עזרה תרופתית לקשיי קשב וריכוז-שינוי תפיסה

Daria34

New member
מה הכללה?יכול להיות שלא כולםADHD אז יש גם

ADD שלרוב לא מצריך טיפול רפואי.
אולי אין שום הפרעה,הכוונה הייתה שאם יש זה מובן בהחלט למה.
 

fatfat

New member
ADD מצריך טיפול תרופתי באותה מידה

כמו ADHD כי מבחינת הילד לא משנה אם הוא מפסיד חצי שיעור כי התעסק עם כל הסביבה או כי התנתק והיה בעולמו. מה שכן כיוון ש- ADD לא מפריעים, להיפך פעמים רבות הם חביבי המורים כי הם סופר שקטים, הרבה פחות מאתרים אותם ולוקח הרבה זמן עד שהסביבה אומרת שיש משהו לא בסדר אצל הילד.
.
 

משתפרת

New member
לגבי השכיחות של ADD ו- ADHD

לדעתי למשפחות מאמצות רבות יש מודעות לכך שתיתכן בעייתיות בהתפתחות הילד. לכן במשפחות מאמצות יפנו לבדיקות ולאבחונים מהר יותר והרבה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. בוא נגיד שהסיכוי שילד ADD או ADHD לא יופנה לאבחון גבוה יותר באוכלוסיה הכללית מאשר במגזר המשפחות המאמצות. אני מאמינה שהסטטיסטיקה שחייכנית ציטטה משקפת את המאובחנים, ולכן במציאות השיעור בין המאומצים יהיה פי עשר או פחות מאשר באוכלוסיה הכללית, ולא יותר- כפי שאתה בטוח.
לגופו של ענין- לא היה לי חשוב כהוא זה מה שיעור ההיפראקטיביים ובעלי לקויות למידה בין המאומצים. החשיבות העליונה בעיני היתה לאבחונו של הבן הפרטי שלי, ולמתן עזרה מתאימה עבורו.
 

גילעד 63

New member
כמו שאמרתי

קודם כל הסטטיסטיקות מדברות רק על אלה שאובחנו.
נראה לי שהיום עם המודעות הכל כך גדולה אפילו עד התחושה שהאצבע על הדק האבחון קלה מידי, הרבה מאד ילדים מאובחנים או לפחות נבדקים ברגע שמגלים איזשהו סימן שדומה לADD שלא לדבר על ADHD.
אני לא חושב שמשפחות מאמצות מפנות לאבחון פי עשר ממשפחות "רגילות". זה נראה על פניו יחס פשוט גדול מידי.
ברור שכל הורה ממוקד בפתרון הבעיה או האתגר של הילד הפרטי שלו, יחד עם זה מה שבעצם נאמר פה הוא שיש כנראה קשר בין האימוץ להופעת התסמינים של ADD ו ADHD וכדאי לבחון את זה כדי שיהיה אפשר ללמוד את העניין ולעזור יותר לילדים המאומצים בשלב מוקדם יותר אם הם יותר מועדים לזה בגלל תסריט חייהם השונה.
 

משתפרת

New member
מי אמר מה שכתבת?

מי אמר שמשפחות מאמצות פונות לאבחון פי 10 יותר מאשר שאר האוכלוסיה? כתבתי במפורש "יותר" אבל לא פי עשר.
אין חולק על כך שבין המאומצים יש יותר לקויות למידה, לקויות קשב ורכוז והיפראקטיביות מאשר באוכלוסיה הרגילה. רק שכמעט כל מאומץ שיש לו ADD או ADHD יאובחן, ולא כך המצב באוכלוסיה הכללית.
 

גילעד 63

New member
אם אין חולק אז הכל בסדר


 
בשולי הדברים,הגיעו אלי מספר מסרים...

