול בתוך הקטגוריה של "דרישות כלליות לתואר" כמו השלמת לימודי האנגלית, הלימודים הביבליוגרפיים בספריה ועוד כל מיני דברים כאלה.

1. 6. בנוסף, בדרישות כיום יש "שני קורסים מרחיבי דעת" שאפשר לבחור מכל מיני קורסים שלא קשורים לפסיכולוגיה. לא צריך אותם כי כאמור, הם לא על פסיכולוגיה, אלו אפילו לא קורסים על חומרים שהפסיכולוגיה משאילה מתחומים אחרים, וכי הם בחירה ואני לפני כמה רגעים אמרתי מה אני חושב על "קורסים לבחירה" במהלך התואר הראשון.

2. 1. עכשיו נמשיך עם הפיצולים שעשיתי לקורס "מבוא לפסיכולוגיה" ו"היסטוריה של הפסיכולוגיה" ל-א' ו-ב'. באשר לקורס המבוא לפסיכולוגיה, זה קורס עמוס כשלעצמו. לא מספיק בשביל לפצלו לשני קורסים, אבל עמוס. על זה תוסיפו את עצם זה שאני רוצה עוד להוסיף לשם את כל מה שבכל זאת צריך לשרוד ולהמשיך איתנו הלאה, מתוך שש הקורסים הלא נחוצים (חוץ מהשני קורסים מרחיבי דעת, שמשם שום דבר לא צריך להמשיך איתנו הלאה), שאלו שלושת הקורסים המתמטיים, שני הקורסים המחקריים, והקורס הרפואי-נוירוביולוגי באופיו, "פסיכולוגיה פיזיולוגית", ואז וואלה, כן, הגענו למספיק חומר בשביל שני סמסטרים, ואני הרי נגד קורסים "שנתיים", ולכן צריך להיות מבוא לפסיכולוגיה א'" ו"מבוא לפסיכולוגיה ב'".

2. 2. בנוגע ל"היסטוריה של הפסיכולוגיה", עוד לא למדתי אותו ואני עוד לא יודע בדיוק מה קורה שם, אבל ההיסטוריה צריכה לזכות ליותר כבוד וליותר מקום, ולכן בלי קשר למה בדיוק-בדיוק מלמדים שם, וגם אם זאת ההיסטוריה שהכי נכונה שבעולם של הפסיכולוגיה ללמד אותה, כמעט בטוח שזה לא מספיק, וצריכים להיות שני קורסים עבור ההיסטוריה של הפסיכולוגיה. תאמינו לי שלא חסר חומר בתחום.

3. 1. וכעת נסיים עם הסברים של למה צריכים להיות שם הקורסים שכיום לא נמצאים בתוכנית אבל בחרתי להוסיף אותם, וגם למה הקורסים נמצאים ונלמדים בסדר שקבעתי. נעשה את זה כמובן גם לפי הסדר. הקורס הראשון הוא "פילוסופיה של המדע", הלקוח מתוך התואר הראשון בפילוסופיה, ואינו נכלל בתוכנית הנוכחית של התואר הראשון בפסיכולוגיה. בחרתי לכלול אותו משתי סיבות. הראשונה היא שזה קורס על הפילוסופיה של המדע כולו, וזה נותן את הבסיס הראשוני ביותר האפשרי, של מה זה בכלל מדע, איך מדע נעשה וכדומה', ולכן זה קורס שהוא למעשה רלוונטי לכל התארים הראשונים מכל הסוגים, ולדעתי צריכים ללמוד אותו כל הסטודנטים לתואר ראשון בכל חוג כלשהו בכל העולם. הסיבה השנייה היא שזה הקורס הראשוני ביותר או כמעט הראשוני ביותר של הפילוסופיה, שהיא המדע הראשון ביותר והחשוב ביותר שהוליד מתוכו את כל שאר המדעים בהמשך הדרך. חשוב שיהיה קורס פילוסופי, במיוחד כזה על המדע, כאשר כל סטודנט לתואר ראשון, בכל חוג כלשהו, נכנס אל תוך העולם של המדע. חשוב שהסטודנטים בתארים הראשונים מכל הסוגים ילמדו את הרקע של כל המדע כולו ובכלל, כפי מה שנלמד בקורס "הפילוסופיה של המדע".

3. 2. הקורס השני שצריך להילמד במהלך התואר הוא קורס פילוסופי נוסף, שגם כן אינו נכלל בתוכנית כיום, ושנקרא "בעיות בפילוסופיה של המוסר". עוד קורס כל-כך בסיסי, מרכזי ורב חשיבות שלדעתי הוא צריך להילמד על-ידי כל הסטודנטים לכל התארים הראשונים מכל הסוגים בכל העולם. הקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" מלמד מוסר ואתיקה. זה הקורס של להיות בני-אדם, ואיזה ערך יהיה לכל הידע שנצבור ולכל המדע שנעשה, אם לא נהיה בראש ובראשונה בני-אדם טובים ומוסריים, שיודעים להבדיל בין טוב לרע ולכונן חברה תרבותית וצודקת של אנשים טובים ויראי שמיים?

3. 3. הקורס השלישי צריך להיות קורס נוסף שלא נלמד במסגרת התוכנית הנהוגה כיום, ונקרא "מבוא לסוציולוגיה". הוא צריך להיכלל מכיוון שהפסיכולוגיה היא מדע המשאיל במידה משמעותית מהסוציולוגיה, ולמעשה, הפסיכולוגיה משאילה מהסוציולוגיה יותר משהיא משאילה מכל מדע אחר, מכיוון שהרי אנחנו מתקשרים אם אנשים אחרים ומקיימים מערכות יחסים שונות עם אנשים שונים, והם איתנו, יותר מאשר מה שכל דבר אחר בא לידי ביטוי בפסיכולוגיה שלנו, או משהו כזה, ולכן צריך להיות קורס סוציולוגי על-מנת ללמוד במעט את הסוציולוגיה כולל ההקשר שלה אל הפסיכולוגיה ומה הפסיכולוגיה לקחת משם. אני לא יכול לחשוב על קורס יותר נכון ומתאים למלא את המשימה מאשר "מבוא לסוציולוגיה".

