על הבעיות שבפרשנות המקובלת לממצא של צ'רי-מאמר מדעי של מאור פז, גאון בפסיכולוגיה.

Maor Paz

Member
לפחות 2/3 מהגולשים כאן לא מסוגלים להוציא הודעה עם יותר מ- 10 שורות. אז שימשיכו לקנא בך . ואתה תמשיך להצליח. הקנאים, שימשיכו לחיות ולקנא.
תודה בון דוק. הרבה מתלוננים על התגובות והפוסטים שלי כאשר הם קצת יותר ארוכים מהמקובל, וקוראים לי "חופר". אני שמח לראות שאתה מנגד, מצליח להבין את העניין האמיתי-שמן הסתם קשה להגיד דברי טעם וחוכמה בתוך שורה אחת או שניים.

לכן, מישהו חכם באמת, מישהו שבאמת יש לו מה להגיד ולא סתם השטויות הרגילות היום-יומיות כמו "אמרו בחדשות ככה וככה...", "הנה סרטון מיוטיוב..." וכדומה', אז וואלה, כן, זה נכון, הוא ייאלץ לדבר קצת יותר. לא כולם יכולים להתמודד עם טקסט של 10 שורות ומעלה. חלק טיפשים מידי. חלק אחר סובלים מבעיות של קשב וריכוז. אבל ככה טקסט עם קצת יותר ערך מבדרך כלל נראה על-פי רוב. אין מה לעשות 🤷‍♂️

ומנגד, מי האנשים שנדיר שאנחנו מקבלים מהם הודעה של יותר משורה אחת או מקסימום שתיים? ג'ו? כוכבית מצויה? אוקיי, אוקיי. זה דבר אחד. ועכשיו תנסה לחשוב על זה: האם אי-פעם זכור לך, או ראית, או שכל אחד כלשהו זכור לו או ראה, את ג'ו או את כוכבית מצויה אומרים משהו חכם או בעל ערך? :)
 

ai27

Well-known member
סיכום נחמד של מה שלמדת.
אהבתי.
אם תרצה הסבר בכל מה שקשור להתאמת מה שלמדת לאופן בו עובדות רשתות נויירונים אסוציאטיביות,
אשמח לסייע לך
 

Maor Paz

Member
סיכום נחמד של מה שלמדת.
אהבתי.
ברור שאהבת. זה מאור פז כתב את זה. ברגע שרק טורחים לקרוא, שאתה היחיד שעשה את זה, ומבינים, שאתה היחיד שהצליח להבין כמו גם היחיד שהיה מבין גם אם היו נוספים שהיו קוראים את זה, אז אוהבים. מי שלא קרא ולכן אין מה לדבר בכלל על הבין, שלא יתפלא שדעתו לא נחשבת, וזה ממש לא קשור להאם הדעה היא חיובית או שלילית, לתשומת ליבו של פולגאר. דעה חיובית או שלילית, ממישהו שלא קרא ולא הבין, לא נחשבת ולא צריכה להיחשב. נקודה. דעתך נחשבת כי קראת והבנת. לא כי היא חיובית, בניגוד לדעתו של פולגאר. ואפילו שלהיותה של דעתך חיובית, ai27, לא היה שום קשר לכך שאני מקבל אותה, זה בכל זאת אינו צירוף מקרים שהבן-אדם היחיד שקרא והבין, גם אהב. שפולגאר ינסה לחשוב מה זה אומר. יש גבול לכמה אני יכול להאכיל אותו בכפית :)

ועכשיו, אני שמח שאהבת. אני מבין שזה אומר שאתה מסכים עם עצם העובדה המוכחת (עובדה מוכחת בגלל המחקרים המוקדמים של קולין צ'רי על אפקט מסיבת הקוקטייל) שקלטים לא חשובים לא עוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי כאשר הם מתקבלים בערוץ הלא קשוב?

ואני מבין שזה אומר שאתה גם מסכים עם עצם העובדה המוכחת (עובדה מוכחת בגלל המחקרים המוקדמים של קולין צ'רי על אפקט מסיבת הקוקטייל) שקלטים חשובים כן עוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי כאשר הם מתקבלים בערוץ הקשוב?

ואני גם מבין שזה אומר שאתה מודה בכך שמודל הקשב הנכון ביותר והטוב ביותר האפשרי יהיה כזה שבו קלטים המתקבלים בערוץ הלא קשוב, חלקם מסוננים וחלקם ממשיכים הלאה לעיבוד סמנטי ומשמעותי, הכול בהתבסס על אופי הקלט המתקבל, כמו במודל העומס התפיסתי של "נילי לביא" או לדוגמה "מודל הקשב הדינאמי של מאור פז"?

דרך אגב, נילי לביא אומרת, כאמור, שזה בגלל העומס התפיסתי. יש בזה משהו, אבל העומס התפיסתי הוא לא בעיה כשלעצמו, אלא זה האדם שמתקשה להתמודד איתו, מה שמוכיח שבסוף-בסוף, זה הכול מגיע מבפנים.

לכן על מודל הקשב הטוב ביותר והנכון ביותר להיות לא רק מבוסס קלט, אלא מבוסס אדם.

דרך אגב, לא רק כמות העומס התפיסתי, אלא גם סוג הקלט הבודד, גם כאשר אין עומס תפיסתי, כמובן משפיע. לכן המודל של נילי לביא לא שלם. אבל גם לא המודל שלי.

טוב, נו, המודל שלי, גם אם הוא הטוב בהיסטוריה, הוא סתם איזושהי עבודה מאולתרת באורך 20,000 מילים שנכתבה בסה"כ בכמה שבועות, ולכן יש עוד מקום לעבוד.
אם תרצה הסבר בכל מה שקשור להתאמת מה שלמדת לאופן בו עובדות רשתות נויירונים אסוציאטיביות,
אשמח לסייע לך
אני לא מבין יותר מידי בפיזיולוגיה של המוח, אבל הניחוש שלי הוא כזה: המוח הוא מערכת מורכבת הפועלת על "דלק" כאשר ה"דלק" הזה הוא חשמל, חומרים כימיים וחומר, הנעים בין הנוירונים ומתפעלים אותם, כאשר החשמל והחומרים הכימיים הם דלק הן עבור הנוירונים, והן במידת מה עבור החומר, המשמש דלק כשלעצמו עבור המוח. חומר כמו כל מיני דברים שאנחנו מקבלים מהמזון שלנו.

ככל שיותר אנחנו חושבים על משהו מסוים או קוראים משהו מסוים או שומעים משהו מסוים, ככה יותר חשמל, חומר כימי וחומר פיזי עוברים בנוירונים המכילים את המידע שאנחנו חושבים אותו/קוראים אותו/אומרים אותו, וכל פעם שחשמל, חומר כימי וחומר פיזי עוברים דרך נוירונים מסוימים, הם מתחממים, מה שגורם לגדילתם, ככה שאם יש דברים שאנחנו חושבים/קוראים/שומעים יותר מאחרים, ככה הנוירונים המכילים את המידע הזה, עובר בהם בסופו של דבר הרבה יותר חשמל, כימיה וחומר, הם מופעלים הרבה יותר, הרבה יותר מתחממים, ולכן גדלים הרבה יותר, והופכים רגישים הרבה יותר, ומכאן, כאמור, לא כל ההבדל, כי יש לדוגמה גם את "העומס התפיסתי" של לדוגמה נילי לביא, אבל חלק גדול מההבדל בין קלטים המתקבלים בערוץ הלא קשוב ועוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי לבין כאלו שלא. על זה בעצם, ולדעתי, אבל רק במידה מסוימת, כן? נופלת ההגדרה בין "קלט חשוב" ל"קלט לא חשוב".

בעיקרון, אם אני לא טועה, ויכול להיות שאני טועה כי אני הדמות הקלאסית של "הגאון המפוזר", עושה דברים ושוכח, עושה דברים ושוכח, אז אם אני לא טועה, ויכול להיות שאני טועה, כי יש לי נטייה לכתוב עבודות גאוניות, להמשיך הלאה אל הדבר הבא ולשכוח את העבודות הקודמות, אז בעיקרון, קלט מוגדר כ"חשוב" או "לא חשוב" על-ידי, אם הוא מגיע לעוצמה "חזקה", שזה דבר שקורה אם הוא טומן בחובו תכונות פיזיקאליות חזקות, או תכונות סמנטיות חזקות, או תכונות משמעותיות חזקות, ואת החלק הבא כבר באמת נראה לי שלא הוספתי למודל הקשב הדינאמי של פז ולכן יש לתקנו בהתאם-האם לקלט מסוים יש תכונות משמעותיות חזקות, עוצמה משמעותית חזקה, זה כנראה דבר הנובע מכמה גדולים, חזקים ובולטים הנוירונים המכילים את המידע הפונולוגי או החזותי של הקלט, שזה דבר שתלוי בכמה פעמים כבר חשבנו/שמענו/קראנו את הקלט בעבר, וזה יקבע האם המערכת תפספס או לא תפספס מידע המגיע מן הערוץ הלא קשוב, מה שיגרום לנו לקבוע בדיעבד, האם זה היה קלט חזק או לא, כך שלבסוף וככל הנראה, היותו של קלט חזק או לא, כאשר הדבר נקבע בהסתמך על עוצמת המשמעות של הקלט, היא דבר הנקבע על-ידי המערכת של האדם, כך שחוזקתו ועוצמתו המשמעותיים של קלט, הם דבר מבוסס אדם. העוצמות הפיזיקאליות והסמנטיות של הקלט, פחות.