עם שאלה מהו כדור הקסם שהרופאה נתנה לבן שלי.
מדובר בסוג מסויים של ריטלין,צריך לומר שיש היום כמה סוגי ריטלין שנבדלים ביניהם בעוצמת החומר הפעיל ,במספר השעות שהכדור תקף ,במנגנון ההתפזרות בגוף ובתופעות הלוואי.
הכדור שתקף ל-12 שעות נקרא קונצרטה ולא ריטלין רק בגלל שמיוצר על ידי חברת תרופות אחרת-מדובר בדיוק באותו חומר פעיל.
אדרל הוא כדור שמשתמשים בו אלה שלא מתאימים להם השניים הקודמים,הוא מיובא והוא איננו בסל הבריאות.
החוכמה היא להתאים את הסוג והמינון לילד המסויים. רופא אחראי ימין לביקורת תוך זמן קצר מהניפוק הראשוני כדי לוודא שאכן התרופה מתאימה לילד או למבוגר.
הנה מאמר שמסביר בצורה פשוטה על סוגי הכדורים השונים
 

משתפרת

New member
תיקון-

ריטלין ארוך טווח (12 שעות) נקרא ריטלין LA. קונצרטה מיוצרת ע"י חברה אחרת. בעבר לא היתה בסל, אינני יודעת מה המצב היום. לקונצרטה יש פחות תופעות לואי מאשר לריטלין LA (ביחוד כשמדובר במצבי רוח קיצוניים כשפגה השפעת הריטלין).
 
לא,משתפרת,את טועה.

ריטלין ארוך טווח LA הוא של שמונה שעות,בניגוד לריטלין רגיל שהוא של ארבע שעות.ובשונה מריטלין בשיחרור מושהה SR שהמנגנון שלו קצת אחר משל long action אבל גם הוא של שמונה שעות ונחשב עם יותר תופעות לוואי.
קונצרטה היא היחידה של 12 שעות.
דניאלה 11111 תדע גם היא לאשר,אני בטוחה.
 
חשוב להבין שההבדלים הם גם סובייקטיביים

ריטלין היא תרופה ממשפחת המעוררים והיא נמצאת בשוק הישראלי בשתי צורות עיקריות (ועוד כמה תתי קבוצות): האחת, ריטלין רגיל, פעילה במשך ארבע שעות ואילו השנייה כוללת בתוכה שלוש תרופות המשחררות את החומר הפעיל בצורה מושהית ומאפשרות תפקוד טוב יותר למשך זמן ארוך יותר, ולכן גם הפסקה הדרגתית יותר של פעולת התרופה בתום הזמן האפקטיבי.
עובדה זו חשובה מאד לילדים שאחרי הנטילה חווים מה שנקרא ריבאונד: כלומר החמרה של הסימפטומים ברגע שהחומר הפעיל מפסיק לעבוד.

שלוש התרופות הן:

ריטלין לשחרור איטי (Ritalin SR, Methylphenidate Hydrochloride). פירוש האותיות SR הוא Slow Release

ריטלין בעל פעולה ארוכת טווח (Ritalin LA) פירוש האותיות LA הוא Long Acting

קונצרטה (Concerta, Methylphenidate Hydrochloride).

לכאורה הנתונים של רטלין LA וריטלין SR די דומים מבחינת ריכוז החומר הפעיל: בשניהם 20 מ"ג ל 8 שעות.
מבחינת המינון של SR20 או LA20 מדובר על מינון זהה העומד על 8 מ"ג במנה (יש שתי מנות).
שתיהן מבוססות על המטילפנידט.
ה-LA חדיש יותר ונחשב מעודן יותר ולכן יש סיכוי לפחות תופעות לוואי. לעומת זאת ה-SR זול יותר.

אבל במקרה של ריטלין על כל סוגיו ויצרניו, יש השפעה רבה לקצב הספיגה של החומר מהמעי לגוף.
ובנוסף: ההשפעות מאד אישיות, סובייקטיביות ואינדיבידואליות.

רוב תופעות הלוואי מופיעות ונעלמות כאשר משנים את קצב הספיגה של החומר, לאו דוקא את המינון או היצרן.
לכן יש מטופלים שריטלין LA יותר מתאים להם והם חשים אותו כיותר יעיל או כבעל פחות תופעות לואי - בעוד מטופלים אחרים טוענים שדווקא ריטלין SR או קונצרטה (יצרן אחר) הם אלו שגורמים להם לפחות תופעות לואי ולפעילות יעילה ואחידה יותר.

