אני אוהב שמדברים לעניין - ולא משנה אם אני מסכים או לא.
ולפעמים אתה מדבר לעניין
לא עובדה מוכחת - רוב הפסיכולוגים הם שרלטנים, רוב המחקרים שלהם הם הונאה וסותרים זה את זה.
אתה בטח מכיר את זה שענפים פסיכולוגים מתחרים סותרים זה את זה
ברור שאני לא מסכים - כל ההנחה שלו שגויה
תחשוב על זה כמו מעבד-עזר, שיש בכרטיס תקשורת, וכל הזמן מעבד תקשורת שמגיעה למחשב
למעבד-העזר לא אכפת אם המידע חשוב או לא, הוא אפילו לא מודע לזה - הוא מעבד אותו על-אוטומט, ושולח הלאה
לא תהיה שמירה של מידע גולמי - הוא תמיד יתפוס יותר נפח ממידע מעובד.
אז מה כן קורה?
האיתות שמעיד על חשיבות - לא מגיע, והמידע נשאר בהמתנה עד שהוא מתפוגג.
אבל מה קורה אם פתאום אומרים את השם שלך?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע - ופתאום אתה זוכר מה שנאמר, גם קצת לפני זה.
מה קורה אם לפתע יש פיצוץ חזק?
האיתות שמעיד על חשיבות - כן מגיע, ו
כל פרט מעובד נחקק בזיכרון - רטרואקטיבית.
אם המידע לא היה שם - הוא לא היה נחקק בזיכרון רטרואקטיבית
האיתות היה משפיע רק על מידע שהגיע אחרי האיתות - לא לפניו
כל הקלטים עברו עיבוד סמנטי - בין אם הם עברו בערוץ הקשוב או לא
תחשוב על זה כאל תהליך דחיסה: מה שעבר בערוץ הלא חשוב - עבר דחיסה, השאר נזרק, ולאחר זמן גם הקובץ הדחוס יזרק
מה שעבר בערוץ הקשוב - עבד עיבוד/דחיסה, ונשמר יחד עם מידע לא-דחוס.
נשמע שגם המודל שלך פגום
כ"כ מצער...
עכשיו אתה קצת מתקרב לאמת - כי המח משתמש בעיבוד מקבילי, לא טורי. יש לו כח עיבוד עצום, אבל מגבלת-זיכרון
היכולת להפיק תועלת מהמידע הלא-חשוב - אפסית. אין טעם לשמור אותו - הוא רק יעמעם זיכרונות חשובים - זה עניין מתימטי.
אז מה קורה: יש תהליכי סינון
הסינון הראשון הוא שאם אין קשב - המידע הגולמי נזרק. הוא לא חשוב, הוא מכיל יותר מדי פרטים חסרי משמעות, ולא תפיק ממנו תועלת גם בעתיד
וזה אומר - שהמידע הלא-גולמי, המעובד סמנטית - כן נשמר.
ואז מגיע הסינון הבא - האם סמוך לאירוע הקשב כן עבר למידע המעובד?
אם כן - המידע המעובד הזה - עובר חיזוק ושדרוג. סימון ואפילו עותק שלו - עוברים מאזור וורניקה וברוקה - לאזור הסמוך להימפוקמפוס, ממנו השליפה להיפוקמפוס ולאמיגדלה - פשוטים ומהירים.
ועכשיו חזרת לדבר שטויות
מכיוון שזיהיתי את הכשלים בעבודה שלך - עכשיו היא תהיה טובה.
אם נעבוד ביחד נוכל לנפות את השטויות שכל השרלטנים הכניסו לענף הפסיכולוגיה - יכול להיות נחמד
ואני מבין יותר - אבל חשוב לא פחות מכך - אני מבין איך תהליכים של עיבוד-נוירוני מתנהלים.
הניחוש שלך מעורבב מדי,
אתה עדיין מתקשה להבחין בין תפקידי האונות השונות, ובכללי איך המח עובד.
במח אין דם - עוברים אליו כימיקלים, וכל תא-נוירונים יכול לנצל אותם כדי לייצר חשמל (ומידע-עצבי), כדי לחזק מסלול עצבי(זיכרון), או כדי לתת לו חיזוק-על (זיכרון-טראומטי למשל).