אתה מבין שכל זה פשוט דברים שאלתרתי מתוך הראש בתוך כמה דקות, כן? ואני גם לא חושב שזה כתוב במודל הקשב הדינאמי של פז כי למיטב זכרוני, באמת שרק הרגע המצאתי את כל זה יש מאין מתוך הראש ומתוך הדמיון הודות לגאונותי הרבה, שברורה בערך כמו השמש הקופחת בקיץ בצהרי היום במדבר הסהרה, אבל שהרבה יותר מידי אנשים מכחישים, ועל זה אלברט איינשטיין אמר פעם "רק שני דברים אין להם סוף. היקום והטיפשות האנושית, אבל אני לא בטוח בנוגע ליקום". אז...כן. בנוגע לכל מה שאמרתי עכשיו...אני צודק? עליתי על משהו? יש משהו בכל זה? מה דעתך?

מעבר לאישור/פסילת המתואר בכמה פסקאות האחרונות, אשמח לשמוע מה גם לך עצמך יש להוסיף בנידון.
עדיים לא ברור לך שההורים שלו ימשיכו לממן את לימודיו עד שהוא יצליח בהם?
אני כן מצליח בהם ומתקדם מסמסטר לסמסטר. יועצת הלימודים אמרה לי שבתוך שני סמסטרים אני גם יכול לסיים. תודה רבה לך 😂

על החתום,

מאור פז,

האלברט איינשטיין של הפסיכולוגיה (רק שהעבודה שלי בניגוד לשלו, היא לא שגויה).

Albert_Einstein_Head.jpeg
 

ai27

Well-known member
ברור שאהבת. זה מאור פז כתב את זה. ברגע שרק טורחים לקרוא, שאתה היחיד שעשה את זה, ומבינים, שאתה היחיד שהצליח להבין כמו גם היחיד שהיה מבין גם אם היו נוספים שהיו קוראים את זה, אז אוהבים.
אני אוהב שמדברים לעניין - ולא משנה אם אני מסכים או לא.
ולפעמים אתה מדבר לעניין
מי שלא קרא ולכן אין מה לדבר בכלל על הבין, שלא יתפלא שדעתו לא נחשבת, וזה ממש לא קשור להאם הדעה היא חיובית או שלילית, לתשומת ליבו של פולגאר. דעה חיובית או שלילית, ממישהו שלא קרא ולא הבין, לא נחשבת ולא צריכה להיחשב. נקודה. דעתך נחשבת כי קראת והבנת. לא כי היא חיובית, בניגוד לדעתו של פולגאר. ואפילו שלהיותה של דעתך חיובית, ai27, לא היה שום קשר לכך שאני מקבל אותה, זה בכל זאת אינו צירוף מקרים שהבן-אדם היחיד שקרא והבין, גם אהב. שפולגאר ינסה לחשוב מה זה אומר. יש גבול לכמה אני יכול להאכיל אותו בכפית :)
ועכשיו, אני שמח שאהבת. אני מבין שזה אומר שאתה מסכים עם עצם העובדה המוכחת
לא עובדה מוכחת - רוב הפסיכולוגים הם שרלטנים, רוב המחקרים שלהם הם הונאה וסותרים זה את זה.
אתה בטח מכיר את זה שענפים פסיכולוגים מתחרים סותרים זה את זה
(עובדה מוכחת בגלל המחקרים המוקדמים של קולין צ'רי על אפקט מסיבת הקוקטייל) שקלטים לא חשובים לא עוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי כאשר הם מתקבלים בערוץ הלא קשוב?
ברור שאני לא מסכים - כל ההנחה שלו שגויה
תחשוב על זה כמו מעבד-עזר, שיש בכרטיס תקשורת, וכל הזמן מעבד תקשורת שמגיעה למחשב
למעבד-העזר לא אכפת אם המידע חשוב או לא, הוא אפילו לא מודע לזה - הוא מעבד אותו על-אוטומט, ושולח הלאה
לא תהיה שמירה של מידע גולמי - הוא תמיד יתפוס יותר נפח ממידע מעובד.

אז מה כן קורה?
האיתות שמעיד על חשיבות - לא מגיע, והמידע נשאר בהמתנה עד שהוא מתפוגג.
אבל מה קורה אם פתאום אומרים את השם שלך?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע - ופתאום אתה זוכר מה שנאמר, גם קצת לפני זה.
מה קורה אם לפתע יש פיצוץ חזק?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע, וכל פרט מעובד נחקק בזיכרון - רטרואקטיבית.
אם המידע לא היה שם - הוא לא היה נחקק בזיכרון רטרואקטיבית
האיתות היה משפיע רק על מידע שהגיע אחרי האיתות - לא לפניו
ואני מבין שזה אומר שאתה גם מסכים עם עצם העובדה המוכחת (עובדה מוכחת בגלל המחקרים המוקדמים של קולין צ'רי על אפקט מסיבת הקוקטייל) שקלטים חשובים כן עוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי כאשר הם מתקבלים בערוץ הקשוב?
כל הקלטים עברו עיבוד סמנטי - בין אם הם עברו בערוץ הקשוב או לא
תחשוב על זה כאל תהליך דחיסה: מה שעבר בערוץ הלא חשוב - עבר דחיסה, השאר נזרק, ולאחר זמן גם הקובץ הדחוס יזרק
מה שעבר בערוץ הקשוב - עבד עיבוד/דחיסה, ונשמר יחד עם מידע לא-דחוס.
ואני גם מבין שזה אומר שאתה מודה בכך שמודל הקשב הנכון ביותר והטוב ביותר האפשרי יהיה כזה שבו קלטים המתקבלים בערוץ הלא קשוב, חלקם מסוננים וחלקם ממשיכים הלאה לעיבוד סמנטי ומשמעותי, הכול בהתבסס על אופי הקלט המתקבל, כמו במודל העומס התפיסתי של "נילי לביא" או לדוגמה "מודל הקשב הדינאמי של מאור פז"?
נשמע שגם המודל שלך פגום
כ"כ מצער...
דרך אגב, נילי לביא אומרת, כאמור, שזה בגלל העומס התפיסתי. יש בזה משהו, אבל העומס התפיסתי הוא לא בעיה כשלעצמו, אלא זה האדם שמתקשה להתמודד איתו, מה שמוכיח שבסוף-בסוף, זה הכול מגיע מבפנים.
עכשיו אתה קצת מתקרב לאמת - כי המח משתמש בעיבוד מקבילי, לא טורי. יש לו כח עיבוד עצום, אבל מגבלת-זיכרון
היכולת להפיק תועלת מהמידע הלא-חשוב - אפסית. אין טעם לשמור אותו - הוא רק יעמעם זיכרונות חשובים - זה עניין מתימטי.
אז מה קורה: יש תהליכי סינון
הסינון הראשון הוא שאם אין קשב - המידע הגולמי נזרק. הוא לא חשוב, הוא מכיל יותר מדי פרטים חסרי משמעות, ולא תפיק ממנו תועלת גם בעתיד
וזה אומר - שהמידע הלא-גולמי, המעובד סמנטית - כן נשמר.

