על נשמה נפש ומוחין

[Captain Jean luc]

על נשמה נפש ומוחין

תרשו לי לשאול קצת בעקבות הדיון אתמול אתמול על אהבה כצורך או הכרח
האם לדעתכם קיימת נשמה בגופנו שהיא ישות נפרדת מהגוף ? או האם נפש ?
ואני לא בטוח שאני יודע מה ההבדל בין נפש לנשמה ...

קל להיסחף לרומנטיזציה אבל אני באמת סקרן לדעת מה אתם חושבים ולמה . ביהדות כמובן שיש את מושג הנשמה (חושב שגם נפש )ולו
רק להבטיח שתהיה המשכיות גם לאחר שהגוף איננו. קל להבין למה.

באופן אישי אני קצת מאמין בביולוגיה, קרי בסופו של דבר סך כל הרגשות שלנו
פחדים ,אהבות הן תוצר של זרמים חשמליים במוח וקוקטייל הורמונים
כך גם מחלת נפש אין היא אלא חוסר איזון הורמונלי במוח.

מוקדש ללפלר, אתה עושה לי רושם של נשמה גבוהה

 

[lefler11]

http://www.youtube.com/watch?v=ZI_2N4ydfDc

 

[lefler11]

ועכשיו אחרי

שהרוב כבר ענו - הנה התשובה \ הדעה שלי.

ברור שאני מאמין שיש נשמה \ נפש (או איך שלא תגדיר את זה).

לעצמי כבר הוכחתי את העניין מספר פעמים בחיים - אבל אין לי דרך להוכיח את העניין לבן אדם אחר...

נשמה \ נפש זה משהו שבא מבפנים מה-

וממש לא מהראש...

נשמה \ נפש יכולה להשפיע על המוח ולגרום לו לתהליכים מסוימים אבל לדעתי היא ישות בפני עצמה.

http://www.youtube.com/watch?v=X1r0R5M50yk


לגבי מחלות נפש - יש הגיון במה שאתה אומר, אבל בוא נשאיר את זה למומחים

אתה לא הראשון ואני מקווה שגם לא האחרון שמזהה את זה אצלי.

אהבתי +

 

[Doctor Goblin]

אני לא בטוח שיש לי תשובה טובה לנושא הזה

התשובה הביולוגית-חשמלית נראית נכונה יותר, אבל היא שוללת מאיתנו את זכות הבחירה. אנחנו פשוט רובוטים של הטבע שמתוכנתים בדרך מסוימת. דברים כמו מוסר ואהבה הופכים לחסרי ערך לחלוטין בתשובה הזו, למרות הקסם המדעי שבה.

אני לא רוצה להאמין בכך, גם אם אני טועה לגמרי. והרי, אם אני טועה, זה סך הכל באג בתכנות... אין מה לעשות... ואם אני צודק הרי זו בחירה שלי להיות צודק. מכאן, יש לי העדפה ברורה לכיוון ה"רווחי" יותר. לכן , דעתי יש עולם רוחני ונפש ונשמה!

 

[Captain Jean luc]

אני אנסה לחפש איזה כתבה שקראתי

על כך שבצעם היותנו אורגניזם שכפוף לחוקי טבע מסוימים (לא זוכר בדיוק את הניסוח שם) אין לנו באמת בחירה חופשית.

בלי נדר.

 

[poseidon111]

נשמתו של אדם במובנה היהודי, אינה מקובלת

עלי.
אם אני מנסה למצוא מהי אם כן הגדרתי ל"נשמה", הרי היא נשמעת מאוד ארצית.

היא מתבטאת בכמה הוא מצליח למלא את הפסוק "אל תעשה לאחרים מה ששנוא עליך".
המשמעות היא שנשמתו של אדם היא סכ'ה התנהגותו לסביבתו, כולל חיות וכולל דוממים.
כולם נכנסים אצלי בהגדרת ה"אחרים".

 

[רינתי77]

אינני דואליסטית, לכן אני טוענת שאין להפריד

בין גוף ונפש ושאין מדובר בשתי מערכות נפרדות.
במילה "נפש" אני מתכוונת למה שמכנים באנגלית "mind".
אני חושבת שהנפש היא תוצר של פעילות מוחית ואם המוח הוא
חלק של הגוף, אזי לא ניתן להפריד ביניהם. ברגע שהגוף מפסיק
להתקיים, מפסיק הנפש להתקיים.
המילה "נשמה" אני מבינה שהכוונה היא ל-"soul". זהו מונח
רוחני -דתי והיות ואני אתאיסטית, אינני מאמינה בקיומה.

