עזרה תרופתית לקשיי קשב וריכוז-שינוי תפיסה
- פותח הנושא חייכנית2
- פורסם בתאריך
מאוד שמחה
שהמפגשים עם הרופאה היו עבורכם חוויה מיטיבה, ועוד יותר שמחה שעכשיו לבנך יותר קל ונעים והוא יכול לבטא את הפוטנציאל שלו ללא הפרעות. ולגבי אשמה, נראה לי שזה מיותר. אנחנו כל החיים מתפתחות ולומדות, ומה שאתמול היה טאבו או קשה היום יותר פשוט וקל ומחר יהיה בכלל מובן מאליו. העיקר להמשיך להתבונן, להקשיב, ללמוד, להיות פתוחה לשינויים ולא לכעוס על עצמך שהיום את יודעת יותר מאתמול. כל יום וכל תקופה אנחנו משתדלות לעשות כמיטב ידיעתנו ויכולתנו, נכון לאותו יום או תקופה. (בכל אופן, כך אני מנסה לומר לעצמי כל פעם שעוד השקפה או דעה או מוסכמה משתנית אצלי).
שהמפגשים עם הרופאה היו עבורכם חוויה מיטיבה, ועוד יותר שמחה שעכשיו לבנך יותר קל ונעים והוא יכול לבטא את הפוטנציאל שלו ללא הפרעות. ולגבי אשמה, נראה לי שזה מיותר. אנחנו כל החיים מתפתחות ולומדות, ומה שאתמול היה טאבו או קשה היום יותר פשוט וקל ומחר יהיה בכלל מובן מאליו. העיקר להמשיך להתבונן, להקשיב, ללמוד, להיות פתוחה לשינויים ולא לכעוס על עצמך שהיום את יודעת יותר מאתמול. כל יום וכל תקופה אנחנו משתדלות לעשות כמיטב ידיעתנו ויכולתנו, נכון לאותו יום או תקופה. (בכל אופן, כך אני מנסה לומר לעצמי כל פעם שעוד השקפה או דעה או מוסכמה משתנית אצלי).
אם הבנתי נכון,ריטאליין זה לא התשובה הנכונה
לטיפול היא תעלה את הסיכון שבעתיד יווצרו סוגי התמכרות שונים אצל מי שלוקח אותם.
רמות נמוכות של dopamine נמצאים שם עקב המתח הרגשי שנוצר עוד ברחם.
יש לדאוג לפי הבנתי לטיפול במתחים הרגשיים יותר מאשר בעצם לתת ריטאליין.
"once you understand attachment you will be guided by attachment"
לטיפול היא תעלה את הסיכון שבעתיד יווצרו סוגי התמכרות שונים אצל מי שלוקח אותם.
רמות נמוכות של dopamine נמצאים שם עקב המתח הרגשי שנוצר עוד ברחם.
יש לדאוג לפי הבנתי לטיפול במתחים הרגשיים יותר מאשר בעצם לתת ריטאליין.
"once you understand attachment you will be guided by attachment"
אם להיות יותר מדויקים
ריטלין לבדו הוא לא רק התשובה. הוא רק חלק מהתשובה.
הריטלין באופן מבוקר וזמני יאפשר את ההתנהגות שתאפשר את ההתמקדות ביחסים ולא בהתנהגות.
כמו שמתארת אורית פלד בהמשך, העלאת רמות הדופמין מגבירות את פעילותו של "שוטר התנועה" של המוח שעושה סדר ב"עומסי התנועה" וכך התנועה זורמת יותר וממוקדת יותר ונראית לסביבה ומרגישה לילד רגועה יותר ומאפשרת יותר את מערכות היחסים.
זה המצב שיאפשר את ההתמקדות בattachment שייצר את הבטחון והרוגע לטווח הארוך ובשאיפה לאט לאט יבטל את הצורך הבסיסי ברגולציה חיצונית של המצב הפנימי הזה.
כמו שהוא אומר, אורך ה"החלמה" כאורך ה"פגיעה", זה לוקח זמן אבל השינוי בפוקוס שלנו מההתנהגות למערכת היחסים עושה כל כך הרבה שכל שפשוט אי אפשר להתעלם מזה.
לפתור סימפטומים של ADD וADHD על מנת לסייע לילד בסביבת ביהס והלימודים זה דבר אחד. זה יעזור לו בבית הספר ובלימודים.
לעשות זאת על מנת לאפשר לו לקיים מערכות יחסים בטוחות זורמות ותקינות עם הקרובים לו ועם העולם זה כבר משהו אחר לגמרי שיעזור לו כל החיים.
הכל עניין של במה מתמקדים.