ואז מגיע הסינון הבא - האם סמוך לאירוע הקשב כן עבר למידע המעובד?
אם כן - המידע המעובד הזה - עובר חיזוק ושדרוג. סימון ואפילו עותק שלו - עוברים מאזור וורניקה וברוקה - לאזור הסמוך להימפוקמפוס, ממנו השליפה להיפוקמפוס ולאמיגדלה - פשוטים ומהירים.
לכן על מודל הקשב הטוב ביותר והנכון ביותר להיות לא רק מבוסס קלט, אלא מבוסס אדם.
ועכשיו חזרת לדבר שטויות
דרך אגב, לא רק כמות העומס התפיסתי, אלא גם סוג הקלט הבודד, גם כאשר אין עומס תפיסתי, כמובן משפיע. לכן המודל של נילי לביא לא שלם. אבל גם לא המודל שלי.
טוב, נו, המודל שלי, גם אם הוא הטוב בהיסטוריה, הוא סתם איזושהי עבודה מאולתרת באורך 20,000 מילים שנכתבה בסה"כ בכמה שבועות, ולכן יש עוד מקום לעבוד.
מכיוון שזיהיתי את הכשלים בעבודה שלך - עכשיו היא תהיה טובה.
אם נעבוד ביחד נוכל לנפות את השטויות שכל השרלטנים הכניסו לענף הפסיכולוגיה - יכול להיות נחמד
אני לא מבין יותר מידי בפיזיולוגיה של המוח
ואני מבין יותר - אבל חשוב לא פחות מכך - אני מבין איך תהליכים של עיבוד-נוירוני מתנהלים.
אבל הניחוש שלי הוא כזה: המוח הוא מערכת מורכבת הפועלת על "דלק" כאשר ה"דלק" הזה הוא חשמל, חומרים כימיים וחומר, הנעים בין הנוירונים ומתפעלים אותם, כאשר החשמל והחומרים הכימיים הם דלק הן עבור הנוירונים, והן במידת מה עבור החומר, המשמש דלק כשלעצמו עבור המוח. חומר כמו כל מיני דברים שאנחנו מקבלים מהמזון שלנו.
הניחוש שלך מעורבב מדי,
אתה עדיין מתקשה להבחין בין תפקידי האונות השונות, ובכללי איך המח עובד.
במח אין דם - עוברים אליו כימיקלים, וכל תא-נוירונים יכול לנצל אותם כדי לייצר חשמל (ומידע-עצבי), כדי לחזק מסלול עצבי(זיכרון), או כדי לתת לו חיזוק-על (זיכרון-טראומטי למשל).
מן הסתם אם תהיה צריכת-יתר של הכימיקלים (כמו בהתקף אפילפטי), הדלק מייד יגמר ולא ירשם זיכרון כלל, אבל זה לא רלוונטי כשאין התקף אפילפטי
ככל שיותר אנחנו חושבים על משהו מסוים או קוראים משהו מסוים או שומעים משהו מסוים, ככה יותר חשמל, חומר כימי וחומר פיזי עוברים בנוירונים המכילים את המידע שאנחנו חושבים אותו/קוראים אותו/אומרים אותו, וכל פעם שחשמל, חומר כימי וחומר פיזי עוברים דרך נוירונים מסוימים, הם מתחממים, מה שגורם לגדילתם,
אין קשר לחימום, כמות החשמל לרוב לא רלוונטית כמו קיום אות או העדרו.
אבל קיום אות - תמיד מוביל לחיזוק-קל של הנתיב בנוירון הקולט
החיזוק הזה מצטבר, בתהליך שנקרא "זיכרון אסוציאטיבי"/אימון: כל הזמן נוצרות אוטומטית אסוציאציות, בהתאם לשכיחות הקשר בין כל 2 אירועים
ובהינתן מידע-חשיבות, חיזוק-רב (ויצירת זיכרון אפיזודי - אפיזודה בודדת, יוצרת זיכרון קבוע. בלי אימון)
ואפילו "צריבה מיידית" אחרי אירוע בודד (זיכרון טראומה).
ומכאן, כאמור, לא כל ההבדל, כי יש לדוגמה גם את "העומס התפיסתי" של לדוגמה נילי לביא, אבל חלק גדול מההבדל בין קלטים המתקבלים בערוץ הלא קשוב ועוברים עיבוד סמנטי ומשמעותי לבין כאלו שלא. על זה בעצם, ולדעתי, אבל רק במידה מסוימת, כן? נופלת ההגדרה בין "קלט חשוב" ל"קלט לא חשוב".
נשמע שנילי הזאת עשתה מהמח סלט...
סלט-מח.
זיכרון אסוציאטיבי - זה כמעט כל העיבוד שתמצא בשלבים הראשוניים: עיבוד אותות ועיבוד סמנטי.
חשיבות הקלט - מחוזקת ע"י האונה הטמפורלית:
ההיפוקמפוס יקבע האם הקלט מספיק כדי "להזכיר אירוע"
האמיגדלה תקבע האם לעורר רגש חזק כתגובה למה שמתרחש.
ובמקביל - 2 אלו עשויים לעורר את האונה הפרונטלית (קשב) כדי לתת תיעדוף למידע שמגיע

העומס התפיסתי - זה באונה הפרונטלית, בקשב ובתפיסה - לא לעיבוד הראשוני והשניוני
בעיקרון, אם אני לא טועה, ויכול להיות שאני טועה כי אני הדמות הקלאסית של "הגאון המפוזר", עושה דברים ושוכח, עושה דברים ושוכח, אז אם אני לא טועה, ויכול להיות שאני טועה, כי יש לי נטייה לכתוב עבודות גאוניות, להמשיך הלאה אל הדבר הבא ולשכוח את העבודות הקודמות
אתה שוכח - כי זה לא חשוב.
ואתה לא זוכר דברים חשובים, כי אתה לא גאון
אבל יש לך תכונות אחרות - שיכולות לעזור לך להפוך לאדם דגול.
אז בעיקרון, קלט מוגדר כ"חשוב" או "לא חשוב" על-ידי, אם הוא מגיע לעוצמה "חזקה", שזה דבר שקורה אם הוא טומן בחובו תכונות פיזיקאליות חזקות, או תכונות סמנטיות חזקות, או תכונות משמעותיות חזקות
לא. אין קשר לעוצמה או סמנטיקה, ורק במקרה נדיר תתברר תכונה "משמעותית" לפני עיבוד פרונטלי
יכול להיות שקלט-גולמי מוגדר כחשוב - אם יש עליו "האזנה נקודתית" (מישהו צועק, נשמע פיצוץ, אמרו את השם שלך)
ו/או הוא הציף זיכרון חזק
ו/או הוא גרם לפרץ "ספונטני" של רגשות.
אבל
אם היה פיצוץ, מישהו צעק, או שאמרו את השם שלך - זה מייד יצר תגובה רגשית - אז יכול להיות שאין צורך ב"האזנה נקודתית" בכלל.
מעבר לאישור/פסילת המתואר בכמה פסקאות האחרונות, אשמח לשמוע מה גם לך עצמך יש להוסיף בנידון.
בדומה להרבה פסיכולוגים-שרלטנים (ע"ע פרוייד) שהציפו את התחום עד למאה ה21, אין לך הבנה פונקציונלית של המח
ללא הבנה כזאת - תתקשה לחדש משהו בעל-תועלת
לכן כדאי לך לקחת קורס מתקדם בנוירולוגיה ומבנה המח, או בקורס של מדעי-המח שיש בפקולטה אחרת.
מדשדוש בבינוניות לא תגיע לגאונות

אבל קודם-כל אני מציע לך להתעמק ברשימה במבוא השטחי למבנה המח - ולשייך כל תהליך לאונה המתאימה במח,
כל פעם שאתה מתעסק במודל מורכב:
אני כן מצליח בהם ומתקדם מסמסטר לסמסטר. יועצת הלימודים אמרה לי שבתוך שני סמסטרים אני גם יכול לסיים. תודה רבה לך 😂
תוכל לסיים - אבל עדיף לך לשפר ציונים.
אחרת לא תמצא עבודה/תואר המשך.
תשאל אותה ספיציפית - מה הציון שאתה צריך כדי לקבל תואר-המשך בתחום שמעניין אותך
אל תיתן לה לערבב אותך על "לסיים"
על החתום,
מאור פז,
האלברט איינשטיין של הפסיכולוגיה (רק שהעבודה שלי בניגוד לשלו, היא לא שגויה).
זאת הבעיה - שהסתמכת על שרלטנים אז היא כן שגויה.
האלברט איינשטיין של הפיזיקה - לא האמין לשרלטנים
הוא מחק אותם.
 
נערך לאחרונה ב:

Maor Paz

Member
אני אוהב שמדברים לעניין - ולא משנה אם אני מסכים או לא.
ולפעמים אתה מדבר לעניין
:D
לא עובדה מוכחת - רוב הפסיכולוגים הם שרלטנים, רוב המחקרים שלהם הם הונאה וסותרים זה את זה.
אתה בטח מכיר את זה שענפים פסיכולוגים מתחרים סותרים זה את זה
הגזמת עם המילה "שרלטנים". שרלטנים זאת אומרת מרמים בכוונה וכל מיני. זה לא המצב בעולם הפסיכולוגיה. המצב האמיתי בעולם הפסיכולוגיה, ובעולם מדעי החברה בכלל, זה שהמחקר לוקה בחסר מבחינת האיכות, שזה משהו אחר. אתה מנגד ממש הפכת את החוקרים לנוכלים. מגוחך.
ברור שאני לא מסכים - כל ההנחה שלו שגויה
תחשוב על זה כמו מעבד-עזר, שיש בכרטיס תקשורת, וכל הזמן מעבד תקשורת שמגיעה למחשב
למעבד-העזר לא אכפת אם המידע חשוב או לא, הוא אפילו לא מודע לזה - הוא מעבד אותו על-אוטומט, ושולח הלאה
לא תהיה שמירה של מידע גולמי - הוא תמיד יתפוס יותר נפח ממידע מעובד.

