השאלה היא אל מה אתה מתכוון ב"אמצעים".
הלא תסכים אתי, שהשגת קיום המצווה של "ועשו להם ציצִת על כנפי בגדיהם", עוברת-דרך הטלת ציצית בכנף הראשונה (לפני שאתה מספיק לגמור להטיל בכל הארבע), כי אם לא תטיל אפילו בכנף הראשונה, אז לעולם ועד לא תגמור להטיל בכל הארבע, הלא כן? אמור מעתה: הטלת הציצית בכנף הראשונה, היא "אמצעי" הכרחי (גם אם לא מספיק), לקראת השגת קיום המצווה של "ועשו להם ציצִת על כנפי בגדיהם". אותו דבר גם עם דברי חז"ל על: "ולא עבדים לעבדים": הם בסך הכל מתכוונים להגיד, שקבלת עול מלכות שמים, עוברת דרך ההישתחררות מעבדות לפרעה. רק לכך התכוונתי ב"אמצעי", הבנת?
בשלב זה, תוכל אמנם לטעון, שהואיל והטלת הציצית בכנף הראשונה אינה סתם אמצעי אלא היא אמצעי הכרחי (שבלעדיו לא תיתכן טכנית עצם הטלת הציצית בכל ארבע הכנפות), אז יוצא שהטלת הציצית בכנף הראשונה היא לא ממש אמצעי אלא למעשה היא חלק מעצם המיכלול השלם של הטלת ציצית בכל ארבע הכנפות. אבל אם תטען כך, אז גם אני אגיד לך, שהואיל וההישתחררות מעולו של פרעה איננה סתם אמצעי אלא היא אמצעי הכרחי (שבלעדיו לא תיתכן טכנית עצם קבלת עול מלכות שמים), אז יוצא שההישתחררות מעולו של פרעה היא לא ממש אמצעי אלא היא חלק מהמיכלול השלם של קבלת עול מלכות שמים.
על כל פנים, עזוב אותך מהשאלה האם אמצעי הכרחי ראוי להיחשב כאמצעי או כחלק מהמיכלול השלם של המטרה עצמה, אני שואל אותך שאלה פשוטה: האם אתה יודע להבחין, בין אותם פסוקים בחומש המלמדים הלכה, לבין פסוקים בחומש שרק מעמידים אותנו על רוח הדברים? (למשל: "הִוא שמלתו לעֹרו, במה ישכב? והיה כי יצעק אלי, ושמעתי, כי חנון אני").
לגבי פרקי אבות: עצם העובדה, שלא כל מה שמובא בפרקי אבות מובא בשו"ע וברמב"ם, מעידה כאלף עדים שלא כל מה שמובא בפרקי אבות הוא ערך. לעיתים, מדובר באמירות שמעמידות אותנו רק על רוח הדברים.
הלא תסכים אתי, שהשגת קיום המצווה של "ועשו להם ציצִת על כנפי בגדיהם", עוברת-דרך הטלת ציצית בכנף הראשונה (לפני שאתה מספיק לגמור להטיל בכל הארבע), כי אם לא תטיל אפילו בכנף הראשונה, אז לעולם ועד לא תגמור להטיל בכל הארבע, הלא כן? אמור מעתה: הטלת הציצית בכנף הראשונה, היא "אמצעי" הכרחי (גם אם לא מספיק), לקראת השגת קיום המצווה של "ועשו להם ציצִת על כנפי בגדיהם". אותו דבר גם עם דברי חז"ל על: "ולא עבדים לעבדים": הם בסך הכל מתכוונים להגיד, שקבלת עול מלכות שמים, עוברת דרך ההישתחררות מעבדות לפרעה. רק לכך התכוונתי ב"אמצעי", הבנת?
בשלב זה, תוכל אמנם לטעון, שהואיל והטלת הציצית בכנף הראשונה אינה סתם אמצעי אלא היא אמצעי הכרחי (שבלעדיו לא תיתכן טכנית עצם הטלת הציצית בכל ארבע הכנפות), אז יוצא שהטלת הציצית בכנף הראשונה היא לא ממש אמצעי אלא למעשה היא חלק מעצם המיכלול השלם של הטלת ציצית בכל ארבע הכנפות. אבל אם תטען כך, אז גם אני אגיד לך, שהואיל וההישתחררות מעולו של פרעה איננה סתם אמצעי אלא היא אמצעי הכרחי (שבלעדיו לא תיתכן טכנית עצם קבלת עול מלכות שמים), אז יוצא שההישתחררות מעולו של פרעה היא לא ממש אמצעי אלא היא חלק מהמיכלול השלם של קבלת עול מלכות שמים.
על כל פנים, עזוב אותך מהשאלה האם אמצעי הכרחי ראוי להיחשב כאמצעי או כחלק מהמיכלול השלם של המטרה עצמה, אני שואל אותך שאלה פשוטה: האם אתה יודע להבחין, בין אותם פסוקים בחומש המלמדים הלכה, לבין פסוקים בחומש שרק מעמידים אותנו על רוח הדברים? (למשל: "הִוא שמלתו לעֹרו, במה ישכב? והיה כי יצעק אלי, ושמעתי, כי חנון אני").
לגבי פרקי אבות: עצם העובדה, שלא כל מה שמובא בפרקי אבות מובא בשו"ע וברמב"ם, מעידה כאלף עדים שלא כל מה שמובא בפרקי אבות הוא ערך. לעיתים, מדובר באמירות שמעמידות אותנו רק על רוח הדברים.