שבוע שעבר רציתי לסכמ"ש עד ש.. (
חפירה)
שאלת השבוע: סוכות! אוהבים את החג? סוכה כבר יש? מתארחים? מארחים? אהבתי מאוד את החג הזה כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא שלי, והיינו בונים סוכה, ואני ואח שלי היינו נוסעים עם סבא שלי להביא ממישהו קבוע את הסכך והייתי תמיד נחתכת עם המזל שלי
עד שכולם הזדקנו, וכבר לא בונים סוכה וכל הפאן של להזיע בחוץ / לקפוא מקור ולעשות עם סבתא קישוטים לסוכה הלך... עצוב, אבל אחלה זיכרונות... השנה אנחנו לא מארחים ולא מתארחים.. אולי נחגוג יומהולדת לסבא שלי, אבל לא משהו שקשור לסוכות
היום הכי טוב השבוע: לא היה יום מיוחד..
היום הפחות טוב השבוע: יום חמישי, לא הלכתי לבית ספר, אז כן, כיף שנשארתי בבית אבל היו לי כאבי בטן נוראיים... אכלתי כמה ימים רק פירה וטוסטים, ואני לא אוהבת טוסטים ופירה לבד לא משביע אותי לזמן ארוך... אבל עכשיו הכל טוב. בבוקר שתתי שוקו וזה עבר בשלום, אז אין בדיקה יותר טובה מזה... התגעגעתי לשוקו של בוקר
הדבר שהכי הצחיק אותי השבוע: כרגיל הדברים שאח שלי מספר מהצבא, אבל הפעם זה היה משהו מיוחד. אני כל שבוע מכינה לאח שלי עוגיות שיקח איתו לבסיס. כל שבוע משהו אחר. החברים שלו כבר סוגדים לי, יש שבועות שהוא חוזר עם בקשות למשל השבוע הייתה בקשה לאלפחורס כי הם אוהבים אותם אבל כבר ממזמן לא עשיתי להם, אז עשיתי להם אלפחורס של מיקי שמו מהספר החדש שלו (שיהיו עד הרבה כאלה, אמן!!) נראה אם הם יאהבו אותם, אצלנו בבית זה נרשם כמתכון חובה, הוא מעולה. טוב, אז הסיפור העיקרי זה ששבוע שעבר, בגלל ראש השנה עשיתי לו דובשניות (מסורת שלנו) ולפני שהוא חזר הביתה הוא שם את הקופסאת עוגיות למ"ע שלו על השולחן כי הם לא הספיקו לאכול את כולם (נתתי לו שתי קופסאות...
). אז הוא שם ואמר לו חג שמח ושנה טובה ושיש לו דובשניות על השולחן. אז המ"ע אמר לו שאם זה היבשות האלה אז הוא לא אוהב אותם, אבל תודה. אז אח שלי אמר לו, תטעם ותראה ותגיד לי את דעתך ונסע בדרך לבית. לא הבנתי אם החלק הבא קרה כבר בבית או בדרך אבל זה לא חשוב. אחרי כמה זמן המ"ע מתקשר לאח שלי ואומר לו שהדובשניות מדהימות ושהוא אכל אחת והוא פשוט לא הצליח להפסיק. אז אח שלי אמר לו כזה אמרתי לך. ואז המ"ע אומר לו "אני רוצה להתחתן עם אחותך" אז אח שלי אומר לו "זה בעייתי" אז הוא שואל אותו "למה? בת כמה היא? מבוגרת מידי?" אז אח שלי אומר לו "לא, היא בת 15..."
ואני נקרעתי מצחוק, אח שלי אמר שכולם (למרות שהם ראו אותי!!) חושבים עלי שאני יותר מבוגרת ושהאפיה זה מקצוע שלי או משהו ואני לא (כמו שאח שלי אמר לי) ילדה שהולכת לבית ספר וכל סופ"ש עושה לאח שלה עוגיות... זה ממש מחמי ואני חייבת לשתף ולהגיד שהמחמאות האלה רק נותנות לי פוש רציני לעשות לו עוד ועוד כי זה טעים גם לי, ואני גם נהנת וגם הצד השני נהנה!! למרות שהם לא בררנים גדולים...
קניית השבוע: לימונענע בבקבוק גדול. מה הקטע? בגלל הכאב בטן, היה לי בחילה, אז אמא שלי אמרה לי לשתות לימונענע, אז הלכתי לקיוסק בבית ספר וקניתי. אחרי זה, הלכתי עם אמא שלי לקניות, וכשהגענו למקום עם הלימונענע, השתיה מהבוקר עשתה לי חשק לעוד
הבעיה היתה שהיה רק בקבוק ממש גדול ואז התאכזבתי כי אני יודעת שאני לא שותה כל כך הרבה! אז אמא שלי אמרה לי שנקנה ואח שלי בטח גם ירצה לשתות. היום שתיתי את החצי כוס האחרונה, וקנינו את זה ביום רביעי. כן, אפשר לקנות בקבוק גדול, זה בסדר...