אז מה כן קורה?
האיתות שמעיד על חשיבות - לא מגיע, והמידע נשאר בהמתנה עד שהוא מתפוגג.
אבל מה קורה אם פתאום אומרים את השם שלך?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע - ופתאום אתה זוכר מה שנאמר, גם קצת לפני זה.
מה קורה אם לפתע יש פיצוץ חזק?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע, וכל פרט מעובד נחקק בזיכרון - רטרואקטיבית.
אם המידע לא היה שם - הוא לא היה נחקק בזיכרון רטרואקטיבית
האיתות היה משפיע רק על מידע שהגיע אחרי האיתות - לא לפניו
אז מה שאתה אומר, זה שהבעיה במחקרים המוקדמים של צ'רי על אפקט מסיבת הקוקטייל, זה שהנבדקים נשאלו על המידע הלא חשוב זמן רב מידי לאחר שהתקבל, ולכן הוא כבר הספיק להתפוגג, אפילו שכן עבר, כביכול, לדבריך, עיבוד ברמת הסמנטיקה והמשמעות? 🤷‍♂️

איך אתה יודע את זה? האם מדובר בהשערה אישית שלך או שנעשו מחקרים? איך קוראים למחקרים? איפה ניתן למצוא את המאמרים האמפיריים שנכתבו על המחקרים האלו? יש לך קישורים? 🧐

ואיך זה יכול להיות שהכול עובר את העיבוד הסמנטי והמשמעותי אם עיבוד סמנטיקה ומשמעות מתרחש בזיכרון העבודה, וזיכרון העבודה מסוגל לעבוד על רק בין מינימום של חמש פריטים למקסימום של תשע פריטים בכל זמן נתון? ואפילו עוד פחות מכך לפי מחקרים יותר עדכניים. וגם כאשר זה גם לוקח כמה שניות טובות. ליטרלי אין מספיק זמן.

או אם כשאין מספיק זמן ומגיע יותר מידי מידע מן העולם החיצון יותר מידי מהר, עלינו לעבור לדבר על מצב של עומס תפיסתי שמוביל לאי-עיבוד?

אבל בדרך כלל כשמדברים על עומס תפיסתי והצפת חושים שבגללם אין עיבוד, מדברים על מידע חשוב שמגיע ומתקבל יותר מהר מקו הגבול של היכולת של הזיכרון, ולא על סך כל המידע המגיע ומתקבל בכללותו, כי כך, כאמור, יהיה הרבה יותר קל להגיע אל קו הגבול של יכולות הזיכרון העובד.
כל הקלטים עברו עיבוד סמנטי - בין אם הם עברו בערוץ הקשוב או לא
עם מגבלות יכולת העיבוד של זיכרון העבודה? עם כל משאבי הקשב הנדרשים עבור עיבוד סמנטי? הכיצד?
תחשוב על זה כאל תהליך דחיסה: מה שעבר בערוץ הלא חשוב - עבר דחיסה, השאר נזרק, ולאחר זמן גם הקובץ הדחוס יזרק
מה זה "השאר נזרק"? השאר ש"נזרק", האם זה מידע שלא עבר עיבוד סמנטי? מה ההבדל בין מידע דחוס ללא דחוס? איך המערכת מחליטה מה לדחוס ומה לא?
נשמע שגם המודל שלך פגום
כ"כ מצער...
כמו כל מודל קשב שאי-פעם היה או יהיה. מודלי קשב אלו תיאוריות של רעיונות מרובים ואין כאלו מושלמים או כאלו שאין עליהם ביקורת. השאלה היא איזה יותר נכונים מאחרים.
עכשיו אתה קצת מתקרב לאמת - כי המח משתמש בעיבוד מקבילי, לא טורי. יש לו כח עיבוד עצום, אבל מגבלת-זיכרון
היכולת להפיק תועלת מהמידע הלא-חשוב - אפסית. אין טעם לשמור אותו - הוא רק יעמעם זיכרונות חשובים - זה עניין מתימטי.
אז מה קורה: יש תהליכי סינון
הסינון הראשון הוא שאם אין קשב - המידע הגולמי נזרק. הוא לא חשוב, הוא מכיל יותר מדי פרטים חסרי משמעות, ולא תפיק ממנו תועלת גם בעתיד
וזה אומר - שהמידע הלא-גולמי, המעובד סמנטית - כן נשמר.
אז כן יש מידע שלא עובר עיבוד סמנטי? "מידע גולמי"?

או שאולי, אני גם חושב, ונדמה לי שמה שאתה אומר, זה שיכול להיות, שכל המידע עובר עיבוד סמנטי, אבל לא הכול מגיע אל הזיכרון העובד ואל מודלי הקשב "הסטנדרטיים", אלא חלק מהמידע המעובד סמנטית ומשמעותית יושב על המוח זמן מה עד שנמחק, וחלק עובר הלאה אל מודל הקשב, ורק מה שמגיע אל מודל הקשב זה מידע מודע? אבל האם העיבוד הסמנטי והמשמעותי לא מתרחש רק בזיכרון העבודה?

כי כאילו...כי כאילו...אאאמממ...המערכת מקדימה את השלב הראשון של מודל הקשב, וכלל המידע המגיע עובר עיבוד על-ידי המערכת, ולא על-ידי זיכרון העבודה, ואז המערכת מפצלת את המידע, וחלק עובר אל כל מיני חלקים במוח שהם לא-מודעים והם לא חלק ממודלי הקשב הסטנדרטיים, והשאר עובר אל הזיכרון העובד וכל החלקים של מודלי הקשב הסטנדרטיים, וזה פשוט מה שאנחנו מודעים אליו?

הצלחתי? הצלחתי? עשיתי את זה? האם מוחו הגאוני של פאקינג מאור פאקינג חיים פאקינג פז עשה זאת שוב? 😀
ואז מגיע הסינון הבא - האם סמוך לאירוע הקשב כן עבר למידע המעובד?
אם כן - המידע המעובד הזה - עובר חיזוק ושדרוג. סימון ואפילו עותק שלו - עוברים מאזור וורניקה וברוקה - לאזור הסמוך להימפוקמפוס, ממנו השליפה להיפוקמפוס ולאמיגדלה - פשוטים ומהירים.
מה זה כל הסינונים האלו? אנחנו מדברים על סינון מוקדם? סינון מאוחר? דבר ברור. או שאולי אתה לא מדבר בכלל על הסינונים הרגילים במובנים של הפילטרים הקלאסיים 🤷‍♂️

אני גם מבין שאתה מנסה למקם את השלבים השונים של הפעולות השונות של מודלי הקשב השונים, והמרכיבים השונים שלהם, באיברים שונים במוח, ולייחס לאיברים שונים במוח את הפעולות והמרכיבים הספציפיים של מודלי הקשב.