3. 4. הקורס הרביעי צריך להיות "מבוא לסקסולוגיה". האמת שלא מצאתי קורס כזה אבל אני מאמין שיש וסתם לא מצאתי? אולי יש ופשוט יש את זה בחו"ל? בכל מקרה, אם באמת אין, ואני מתקשה להאמין אבל נגיד, אז צריך להיות. בכל מקרה, סקס ושאר סוגים של יחסי מין וסוגיות מיניות הם חלק משמעותי מהחיים, כמו גם מהפסיכולוגיה שלנו, ולכן הפסיכולוגיה משאילה במידת מה מהסקסולוגיה, גם אם לא באותה המידה מהסוציולוגיה, ולכן בהחלט יש מקום, וצריך להיות מקום, לקורס סקסולוגי, ומה יכול להיות יותר מתאים ונכון ממבוא לסקסולוגיה? הקורס הראשוני ביותר שרק מכניס אותנו לכל העולם הזה ונותן...רק את המבוא? כי הרי זה צריך להיות רק המבוא. לא באנו ללמוד פילוסופיה, סוציולוגיה או סקסולוגיה או מה שלא יהיה. באנו ללמוד פסיכולוגיה. אם יש משעים מסוימים שהפסיכולוגיה משאילה מהם חומר במידה ראויה לציון אז זה בסדר לכלול קורס אחד מכל מדע כזה, אבל את המבוא כמובן. לא צריך יותר. חוץ מאיך שכללנו עוד קורס של פילוסופיה אבל לא לא חשוב.

3. 5. הקורס החמישי צריך להיות "מבוא לקרימינולוגיה". עוד מדע שהפסיכולוגיה משאילה ממנו. לא הרבה אבל במידה מסוימת הראויה לציון ושמצדיקה קורס קרימינולוגי, ומה יכול יותר להתאים מ"מבוא לקרימינולוגיה"? אמנם זה נכון, התנהגות קרימינלית היא לא חלק מההתנהגות של כל בני-האדם, אבל זה חלק מההתנהגות של חלק משמעותי מהם, מה גם, שבקרב האנשים הזקוקים לטיפול פסיכולוגי, אחוז האנשים בעלי ההתנהגות הקרימינלית בכלל מרקיע שחקים. זה גם הקורס האחרון שמגיע ממדע שהפסיכולוגיה מספיק משאילה ממנו בשביל להצדיק קורס של המדע הזה בתואר הראשון בפסיכולוגיה. באשר למדעים שהפסיכולוגיה משאילה מהם אפילו עוד פחות, כמו לדוגמה מתמטיקה, גם לקורסים האלו יש מקום, אבל רק בתואר השני, ורק בחלק מהמסלולים.

3. 6. משסיימנו עם חמשת הקורסים הראשונים, שהם בסיס של בסיס של מה זה מדע בכלל (הקורס הראשון), מה זה להיות בן-אדם ואיך להיות בן-אדם (הקורס השני), וקורסי המבוא של מדעים שהפסיכולוגיה משאילה מהם בכבדות (שלושת הקורסים האחרונים מבין החמש), כעת נותרו רק קורסים פסיכולוגיים באמת-באמת. הקורס השישי צריך להיות הקורס "מבוא לפסיכולוגיה א'". כי זה הרי המבוא לפסיכולוגיה. זה ההתחלה. אני חושב שזה די ברור ומובן מאליו שאחרי שסיימנו עם מה זה מדע בכלל, מה זה להיות בני-אדם ואיך להיות בני-אדם, והמבואים של המדעים מהם הפסיכולוגיה משאילה בכבדות, הדבר הבא שצריך לבוא זה המבוא של מה שבאמת ממש בחרנו ללמוד אותו.

3. 7. הקורס השביעי, הוא כמובן קורס ההמשך, "מבוא לפסיכולוגיה ב'".

3. 8. אחרי שסיימנו עם המבוא לפסיכולוגיה, שזה הבסיס שבא אחרי הבסיס של הבסיס (שלושת קורסי המבוא של שלושת המדעים מהם הפסיכולוגיה משאילה בכבדות) והבסיס של הבסיס של הבסיס (מה זה מדע? איך להיות בן-אדם?), זה הזמן להמשיך אל עבר הקורס השמיני, "היסטוריה של הפסיכולוגיה א'", וללמוד קצת את ההיסטוריה של המדע שבחרנו ללמוד. מה שנקרא "בראשית". מה היה בהתחלה.

3. 9. הקורס התשיעי צריך להיות כמובן קורס ההמשך, "היסטוריה של הפסיכולוגיה ב'".

3. 10. לאחר מכן צריך לבוא הקורס העשירי, קורס "האינטליגנציה הרגשית". עכשיו אנחנו באמת מתחילים להיכנס לעניינים. עכשיו באמת סיימנו עם כל המבואות וההקדמות. למה ברגע שסיימנו עם כל ההקדמות והמבואות, אנחנו מתחילים דווקא עם קורס האינטליגנציה הרגשית? כי זה אחד הדברים הכי בסיסיים שיש בפסיכולוגיה האנושית כמו גם משהו שבא לידי ביטוי בכל סוג אחר של כל פסיכולוגיה או אינטליגנציה אחרת. הרי סיימנו עם כל ההקדמות והמבואות, אבל אנחנו עדיין די בהתחלה.

3. 11. לאחר מכן צריך לבוא הקורס האחד-עשרה. "פסיכולוגיה קוגניטיבית". זה הדבר הבא הבסיסי ביותר. זאת הפסיכולוגיה של החשיבה. סוג של.

3. 12. הקורס השתיים-עשרה צריך להיות "פסיכולוגיה התפתחותית". זאת הפסיכולוגיה של ההתפתחות. קודם יש רגש, ואז יש חשיבה, ואז יש איך שאנחנו מתפתחים רגשית, מחשבתית ופסיכולוגית, מינקות ועד בגרות. תראו איך אני בונה את זה כל-כך יפה. תראו איך אני בונה את זה כל-כך נכון. של אחרי שלב. בדיוק כמו מה שצריך להיות. במקום זה, מה יש לנו היום? תוכנית עמוסה מידי, מבולגנת מידי, דברים מיותרים נלמדים, דברים שצריך אותם נלמדים לא בסדר הנכון וללא הרקע הקודם שדרוש. מה יש לנו היום במקום כל התוכנית היפה הזאת שאני בונה לכם? בלגאן. כאוס. טירוף. טירוף וטיפשות.

3. 13. הקורס השלוש-עשרה צריך להיות הקורס "פסיכולוגיה של הזדקנות וזקנה". לאחר שלמדנו על הרגש, המחשבה, וההתפתחות של הרגש והמחשבה החל מהינקות ועד הבגרות, זה רק טבעי שכעת הגיע הזמן ללמוד על הרגש, המחשבה, וההתפתחות של הרגש והמחשבה בתקופת הזקנה.

