על מות הסובייקט בצילום

[אלי00]

זה נשמע משכנע במילים

"כל יחידת שטח של הקנוס"? מה זה?? מן הסתם אחזת אי פעם במיכחול, טבלת אותו בצבע ומרחת את הצבע על קנווס. מהי אותה יחידת שטח של הקנווס ששלטת בה בכל רגע נתון כשהמיכחול ריפרף את הקנווס? תאמר, שצייר משקיע בציור יותר זמן מאשר צלם בצילום? א. מה זה רלוונטי לעניין? ב. תוכיח ג. ומה בנוגע לצלם "משקיען" לעומת צייר "חפפן"? הריגוש שעושה לך עבודה של עדי נס, מביאה אותי להניח שאתה מתבונן על ההשקעה. אם השקעות מעניינות אותך, למה לא תתמסר לקריאת שערי המניות במדורי הכלכלה?

 

[אפיפני]

בכל זאת אני אומרת שלא כל אוחז מצלמה

הוא אמן ולא כל צלם מיצר צילום אמנותי. המהות כרגיל באמנות = מתעתעת. אגב מנסיון אישי אני חייבת להודות שאין דין עבודה במצלמת סנפ כדין דיגיטלית שמפשטת את ההליך ומוציאה תוצאות מצויינות תלוי באיכות המצלמה כמובן ועיבוד שנעשה אחר כך בתוכנה קנויה= כדין צילום באמצעים פשוטים והמשחק עם הפיתוח הוא בודאי אישי. המהות האמנותית היא באותה נקודה שבה הצילום תופס אותך אין לי יכולת להגדיר מהי אבל די ברור לי שעל סקלה של מאה אנשים לפחות תשעים-תשעים וחמישה יגיבו מהבטן לאותו מיקוד בלי הרבה חילוקי דעות. לבארט היה שם בשביל זה. הנסיון להשוות את העמלנות בציור ובצילום הוא די נכון לדעתי. יש משהו בעמלנות שנוגע ללב ויוצר את המרקם השלם. כמובן שהקונטקסט חשוב אבל גם כאן אני לא רואה הבדל איכותי בין צילום לציור. יש כל כך הרבה ציורים שנעשו ביד אמן אבל חסרים את הנגיעה שקשורה לקונטקסט ונמצאים חסרי נשמה ואויר, אפשר ליצור עבודה קרה וטכנית גם בציור. גם הטכניקה של הציור למי שלא משתמש בשיטות המסורתיות ובחומרים מוקדמים די השתכללה והשתנתה. אייר-בראש למשל בעיני טכנולוגית כמו מצלמה לפחות, ובכל זאת פגשתי עבודות מאתגרות נקיות ומרגישות תלויות קונטקסט שנוצרו באמצעות אייר-ברש (ענת ששכחתי את שם המשפחה שלה שמיוצגת על ידי גלריה שלוש)

 

[פוסט צייר]

אני לא מתכוון להתווכח עם מורח צבע

ולא מדובר על עמלנות, אלה על שליטה בהחלטות. אפילו פולוק התכוון לזה, בסרט המפורסם שבו הוא מוחק ומתחיל מחדש... אבל מי שמורח צבע ... לא יבין זאת.

 

[אלי 00]

הוא קרא לי מורחחחח!!!!!!!!!!!!!

"שליטה בהחלטות", זה נשמע קצת מנכ"ליסטי, משהו שייצא מבית מדרש של מהנדסי ניהול או בי"ס לפיקוד. עכשיו תראה, אני לא חושב שעשייה אמנותית אמורה להיות נקייה וטהורה מטכנוסופייה (זה אפילו לא ייתכן בעיני), ואני אפילו לא חושב שביקורת אמנותית אמורה להיות חפה מכך (היא גם לא יכולה). ובכל זאת, אם יש משהו שנקרא "רוח האמנות" הרי ששיפוט כזה, אמור להיות משני. אחרת....הכל אמנות.

 

[אמק]

הכל אמנות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אהבתי את סימני הקריאה. ואכן כן הכל אמנות . שליטה בהחלטות היא בהחלט דרישה מינמלית ואין שום קשר לטכנוסופיה. רוח האמנות זה דבר אפילו פחות נהיר מרוח סתם שנושבת.... לגבי ביקורת אמנות ,חנוך לוין כתב סיפורון על מבקר אמנות -ואכן הוא לא טעה הרבה. ואגב המודעה הזאת שמנסה לצנזר (הביטחוניסטית) מה זה מעצבנת...במיוחד שקו המחשבה נתק ,ואז מסתכלים מעלה ,והנה מופיעה לה השורה -ובנימה אישית: אנו בטוחים (למה מאיפה הביטחון?)שטובתה ובטחונה של מדינת ישראל (הופה) עומדים תמיד לנגד עינכם... והכי יפה הסיום ... תפוז אנשים ימשיך להיות בית בשבילכם ,בימים של רגיעה ובעתות מלחמה.(חה חה) נו מה...

 

[רפרם]

אולי ככה עדיף

אוקיי, לא אתן קונטקסט, אבל אתן סידרה קטנה.

 

[אפיפני]

יש מאמר של ג'ף וול עוסק בדיוק בנושא

לא זוכרת כרגע איפה ראיתי אותו ועוברים עלי ימים עמוסים השבוע בלי זמן לכתוב, ועם נוכחות דלילה בנט, אבל אני מקווה לסופשבוע מעט יותר פנוי ובינתיים גם אנסה לאתר את המאמר של וול.

 

[רפרם]

מעניין שהזכרת את וול

אני לא חושב שהצילומים שלו אותנטיים (בהקשר להגדרת ה"צילום"), הם מזכירים יותר סצינות קולנועיות, ואלו? אלו עמוסות בקונטקסט.

