על מות הסובייקט בצילום

[רפרם]

אהה

אבל האם אני יכול להצהיר על כל צופה פוטנציאלי כאחד עם מטען, כאחד שהוא לא טבולה רסה? הלנצח נעשה עבודות מופשטות שלא מדברות עם אף אחד אבל עם כולם? האם (למשל) כדי להשמיע לאנשים מוזיקה "גנרית" עלי להשמיע משהו מופשט בסגנון של פאולין אוליברוס ולא את ואגנר שהוא הרבה יותר מתאים (סובייקטיבית...). ובנימה אישית: אני בטוח שטובתה ובטחונה של מדינת ישראל עומדים תמיד לנגד עינכם, וכי תפעילו שיקול דעת אחראי בעת פרסום ההודעה. תפוז אנשים ימשיך להיות בית בשבילכם, בימים של רגיעה ובעתות מלחמה. (רפרם, מנהל הפורום)

 

[רפרם]

לא בהכרח

אנסה למשוך מפה לנושא אחר. צילומים שנעשו לפני קום המדינה ונמצאים כיום בארכיון קק"ל, צילומים שמופיעים בהם בעיקר חלוצים וחלוצות ולא אנשים מוכי מלריה שלא מבינים מה הם עושים בלבנט המחורבן הזה. הצילומים האלו נעשו כחלק מעבודה שהוטלה על הצלמים (צלמים טובים וידועי שם) ע"י קק"ל לצרכי פרופגנדה. האם בצילומים אלו, צילומים שניתן לומר עליהם שלא קיים בהם סובייקט (שהרי אם התמונה לא שיקפה נכון את רצון השולחים, היא נזרקה לפח), נחשבים כאמנות? והאם במהשך לאותו קו גם כל אמנות הרנסאנס היא לא אמנות? מהי אותנטיות במובן הזה? האם הבזק מחשבתו של הצלם הארצישראלי היא שהפכה את הצילום למה שהוא, או שמא ההנחיות שהוא קיבל מגבוה?

 

[אמק]

גם לא בטוח

מהו אותנטי זאת השאלה ,אפשר בתוך הצילום הזה המוזמן והפונקציונאלי כן למצוא עבודה אותנטיות .זה אפשרי בדיוק לפי הדוגמא שהבאת מהקלאסיקה ,היינו שקול אותנטי דווקא כן קיים אפילו כאשר יש איזו מסגרת שכופה על האמן צייר או מה שלא יהיה ,לעבוד בתוך פרמטרים מוכתבים ,דווקא אז היכולת להנכיח קול אותנטי עוברת דרך מסננים שמגבירים את הכוח ואת המורכבות -לכן אני לא מקבל שצילום מבוים אינו יכול להיות אותנטי -סינדי שרמן ולא רק היא היא קול אותנטי בהחלט. בויטני שהייתי בו לפני כמה זמן היתה תערוכת צילום של נער מחבורת רחוב מניו יורק ,הנער הזה התידד עם צלם וקיבל ממנו מצלמה ,הוא הנציח את חבריו וחברותיו בכל מיני מצבים ללא עכבות (מקיאים מאוננים וכו)וכביכול במצבים"אותנטים" אני לא ממש רואה בסוג האותנטי סוג של הנכחה שמאד מרשימה ,מה גם שניתן ברשת למצוא סוג כזה של אותנטיות בלי יומרה אמנותית -מעצם הנפוצות והנפיצות של המצלמה הדיגטלית שהולכת ומשתכללת. אותנטי לדעתי הצנועה היא צורת הנכחה שהיא מקורית שאינה דומה למה שקדם לה ,אם בצורת הטיפול או המחשבה וכיוצא בזה. אותנטי אינו דווקא ה-אציל הפראי -היינו המשוחרר מכל הכבלים זוהי מחשבה רומנטית בעיקרה.(או פומאית) אגב הבקשה לקול אותנטי היא מודרנית ,והיא קיימת גם היום כקריטריון מבדיל איכותי מה שצובע את הפוסט בצורה מאד מסוימת -הפוסט שלל את האותנטי -אבל הפוסט הוא צבוע בגישתו הזו הכביכול פלורליסטית ,שכן אין ברירה אלא לסווג דברים ,וחלק מהסיווג הוא לפי הקרטריון האותנטי שנדרש - המודרנה עדיין בועטת היא לא מתה לגמרי ... המחמאה הכי גדולה עדיין היא הבקשה לאותנטיות ,בכל המדיומים כולל ספרות ומוסיקה וקולנוע..