מגניב 🤷‍♂️

אני, במודל שלי, ניסיתי למקם את הפעולות השונות והמרכיבים השונים של המודל שלי במקומות מסוימים ב"מודל הטופוגרפי של פז". הגירסה שלי ל"מודל הטופוגרפי של פרויד".
ועכשיו חזרת לדבר שטויות
☹️
מכיוון שזיהיתי את הכשלים בעבודה שלך - עכשיו היא תהיה טובה.
העבודה שלי כבר טובה. היא פשוט זקוקה לכמה שדרוגים 🙂
אם נעבוד ביחד נוכל לנפות את השטויות שכל השרלטנים הכניסו לענף הפסיכולוגיה - יכול להיות נחמד
😀
נשמע שנילי הזאת עשתה מהמח סלט...
סלט-מח.
זיכרון אסוציאטיבי - זה כמעט כל העיבוד שתמצא בשלבים הראשוניים: עיבוד אותות
בעיבוד אותות אתה מתכוון לעיבוד על בסיס התכונות הפיזיקאליות המתרחש בפילטר המוקדם של פז (המקביל הפזי ל"פילטר" של ברודבנט)?
ועיבוד סמנטי.
אומרים שזה מתרחש בגלאי. אחרי הפילטר הראשון ולפני הפילטר השני. אבל אני מבין שאתה אומר שזה מתרחש מוקדם יותר? 🤷‍♂️
אתה שוכח - כי זה לא חשוב.
ואתה לא זוכר דברים חשובים, כי אתה לא גאון
אבל יש לך תכונות אחרות - שיכולות לעזור לך להפוך לאדם דגול.
לא נכון, אני כן גאון. אני כל-כך גאון, שגם מלאונרדו דה וינצ'י אני יותר חכם 😀
לא. אין קשר לעוצמה או סמנטיקה, ורק במקרה נדיר תתברר תכונה "משמעותית" לפני עיבוד פרונטלי
יכול להיות שקלט-גולמי מוגדר כחשוב - אם יש עליו "האזנה נקודתית" (מישהו צועק, נשמע פיצוץ, אמרו את השם שלך)
ו/או הוא הציף זיכרון חזק
ו/או הוא גרם לפרץ "ספונטני" של רגשות.
אבל
אם היה פיצוץ, מישהו צעק, או שאמרו את השם שלך - זה מייד יצר תגובה רגשית - אז יכול להיות שאין צורך ב"האזנה נקודתית" בכלל.
אז איך זה נקבע אם קלט הוא חשוב או לא עוד פעם? 🤷‍♂️
בדומה להרבה פסיכולוגים-שרלטנים (ע"ע פרוייד) שהציפו את התחום עד למאה ה21, אין לך הבנה פונקציונלית של המח
אז לא הייתה לאף-אחד הבנה נכונה של המוח, לא? 🤷‍♂️
ללא הבנה כזאת - תתקשה לחדש משהו בעל-תועלת
לכן כדאי לך לקחת קורס מתקדם בנוירולוגיה ומבנה המח, או בקורס של מדעי-המח שיש בפקולטה אחרת.
מדשדוש בבינוניות לא תגיע לגאונות

אבל קודם-כל אני מציע לך להתעמק ברשימה במבוא השטחי למבנה המח - ולשייך כל תהליך לאונה המתאימה במח,
כל פעם שאתה מתעסק במודל מורכב:
אבל למה? יש לי אותך 😀
תוכל לסיים - אבל עדיף לך לשפר ציונים.
אחרת לא תמצא עבודה/תואר המשך.
אני כן. יכניסו אותי כי אני מאור פז. ואז, וכשיגיע הזמן לעבוד, ברור שיסתכלו על הציונים בתואר השני ולא בראשון.

שבמחשבה שנייה זה ממילא לא משנה כי אני מאור פז אז אני אוכל לעבוד בכל מה שרק בא לי.
תשאל אותה ספיציפית - מה הציון שאתה צריך כדי לקבל תואר-המשך בתחום שמעניין אותך
אל תיתן לה לערבב אותך על "לסיים"
אני אעשה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר 😀

יקבלו אותי בלי קשר לציונים שלי כי אני מאור פז.
זאת הבעיה - שהסתמכת על שרלטנים אז היא כן שגויה.
הם לא שרלטנים. שרלטנים זה רמאים וזה לא מה שקרה שם. מקסימום לא הצליח להם.

העבודה שלי לא שגויה. היא גאונית. פשוט זקוקה לכמה שדרוגים.
האלברט איינשטיין של הפיזיקה - לא האמין לשרלטנים
הוא מחק אותם.
אם לכתוב עבודה שגויה בטעות זה מה שנקרא להיות שרלטן, אז בהתחשב בזה שתורת היחסות שגויה, גם אלברט איינשטיין של הפיזיקה הוא שרלטן 😀

אתה בתגובה:

OIP (10).jpg
 

Maor Paz

Member
אני אוהב שמדברים לעניין - ולא משנה אם אני מסכים או לא.
ולפעמים אתה מדבר לעניין

לא עובדה מוכחת - רוב הפסיכולוגים הם שרלטנים, רוב המחקרים שלהם הם הונאה וסותרים זה את זה.
אתה בטח מכיר את זה שענפים פסיכולוגים מתחרים סותרים זה את זה

ברור שאני לא מסכים - כל ההנחה שלו שגויה
תחשוב על זה כמו מעבד-עזר, שיש בכרטיס תקשורת, וכל הזמן מעבד תקשורת שמגיעה למחשב
למעבד-העזר לא אכפת אם המידע חשוב או לא, הוא אפילו לא מודע לזה - הוא מעבד אותו על-אוטומט, ושולח הלאה
לא תהיה שמירה של מידע גולמי - הוא תמיד יתפוס יותר נפח ממידע מעובד.

אז מה כן קורה?
האיתות שמעיד על חשיבות - לא מגיע, והמידע נשאר בהמתנה עד שהוא מתפוגג.
אבל מה קורה אם פתאום אומרים את השם שלך?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע - ופתאום אתה זוכר מה שנאמר, גם קצת לפני זה.
מה קורה אם לפתע יש פיצוץ חזק?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע, וכל פרט מעובד נחקק בזיכרון - רטרואקטיבית.
אם המידע לא היה שם - הוא לא היה נחקק בזיכרון רטרואקטיבית
האיתות היה משפיע רק על מידע שהגיע אחרי האיתות - לא לפניו

כל הקלטים עברו עיבוד סמנטי - בין אם הם עברו בערוץ הקשוב או לא
תחשוב על זה כאל תהליך דחיסה: מה שעבר בערוץ הלא חשוב - עבר דחיסה, השאר נזרק, ולאחר זמן גם הקובץ הדחוס יזרק
מה שעבר בערוץ הקשוב - עבד עיבוד/דחיסה, ונשמר יחד עם מידע לא-דחוס.

נשמע שגם המודל שלך פגום
כ"כ מצער...

עכשיו אתה קצת מתקרב לאמת - כי המח משתמש בעיבוד מקבילי, לא טורי. יש לו כח עיבוד עצום, אבל מגבלת-זיכרון
היכולת להפיק תועלת מהמידע הלא-חשוב - אפסית. אין טעם לשמור אותו - הוא רק יעמעם זיכרונות חשובים - זה עניין מתימטי.
אז מה קורה: יש תהליכי סינון
הסינון הראשון הוא שאם אין קשב - המידע הגולמי נזרק. הוא לא חשוב, הוא מכיל יותר מדי פרטים חסרי משמעות, ולא תפיק ממנו תועלת גם בעתיד
וזה אומר - שהמידע הלא-גולמי, המעובד סמנטית - כן נשמר.

ואז מגיע הסינון הבא - האם סמוך לאירוע הקשב כן עבר למידע המעובד?
אם כן - המידע המעובד הזה - עובר חיזוק ושדרוג. סימון ואפילו עותק שלו - עוברים מאזור וורניקה וברוקה - לאזור הסמוך להימפוקמפוס, ממנו השליפה להיפוקמפוס ולאמיגדלה - פשוטים ומהירים.

ועכשיו חזרת לדבר שטויות

מכיוון שזיהיתי את הכשלים בעבודה שלך - עכשיו היא תהיה טובה.
אם נעבוד ביחד נוכל לנפות את השטויות שכל השרלטנים הכניסו לענף הפסיכולוגיה - יכול להיות נחמד

ואני מבין יותר - אבל חשוב לא פחות מכך - אני מבין איך תהליכים של עיבוד-נוירוני מתנהלים.

הניחוש שלך מעורבב מדי,
אתה עדיין מתקשה להבחין בין תפקידי האונות השונות, ובכללי איך המח עובד.
במח אין דם - עוברים אליו כימיקלים, וכל תא-נוירונים יכול לנצל אותם כדי לייצר חשמל (ומידע-עצבי), כדי לחזק מסלול עצבי(זיכרון), או כדי לתת לו חיזוק-על (זיכרון-טראומטי למשל).
מן הסתם אם תהיה צריכת-יתר של הכימיקלים (כמו בהתקף אפילפטי), הדלק מייד יגמר ולא ירשם זיכרון כלל, אבל זה לא רלוונטי כשאין התקף אפילפטי

אין קשר לחימום, כמות החשמל לרוב לא רלוונטית כמו קיום אות או העדרו.
אבל קיום אות - תמיד מוביל לחיזוק-קל של הנתיב בנוירון הקולט
החיזוק הזה מצטבר, בתהליך שנקרא "זיכרון אסוציאטיבי"/אימון: כל הזמן נוצרות אוטומטית אסוציאציות, בהתאם לשכיחות הקשר בין כל 2 אירועים
ובהינתן מידע-חשיבות, חיזוק-רב (ויצירת זיכרון אפיזודי - אפיזודה בודדת, יוצרת זיכרון קבוע. בלי אימון)
ואפילו "צריבה מיידית" אחרי אירוע בודד (זיכרון טראומה).