3. 14. הקורס הארבע-עשרה צריך להיות "תקשורת, שפה ודיבור". היה אפשר לשים אותו יותר מוקדם, אבל מדברים שם גם על תקשורת, שפה ודיבור בגירסתן השגויות והלא נכונות, לאחר שהתפתחו, בחלק מהמקרים, בצורה לא נכונה. זה לא משהו שאנחנו רוצים לשים אותו מוקדם מידי, ולכן מוטב לחכות.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

3. 14. הקורס הארבע-עשרה צריך להיות "תקשורת, שפה ודיבור". היה אפשר לשים אותו יותר מוקדם, אבל מדברים שם גם על תקשורת, שפה ודיבור בגירסתן השגויות והלא נכונות, לאחר שהתפתחו, בחלק מהמקרים, בצורה לא נכונה. זה לא משהו שאנחנו רוצים לשים אותו מוקדם מידי, ולכן מוטב לחכות.

3. 15. הקורס החמש-עשרה צריך להיות "פסיכולוגיה חברתית", מכיוון שלאחר שסיימנו עם כל הבסיסים, כל המבואות וכל ההיסטוריות, וכל גרסאות כל הפסיכולוגיות הפרטניות של האדם, רגש, מחשבה ועוד, והתפתחותן מהינקות עד לבגרות ואז בזקנה, זה הזמן וזה הרגע לדבר על האדם ועל הפסיכולוגיה שלו בהקשר החברתי.

3. 16. הקורס השש-עשרה צריך להיות "פסיכולוגיה בין-תרבותית" (לומד אותו בימים אלו ממש. אחלה קורס. רק לא הבנתי למה מדברים אך ורק על תרבויות המזרח והמערב. מה עם קצת תרבות דרום אמריקה? מה עם קצת תרבות אפריקה?). לאחר שלמדנו על הפסיכולוגיה בחברה שלנו ובתרבות שלנו, הגיע הזמן ללמוד על הפסיכולוגיה שבשאר החברות והתרבויות.

3. 17. הקורס השבע-שרה צריך להיות "שינה והפרעות שינה בילדות". הגענו אל ארבעת הקורסים האחרונים והקשים ביותר של התואר. הקורסים הפסיכופתולוגיים. הפסיכולוגיה של אנשים שמשהו אצלם דפוק ומשהו אצלם נדפק וגם קצת איך לעזור להם, למרות שרוב ה"איך לעזור" מגיע בתואר השני אבל לא חשוב. שינה היא חלק חשוב מהחיים, אבל "הפרעות שינה בילדות" זה נשמע קצת כבד, מה גם, שזה מרכיב קריטי בחלק מהפסיכופתולוגיות, כמו גם חלק מהפסיכופתולוגיות עצמן, ולכן היה עלינו לכלול את הקורס באחד מארבעת הקורסים האחרונים של התואר. מה גם, שזאת בנייה מצוינת לקראת הקורס הבא בתור.

3. 18. הקורס השמונה-עשרה הוא קורס הפסיכופתולוגיה. זה הקורס של באמת-באמת כניסה רצינית וכבדה יותר אל תוך כל הפסיכולוגיה הדפוקה של כל האנשים הדפוקים, ואנחנו הרי היינו צריכים ללמוד קודם את כל הבסיסים וההיסטוריות, ואז את כל הפסיכולוגיה הנכונה, נכון? לכן, באופן טבעי ומובן, זה הקורס אחד האחרונים בתואר הראשון בפסיכולוגיה, לפי התוכנית שלי לתוכנית חדשה של תואר ראשון בפסיכולוגיה.

3. 19. הקורס התשע-עשרה והאחד לפני אחרון הוא "מבחנים פסיכולוגיים". אחרי שהבנו קצת מה זה כל האנשים ה"דפוקים" שצריכים עזרה, כעת עלינו לדעת כיצד לזהות אותם.

3. 20. הקורס העשרים והאחרון הוא "אישיות: תיאוריה ומחקר". זה הקורס הקשה ביותר (מתוך הקורסים שצריכים להיכלל בגירסה הנכונה של התואר הראשון בפסיכולוגיה) מכיוון שזה הקורס שמקבלים תיאורי מקרה, ואתה צריך להבין מה דפוק אצל הבן-אדם ולאבחן אותו, ואבחון הוא קשה יותר מהבנה וקליטה רגילות של ידע, כמו לדוגמה בקורסים אחרים, ואבחון גם קשה יותר מאשר טיפול. זה למה פסיכולוג מטפל לוקח 500 שקל לשעה ופסיכולוג מאבחן 1,000 שקל לשעה ויותר. בקורס הנ"ל, אם מותר לי שלא להצטנע (תמיד הייתי בעד זה), קיבלתי ציון סופי בקורס של 98. אתם מבינים, זה כי העבודות הורידו לי קצת. במבחן סוף הקורס קיבלתי 100.

וזאת הייתה תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה, הגירסה הנכונה.

יום אחד אתקן גם את תוכנית הלימודים של התואר השני בפסיכולוגיה.

על החתום,

מאור פז,

הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה (תעמידו פני מופתעים ).

 

[hrpbiiapnrpeltework]

עבודות הגשה בשביל התואר כי אני סטודנט. עבודות ספרותיות כי אני אדם כותב. עבודות מדעיות כי אני איש מדע.

מילה אחרי מילה. פסקה אחרי פסקה. עמוד אחרי עמוד.

אלף מילים. אלפיים מילים. שלושת אלפים מילים.

ואז אני מתעייף.

אבל אז אני מרים את הראש מהמחשב לקיר המוטיבציה שלי, ואני אומר לעצמי, "אתה רוצה את הג'יפ הזה? אתה רוצה את המכונית הזאת? אתה רוצה את המסוק הזה? אתה רוצה את המטוס הזה? אתה רוצה את מכונת הקפה הזאת? אתה רוצה את היאכטה הזאת? אתה רוצה את השעון הזה? אז תילחם בשביל זה. תילחם. תילחם. תילחם".

אני מוריד את הראש בחזרה אל המחשב.

אני מקלל חרישית.

אני ממשיך לעבוד.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[hrpbiiapnrpeltework]

11,416 שקלים לקילו.