 

[אלי 00]

אולי כשאנו אומרים אותנטי,

אנו מתכוונים לכנות. יש הבדל בין אמנות רנסאנסית בהזמנת הכנסייה, לבין אמנות ברוקית מוזמנת ע"י הבורגני, לבין אמנות מודרנית שלכאורה אינה מוזמנת ע"י איש. ועל אף שעבודה בת-ימינו שנעשתה בהזמנת הכנסייה, עשויה שלא להחשב כאמנות - כי אנו מודדים היום את האמנות בפרמטרים שונים. ע"פ אותם פרמטרים אנו בוחנים את עבודתו של מיקל אנג'לו וכן רואים בה אמנות. זה לא כי מיקל אנג'לו גאון (הוא גאון, אך לא זה העניין), זה כי "מגרש המשחקים" של האמנות - אז, היה הכנסיה והיום הוא המוזאון? הגלריה? החלל האלטרנטיבי? לא יודע, בכל אופן לא בכנסיה. על אף שייתכן שיש מי שייטען שייש כאן צביעות - אני מאמין בכנות השיפוט הזה.

 

[אנימל]

לעניין הכנות,

אני רוצה להציע את האפשרות, שעבודה לא-אותנטית זו עבודה שיש בה זיוף. וזה בעצם הצד השני של מה שאומר אלי, דהיינו אותנטיות=כנות. וגם סוג הטיל שנפל. וכנות/זיוף הם על סקאלה שונה מאשר מבויים או לא. הכנות או הזיוף, אם הם בכלל מדידים, הרי שהם צריכים להימדד מול/דרך הכוונה. כוונת היוצר. הטכניקה לא חשובה בעיני אלא המסר. והמסר יכול להיות,רפרם, גם תחושות. לאו דווקא מילים. והמסר יכול להיות גם FUN כשלעצמו. הטכניקה, הטכנולוגיה, המצע וההיערכות המבצעית- הם רק כלים להעברת המסר. אז איך נוכל לראות זיוף? "לעשות כמו" זה זיוף. (אבל מחווה ל-, זה לא זיוף) (ניר הוד עושה סינדי שרמן, למשל. גיוס מילואים וניילונים עם מאסקינגטייפ, למשל) אפשר לפתח את התיאוריה הזאת ולהוכיח בדיוני קבינט שרועי רוזן עושה ז'וסטין פראנק הוא אותנטיקה למהדרין וגם לתת מיקום מדויק, אבל השעה שתיים בלילה, ויש לי דברים יותר טובים לעשות בשעה הזאת (כמו שיתוף גורמים זרים), ואתכם הסליחה. ותנו לי להציע גם, שדה-קונסטרוקציה של טקסט וחיבורו הקולאז'י מחדש הוא בהחלט פלצנות לשמה, וגם חצי אורגזמה. ולילה טוב. ואם בחצי עסקינן, האם זיוף אורגזמה הוא אותנטי?

 

[נוסעת סמוייה]

יש עבודות של אמנים עם הניילונים

והמסקינגטייפ? אם כן, מי ואיפה? (וסליחה אם כבר דיברתם על זה ולא ראיתי)

 

[אנימל]

יקירתי, זה משהו שאמרתי? כי אם כן

אז זאת הפעם האחרונה שאת מתייחסת בכזה כובד ראש למשהו שאני כותבת בשתיים בלילה. במיוחד אם זה אחד באפריל.

 

[נוסעת סמוייה]

טוב, אבל אם תדעי (את או מישהו אחר)

על משהו כזה - תודיעו לי, זה מעניין אותי. וחוץ מזה, בהזדמנות, תכתבי על הקטע הניו-אייג'י שלך, טוב? רגע, בטח גם נוריקו מתעניינת בזה, יש לי הרגשה כזאת... נוריקו?