נשמע שנילי הזאת עשתה מהמח סלט...
סלט-מח.
זיכרון אסוציאטיבי - זה כמעט כל העיבוד שתמצא בשלבים הראשוניים: עיבוד אותות ועיבוד סמנטי.
חשיבות הקלט - מחוזקת ע"י האונה הטמפורלית:
ההיפוקמפוס יקבע האם הקלט מספיק כדי "להזכיר אירוע"
האמיגדלה תקבע האם לעורר רגש חזק כתגובה למה שמתרחש.
ובמקביל - 2 אלו עשויים לעורר את האונה הפרונטלית (קשב) כדי לתת תיעדוף למידע שמגיע

העומס התפיסתי - זה באונה הפרונטלית, בקשב ובתפיסה - לא לעיבוד הראשוני והשניוני

אתה שוכח - כי זה לא חשוב.
ואתה לא זוכר דברים חשובים, כי אתה לא גאון
אבל יש לך תכונות אחרות - שיכולות לעזור לך להפוך לאדם דגול.

לא. אין קשר לעוצמה או סמנטיקה, ורק במקרה נדיר תתברר תכונה "משמעותית" לפני עיבוד פרונטלי
יכול להיות שקלט-גולמי מוגדר כחשוב - אם יש עליו "האזנה נקודתית" (מישהו צועק, נשמע פיצוץ, אמרו את השם שלך)
ו/או הוא הציף זיכרון חזק
ו/או הוא גרם לפרץ "ספונטני" של רגשות.
אבל
אם היה פיצוץ, מישהו צעק, או שאמרו את השם שלך - זה מייד יצר תגובה רגשית - אז יכול להיות שאין צורך ב"האזנה נקודתית" בכלל.

בדומה להרבה פסיכולוגים-שרלטנים (ע"ע פרוייד) שהציפו את התחום עד למאה ה21, אין לך הבנה פונקציונלית של המח
ללא הבנה כזאת - תתקשה לחדש משהו בעל-תועלת
לכן כדאי לך לקחת קורס מתקדם בנוירולוגיה ומבנה המח, או בקורס של מדעי-המח שיש בפקולטה אחרת.
מדשדוש בבינוניות לא תגיע לגאונות

אבל קודם-כל אני מציע לך להתעמק ברשימה במבוא השטחי למבנה המח - ולשייך כל תהליך לאונה המתאימה במח,
כל פעם שאתה מתעסק במודל מורכב:

תוכל לסיים - אבל עדיף לך לשפר ציונים.
אחרת לא תמצא עבודה/תואר המשך.
תשאל אותה ספיציפית - מה הציון שאתה צריך כדי לקבל תואר-המשך בתחום שמעניין אותך
אל תיתן לה לערבב אותך על "לסיים"

זאת הבעיה - שהסתמכת על שרלטנים אז היא כן שגויה.
האלברט איינשטיין של הפיזיקה - לא האמין לשרלטנים
הוא מחק אותם.
איפה אתה? חשבתי שאמרנו שאתה עוזר לי עם מודל הקשב שלי 🧐
 

Maor Paz

Member
תמורת 400 ש"ח לשעה, הייתי עושה גם את המצווה הזאת וקורא את הגיגך.
היא צריכה להתפרנס ומה רע לקבל כסף קל מהוריך?
התבלבלת. אני לא נמצא בטיפול, וזאת מכיוון שאינני זקוק לאחד. מדובר בפסיכולוגית מורשית שאינה חייבת לי דבר ושבקושי מכירה אותי ושאותה מצאתי בפורומים של תפוז. על כן, כשהיא קראה את המאמר הפסיכולוגי הקודם שפרסמתי, האחד על הטעות שמצאתי בספר הלימוד של קורס הפסיכולוגיה החברתית, וחלקה לי שבחים על גאונותי ועל חשיבתי הביקורתית, היא אמרה זאת כי זה באמת מה שהיא חושבת, ואם היא, שהיא פסיכולוגית, שזה דבר שאנשים לא מתאימים לו לא יכולים להגיע אליו אפילו אחרי זילות ההשכלה הגבוהה, מאשרת את הגאונות שלי ואת ערכם הרב של מאמריי על פסיכולוגיה, מי אתה, אקדמאי חדש שאפילו לא היה מתקבל ללימודים גבוהים בתקופות המתוקנות, שתגיד אחרת?

אתה רשאי להתחיל להשתחוות, אבל אחרי זה קום והתרומם, איכר, על-מנת שתוכל להמשיך לקרוא את דבריי, מכיוון שלא סיימתי לדבר.

tumblr_16c5e531fa4d8d3145306ebdcd4401bd_b36cdaf6_540.jpg
אתה רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
|בהצלחה|
זאת לא מיטה חולה, זה אחד המאמרים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית 😂

עצם העובדה שהוא קרא אותו, רק בשביל לאחר מכן לחלוק שבחים עליו ועל גאונותי, זה בדיוק מה שמוכיח את עצם הדבר.

אתה פשוט כועס שהוא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר ולהבין את הכתוב בו, כאשר אתה, גם אם היית קורא, לא היית חכם מספיק בשביל להבין. כואב לך שהוא חכם יותר ממך. כואב לך שאני חכם יותר ממך. כואב לך שכולם כאלו.

ועוד אני מוסיף ומזכיר לך, שרק היום, ובמעלה השרשור הזה ממש כבר כתבתי לך והסברתי לך שזה שאתה לא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר, בטח שלא להבין אותו גם אם היית קורא, כמו לימניר40 וג'ו לדוגמה, זה לא אומר שכולם לא חכמים מספיק בשביל להיות מסוגלים לקרוא ולהבין אותו, והנה, ai27 הוא ההוכחה. קרא, הבין, התלהב, והחמיא לי על המאמר ועל גאונותי.

גם הפסיכולוגית שמאוד התרשמה לטובה מן המאמר הקודם מחכה בקוצר רוח לרגע שהיא תוכל לקרוא את זה החדש. אני מצפה ממנה לשבחים נוספים על המאמר שלי ועל גאונותי. למה לא? זה מה שהיא נתנה לי אחרי קריאת המאמר הקודם, כאשר זה החדש, הוא עוד הרבה יותר גאוני.

אתה רשאי להשתחוות שוב פעם.

1709168725772.png
 

דיברגנט חדש

Well-known member
התבלבלת. אני לא נמצא בטיפול, וזאת מכיוון שאינני זקוק לאחד. מדובר בפסיכולוגית מורשית שאינה חייבת לי דבר ושבקושי מכירה אותי ושאותה מצאתי בפורומים של תפוז. על כן, כשהיא קראה את המאמר הפסיכולוגי הקודם שפרסמתי, האחד על הטעות שמצאתי בספר הלימוד של קורס הפסיכולוגיה החברתית, וחלקה לי שבחים על גאונותי ועל חשיבתי הביקורתית, היא אמרה זאת כי זה באמת מה שהיא חושבת, ואם היא, שהיא פסיכולוגית, שזה דבר שאנשים לא מתאימים לו לא יכולים להגיע אליו אפילו אחרי זילות ההשכלה הגבוהה, מאשרת את הגאונות שלי ואת ערכם הרב של מאמריי על פסיכולוגיה, מי אתה, אקדמאי חדש שאפילו לא היה מתקבל ללימודים גבוהים בתקופות המתוקנות, שתגיד אחרת?

אתה רשאי להתחיל להשתחוות, אבל אחרי זה קום והתרומם, איכר, על-מנת שתוכל להמשיך לקרוא את דבריי, מכיוון שלא סיימתי לדבר.

צפה בקובץ המצורף 101237
אם כך, זאת עוד הזייה שלך, כפי שחשבת שכותבים עליך דוקטוראט |נחמה|
זאת לא מיטה חולה, זה אחד המאמרים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית 😂

עצם העובדה שהוא קרא אותו, רק בשביל לאחר מכן לחלוק שבחים עליו ועל גאונותי, זה בדיוק מה שמוכיח את עצם הדבר.

אתה פשוט כועס שהוא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר ולהבין את הכתוב בו, כאשר אתה, גם אם היית קורא, לא היית חכם מספיק בשביל להבין. כואב לך שהוא חכם יותר ממך. כואב לך שאני חכם יותר ממך. כואב לך שכולם כאלו.

ועוד אני מוסיף ומזכיר לך, שרק היום, ובמעלה השרשור הזה ממש כבר כתבתי לך והסברתי לך שזה שאתה לא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר, בטח שלא להבין אותו גם אם היית קורא, כמו לימניר40 וג'ו לדוגמה, זה לא אומר שכולם לא חכמים מספיק בשביל להיות מסוגלים לקרוא ולהבין אותו, והנה, ai27 הוא ההוכחה. קרא, הבין, התלהב, והחמיא לי על המאמר ועל גאונותי.

