אוףףף כתבתי הודעה ארוכה והמחשב נתקע
והכל נמחק. אנסה לשחזר. כתבתי שזכותך כמובן לדעתך וזכותי לדעתי. ואנסה להסביר מדוע אני חושבת שסודות משפחתיים הם שליליים ומזיקים ביותר. לדעתי, קשה מאוד לשמור סוד משפחתי לאורך זמן ובדרך כלל הוא מתגלה, ולעתים בדרך ובזמן הכי פחות מתאים. וגם אם סוד משפחתי לא יתגלה לעולם - הוא מזיק ביותר. אדם שמשקר לבני משפחתו הקרובה (הוריו וילדיו וכו') דן את עצמו לבדידות ולהתבודדות ולהסתגרות. אדם כזה חי בחששות מתמידים שמא הסוד יפלט לו פתאום ברגעים של קרבה, ולכן ממילא הוא מתרחק ומסתגר. סודות משפחתיים מהווים חציצה, חומה, ההיפך מאינטימיות ומקרבה אמיתית. נוסף לבדידות ולחששות מפני התגלות הסוד והתוצאות של גילויו (מה יגידו ההורים? מה ת-יגיד הילד-ה???) יש בוודאי גם ייסורי מצפון כלפי הילד-ה שמסתירים ממנה פרט חשוב כל כך הקשור לדרך שבה הגיע-ה לעולם. בסיפור שתיארת, שלפיו אישה שנכנסה להריון מסטוץ מספרת שנכנסה להריון מתרומת זרע וכו' - היא תצטרך להוסיף שקרים רבים נוספים כדי לטייח את השקר המקורי. משום שבוודאי ישאלו אותה שאלות כגון: באיזה בית חולים? מי הרופא? כמה כסף זה עלה? וכו' וכו' וכו'. ויום אחד, אישה או כמה נשים מהמשפחה או מהסביבה עשויות להתחיל שיחה על הזרעות והורמונים וכו', והאישה הנידונה לא יודעת ולא מבינה בזה (ולא כל הפרטים מצויים בספרים). ואז יתחילו להרגיש בסתירות ובאי דיוקים בסיפורה. שלא נדבר על כך שהיא תסגיר את סודה בדרכים שונות ומשונות, כגון במתח מסוים שיוקרן ממנה, שפת גוף, מבטים וכו' וכו', שיגרמו לסובבים אותה להרגיש שיש דברים בגו. לדעתי, שמירת סוד כרוכה בהשקעת אנרגיה נפשית רבה ומיותרת, ונזקיה רבים והיא לא בדיוק מתכון לבריאות נפשית טובה. וראה סיפורה של Ani Gone המדגים את הנזקים שגורמים סודות במשפחה.