 

[אמק]

אין פה אפילו פומואיסט אחד לרפואה

הכל חוזר והמתגבש לתוך הטענות המרכזיות של המודרנה ,גם כנות היא טענה מודרנית.(אחת המפוקפקות ביותר) צר לי אבל אותנטי בעיני אינו שייך לכנות , ובאמת מבלי להיתמם איני מבין איך מודדים כנות. רוב הקולות המודרנים האותנטים היו חסרי כנות אם מותר להכליל -כנות מאיזו בחינה מאיפה מתחילים למדוד כנות ומה לכנות ולפיקציה שהיא התכלית האמתית של המדיום. כנות היא תכונה יפה ודי בלתי אפשרית ,אבל בינה לבין אותנטיות יש פער והכל כמובן בקונטקסט האמנותי. המסננת של הכנות היא בעייתית מהרבה בחינות ,אבל גם אינה חשובה . אני לא מקבל את עניין הכנות כדבר חשוב בהחלט אולי ההפך . זה לא שאני פוסל כנות על בסיס אישי ,אם כי מרגע שאני אשאל ואבקש כנות אני בבעיה די גדולה. רוב האמנים הגדולים היו נעדרי כנות לא רק בגנבות הדעת שלהם באמנות עצמה אלא היו אנשים חסרי כנות בחייהם. אבל מרגע והם מביאים איזו טענה שבנויה בצורה שלא היתה לפניה ולו קצת ולו במידה כזאת שהיא מתקדמת ,הרי שמדובר באותנטיות. לבקש כנות זה אומר לפשפש בקרביים ,לנסות לדלות את הכנות זה עניין אפילו פאשיסטי בעיני ,איך בכלל אפשר לדעת מה זה.... האנשים שדורשים כנות בעיני הם פונדמטליסטים ,מהבחינה הזאת איני רואה טעם בבקשות כנות ,ואוי לי אם המילה אמת תידרש גם . הטענה המרכזית של הפומו בבחינת אין מקור ואין אותנטי היא נכונה ביסודה ,אפילו שזה קשה להודות שיש משהו נכון בטענות פומאיסטיות. לגבי האותנטי מדובר במשהו יחסי שאינו מוחלט ,כי מה לעשות כל מי שעוסק בצילום מתחיל מנקודה שאינה טאבולה ראסה ,אפילו כאשר היתה המצלמה תגלית חדשה כבר היו תולדות האמנות והיתה היסטוריה . לגבי הדוגמאות שהובאו דווקא במישור של בחינת הכנות יהיה קשה במיוחד לטעון כך ,לגבי האותנטיות זה הרבה יותר קל ...כרונולוגית כמובן. אף שכאן יש אמנים נניח שבכוונת מכוון מנסים לחבל בעניין הכרונולוגי מסיבה שנוגעת לטענת האותנטיות אגב בן היתר. אם הוד הוא מזוייף מה נאמר על לביא? האם הוא קדם לקיי טומבלי? זו הרי הטענה הישנה לגביו והיא אינה נכונה ,כי באופן יחסי דווקא הגישה של לביא פתחה אופקים בישראל -שלא היו קיימים לפניו. ואגב תלוי איזה עיניים מחליטות מה מזוייף ,וזה כאמור עוד עניין פומאיסטי. כאשר מכניסים עניין של ערכים בדלת הראשית אז שאלת המוסר נכנסת ,וכאן הבעיה היא של חוסר כנות של כולם.ערכים ומוסר הם כנראה גונבי הדעת הראשיים בממלכה הזאת. אבל זה כנראה ויכוח ישן ובלתי נגמר..

 

[אפיפני]

כתבת כל כך יפה ../images/Emo23.gif

 

[אלי00]