מן הסתם אם תהיה צריכת-יתר של הכימיקלים (כמו בהתקף אפילפטי), הדלק מייד יגמר ולא ירשם זיכרון כלל, אבל זה לא רלוונטי כשאין התקף אפילפטי
אין קשר לחימום, כמות החשמל לרוב לא רלוונטית כמו קיום אות או העדרו.
אבל קיום אות - תמיד מוביל לחיזוק-קל של הנתיב בנוירון הקולט
החיזוק הזה מצטבר, בתהליך שנקרא "זיכרון אסוציאטיבי"/אימון: כל הזמן נוצרות אוטומטית אסוציאציות, בהתאם לשכיחות הקשר בין כל 2 אירועים
ובהינתן מידע-חשיבות, חיזוק-רב (ויצירת זיכרון אפיזודי - אפיזודה בודדת, יוצרת זיכרון קבוע. בלי אימון)
ואפילו "צריבה מיידית" אחרי אירוע בודד (זיכרון טראומה).
נשמע שנילי הזאת עשתה מהמח סלט...
סלט-מח.
זיכרון אסוציאטיבי - זה כמעט כל העיבוד שתמצא בשלבים הראשוניים: עיבוד אותות ועיבוד סמנטי.
חשיבות הקלט - מחוזקת ע"י האונה הטמפורלית:
ההיפוקמפוס יקבע האם הקלט מספיק כדי "להזכיר אירוע"
האמיגדלה תקבע האם לעורר רגש חזק כתגובה למה שמתרחש.
ובמקביל - 2 אלו עשויים לעורר את האונה הפרונטלית (קשב) כדי לתת תיעדוף למידע שמגיע
העומס התפיסתי - זה באונה הפרונטלית, בקשב ובתפיסה - לא לעיבוד הראשוני והשניוני
אתה שוכח - כי זה לא חשוב.
ואתה לא זוכר דברים חשובים, כי אתה לא גאון
אבל יש לך תכונות אחרות - שיכולות לעזור לך להפוך לאדם דגול.
לא. אין קשר לעוצמה או סמנטיקה, ורק במקרה נדיר תתברר תכונה "משמעותית" לפני עיבוד פרונטלי
יכול להיות שקלט-גולמי מוגדר כחשוב - אם יש עליו "האזנה נקודתית" (מישהו צועק, נשמע פיצוץ, אמרו את השם שלך)
ו/או הוא הציף זיכרון חזק
ו/או הוא גרם לפרץ "ספונטני" של רגשות.
אבל
אם היה פיצוץ, מישהו צעק, או שאמרו את השם שלך - זה מייד יצר תגובה רגשית - אז יכול להיות שאין צורך ב"האזנה נקודתית" בכלל.
בדומה להרבה פסיכולוגים-שרלטנים (ע"ע פרוייד) שהציפו את התחום עד למאה ה21, אין לך הבנה פונקציונלית של המח
ללא הבנה כזאת - תתקשה לחדש משהו בעל-תועלת
לכן כדאי לך לקחת קורס מתקדם בנוירולוגיה ומבנה המח, או בקורס של מדעי-המח שיש בפקולטה אחרת.
מדשדוש בבינוניות לא תגיע לגאונות
אבל קודם-כל אני מציע לך להתעמק ברשימה במבוא השטחי למבנה המח - ולשייך כל תהליך לאונה המתאימה במח,
כל פעם שאתה מתעסק במודל מורכב:
פסיכולוגיה, מבנה מערכת העצבים, המוח, מבוא, סיכום
textologia.net
תוכל לסיים - אבל עדיף לך לשפר ציונים.
אחרת לא תמצא עבודה/תואר המשך.
תשאל אותה ספיציפית - מה הציון שאתה צריך כדי לקבל תואר-המשך בתחום שמעניין אותך
אל תיתן לה לערבב אותך על "לסיים"
זאת הבעיה - שהסתמכת על שרלטנים אז היא כן שגויה.
האלברט איינשטיין של הפיזיקה - לא האמין לשרלטנים
הוא מחק אותם.