תוכניות לשבוע הבא: ח-ו-פ-ש! שיעורי בית...
סדרה: אין לי מה לראות! אין. יש את הסדרות הבודדות שעוד משדרות כמו הוחלפו בלידתן, אבל הרוב נגמרו
סרט: דיסקונקט. סרט עמוק, אבל ממש טוב, לא קשה להרוס סרט כזה, עשו אותו מעולה.
ספר: יומנו של חנון! הא! סיימתי ספר וחצי (מתוך שניים) סוף סוף. התעצלתי כל כך הרבה זמן...
שיר: הדיסק שווים של רן דנקר ועילי בוטנר. ההופעה עשתה לי חשק לשמוע אותו בלופים...
תמונת השבוע: האלפחורס! יפים קטנים. (ההתאמות המושלמות בחסות אח שלי שהיה מספיק משועמם לעשות את העבודה הכי מעצבנת שקיימת.) אני אצלם ואעלה תמונה מחר בבוקר, בבוקר שלי (בעברית 12). אבל בינתיים, קבלו את הפחזניות שעשיתי בזה הרגע! אין יותר גאה ממני! עשיתי לפני כמה זמן והם לא ממש תפחו לי והייתי מבואסת בטירוף, עכשיו בזכות הרבה אומץ (ומילוי מוכן מטרמיסו) עשיתי מתכון אחר (של קרין גורן המלכה
) ויצא מדהים!!!
משהו שרציתם לספר אבל אין לו קטגוריה מתאימה / אתם רוצים להוסיף? אוקי, עוד חפירה... שבוע שעבר ממש רציתי לסכמ"ש והכנתי הכל, אבל השארתי את ההודעה לשליחה ליום למחרת. וסגרתי את המחשב, כמו בכל יום רגיל... שבת בבוקר, אני קמה, מדליקה את המחשב. הוא מוציא הודעה כלשהי שכואב לו ושהוא רוצה לעשות ריסטרט. טוב, סע, תהנה ותחזור בחיים. לא עבד. ושוב, ושוב, ושוב. נמאס! הלכתי לחדר של אח שלי וביקשתי ממנו שיציל את האידיוט הזה. בקיצור, כל השבת הלכה על זה שאבא שלי ואח שלי רבו עם האידיוט הזה שמחק לי את
כל התמונות שלי! שזה החיים שלי!!! נשארו כמה בודדות, אבל מה שהכי ריסק אותי, כל ה400 ומשהו תמונות של הארנב שלי (ז"ל) נמחקו. כולן. (חוץ מאלה שפיתחתי כמובן...) וכל התמונות מההופעה (חוץ מזאתי ששלחתי לי במייל כדי לפרסם באינסטגרם...) בערך יומיים הייתי ברוגז עם המחשב. בדיוק כמו שהיה לי עם המחשב הקודם שלי, הם נותנים לי לבטוח בהם ולראות כמה הם חמודים ואז הם נתקעים - מתים ומאכזבים אותי קשות... מה שהכי הזוי, הוא מחק דברים ספציפים. למשל בתיקיית תמונות של טיול שהיה לי, נניח עם 100 תמונות, נשארו 3. WTF?! אז אני לאט לאט משלימה עם המצב... לפחות גוגל גאונים. כל הקטע הזה שאתה מכניס את המייל שלך לגוגל כרום וטה דם! כל המועדפים שלך והכל כבר שם. לפחות זה...
מילה על יום כיפור: ילדים חמודים שצורחים ברחוב. יופי לכם שיום כיפור, אמא מרשה לכם להיות בחוץ כי לא ידרסו אותם וכו', שיש לכם יום אחרי חופש וכל זה. טוב חמודים, אבל אתם לא צריכים לצרוח כל כך חזק ובטח שלו ב10 בלילה!!!! לכו הביתה לשחק טאקי, דוקים, לריב עם אמא שתשחק איתכם מונפול ולגרום לה לתת לכם לזכות!!!! לא יודעת! רק למה לצרוח בחוץ?! תיהיו בחוץ, זה לא משנה לי אבל למה ל-צ-ר-ו-ח?! חוץ מזה חם בחוץ...
רצינו להיות בגינה, לשבת קצת, כולנו, כל המשפחה, אמא שלי יצאה לתלות כביסה וחזרה מזיעה אז הבנו שהתכניות מבוטלות...
זהו. סיימתי לפרוק סכמ"ש באורך של שלושה בערך...
וגם שני אנשים התעלפו בבית כנסת
