מלאכותי או לא,
אני בהחלט יכולה להבין מאיפה הוא בא, אמיתי או לא. אין לאמיתיות או לרגש בכלל חשיבות פה, ולהפך, כל עוד הוא נשאר ברמת העקרון, הפרנציפ, מפה בדיוק הכוח שלו. היא אמרה את זה, לדעתי, ממקום של "אף ערסוואת מחדרה לא יקרא 'אפס' לאשת חינוך שיכולה להגיש את אחותו הקטנה או את הבת שלו לבגרות, לאמא לילדים קטנים". הסיכום הזה גם היה קצת "הנה, תכירו אותי, הנה ההזדמנות העלובה, רק חבל שבדיוק בסוף, אחרי שכבר פתחתם את הג'ורה שלכם". שוב, אני לא מגנה עליה, אני חושבת שהיא בנאדם איום והיא עשתה שַמות בבית, אבל היא הייתה צריכה לעשות את זה כדי להראות לשי האפסון הזה מאיפה משתין הדג. רק חבל שתמיד יהיו שפנים כמו רנין שיבקשו להיכנס תחת כנפו.