לפי חישוב של 8 גרם קפה לכוס, כוס קפה שהמשרתים שלי יכינו לי באחוזתי, תעלה, לפי עלות הקפה לבדה, 91.328 שקל. תוסיפו על זה את החלב נאקות שהמשרתים יכינו לי איתו את הקפה, ושעולה 65 שקל לליטר, כאשר בכוס קפה יש 200 מיליליטר קפה, וחצי מזה צריך להיות חלב, כלומר 100 מיליליטר, ככה שעלות החלב לכוס קפה תהיה 6.5 שקל, והגענו ל-97.828 שקל לכוס קפה. תוסיפו על זה את המים, וזה עדיין לא מגיע ל-100, אבל יאללה מה אכפת לנו, בואו נעגל, והגענו ל-100 שקל לכוס קפה.

על הקפה עצמו, מכיוון שאני שותה ומתכוון להמשיך לשתות כל חיי שלוש כוסות ביום, ככה שזה 24 גרם קפה ביום, ולכן אצרוך 168 גרם בשבוע, 730 גרם בחודש ו-8.76 קילו בשנה, אוציא עליו 273.984 שקל ביום, 1,917.888 שקל בשבוע, 8,333.68 שקל בחודש ו-100,004.16 שקל בשנה.

על כוסות הקפה, הקפה, החלב, המים ובקיצור הכול ביחד, אצטרך להוציא 300 שקל ביום, 2,100 שקל בשבוע, 9,125 שקל בחודש ו-109,500 שקל בשנה.

זה 1,095,000 שקל בעשור ו-8,267,250 שקל מעכשיו, אילו לדוגמה הייתי פתאום מאוד עשיר כבר מעכשיו, ועד מותי המשוער בגיל 102. מטורף!

עובדה מעניינת באשר לאופן הכנתו של קפה השנהב השחור: לוקחים את הפולים ונותנים לפילים לאכול אותם. הרעיון הוא שהפולים ששורדים את קיבת הפיל ולא מעוכלים, עוברים שם כל מיני תהליכים כימיים שמשפרים אותם ואת טעמם. אחרי זה, הפילים עושים את צרכיהם, והפולים ששרדו את קיבת הפיל, בערך 3% מהפולים, נאספים מהצרכים של הפילים, עוברים ניקוי יסודי, ונמכרים לציבור לצריכה. נשמע קצת מטורף אבל בסדר, אני סומך עליהם, הרי הם המומחים לקפה

לא יכול לחכות עד שאעבור לקפה השנהב השחור

קפה מלכותי למלך

למתעניינים:

The Black Ivory Coffee 2023 Collection

 

[hrpbiiapnrpeltework]

* שרשור זה התחיל בתור תגובה להנרי בשרשור אחר, אך כמו מה שקורה לי לפעמים עם חלק מהודעותיי בשרשורים שונים, לבסוף הבנתי שתגובתי זאת מבריקה מידי מכדי להיות סתם איזו תגובה בסתם איזה שרשור ולכן החלטתי שהיא ראויה לשרשור משלה. הנה לפניכם, מצויה תגובתי להנרי בשרשור אחר:

באירופה הם במיתון רציף מאז 2008 בגלל הצורה שבה האנושיות הרבה שלהם גורמת להם לבזבז כספי מיסים רבים על ביטוח בריאות מקיף חינם או כמעט חינם לכל האוכלוסייה, מה שמפריע לצמיחה הכלכלית.

בארצות הברית, אותה חוסר אנושיות שלהם, אותו היעדר של קוד מוסרי, מאפשר להם כאינדיבידואלים וכתרבות לעשות כל מה שהם רוצים וכל מה שהם צריכים כדי להצליח, וזה למה הם כל-כך מצליחים, הכול על חשבון האנושיות שלהם, המוסריות שלהם, התרבותיות שלהם.

הימנים מדברים על כלכלה משגשגת ומתפקדת, והצורה שבה ביטוח בריאות מקיף לכולם ידפוק את הכלכלה.



השמאלנים מדברים על ערכים של אנושיות, סולידריות ודאגה לזולת, והצורה שבה חיים בחברה שבה אנשים דואגים אחד לשני היא דבר שנצא ממנו יותר מורווחים כבני-אדם מאשר מופסדים כלכלית.



לשני הצדדים יש טיעונים טובים, וזה נדמה כאילו שניצחונו של כל אחד מהצדדים, והישגו של כל אחד מהצדדים, בהכרח יביא אל ההפסד שהצד השני מדבר עליו.

אבל מה אם אני אגיד לכם, ומה אם אני אגיד לכולם, שיש דרך אחרת?



המצב האידיאלי הוא לאפשר חברה ותרבות אנושיים המספקים ביטוח בריאות מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין לכולם על חשבון המדינה, אך באותה הזמן לאפשר חברה מצליחה כלכלית וחומרית שלא מבזבזת הרבה כסף על אותו ביטוח בריאות מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין לכולם על חשבון המדינה. על פניו זה נשמע בלתי אפשרי. למזלנו, השם שלי הוא מאור פז, וכמו סטיב ג'ובס ואילון מאסק לפניי, דברים בלתי אפשריים הם תחום ההתמחות שלי.

מה אם, ביטוח הבריאות יהיה מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין עבור כולם על חשבון המדינה, ובאותה הנשימה, זה לא יעלה כזה הרבה כסף בכלל, כי האנשים, פשוט יהיו הרבה יותר בריאים?

האם ידעת ש-80% מכל מקרי סרטן הריאות נגרמים על-ידי עישון, כמצוין על-ידי אגודת הסרטן האמריקאית?

או שלדוגמה הסוכרת וסיבוכיה אחראיים ל-25 אחוזים מעלויות ביטוח הבריאות הציבורי, כפי מה שמצין הנשיא ביל קלינטון באוטוביוגרפיה הנשיאותית שלו, "חיי", בפרק 18 בעמוד 226?

אנחנו לא צריכים להקריב את האנושיות שלנו בשביל הכלכלה שלנו ואנחנו לא צריכים להקריב את הכלכלה שלנו בשביל האנושיות שלנו. כל מה שאנחנו צריכים זה ציבור בריא יותר ואזרחים בריאים יותר, מה שלא רק יאפשר גם כלכלה חזקה וגם חברה ערכית ומוסרית, אלא ייצור ציבור חדש של אנשים שכאילו כמו נולדו מחדש. אנשים בריאים יותר בגופם שגם מרגישים לאחר מכן ובעקבות כך בריאים יותר בנפשם.

אנשים חושבים שביטוח בריאות ציבורי הוא עניין עבור משרד הבריאות, אבל זה לא נכון. כדי להוציא את התוכנית הנכונה של ביטוח הבריאות הנכון לפועל, ביטוח בריאות חינם, כוללני ומקיף לכולם בעלות נמוכה, שמאפשר גם כלכלה חזקה וגם חברה מוסרית, דרוש למעשה שיתוף פעולה רב-משרדי של משרדי הבריאות, העבודה, החינוך והתקשורת.