זה לא חייב להיות ויכוח (על אף

שויכוח יכל להיות עלה-כיפק), קרא לזה עיון. לפני הכל. אני רוצה לאמר במפורש, שלא התכוונתי להציע את הכנות, כפרמטר לשיפוט אסטתי. יותר הבעתי, שאני מאמין בכנותה של הביקורת שכורכת עבודה מוזמנת על ידי הכנסיה (מיקל אנג'לו) הרנסנסית לצרכי קידום מכירות של האל, יחד עם גרניקה של פיקאסו, במעטפת שניקראת בשם משותף, אמנות. על אף שביקורת זו מסייגת יצירה המוזמנת לצרכי קידום מכירות של קוקה קולה מתחום האמנות. אני רוצה להוציא מדבריך אמירה מפורשת שאני מקבל אותה - כנות לא שייך לתחום האסטתי, כנות שייך לתחום האתי. אני לא יודע איך מודדים כנות. ואני גם לא יודע להצביע על קשר בין מוצר אסטתי לכנות שהניעה את יצירתו. כשהצעתי את הכנות כתחליף למה שאנו משתמשים באותנטי (כיוון שזה מושג פרובלמטי בעיני ולא רק בהקשר האסטתי), התכוונתי ל"מעשה האמן" ולא למוצר האמנותי. לא העמדתי את זה כקריטריון ביקורת, אלה כמניע לפעולת האמן. מניע שאין בכוונתי למדוד אותו כלל, אני רק מצביע על ציפייתנו להיותו קיים שם. איך עומדת הכנות על יד שאר המניעים את האמן? נו, עומדת איכשהו לידם. הבעייה העיקרית שייש לי עם המונח כנות (וכך גם עם המונח "אמת אמנותית", וגם אותנטיות ועוד כמה מילים יפות) - שבראייה מסויימת, כל פעולה היא כנה, ואם כך הוא, אז הכנות חסרת משמעות או פשר. אבל יש משהו, שאני לא יודע לזהות אותו במוצר המוגמר (כיוון שכך, לראייתי, הוא לא יכל להיות פרמטר אסטתי), אך המשהו הזה רוצה להבחין בין בעל מלאכה משובח, שמחפש לייצר היטב את מוצריו, על מנת לספק את דרישות השוק ואת תפישותיו המקצועיות, לבין אמן שייש לו מחוייבות נוספת. כן, מדובר באתיקה של אמן, לא בפרקטיקה. לא מקובל עליי שפיקציה היא התכלית האמתית של המדיום (תכלית אמיתית? הממממ, יש לזה ריח פשיסטי). קים יסוד של פיקציה (המימטי) באסטתי, לפעמים הוא בוטה, לפעמים הוא נעלם. ואם מישהו יאמר לי שהפיקציה היא לא תנאי באסטתי, אני אבין על מה הוא מצביע. אם מישהו יאמר לי, "אמנות נעלה, היא אמנות שאין בה פיקציה", אשתדל לשנות את נושא השיחה.

 

[פוסט צייר]

בשלוש מציג אמן עבודות מסקינגטייפ

ויש כמובן את ה"נשלים" של מיכל נאמן...

 

[נוסעת סמוייה]

ותגידו, חשבתם אולי מה לעשות

עם כל הניילונים אחרי המלחמה? מסתובב עכשיו אימייל שבו קוראים לעשות משהו עם כל הניילונים האלה, כי זה מפגע אקולוגי רציני. אם יהיה מבצע איסוף ארצי של הניילונים - אפשר יהיה, אולי, לעשות מזה איזו עבודת אמנות, מיצג, משהו?

 

[פוסט צייר]

תמיד אפשר יהיה לשלוח את הניילונים

לעיראק - לעטוף את הגוויות...

 

[נוסעת סמוייה]

../images/Emo12.gif מה שנקרא "סיוע הומניטרי"...

אבל לגוויות צריך ניילון שחור עם רוכסן (אפרופו רוכסנים...)

 

[אפיפני]

אפשר לעטוף בהם את מגדלי עזריאלי

או את הכנסת או את מוזיאון תל אביב או כל איקון ישראלי אחר. במחשבה שניה אפשר לעטוף בהם את הארמונות של סאדאם בבגדד והכל כמחווה לכריסטו.

 

[nooriko]

ראיתי פתאום תוך כדי

שיטוט בדף את הניק שלי. נוסעת. אני הכי רחוקה מממה שנקרא ניו-איג'. אבל מה זה ניו-איג'? זה מושג רחב כל כך ומקיף

 

[אפיפני]

גם העניין השני ההוא שהזכרת

עם זיוף האורגזמה - איך להתיחס אליו ברצינות/ לא?

 

[אמק]

תתיחסי אליו באופן מוסרי

חחחחחח...מצחיק.מה לעשות

 

[אפיפני]

חחח.. זה נושא פוסט אורגני ביותר