גם הפסיכולוגית שמאוד התרשמה לטובה מן המאמר הקודם מחכה בקוצר רוח לרגע שהיא תוכל לקרוא את זה החדש. אני מצפה ממנה לשבחים נוספים על המאמר שלי ועל גאונותי. למה לא? זה מה שהיא נתנה לי אחרי קריאת המאמר הקודם, כאשר זה החדש, הוא עוד הרבה יותר גאוני.

אתה רשאי להשתחוות שוב פעם.

צפה בקובץ המצורף 101238
בשביל לקבל שבחים, תטצרך לפרסם את זה בירחונים נחשבים ושיעבור בקורת עמיתים ולא ביקורת הזייתית מדימיונך |נחמה|
ההבדל בינינו שאתה מתרברב על אוויר ואילו אני לא מתרברב למרות שבניגוד אליך זה לא על אוויר.
 
נערך לאחרונה ב:

כוכבית מצויה

Well-known member
התבלבלת. אני לא נמצא בטיפול, וזאת מכיוון שאינני זקוק לאחד. מדובר בפסיכולוגית מורשית שאינה חייבת לי דבר ושבקושי מכירה אותי ושאותה מצאתי בפורומים של תפוז. על כן, כשהיא קראה את המאמר הפסיכולוגי הקודם שפרסמתי, האחד על הטעות שמצאתי בספר הלימוד של קורס הפסיכולוגיה החברתית, וחלקה לי שבחים על גאונותי ועל חשיבתי הביקורתית, היא אמרה זאת כי זה באמת מה שהיא חושבת, ואם היא, שהיא פסיכולוגית, שזה דבר שאנשים לא מתאימים לו לא יכולים להגיע אליו אפילו אחרי זילות ההשכלה הגבוהה, מאשרת את הגאונות שלי ואת ערכם הרב של מאמריי על פסיכולוגיה, מי אתה, אקדמאי חדש שאפילו לא היה מתקבל ללימודים גבוהים בתקופות המתוקנות, שתגיד אחרת?

אתה רשאי להתחיל להשתחוות, אבל אחרי זה קום והתרומם, איכר, על-מנת שתוכל להמשיך לקרוא את דבריי, מכיוון שלא סיימתי לדבר.

צפה בקובץ המצורף 101237

זאת לא מיטה חולה, זה אחד המאמרים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית 😂

עצם העובדה שהוא קרא אותו, רק בשביל לאחר מכן לחלוק שבחים עליו ועל גאונותי, זה בדיוק מה שמוכיח את עצם הדבר.

אתה פשוט כועס שהוא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר ולהבין את הכתוב בו, כאשר אתה, גם אם היית קורא, לא היית חכם מספיק בשביל להבין. כואב לך שהוא חכם יותר ממך. כואב לך שאני חכם יותר ממך. כואב לך שכולם כאלו.

ועוד אני מוסיף ומזכיר לך, שרק היום, ובמעלה השרשור הזה ממש כבר כתבתי לך והסברתי לך שזה שאתה לא חכם מספיק בשביל לקרוא את המאמר, בטח שלא להבין אותו גם אם היית קורא, כמו לימניר40 וג'ו לדוגמה, זה לא אומר שכולם לא חכמים מספיק בשביל להיות מסוגלים לקרוא ולהבין אותו, והנה, ai27 הוא ההוכחה. קרא, הבין, התלהב, והחמיא לי על המאמר ועל גאונותי.

גם הפסיכולוגית שמאוד התרשמה לטובה מן המאמר הקודם מחכה בקוצר רוח לרגע שהיא תוכל לקרוא את זה החדש. אני מצפה ממנה לשבחים נוספים על המאמר שלי ועל גאונותי. למה לא? זה מה שהיא נתנה לי אחרי קריאת המאמר הקודם, כאשר זה החדש, הוא עוד הרבה יותר גאוני.

אתה רשאי להשתחוות שוב פעם.

צפה בקובץ המצורף 101238
אם היתה לך קצת יושרה היית מקשר למה שהיא כתבה.
ברור שאתה לא עושה את זה כיוון שאתה לא רוצה שנראה את הפער בין מה שהיא כתבה באמת לבין מה שאתה מציג שהיא כתבה.
 

בון דוק

Well-known member
אם היתה לך קצת יושרה היית מקשר למה שהיא כתבה.
ברור שאתה לא עושה את זה כיוון שאתה לא רוצה שנראה את הפער בין מה שהיא כתבה באמת לבין מה שאתה מציג שהיא כתבה.
חזרת לרדוף ולהציק לגולשים?
אף אחד לא חייב להביא לך קישורים
 

אלפיני

Well-known member
התכוונתי להגיב לאלפיני על תגובת "תעלת בלאומליך" שינסה לקרוא את המאמר לפני שהוא לועג, מכיוון שחשבתי שהוא, יכול להיות שיבין אותו, אך הוא הקדים אותי, ניסה לקרוא אותו, וויתר אחרי פסקה אחת, כאשר הוא, גם אם אני והוא לא תמיד רואים הכול עין בעין, אחד מהאנשים היותר חכמים פה, אז אם הוא לא הצליח להבין, אז אתה היית מבין? לימיניר40? דיברגנט חדש?
לא הבנתי בתחילה, מהסיבה שלא כתבת בצורה ברורה וזלזלת בקוראים שלך. ממש לא הייתה לי בעיה למצוא ספרות מסוגננת בצורה הרבה יותר קוהרנטית ממך המסבירה את אפקט מסיבת הקוקטייל. אדרבא, נראה לי שאתה לא בדיוק הבנת את הערת המשוב שלי והשימוש בגישת הבחירה המוקדמת. פשוט סקרן אותי הרבה יותר להבין בראשי פרקים את הנושא עצמו ולא מה שלך יש להגיד לגבי זה.

תבין, אין לי ממש מוטיבציה כי אל בדיוק משלמים לי על מנת לבקר את המאמר הזה שלך לעומק.

אז ברגע שאתה חופר וכותב בצורה מסורבלת זה גורם לי לאבד עניין.
 
נערך לאחרונה ב:

Maor Paz

Member
תעלת בלאומליך.
בגללך קראתי את העלילה בעמוד הויקיפדיה של הסרט, ואני לא יכול יותר להסכים איתך. דמותו של ציגלר דומה לי מאוד, ומתאימה לי כמו כפפה ליד:

1712150396116.png

אם כבר, אז מכיוון שדברים בסגנון הזה קורים לי כה לרבות ולעיתים כה תכופות, עם כל הישג והישג גאוני ברמות בלתי אפשריות שאני מגיע אליו, אז ממש ניתן לקרוא למתואר בפסקה הנ"ל, "סיפור חיי".


אני כותב את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בשנת 2014 ובגיל 16, והופך לגדול יותר מזיגמונד פרויד (וברבה), ואני מוכרז כמטורף. אני מגלה שתורת היחסות של אלברט איינשטיין שגויה בשנת 2015 ובגיל 17, עשרות שנים לפני מה שהפיזיקאים יגלו זאת, ואני מוכרז כמטורף. אני הופך לאדם הראשון בהיסטוריה שמסוגל לתשואות חוזרות ונשנות ארבע-ספרתיות בבורסה בשנת 2020 ובגיל 22, פי חמישים ויותר מוורן באפט, ואני מוכרז כמטורף.

בהחלט סיפור חיי. לא סתם יש לי חשבון שבחתימה שלו אני מצטט את הברית החדשה וכותב "אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות השמיים".

1712151201741.png
מי זה כולם? אם ישאל קבצן אקראי ברחוב על המחקרים הללו האם ידע לענות ? מה לגבי זבן בחנות, ספר במספרה, עו"ד , רואה חשבון, ראש ממשלה, יועץ משפטי, שופט עליון? כולם ידעו וידברו?
למען האמת גם לי אין מושג.
כולם בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ועוד רבים מכל שאר תחומי הפסיכולוגיה, אך אתה צודק, היה נכון לדייק את דבריי ולהוסיף זאת.
לא ברור לך שצריך להתחיל מהסבר קצר לגבי העניין,
לא צריך, כי מי שמבין בתחום יתמצא תכף ומיד, כמו לדוגמה ai27.
איזה משהו, איזה ערוץ , מה אתה רוצה מחיינו?
אני חולק אתכם את המאמר המדעי הגאוני שכתבתי בשביל לקבל חוות דעת ממי שמבין. מי שלא מבין? לא נורא 🤷‍♂️
איזה פילטר , איזה גלאי, איזה מכשיר?

הלו, אתה כותב לקהל בפורום אקטואליה , לא לאנשים בסמינר שנה 3 בפסיכולוגיה קוגניטיבית.