מה שאנו זקוקים לו בכל מדינות העולם היא תוכנית ביטוח בריאות מקיפה וכוללנית בחינם לכולם, לצידה של העברה של שורה ארוכה של חוקים ותקנות הנועדו לשפר את בריאותו הציבור, ולכן אנחנו למעשה זקוקים לכל המשרדים האלו.

תפקידו של משרד הבריאות יהיה לתכנן ולהוציא לפועל תוכנית ביטוח בריאות ציבורית מקיפה, כוללנית ומוחלטת המספקת ביטוח בריאות בחינם לכולם.

תפקידו של משרד העבודה יהיה לחולל מהפכה במזון המוגש בקפיטריות שבמקומות העבודה, להוביל להפחתה באוכל הלא בריא והמעובד, עתיר השומנים, הסוכרים והנתרן המוגש שם, ולגרום להגשת תפריט בריא יותר, של יותר פירות, יותר ירקות, לחמים יותר בריאים, משקאות בריאים יותר, ובאופן כללי, הכול בריא יותר.

תפקידו של משרד החינוך יהיה לחולל בדיוק את אותה מהפכה במזון המוגש בקפיטריות שבבתי-הספר, להוביל להפחתה באוכל הלא בריא והמעובד, עתיר השומנים, הסוכרים והנתרן שמוגש גם שם, ולגרום להגשת תפריט בריא יותר, של יותר פירות, יותר ירקות, לחמים יותר בריאים, משקאות בריאים יותר, ובאופן כללי, הכול בריא יותר.

נוסף על כך, משרד החינוך יכניס לבתי-הספר תוכניות חינוכיות חדשות שישימו דגש על אורח חיים בריא יותר, ילמדו את התלמידים על נזקיהם של השומן, הסוכר, המזון המעובד וכיוצא בזה, ויעודדו אותם לכדי פעילות ספורטיבית, היגיינת שינה נכונה, ובאופן כללי, חיים בריאים יותר.

ובסופו של דבר, משרד התקשורת יתכנן ויוציא לפועל שורה ארוכה ושאינה נגמרת לעולם של פרסומות ושאר אמצעים כדי להפיץ מסרים בריאים יותר על חיים בריאים יותר, על-מנת להפיץ את המסר ולהעלות מודעות בקרב הציבור הכללי.

מעבר לכל זה, על הפרלמנט לחוקק חוקים שיקדמו את בריאותם של האזרחים. מיסים גבוהים על אלכוהול, כדי שאנשים ימעטו בשתייה. מיסים וקנסות על חברות ייצור מזון ושתייה שלא יעמדו בהגבלות על כמויות השומן, הסוכר והנתרן המותרות במוצרי המזון והשתייה, כאשר ההגבלות יבוססו על המלצות משרד הבריאות. והוצאה מחוץ לחוק של כל מה שפשוט חמור מידי מכדי לטפל בו ולהביא לצמצומו פשוט על-ידי קנסות ומיסים. דברים כמו צבעי מאכל באוכל שלנו, שלא מוסיפים שום תועלת כלשהי, לא בטעם ולא בשום דבר אחר, מלבד לגרום למזון להיראות יותר מושך לעין, על חשבון בריאות הציבור. סיגריות גם כן יוצאו מחוץ לחוק. גם כל החומצות על כל סוגיהן, בשתייה הממותקת שלנו, ההורסות את שינינו.

כך, נוכל ליצור ביטוח הבריאות שיהיה מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין עבור כולם על חשבון המדינה, ובאותה הנשימה, זה בכלל לא יעלה כזה הרבה כסף, כי האנשים פשוט יהיו הרבה יותר בריאים, וההוצאות על ביטוח הבריאות הציבורי בכלל ירדו בהשוואה לכמה שהן עולות כיום.

תוכנית ביטוח בריאות חדשנית ופורצת דרך המאפשרת ביטוח בריאות אירופאי, בעלות של שליש מאובמהקר, ושאותה כתבתי לראשונה בגיל 17.

לתוכנית זאת, אני קורא Pazcare.

השם שלי הוא מאור פז, ואני לא בוחר בימין או שמאל.

אני המפשר הגדול.

זה למה חלק מהמעריצים שלי נוהגים לקרוא לי הישו של הכלכלה.



כמו גם אחת הסיבות לכך שאני נחשב לגאון עצום מימדים, כמו בבית-ספר, פעם, כך גם כיום ובבגרותי.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

באירופה הם במיתון רציף מאז 2008 בגלל הצורה שבה האנושיות הרבה שלהם גורמת להם לבזבז כספי מיסים רבים על ביטוח בריאות מקיף חינם או כמעט חינם לכל האוכלוסייה, מה שמפריע לצמיחה הכלכלית.

בארצות הברית, אותה חוסר אנושיות שלהם, אותו היעדר של קוד מוסרי, מאפשר להם כאינדיבידואלים וכתרבות לעשות כל מה שהם רוצים וכל מה שהם צריכים כדי להצליח, וזה למה הם כל-כך מצליחים, הכול על חשבון האנושיות שלהם, המוסריות שלהם, התרבותיות שלהם.

הימנים מדברים על כלכלה משגשגת ומתפקדת, והצורה שבה ביטוח בריאות מקיף לכולם ידפוק את הכלכלה.

צפה בקובץ המצורף 107509

השמאלנים מדברים על ערכים של אנושיות, סולידריות ודאגה לזולת, והצורה שבה חיים בחברה שבה אנשים דואגים אחד לשני היא דבר שנצא ממנו יותר מורווחים כבני-אדם מאשר מופסדים כלכלית.

צפה בקובץ המצורף 107510

לשני הצדדים יש טיעונים טובים, וזה נדמה כאילו שניצחונו של כל אחד מהצדדים, והישגו של כל אחד מהצדדים, בהכרח יביא אל ההפסד שהצד השני מדבר עליו.

אבל מה אם אני אגיד לכם, ומה אם אני אגיד לכולם, שיש דרך אחרת?