ריטלין לבדו הוא לא רק התשובה. הוא רק חלק מהתשובה.
הריטלין באופן מבוקר וזמני יאפשר את ההתנהגות שתאפשר את ההתמקדות ביחסים ולא בהתנהגות.
כמו שמתארת אורית פלד בהמשך, העלאת רמות הדופמין מגבירות את פעילותו של "שוטר התנועה" של המוח שעושה סדר ב"עומסי התנועה" וכך התנועה זורמת יותר וממוקדת יותר ונראית לסביבה ומרגישה לילד רגועה יותר ומאפשרת יותר את מערכות היחסים.
זה המצב שיאפשר את ההתמקדות בattachment שייצר את הבטחון והרוגע לטווח הארוך ובשאיפה לאט לאט יבטל את הצורך הבסיסי ברגולציה חיצונית של המצב הפנימי הזה.
כמו שהוא אומר, אורך ה"החלמה" כאורך ה"פגיעה", זה לוקח זמן אבל השינוי בפוקוס שלנו מההתנהגות למערכת היחסים עושה כל כך הרבה שכל שפשוט אי אפשר להתעלם מזה.
לפתור סימפטומים של ADD וADHD על מנת לסייע לילד בסביבת ביהס והלימודים זה דבר אחד. זה יעזור לו בבית הספר ובלימודים.
לעשות זאת על מנת לאפשר לו לקיים מערכות יחסים בטוחות זורמות ותקינות עם הקרובים לו ועם העולם זה כבר משהו אחר לגמרי שיעזור לו כל החיים.
הכל עניין של במה מתמקדים.
אף אחד לא אמר כולם
מה שעולה מההרצאה שאני לא יודע אם לקחת את הזמן להקשיב לה, הוא שיש קשר מובהק שאי אפשר להתעלם ממנו בין נסיבות הגעתם לעולם של מאומצים והזמן אחרי הגעתם והסטרס הכרוך בכך לעצם היות אחוזים לא פרורפורציונאליים מהם יחסית לחלקם באוכלוסיה שאובחנו עם ענייני קשב וריכוז, וזה כמובן כולל רק את אלה שאובחנו. יש הרבה אנשים שמסתובבים בעולם שיש להם ענייני קשב וריכוז שמעולם לא אובחנו, כך שאם חייכנית אומרת שזה פי עשרה מאשר באוכלוסייה הכללית אני בטוח שזה יותר מזה.
מה שעולה מההרצאה שאני לא יודע אם לקחת את הזמן להקשיב לה, הוא שיש קשר מובהק שאי אפשר להתעלם ממנו בין נסיבות הגעתם לעולם של מאומצים והזמן אחרי הגעתם והסטרס הכרוך בכך לעצם היות אחוזים לא פרורפורציונאליים מהם יחסית לחלקם באוכלוסיה שאובחנו עם ענייני קשב וריכוז, וזה כמובן כולל רק את אלה שאובחנו. יש הרבה אנשים שמסתובבים בעולם שיש להם ענייני קשב וריכוז שמעולם לא אובחנו, כך שאם חייכנית אומרת שזה פי עשרה מאשר באוכלוסייה הכללית אני בטוח שזה יותר מזה.
כלומר, הגבתי להכללה שבדבריה,
ואני עדיין עומדת מאחורי מה שכתבתי. למען האמת, לא מעסיקה אותי השאלה לאיזה שיעור באוכלוסיה הכללית של מאומצים או בכלל יש בעיה מסוימת, אלא רק אם היא נוגעת למשפחתי. כשבעיית קשב הייתה רלוונטית לי עם בני הבכור, קראתי כל מה שיכולתי בנושא. מהרגע שהבעיה נפתרה ואינה קיימת אצל ילדיי האחרים (כולל הבת המאומצת), היא פשוט אינה מעסיקה אותי ואני משקיעה את זמני בדברים שיותר מעניינים אותי או יותר רלוונטיים לחיים שלי.
ואני עדיין עומדת מאחורי מה שכתבתי. למען האמת, לא מעסיקה אותי השאלה לאיזה שיעור באוכלוסיה הכללית של מאומצים או בכלל יש בעיה מסוימת, אלא רק אם היא נוגעת למשפחתי. כשבעיית קשב הייתה רלוונטית לי עם בני הבכור, קראתי כל מה שיכולתי בנושא. מהרגע שהבעיה נפתרה ואינה קיימת אצל ילדיי האחרים (כולל הבת המאומצת), היא פשוט אינה מעסיקה אותי ואני משקיעה את זמני בדברים שיותר מעניינים אותי או יותר רלוונטיים לחיים שלי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.