ריטלין SR הומצא לפני כ 30 שנה, כאשר כל התחום של ספיגה מושהית של תרופות היה בחיתוליו.
לכן הוא מיוצר בטכנולוגיה ישנה, שלמרות ההבטחה, זורקת למחזור הדם כמות די גדולה של חומר כבר בשעה הראשונה.
לא מעט מהמשתמשים סובלים מתופעות לוואי מ SR אשר נעלמות כשעוברים ל LA.
חלק אחר מסתדרים היטב עם SR וגם חוסכים כסף, כי הוא זול ומסובסד ע"י הקופות.

קונצרטה היא תרופה חכמה, המשחררת את הריטלין בשחרור איטי ועדין ומבוקר יותר ופועלת במשך 12 שעות.
לרוב, ילד רגיל אינו זקוק לתרופה במשך זמן כל כך ארוך, כי חשוב מאד לתת לילד זמן שהוא לא תחת השפעת התרופה, למשל כדי שהתאבון יחזור אליו והוא יאכל ארוחות מזינות של תחת ההשפעה של החומר הפעיל.

לסיכום: לטכנולוגיה של אופן יצירת הכדור יש השפעה רבה על פעולתו.
כל אחד צריך לנסות על עצמו. מי שמסתדר עם SR - חוסך כסף.
אבל מי שלא - שלא יתיאש ויעבור לצורות אחרות של ריטלין: ריטלין LA או קונצרטה.
 

משתפרת

New member
כפי שכתבת-

השפעת התרופה יכולה להיות מותנית באדם הספציפי. הנכד שלי מושפע מריטלין LA למשך 12 שעות.
לפני שנים כשבדקנו מה השפעות הלוואי של התרופה אמרה לי חברה מנוסה שכדאי לתת את התרופה אם מתקבל אפקט הוואוו. כלומר כשהילד מתחיל ליטול ריטלין כדאי להמתין עד שיסתגל אליו.בהתחלה יתכנו כאבי ראש, כאבי בטן, התנהגות כאילו "כיבו" את הילד, אפאטיה כשהתרופה משפיעה וריבאונד כשהשפעת התרופה פגה. יש גם פגיעה בתיאבון, וכשהתרופה מתפוגגת- רעב קיצוני. תיתכן ערנות יתר ופגיעה בשינה למרות שעד הלילה כבר אין תרופה בדם. בוודאי יש עוד תופעות שאינני זוכרת כרגע. חלקן נחלשות ואף נעלמות לאחר תקופה קצרה של הסתגלות, ויש ילדים שלא יפגינו כמעט כל תגובה שלילית לתרופה. אם אחרי ההסתגלות הפיזית לתרופה יש שינוי מהותי בתפקוד של הילד, היכולת שלו להתרכז הופכת למשמעותית, הישגיו הלימודיים משתבחים (וואווו) כדאי להמשיך עם התרופה. אם ההשפעה שולית- עדיף לחפש דרך אחרת.
הבחירה בין ריטלין רגיל לארוך הטווח נעשית גם לפי תופעות הלוואי, גם לפי אורך יום הלימודים (כשכבר בביה"ס העממי יש צורך בהשפעה לאורך 6 שעות או יותר) ולפי היכולת של הילד לעמוד בהכנת שעורי הבית (יש מי שבסביבה הביתית השקטה יותר יצליחו לגייס ריכוז למספיק דקות כדי להתמודד כל פעם עם עוד משימה משעורי הבית, ויש מי שחייב את העזרה התרופתית בכל מצב בו נדרש ממנו ריכוז).
זה נראה הפוך על הפוך לתת תרופה ממריצה להיפראקטיביים ולאלה שהריכוז שלהם מקפץ מענין לענין. מסתבר שהתרופה הזו ממריצה חלקים במוח שעוסקים דווקא בהתמקדות של האדם.
אנחנו בחרנו לא לתת ללינדו ריטלין בזמנו, מסיבות שמתאימות רק לו ולא מסיבות כלליות, לכן אינני חולקת אותן עם הפורום. נראה לי שצדקנו במקרה המאד ספציפי הזה, אך באותה מידה יתכן שעשינו לו עוול.
 
מוסיפה על דברייך משתפרת

מסכימה עמכן משתפרת, חייכנית ודניאלה.

