על הקדושה

שוב

זה לא עניין של הבנה. אל תשכח שחוקרי מקרא גדולים, שבאמת מבינים במקרא דבר או שניים, הם נוצרים. הם מפרשים את הדברים בצורה מסוימת, שגם לי בא להקיא ממנה, אך זה לא שהם לא מבינים. להבדיל מיליוני הבדלות, גם הרמב"ם הבין את המקרא, וזה לא מנע ממנו לפרש אותו אריסטוטלית.

ואגב, שפינוזה לא קיבל את אלוהותו של יש"ו. זה בכלל מנוגד לשיטתו שלפיה הכל אלהות. גם יש"ו וגם יהודה איש קריות הם רק אופנים של העצם האחד.
 
אבן שושן הוא לא סתם מילונאי

אבן שושן הוא תלמיד חכם עצום הבקי בכל מכמני המקורות של העם היהודי למן התנ"ך והתלמוד ומפרשיהם, ועד הספרות של העת החדשה וכן בתרבות הכללית. לכן הוא בר הכי לסמוך עליו, ולו בשעת הדחק.
אחרת נשאר ללא מענה, מדוע ליבוביץ מזדעזע מהמילה קדוש?
כי מהמשמעות החילונית של המילה קדוש או מוקדש, אין סיבה לליבוביץ להזדעזע.
נשאלת השאלה מה המשמעות המקורית של המילה קדוש, או מהו אותו "יסוד סמנטי מקורי" כלשונך, שממנו כנראה ליבוביץ מזדעזע.

נחמד לשמוע שגם שפינוזה מגדיר קדושה (כפי שאמרתי לגבי ליבוביץ) שהקדושה היא, ככל שהדבר משמש לעבודת ה'. כלומר שאין להם קדושה מצד עצמם.
מהי אפוא אותה קדושה?
 
מזכיר לי תוכנית של ירון לונדון

"מה זה מוזה?" זאת תוכנית לילדים ובה הוא מארח בכל פעם אמן או מדען שמספר על חייו ועל פעילותו.
מתוך כוונה לנסות להבין "מה זה מוזה?" ובסוף התוכנית אחרי שהוא סיפר והדגים וענה על שאלות, הילדים ע"פ סימן מוסכם פורצים בשאגה "מה זה מוזה?"...

כך גם הפעם אחרי השרשור החדש שפתחת - ועל כך מגיע לך יישר כוח - וכל אחד ענה כמיטב יכולתו, עדיין נשארנו עם השאלה מה זה קדושה? ומדוע ליבוביץ מזדעזע כשמישהו מיחס קדושה למשהו שאינו האל, אם אכן פירושה מובדל ומיוחד וכו'.
 
למעלה