צפה בקובץ המצורף 107511

המצב האידיאלי הוא לאפשר חברה ותרבות אנושיים המספקים ביטוח בריאות מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין לכולם על חשבון המדינה, אך באותה הזמן לאפשר חברה מצליחה כלכלית וחומרית שלא מבזבזת הרבה כסף על אותו ביטוח בריאות מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין לכולם על חשבון המדינה. על פניו זה נשמע בלתי אפשרי. למזלנו, השם שלי הוא מאור פז, וכמו סטיב ג'ובס ואילון מאסק לפניי, דברים בלתי אפשריים הם תחום ההתמחות שלי.

מה אם, ביטוח הבריאות יהיה מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין עבור כולם על חשבון המדינה, ובאותה הנשימה, זה לא יעלה כזה הרבה כסף בכלל, כי האנשים, פשוט יהיו הרבה יותר בריאים?

האם ידעת ש-80% מכל מקרי סרטן הריאות נגרמים על-ידי עישון, כמצוין על-ידי אגודת הסרטן האמריקאית?

או שלדוגמה הסוכרת וסיבוכיה אחראיים ל-25 אחוזים מעלויות ביטוח הבריאות הציבורי, כפי מה שמצין הנשיא ביל קלינטון באוטוביוגרפיה הנשיאותית שלו, "חיי", בפרק 18 בעמוד 226?

אנחנו לא צריכים להקריב את האנושיות שלנו בשביל הכלכלה שלנו ואנחנו לא צריכים להקריב את הכלכלה שלנו בשביל האנושיות שלנו. כל מה שאנחנו צריכים זה ציבור בריא יותר ואזרחים בריאים יותר, מה שלא רק יאפשר גם כלכלה חזקה וגם חברה ערכית ומוסרית, אלא ייצור ציבור חדש של אנשים שכאילו כמו נולדו מחדש. אנשים בריאים יותר בגופם שגם מרגישים לאחר מכן ובעקבות כך בריאים יותר בנפשם.

אנשים חושבים שביטוח בריאות ציבורי הוא עניין עבור משרד הבריאות, אבל זה לא נכון. כדי להוציא את התוכנית הנכונה של ביטוח הבריאות הנכון לפועל, ביטוח בריאות חינם, כוללני ומקיף לכולם בעלות נמוכה, שמאפשר גם כלכלה חזקה וגם חברה מוסרית, דרוש למעשה שיתוף פעולה רב-משרדי של משרדי הבריאות, העבודה, החינוך והתקשורת.

מה שאנו זקוקים לו בכל מדינות העולם היא תוכנית ביטוח בריאות מקיפה וכוללנית בחינם לכולם, לצידה של העברה של שורה ארוכה של חוקים ותקנות הנועדו לשפר את בריאותו הציבור, ולכן אנחנו למעשה זקוקים לכל המשרדים האלו.

תפקידו של משרד הבריאות יהיה לתכנן ולהוציא לפועל תוכנית ביטוח בריאות ציבורית מקיפה, כוללנית ומוחלטת המספקת ביטוח בריאות בחינם לכולם.

תפקידו של משרד העבודה יהיה לחולל מהפכה במזון המוגש בקפיטריות שבמקומות העבודה, להוביל להפחתה באוכל הלא בריא והמעובד, עתיר השומנים, הסוכרים והנתרן המוגש שם, ולגרום להגשת תפריט בריא יותר, של יותר פירות, יותר ירקות, לחמים יותר בריאים, משקאות בריאים יותר, ובאופן כללי, הכול בריא יותר.

תפקידו של משרד החינוך יהיה לחולל בדיוק את אותה מהפכה במזון המוגש בקפיטריות שבבתי-הספר, להוביל להפחתה באוכל הלא בריא והמעובד, עתיר השומנים, הסוכרים והנתרן שמוגש גם שם, ולגרום להגשת תפריט בריא יותר, של יותר פירות, יותר ירקות, לחמים יותר בריאים, משקאות בריאים יותר, ובאופן כללי, הכול בריא יותר.

נוסף על כך, משרד החינוך יכניס לבתי-הספר תוכניות חינוכיות חדשות שישימו דגש על אורח חיים בריא יותר, ילמדו את התלמידים על נזקיהם של השומן, הסוכר, המזון המעובד וכיוצא בזה, ויעודדו אותם לכדי פעילות ספורטיבית, היגיינת שינה נכונה, ובאופן כללי, חיים בריאים יותר.

ובסופו של דבר, משרד התקשורת יתכנן ויוציא לפועל שורה ארוכה ושאינה נגמרת לעולם של פרסומות ושאר אמצעים כדי להפיץ מסרים בריאים יותר על חיים בריאים יותר, על-מנת להפיץ את המסר ולהעלות מודעות בקרב הציבור הכללי.

מעבר לכל זה, על הפרלמנט לחוקק חוקים שיקדמו את בריאותם של האזרחים. מיסים גבוהים על אלכוהול, כדי שאנשים ימעטו בשתייה. מיסים וקנסות על חברות ייצור מזון ושתייה שלא יעמדו בהגבלות על כמויות השומן, הסוכר והנתרן המותרות במוצרי המזון והשתייה, כאשר ההגבלות יבוססו על המלצות משרד הבריאות. והוצאה מחוץ לחוק של כל מה שפשוט חמור מידי מכדי לטפל בו ולהביא לצמצומו פשוט על-ידי קנסות ומיסים. דברים כמו צבעי מאכל באוכל שלנו, שלא מוסיפים שום תועלת כלשהי, לא בטעם ולא בשום דבר אחר, מלבד לגרום למזון להיראות יותר מושך לעין, על חשבון בריאות הציבור. סיגריות גם כן יוצאו מחוץ לחוק. גם כל החומצות על כל סוגיהן, בשתייה הממותקת שלנו, ההורסות את שינינו.

כך, נוכל ליצור ביטוח הבריאות שיהיה מקיף לחלוטין וכוללני לחלוטין עבור כולם על חשבון המדינה, ובאותה הנשימה, זה בכלל לא יעלה כזה הרבה כסף, כי האנשים פשוט יהיו הרבה יותר בריאים, וההוצאות על ביטוח הבריאות הציבורי בכלל ירדו בהשוואה לכמה שהן עולות כיום.

תוכנית ביטוח בריאות חדשנית ופורצת דרך המאפשרת ביטוח בריאות אירופאי, בעלות של שליש מאובמהקר, ושאותה כתבתי לראשונה בגיל 17.

לתוכנית זאת, אני קורא Pazcare.

השם שלי הוא מאור פז, ואני לא בוחר בימין או שמאל.

אני המפשר הגדול.

זה למה חלק מהמעריצים שלי נוהגים לקרוא לי הישו של הכלכלה.