1. אני רוצה להוסיף על דברייך משתפרת כי יש עוד קריטריון למתן ריטלין ארוך טווח והוא הפגיעה האפשרית של תסמיני ה-ADHD בקשריו החברתיים של הילד. כלומר, בנוסף לשאלה של אורך יום הלימודים, ומתי אמור הילד להכין שעורי בית, פסיכולוגים ופסיכיאטרים לוקחים בחשבון בהמלצה על ריטלין ארוך טווח גם את המצב בו נפגעים חיי החברה של הילד בגלל תסמיני ההפרעה. למשל ילדים שאין להם חברים משום שהם חסרי שקט ואינם מסוגלים לשחק משחק ארוך עם חבריהם, תוקפניים, אימפולסיביים, חסרי מנוחה ותזזיתיים מדי מכדי לקיים קשרי חברות תקינים וכולי.
ממצא מעניין נוסף הוא שבמשחקים מורכבים כגון כדורסל וכדורגל, יש חישובים לא מודעים שאדם ללא ADHD עושה בקלות: מתי יגיע אלי הכדור ומתי אני צריך לשלוח את ידי או את רגלי כדי לפגוש אותו בדיוק בזמן, מיומנויות כמו צעד וחצי בכדורסל וקליעה לשער בכדורגל ועוד: כל אלו נפגעים לעיתים מאד אצל בעלי ADHD ובנוכחות ריטלין הם מסתדרים.

2. עוד משהו שהזכרת משתפרת ואולי צריך להסביר ביתר דיוק: איך יתכן שריטלין הוא כדור ממריץ - גורם לבעלי ADHD להראות ולהרגיש הרבה יותר רגועים וממוקדים?
הסיבה לכך היא שאצל בעלי ADHD יש יצור וזמינות נמוכים של מספר נוירוטנסמיטרים במוח, בעיקר דופמין.
הריטלין ממריץ את זמינות הדופמין במוח ובכך בעצם גורם להקלה בשיבוש הנוירוכימי של הסובלים מ-ADHD ובכך מאפשר להם להיות רגועים יותר, תזזיתיים פחות ובעיקר: ממוקדים וקשובים והרבה פחות מוסחים.
העדר הדופמין גורם לילדים ולמבוגרים האלה להיות מוסחים בקלות ולסבול מכעין רעש רקע תמידי של גרויים סביבם המקשים עליהם להתרכז.
הרטלין על ידי העלאת זמינות הדופמין, משכיח זמנית רעשים אלו.
אנשים עם רמת דופמין גבוהה יותר שקודם סבלו ממחסור יהיו אימפולסיביים והיפראקטיביים פחות והרבה יותר ממוקדים וקשובים ולכן הם ימצו את הפונטציאל שלהם באופן טוב יותר.
 

dana180

New member
ריטלין והפרעות גדילה

מישהוא יודע על הקשר? שמעתי שריטלין פוגע בצמיחה לגובה וזה מאוד מטריד אותי.
 
ישנה קורלציה מסויימת

בין ריטלין לבין עיכוב קל בצמיחה לגובה.
הקשר (הקל והחלקי: כלומר לא אצל כולם) נמצא במחקרים חוזרים אך הסיבה לו לא אוששה עדיין. אחת הסברות (שהיא הגיונית אך לא הוכחה) היא שהסיבה קשורה לאובדן התאבון בזמן נטילת התרופה ולכן לתזונה פחות עשירה ומספקת בשנות הצמיחה. בעבר לא היתה כל כך מודעות של רופאים לנושא.
לכן ממליצים כיום הרופאים העוסקים בנושא להורים לאפשר ארוחה גדולה בטרם נטילת הכדור בבקר, ובעיקר ארוחה חמה חלבונית ועשירה גם בפחממות מורכבות וירקות אחרי שהשפעת התרופה פגה.
כלומר, להעביר את הארוחה הגדולה של היום מהצהריים לערב: כמה שיותר מאוחר לאחר שהתרופה הפסיקה להשפיע.