 

[אפיפני]

מצאתי את המאמר של וול אבל אני עייפה

מכדי להתנסח בבהירות. בכל אופן לא התכוונתי דווקא לצילומים שלו אלא למאמר הביקרות של שרק בתמציתיות הוא מדבר על מקומו המיוחד של הצילום באמנות המופשטת (ומושגית) שניטרלה את הציור והפיסול מפרקטיקת התיאור. הוא מראה שם את הקשר בין הצילום העיתונאי והצילום האמנותי או ליתר דיוק הצילום כאמנות.

 

[אנימל]

אותנטיים ???../images/Emo12.gif למה ואיך זה קשור לד

לדיון? יש בכלל אותנטיות בצילום? זה נשמע כאילו אתה עדיין מחפש את האוארה... ג'ף וול לא מנסה להיות אותנטי. הוא חושף גם את הדרך (במוי הצילום) וגם את המשמעות והכוונה, בהתייחסו לתולדות האמנות בכלל וליצירות מופת בציור בפרט.

 

[רפרם]

ברור שאני מחפש

לא חושב שאמצא אי פעם. זה קשור לדיון, כי ברגע שהסימן מתבטל נותרת האותנטיות.

 

[אנימל]

סורי. לא הבנתי.

מה הסימן ומה המסומן בצילום בכלל, בצילום שלך, ובצילום של וול? (האמת היא, שדווקא בגלל שעבודותיו של וול כמעט אלגוריות, קל לדבר בהן על מסמן-מסומן. אבל זה כך דווקא מכיוון שהוא לא "אותנטי" - במידה ואותנטיות=צילום לא מבויים, לשיטתך, אם הבנתי נכון)

 

[אמק]

אותנטיקה

אני בכלל לא מבין איך דיאלקטיקה מובילה או לא לאותנטי . אותנטי ממש כמו אמנות הוא אותנטי כי הוא אותנטי . אין שום סימנים שאפשר לבטל או בכלל להוביל לקול אותנטי ,אבל כאשר נפגשים באותנטי מייד מכירים בו ככזה.(לצורך העניין) אנו מדברים על דברים יחסיים ,ולכן הנסיון לעקר כל מה שיכול לשבש אותנטיקה הוא מלאכותי ולא נראה לי.. אגב לא הבנתי למה צילום מבוים אינו "אותנטי" -כלומר באופן יחסי.. הצילום מלכתחילה אינו טאבולה ראסה ,איני מבין למה איכות מופשטת דורשת נסיון להחבאת מסמנים אולי ההפך. גם ידוע ומוכר הטיעון הנכון שכל פריים מיקרי הוא סובייקטיבי ,בהינתן שהוא שרירותי וגם "נקרא" ע"י זוג עיניים שהם לא טאבולה ראסה.(מכאן אי האפשרות לאובייקטיביות) האותנטי הוא מתוך כל הדבר הזה ולא מחוץ לדבר כי איך "יקראו" אותו אם הוא מבחוץ?

 

[פוסט צייר]

שמתם לב שמאז שאנחנו כאן...

אנחנו משתמשים ביותר מילים "מפוצצות"?

 

[אפיפני]

אה בדיוק חשבתי על זה אתמול

וגם שבניגוד לפורום הקודם לפעמים אין לי כוח לכתוב כי אני צריכה ללכת לאסוף מילים מהמילון קודם. וצחוק הגורל הוא שבפורטל הקודם ירדו עלינו בפורום מנהלים שאנחנו פלצנים ואיכותיים. איכותיים מלשון רעיכותיים, ושמה בהחלט המילים היו הרבה יותר פשוטות ולמשפטים היה מבנה לוגי ולא פוסטלקאניאני שזו מכה בפני עצמה. או בקיצור אנחנו צריכים להתעשת ולחזור לעצמנו המודרניסטי . ועכשיו ברצינות אני פחות כותבת ופחות בנט מפאת עומס מתיש בעבודה. שכולי תקווה שיסתיים בסוף השבוע הזה.

 

[neoM]

חחחחחחחח

אנחנו מתים על מלים מפוצצות.. תראה דוגמה: סוגיות הקשורות לאינפראסטרוקטורה של המתאם הריזומי הפוסטלאקיאני בהתחשב במגמות תרבותיות חתרניות...... סתאאאאאאאאםםםםםםםםםם

 

[אמק]

טוב

לדעתי היה ויש בנו מימד פלצני ואני בעיקר מעיד על עצמי. אבל זה לא קשור לאותנטי בכלל ,אפרופו מישהו יודע מה הוא הצבע -BICE אם לא מצורף לינק שמבהיר מה הוא הצבע הזה שרלוונטי לזמן ולרוח -לא חייבים לקרוא מי שאינו וולגרי או שהוא אנין ועדין נפש.

 

[neoM]

בַּיְס ?

מעניין מאוד.

 

[אפיפני]

bice אסוציאטיבי

אם מותר גם לי: לי מזכיר הביס הזה את עבודות המיניאטרוה של רותי וזויה. סודות אפלולים מזעריים במסווה של בורגנות טובה.

 

[nooriko]

וואוו יש שמה כמה דברים יפים

במיוחד עבודה של מישהי בשם לנה לין שמבוססת על סיפורה של אנה או .0 ANNA מישהו ראה את זה? זה מעניין.. חלק מהעבודות לא הצלחתי לראות כי יש לי רק מדיה פלייר וחלק מפני שלא עלו במלואן על המסך. לינק מעניין ושוב---- תודה לאמק!!! לילה טופ