צפה בקובץ המצורף 107512

כמו גם אחת הסיבות לכך שאני נחשב לגאון עצום מימדים, כמו בבית-ספר, פעם, כך גם כיום ובבגרותי.

צפה בקובץ המצורף 107513
צפה בקובץ המצורף 107514
צפה בקובץ המצורף 107515
צפה בקובץ המצורף 107516
צפה בקובץ המצורף 107517
צפה בקובץ המצורף 107518

מטעמי צניעות, מוטב שנעצור כאן.

תודה רבה לכולם,

אני הייתי מאור פז,

כותב האסכולה הכלכלית הפזית (בגיל 17),

המפשר הגדול,

הישו של הכלכלה,

הבן-אדם הכי חכם בעולם.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אני הכי אוהב את חץ. למרות שלא אהבתי את איך שבתחילת הסרט הוא צוחק על אחותו ויולט על זה שהיא מאוהבת בבחור ההוא, טוני.

מעניין אם יהיה סרט שלישי. הלוואי.

חץ:

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כי כאילו, בואו נהיה הוגנים, אני הרי קיבלתי די והותר ביקורת על "נקודה. סוף סיפור" אז אולי בכל זאת צריך למצוא משהו אחר, ובסופו של דבר לכל אחד יש את האמרה המיוחדת שלו. אצל הרינגטון זה "מיציתי". אצל המומחה זה "זה הכול חלק מהקנוניה". אצל מוטי זה "מחבלים פלסטינאצים". גם לי צריך להיות משהו, אז אם יותר מבן-אדם אחד ויותר משניים אומרים לי "נקודה. סוף סיפור" זה לא לעניין, אז אולי באמת צריך להחליף, ומה שאני חשבתי עליו, זה "אני מאור פז". כי קודם כל, גם זאת איזושהי אמרה שאני אומר לפעמים, אז למה לא להפוך אותה לאמה הגדולה האחת העיקרית? דבר שני, גם זאת אמירה אם אותו רעיון ומסר של "נקודה. סוף סיפור". מה זה "נקודה. סוף סיפור" ומה זה "אני מאור פז"? "נקודה. סוף סיפור" ו"אני מאור פז" זאת אומרת "אני בן-אדם מאוד חכם אז אני יודע על מה אני מדבר ואתם צריכים להאמין לי ולסמוך עליי בנוגע לזה". זה בדיוק המסר של כל אחת מהאמירות האלו, וככה בעצם אני אולי מחליף את המילים, אבל נשאר עם אותו המסר, רק עם הבדל אחד קטן, וזה מה שמביא אותנו אל הנקודה השלישית. "אני מאור פז" אומר בדיוק את מה שאומר "נקודה. סוף סיפור", רק פי אלף יותר חזק ומרשים, כי כל בן-אדם חכם, מוכשר, סמכותי, בטוח בעצמו ומבין עניין יכול להגיד "נקודה. סוף סיפור". מצד שני, כמה אנשים יכולים להגיד שהם פאקינג מאור פאקינג פז למען השם? להחליף את "נקודה. סוף סיפור" ב"אני מאור פז"? מהי פסיקת הנתינים?

 

[Harrington]

אני הכי אוהב את חץ. למרות שלא אהבתי את איך שבתחילת הסרט הוא צוחק על אחותו ויולט על זה שהיא מאוהבת בבחור ההוא, טוני.

מעניין אם יהיה סרט שלישי. הלוואי.

חץ:

צפה בקובץ המצורף 107727

מה/מי זאת המשפחה הזאת?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

טראמפ לביידן: "איראן לא הייתה מתחזקת אצלי, פוטין לא היה פולש לאוקראינה והשביעי באוקטובר אף-פעם לא היה קורה".

ביידן לטראמפ: "בכיין".

טראמפ לביידן: "אתה מקרב אותנו למלחמת העולם השלישית".

ביידן לטראמפ: "יש לך מוסר של חתול רחוב".

טראמפ לביידן: "אני יותר טוב ממך בגולף".

ביידן לטראמפ: "אתה ילד".

טראמפ לביידן: "אתה פלסטיני. אתה פלסטיני רע. אתה פלסטיני חלש".

ביידן לטראמפ: "שכבת עם כוכבת פורנו כשאשתך הייתה בהריון".

טראמפ לביידן: "לא שכבתי עם כוכבת פורנו".

העימות הבא בעשירי בספטמבר. מעניין מול מי טראמפ יתמודד הפעם

העובדות של עשרות הישגיי העל-אנושיים, כל אחד מהם יותר בלתי אפשרי מהשני, אולי מוכיחות את העובדה שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, אבל אפילו הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה לא יודע הכול

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כנראה כי גם למשפחה שלי לא חסר. בכל מקרה, אז קיצר, הדר, דנה, קורלי ועוד שלוש יושבים בפינת עישון והם כולם מדברים על הרכבים שלכל אחד יש. הדר, שהיא עשירה, שואלת את דנה, שגם היא עשירה, כך מסתבר, איזה רכב יש לה, ולדנה יש אאודי קיו 7, שזה רכב שעולה כמעט 700,000 שקל (כשלי תהיה אאודי, זאת תהיה אאודי a 9 אבל לא חשוב...). פתאום יוסי שואל את הדר איזה רכב יש לה ומסתבר שלהדר יש ריינג' רובר איווק, שזה רכב שעולה כמעט 400,000 שקל (הריינג' רובר שלי לא יהיה מהסוג הזה אבל לא חשוב...).

פתאום קורלי (הענייה) קמה והולכת. תוך כדי שקורלי הולכת הדר אומרת על הרכב שלה (של הדר) "אני לא מרגישה צורך ברכב שעושה הצגה. אני לא מרגישה צורך", שאת זה חצי אהבתי וחצי לא. חצי אהבתי את זה כי זה הצחיק אותי, הניתוק שלה. כי ריינג' רובר ב-400,000 זה רכב שלא עושה הצגה? ובאותו הזמן, חצי לא אהבתי את זה, כי כל כמה שהניתוק שלה מצחיק, בסוף זה לא באמת בסדר. כאילו, בסדר, תהיי עשירה, אני הכי בעד זה, אבל זה לא אומר שאת חייבת להיות חסרת מודעות. אז מה אם חסר לך ידע מעשי? יש דבר שנקרא ידע תיאורטי וזה מפצה הרבה גם עבור אנשים שלא באמת חוו דברים על בשרם. וזה כן אפשרי להיות עשיר או עשירה ועדיין להיות מחוברים. עובדה שיש עשירים שיודעים מה זה החיים האמיתיים והעולם האמיתי. גם היא יכולה.