בכל מקרה כשלילד יש הפרעת קשב וריכוז סוערת עם או בלי היפראקטיביות, הפוגעת לו קשות בלמידה ומסבכת אותו בבעיות משמעת והתנהגות בבית הספר, ואפילו פוגעת לו בחיי החברה כפי שאורית ציינה בצדק, ובדימוי העצמי, ולא מאפשרת לו למצות את הפונטציאל שלו לאורך שנים רבות - צריך לשקול היטב מה עדיף עבורו.
אם ריטלין עוזר לו (והוא עוזר לרוב ב-70% מהמקרים הסוערים) באופן משמעותי, אולי זה עדיף על כמה מ"מ צמיחה, אם בכלל תהיה לתרופה השפעה על הגובה (זה לא אצל כולם).
 
זה בדיוק מה שהרופאה הסבירה לי...ושאלה לדניאלה

אני מאד חששתי שהפגיעה היא בהורמון הגדילה,והיא אמרה שאם נקפיד על ארוחות מזינות לפני ההשפעה ולאחריה הגדילה לא תיפגע.

דניאלה-שאלה אלייך
האם גם במבוגרים בעלי הפרעתת קשב פועל המנגנון של הריטלין שבו אמפטמין מביא לרגיעה? או שאצלם יש יחס ישר בין ההמרצה לבין התוצאה?
 
אצל מבוגרים זה יותר מורכב

אצל מבוגרים שלהם הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, ריטלין לעיתים קרובות לא מרגיע בכלל ואפילו ההפך: ממריץ ומעורר, אך מגביר מאד את יכולת הריכוז ואת היכולת לא להיות מוסח מכל "זבוב שעובר בחדר".
אצל מבוגרים שלהם הפרעת קשב וריכוז מלווה בהירפאקטיביות ניכרת - נראה בנוכחות התרופה סוג של רגיעה ב"רעש שבראש", הקלה בהצפה החושית, יכולת להיות ממוקדים יותר, והפחתה בסממני ההיפראקטיביות.
 

dana180

New member
קונצרטה מניסיון אישי

בתור מי שנוטלת באופן קבוע מרגישה קושי להרדם ופעימות לב מואצות.במינון גבוה מדי הרגשתי אפטית ואיטית .במינון הנכון אפשר להתרכז כמה שעות מבלי לזוז מהכסא ולהתמקד במטרה.לצערי התיאבון לא פחת..
 
זה מידע מאד חשוב,דניאלה,תודה רבה ו....

ואם אפשר שאלה אחרונה,מציקה-
המתנגדים לריטלין טוענים שהחומר הפעיל הוא סם נרקוטי שדומה לכל מיני אסונות כמו קוקאין ואקסטזי.
כ-layman זה נראה לי לפחות לא מדוייק כי לריטלין אין התמכרות ולקוקאין-ועוד איך שיש.
בכל זאת הרוקחת בבית המרקחת החתימה אותי ולקחה את מספר הטלפון וכששאלתי מדוע הטקס אמרה-"כי זה נרקוטיקה". אני מודה שלא הרגשתי מאד נוח עם האמירה הזאת.
אשמח שתעשי גם כאן סדר בבלגן [אפשר להיווכח בין השורות שאת מקור סמכות רפואי מצויין].
 
Methylphenidate Hydrochloride

Methylphenidate Hydrochloride שהוא החומר הפעיל בריטלין ונגזרותיה הוא חומר כימי השייך לקבוצת נגזרות ה-benzylpiperidine .
במבנה הכימי שלו הוא הכי דומה לאמפתמינים יותר מאשר לכל חומר אחר, עם חלק אחד של המולקולה שלו שדומה קצת לקבוצת חומרים טבעיים שנקראת catecholamines הנמצאים במח בכל מקרה וחלק אחר שקצת דומה לקבוצת חומרים שנקראת phenethylamines שהם סטימולנטים (כמו בקפה, קוקה קולה, תה ועוד).

החומר הפעיל בריטלין אינו אופיאט אך הוא בהחלט פסיכואקטיבי - כלומר חומר המשפיע על המוח.
לכן הרוקחת קוראת לו בשם הכללי (והשגוי, אגב) "נרקוטיקה" כלומר: היא מתכוונת שהוא שייך לקבוצות החומרים המשפיעים על המוח.
 
למעלה