על הראוי להיות

אתה מתכוון שישעיהו מתנבא על כך שראוי שחזקיהו יישא אישה

למרות שידע שיצא ממנו בן רשע (מנשה - ע"פ הגמרא בברכות) כי נכדו יאשיהו יבער את האלילים?
ז"א העתיד ידוע לחזקיהו ולישעיהו בשווה, והעתיד תלוי אך ורק בשאלה אם חזקיהו יישא אישה, ובר ישעיהו ואומר לו שראוי שיישא אישה כדי שיצא ממנו יאשיהו?
 

iricky

New member
לא, מאיפה הבאת את זה?

אני מדבר על נבואת ישעיהו בקשר להולדת יאשיהו. יאשיהו היה נכדו של חזקיהו ובנו של מנשה, והנביא ישעיהו חזה את לידתו עוד לפני הולדתו של מנשה. מנשה נולד לחזקיהו רק לאחר שזה חזר בתשובה וביטלו את עונש המוות שנגזר עליו כשחטא. מכאן, אלמלא חזר חזקיהו בתשובה היה מת עוד לפני הולדת מנשה, וממילא נבואת ישעיהו לא היתה מתקיימת. לפיכך על כרחך שאתה אומר - אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות. כלומר, נבואת ישעיהו לגבי הולדת יאשיהו היתה על תנאי שחזקיה לא יחטא. אמנם הנבואה נתקיימה, אבל זה רק בזכות שחזקיה חזר בתשובה, משמע שמלכתחילה היא ניתנה על תנאי שלא יחטא. לפיכך הוי אומר - אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא. וזה בדיוק מה שליבוביץ אמר חוץ מן הסיפא - "אם לא היה חוטא". אבל אין בכך כלום, כיון שכבר נפתח הפתח לנבואה שלא תתקיים, ואם היא אמנם אינה מתקיימת, תמיד אפשר לתלות זאת בחטאו של מישהו.
ובכן, ליבוביץ צדק לחלוטין והטועים הם דווקא בר אוריין ואטדגי שטפלו עליו אשמות שווא.
 
רק בשביל לחזק את דבריך

הגמרא בברכות מספרת על אותו ביקור של ישעיהו אצל חזקיהו שבתחילה ישעיהו הרי התנבא "כי מת אתה ולא תחיה" (נבואה שכידוע לא התממשה מלבד שהגמרא מסבירה "כי מת אתה" לעולם הזה "ולא תחיה" לעולם הבא, שנושא הנבואה הוא בכלל חיי העוה"ב שהרי בעוה"ז כולם מתים). ואז חזקיהו הסביר שהוא יודע שאם יתחתן ייוולד לו בן רשע (מנשה). על כך ענה לו ישעיהו "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" (למה לך לחשב חשבונות שמיים) אתה עשה את שלך. דווקא חזקיהו שלא היה נביא ידע את העתיד ודווקא ישעיהו הנביא אמר לו שלא יתחשב בזה.
 

iricky

New member
אמת, ואמון היה בנו של מנשה

אני סמכתי כאן על דבריו של ר' חיים מבלי לבדוק, ושוב הולכתי שולל. מה זה, כבר אי אפשר לסמוך כאן על אף אחד? תלמידי חכמים ואינם יודעים תלמודם?
על כל פנים, זה פרט שולי שאינו משנה כלל את מהות דברי התוספות. ויש ללמוד מזה שנתפסת דווקא לפרט שולי זה ולא הגבת כלל לעניין המהות. יישר כוחך.
 
פשוט מאד מאד

כדי לוודא שהנביא הוא נביא- הוא נבחן ביכולת ראיית הנולד.
לאחר שיכולת זו הוכחה- הוא רשאי לומר את שראוי להיות! (או ליתר דיוק רשאים לייחס לו תואר נביא).
ראיית הנולד בסה"כ תנאי סף ל*הכרה בנביא* ולא מהות הנבואה. מהות הנבואה היא מה שראוי להיות. אין פשוט מזה.
ודרך אגב- ראיית הנולד היא המבחן האמפירי הוודאי ביותר ליכולת שיכלית (בשחמט לדוגמא). לא מוכרחים לפרש את היכולת הזו במובן על טבעי-פשטני.
בקשר ל"שימוש בשם קדוש כדי לחולל ניסים"- האמונה שיש בידי מישהו "שמות קדושים" כאלו מבליעה את ההנחה שהעקרונות היסודיים של העולם ידועים לאדם כלשהו (ושניתן לייצג אותם ב"שמות") וכשמציגים זאת כך- אז ברור שזו אמונה פחותת דרג לאמונתם של הפיסיקאים שאפשר לייצג את הטבע באמצעות נוסחאות והיא פחותת דרג מכיוון שהיא משטיחה את האידאה של החקירה המדעית השואפת להשיג את הנוסחאות (אידאה בעתיד הניצחי) לאיזושהי הערצת אישים שפולטים אברקדברה ושעקרונות היסוד שהם מבליעים (אם בכלל יש כאלו) הם מפוקפקים ביותר.
 
למעלה