בחדר הארונות קורלי יושבת עם פרידה המלכה ואומרת לה כמה שקשה לה עם שיחות סופר שטחיות, ואיך שלה עצמה אין כסף ושהיא לא יכולה לדבר עם אנשים על רכבים יקרים ובשמים יקרים וכל מיני ואנשים אחרים בבית פשוט יורים שמות של מותגים והיא מסתכלת עליהם בהלם.

מת על החרא הזה, מת

פתאום דני, הדוגמן היפיוף מצטרף לשיחה ומתלונן גם הוא על הדיירים העשירים וכל השיחות שלהם על המותגים, ואיך שאין לו גם, וזה לא נעים לו

אבל אז קורלי התחילה לבכות וזה כבר לא היה כיף יותר, כי בסופו של דבר, האנשים שאוהבים את השיט הזה של עשירים-עניים בתוכניות הריאליטי שלהם ובסדרות הטלוויזיה שלהם ובסרטים שלהם, ואולי אפילו בחיים האמיתיים, אנשים שאוהבים את הדברים האלו, לדוגמה אני, אנחנו אוהבים את זה מתון וכשהעניים סתם כזה פוערים עיניים והם בהלם והם מקנאים וזה, ואנחנו לא אוהבים את זה כשבאמת-באמת כואב להם בצורה קשה ועמוקה על זה שלאחרים יש ולהם אין, ולכן כשקורלי התחילה לבכות, זה היה השלב שכבר לא היה לי כיף יותר

למרבה המזל, פרידה המלכה הייתה שם והכי הרימה לה שבעולם ועזרה לה להרגיש טוב יותר

אני אוהב את העשירים-עניים אבל אפשר שלא לבכות יותר? תודה

לדוגמה עם דני זה יותר נחמד. הוא לא בוכה. הוא בעיקר פשוט שולח להדר הערות עוקצניות כמו "ילדת שמנת מגבעתיים" ו"משאירה במסעדה 200 שקל"

הכי הצחיק אותי שהוא חושב ש-200 שקל זה הרבה כסף להוציא במסעדה

לא שמסעדות זה הקטע שלי ושאני מבזבז שם הרבה, כן?

אבל מי שבאמת הולך למסעדת יוקרה ומשקיע, אפשר להשאיר שם איזה אלף שקל...

בכל מקרה, רק על הכסף שלה והחיים היפים שלה, הדר היא אחת הדיירות היותר אהובות עליי. זה נכון שזה לא באמת הדבר הכי קל להזדהות איתו, אבל זה לא כאילו שהיא הבן-אדם היחיד בעולם במצבה, ואנשים שמגיעים ממצבים דומים יכולים להזדהות, וזה לא כאילו שהיא באמת-באמת הבן-אדם שהכי קשה בעולם להזדהות איתו, גם אם לא הקל ביותר.

היא כמו דמות של נבל באיזשהו סרט, להבדיל כמובן אלף אלפי הבדלות בינה לבין נבלים בסרטים, כן? אבל אם לדוגמה יש מישהו שהיו לו חיים לא טובים, או קרו לו דברים לא טובים, והוא הפך בעקבות כך לזבל של בן-אדם, או מי יודע, אולי אפילו באמת ממש בן-אדם רע וכל הסיפור, ולא חסרים אנשים כאלו, אז כן אפשר להזדהות עם דמות הנבל, כי חיים לא טובים או דברים לא טובים שקורים לך, זה איך נהפכים לנבלים או כמעט נהפכים לנבלים, ואז אתה מבין את הנבל, ואז אתה אוהב את הנבל. זה אותו הדבר בעצם.

הג'וקר של הית לדג'ר לדוגמה הוא נבל שמאוד מזדהים איתו.

הדר, עם הכסף שלה והנעורים שלה והיופי שלה, ואיך שהיא מכניסה שם את כל הקטע של העשירים-עניים, ואיך שדני זורק לה הערות נורא מצחיקות על איזו ילדה קטנה, עשירה ומפונקת היא, הייתה יכולה להיות הדמות המועדפת עליי לזכייה בתוכנית בגלל איך שאני מזדהה איתה ומגיע מחיים דומים, אבל אין מה לעשות, יש את פרידה המלכה, שפשוט הרבה יותר מגיע לה, כי היא פשוט עברה כזה מסע מטורף של קבלה עצמית, שזה דבר באמת מאוד יפה ומעורר השראה והרבה אנשים מתמודדים עם שיט של קבלה עצמית.

וגם איך שהיא כולה לב (גם אני בן-אדם שכולו לב אז נורא קל לי להזדהות עם זה ). לדוגמה איך שהיא עודדה את קורלי בחדר הארונות וידעה בדיוק מה להגיד כדי לעודד אותה.

פרידה היא הזוכה שלי.

לגמרי.

פרידה:

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כזכור לכם, היו לי ציפיות גבוהות מ"יומנו של חנון 18-ראש פתוח", לאחר שהספרים התדרדרו במשך השנים:

ספרי "יומנו של חנון" ממש התדרדרו עם השנים, אבל אני מלא תקווה לקראת "יומנו של חנון 18". | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

אך למרבה הצער, קראתי את "יומנו של חנון 18", והתקווה פשוט התנפצה לרסיסים.

יש יותר מידי עניינים של בית-ספר ומעט מידי עניינים עם המשפחה של גרג וחברו הטוב. לא מספיק סוזן! לא מספיק מני!! לא מספיק רודריק!!!! לא מספיק ראולי!!!!!!!!!

גם העניינים של הבית-ספר ומה שקורה שם, זה לא מספיק מעניין ומבדר.

גם אף-אחת מהדמויות האהובות של פעם שנעלמו לא חזרה. אין הולי! אין ברייס! אין פרגלי! אין שיראג! אין פטי!

מה לעזאזל?!

זהו, אני מצטער, זה נגמר, הסדרה האבודה, ג'ף צריך להפסיק לכתוב אותם.

גרגורי, אני מזדהה איתך מאוד.

גרגורי, אני אוהב אותך אהבת נפש.

אבל די, מספיק. ככה, זה לא צריך להימשך.

ג'ף קיני, תפסיק לכתוב את הספרים האלו!

ג'ף, מספיק. תן לזה להסתיים.

היה טוב וטוב שהיה, אבל בסופו של דבר, זה הזמן להמשיך הלאה.

גרגורי, ראולי, אני אוהב אתכם מאוד.

גרגורי, ראולי, אנצור אתכם בליבי לנצח.