אז מדוע לא ברור לך שאתה צריך קודם להסביר את המושגים הללו לפני שאתה מעמיק בדיון?
אני לא יכול לכתוב את אותו המאמר עשרה פעמים בעשרה דרגות קושי שונות בהתאם לכל קהל שאני הולך להראות לו את המאמר, זה גם לא הגיוני לצפות ממני לעשות את זה. אם לא הבנת אז אני מצטער, אבל אין לי איך לעזור לך. אתה מוזמן ללמוד על הנושא בעצמך ולעשות ניסיון שני כשתדע דבר או שניים, אבל כפי שאמרת, לא באמת כזה מעניין אותך, וזה בסדר.
סגנון הניסוח שלך גרם לכך שפסקה אחת בדיוק הספיקה על מנת לגרום לי לאבד עניין. SORRY.
בסדר 🤷‍♂️
או בשפה המקובלת לנושא שהצגת: גישת הבחירה המוקדמת ישר נכנסה אצלי ל DRIVE ועל כן סיננתי את שאר דבריך כלא יותר מרעשי רקע.
לא מנסחים את זה ככה, אבל מספיק טוב, בשביל מישהו שלא מבין בנושא 🤷‍♂️
כתיבה לא ברורה ולא ממוקדת בעליל.
בשביל אנשים שלא מבינים בנושא, ושמעידים על עצמם שקראו רק פסקה אחת, מאוד יכול להיות. אבל כמו מה שכתבתי לג'ו, אני סומך יותר על חוות דעתו של ai27, שקרא (את הכול) ושהבין (את הכול), ורק אז נתן חוות דעת, שמעניין לראות, הייתה חיובית למדי. אבל זה כי הוא פעם התנדב ללוות סטודנט עיוור במהלך כל לימודי התואר הראשון של אותו סטודנט בפסיכולוגיה, שזה הרבה יותר ממה שאתה עשית לדוגמה. אני מקווה שהבנת ששני קורסים של תואר ראשון בפסיכולוגיה, זה לא מה שנקרא לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה, או מספיק בשביל להבין את דרגת הקושי של מה זה התואר הזה. גם ai27 אי-אפשר להגיד שהוא בדיוק יודע מה זה, אבל הוא עשה יותר ממך בתחום הזה והגיע יותר קרוב להבנה אמיתית של מה זה.
אם מדובר במשימה אקדמית שלך אני ממליץ לך לעבור עליה שוב ובשום פנים ואופן לא להגיש אותה ככה.
לא מדובר במשימה אקדמית שלי. כתבתי את הדבר על דעת עצמי ואני לא "צריך" להגיש את זה לשום מקום מסוים, אבל חשבתי לעצמי שאולי שווה לנסות ולשלוח את המאמר לכתבי עת מדעיים בפסיכולוגיה.
לא הבנתי בתחילה, מהסיבה שלא כתבת בצורה ברורה
אני לא חושב שכתבתי בצורה לא ברורה. אני חושב שרוב האנשים פה פשוט לא מכירים את הנושא, וזה בסדר. אין לי תלונות אליכם 🤷‍♂️
וזלזלת בקוראים שלך.
אני גם לא חושב שזלזלתי בקוראים שלי. אני חושב שציפיתי מהקוראים שלי להבין 🤷‍♂️

המאמר הזה הוא לא "סתם לכל אחד". אז עכשיו תשאל "למה פרסמתי באקטואליה"? כי אי-אפשר לדעת תמיד מי מבין ומי לא, ומי יכול לתת חוות דעת בונה ומי לא, אז גם אי-אפשר לדעת תמיד אל מי לפנות ברמה הפרטנית בפרטי, וגם אם כן, מה אם יש עוד שיודעים ושיכולים לתת התייחסות רצינית ומועילה ואני אפספס אותם?

בכל מקרה, נראה שפעלתי נכון, ונראה שהדבר השתלם, הודות לתגובתו של ai27, שקודם כל, אמר לי שהמאמר טוב, והציע עזרה נוספת.
ממש לא הייתה לי בעיה למצוא ספרות מסוגננת בצורה הרבה יותר קוהרנטית ממך המסבירה את אפקט מסיבת הקוקטייל. אדרבא, נראה לי שאתה לא בדיוק הבנת את הערת המשוב שלי והשימוש בגישת הבחירה המוקדמת. פשוט סקרן אותי הרבה יותר להבין בראשי פרקים את הנושא עצמו ולא מה שלך יש להגיד לגבי זה.

תבין, אין לי ממש מוטיבציה כי אל בדיוק משלמים לי על מנת לבקר את המאמר הזה שלך לעומק.

אז ברגע שאתה חופר וכותב בצורה מסורבלת זה גורם לי לאבד עניין.
🤷‍♂️
 

אלפיני

Well-known member
דמותו של ציגלר דומה לי מאוד, ומתאימה לי כמו כפפה ליד
אתה ממש לא ציגלר.

בלאומליך הרבה יותר. ומה שממש יפה בדמות שהצליחה להחזיק סרט שלם תוך שימוש במילה בודדת.

כדאי לך פעם לראות את הסרט. אפריים קישון הבמאי באמת היה גאון מסוגו.

אני חולק אתכם את המאמר המדעי הגאוני שכתבתי בשביל לקבל חוות דעת ממי שמבין. מי שלא מבין? לא נורא 🤷‍♂️
מי שלא מבין במקרה זה סימן שפספסת אותו. לו רצית חוות דעת ממי שמבין לשיטתך יכולת לפנות אך ורק ל AI27 לחסוך לעצמך הרבה זמן בהפצה, הדבקה , ושאלות.

אני לא יכול לכתוב את אותו המאמר עשרה פעמים בעשרה דרגות קושי שונות בהתאם לכל קהל שאני הולך להראות לו את המאמר, זה גם לא הגיוני לצפות ממני לעשות את זה.
אז אל תצפה שדבריך יהפכו BEST SELLER. אם נראה לך הגיוני יותר שהקהלים שלך יפתחו ספרים על מנת לקרוא מאמרים שלך, תאלץ להפוך פרופסור עם מוניטין בעצמך קודם. וגם אז סטודנטים יעשו זאת רק במידה ומאמריך ישמשו אבן בוחן למעבר קורס זה או אחר. מוכרת לך הסיטואציה , הלא כן? גאוניות של ממש היא לא להיות שטחי מדי מחד, אך לא כבד מדי מאידך.

אבל מי שעדיין צריך לפרוץ את דרכו אינו יכול לתרץ שהקהל אשם. לא ממש יעניין את הקהל. למען האמת גם לא כל המרצים שלך יבינו במה אתה מדבר. אבל כן יפגע בך. לא תכיר את הקהל שלך, הוא לא יכיר אותך.

לא מדובר במשימה אקדמית שלי. כתבתי את הדבר על דעת עצמי ואני לא "צריך" להגיש את זה לשום מקום מסוים, אבל חשבתי לעצמי שאולי שווה לנסות ולשלוח את המאמר לכתבי עת מדעיים בפסיכולוגיה.
מזלך.

ואם אתה רוצה לשלוח את הדברים לכתבי עת מדעיים כדאי שלא רק תגיד, אלא תצרף עדויות אמפיריות המגבות אותך.

אני גם לא חושב שזלזלתי בקוראים שלי. אני חושב שציפיתי מהקוראים שלי להבין
כאן בדיוק הזלזול. היית עסוק בעצמך במקום באיך לעזור להם להבין.

המאמר הזה הוא לא "סתם לכל אחד". אז עכשיו תשאל "למה פרסמתי באקטואליה"? כי אי-אפשר לדעת תמיד מי מבין ומי לא, ומי יכול לתת חוות דעת בונה ומי לא, אז גם אי-אפשר לדעת תמיד אל מי לפנות ברמה הפרטנית בפרטי, וגם אם כן, מה אם יש עוד שיודעים ושיכולים לתת התייחסות רצינית ומועילה ואני אפספס אותם?

בכל מקרה, נראה שפעלתי נכון, ונראה שהדבר השתלם, הודות לתגובתו של ai27, שקודם כל, אמר לי שהמאמר טוב, והציע עזרה נוספת.
אין בעיה. שיהיה לך בהצלחה. מקווה שהוא באמת יעזור לך.
 

פולגאר

Well-known member
מי שלא מבין במקרה זה סימן שפספסת אותו. לו רצית חוות דעת ממי שמבין לשיטתך יכולת לפנות אך ורק ל AI27 לחסוך לעצמך הרבה זמן בהפצה, הדבקה , ושאלות.
אצלו מי שנחשב מבין הוא רק מי שמהלל אותו ואם חס וחלילה תיתן לו בקורת בונה, הוא יגיד שאתה לא מבין כלום.
אין בעיה. שיהיה לך בהצלחה. מקווה שהוא באמת יעזור לך.
השלב הבא זה להגדיר אותו כמעריץ שלו :-D
 
למעלה