 

[לילוש באה לביקור]

אבל השלם גדול מסך חלקיו ושונה במהותו

כשאדם אומר "אני פוחד" זה לא אומר שהאמיגלדה יושבת ומשקשקת בחיבוק ידיים.
כשהוא אומר "אני אוהב" זה לא אומר שהמערכת הלימבית יושבת מחייכת ומציירת לבבות על דך נייר.

המושגים שבהם אנו מתארים חוויות שלנו אינם פיזיקלים או ביולוגיים. הם סובייקטיביים וחוויתיים.

 

[לילוש באה לביקור]

אמיגדלה

 

[רינתי77]

ומה הוא אותו השלם, או אולי צריך לשאול מי?

אני מתארים את חוויותינו במילים. שפה היא פונקציה של פעילות
מוחית. זה שאנו לא מודעים לפעילות הכימית והנוירולוגית
המאפשרת את רגשותינו, למשל, לא אומר שזה לא מה שמתרחש בפועל.

 

[לילוש באה לביקור]

אבל אני לא שוללת פעילו מוחית.

אני פשוט אומרת שמהותנו אינה מסתכמת תהליכים ביולוגיים גרידא. עצם זה שחוויתנו מורכבת ומכילה תיאורים מופשטים, מעיד על כך גם תודעתנו היא רוחנית ונפרדת.

ואני בכלל לא מדברת על שפה, אני מדברת על תיאור של חוויה. גם אנשים אילמים וחירשים, גם אנשים שדוברים שפות שונות, יתארו חוויות דומות באופן דומה. השפה היא כלי לתיאור החוויות, לא הפוקוס פה ולא הפואנטה. אדם מאוהב בסך הכל משתמש בשפה לתאר מה הוא מרגיש. אם לא היתה לו שפה זה לא אומר שלא היה מרגיש.

 

[לילוש באה לביקור]

אולי בלבלתי

כשרשמתי אדם "אומר" אני פוחד.
בואי נגיד, אדם מרגיש פחד, חרדה. זה לא אומר שהאמיגדלה יושבת ומשקשקת. האמיגדלה פשוט מפרישה חומרים כימיים, יוצרת קשרים עם נוירונים מסוימים. המערכת הסימפטטית מופעלת, האישונים מתרחבים, קצב הלב עולה. אבל החוויה הסובייקטיבית של "פחד" היא נפרדת מבחינה אונטולוגית.

 

[רינתי77]

כמו שציינתי בפוסט הראשון שלי, אינני דואליסטית

כך שיש בינינו בעיה בקטע האונטולוגי. מה אם אומר לך שלדעתי
כל אותן הרגשות, כל מה שאנו תופסים כ"רוחני", כל המטפיזיקה
הזאת אם תרצי, כל זה הוא תוצר של פעילות כימית של המוח?
קצת מבאס לחשוב על זה כך, אני מודה, אבל זה רק במחשבה
ראשונית. במחשבה שנייה אין בזה כדי להפחית מעצמת הרגש שאנו מרגישים, המחשבות העמוקות שאנו חושבים או היצירתיות האנושית
על שלל ביטוייה. בעייני זה דווקא המופלא מכל.

 

[לילוש באה לביקור]

אבל אולי זאת הבעיה

שאת מקובעת בעמדתך ואינך פתוחה לאפשרויות אחרות.
כל האנשים שעוסקים בתחום הגוף-נפש היום מחזיקים בעמדה הדואליסטית, לא כי היא רוחנית, מיסטית או דתית, אלא כי זה מה שרואים בפועל, כשעובדים עם אנשים.

אני לא אומרת שמקורם של רגשות אנושיים לא במוח, אבל אני אומרת שהחוויה הכוללת היא שונה במהותה.

 

[Captain Jean luc]

פרטי נמקי

אלו תחומי גוף-נפש ? קצת קשה עם הקביעה "כל העוסקים..."
ומה רואים בפועל עם אנשים ?

 

[לילוש באה לביקור]

לדוגמא פסיכיאטריה

פסיכולוגיה, קואצ'ינג, פסיכותרפיה, זיבי של פפו וכו'.

עזוב את הזוטות. כן כל או לא כל. בדרך כלל אנשים מוניסטים (כמו רינתי), הם אנשים שעוסקים במחקר ולא באים באינטרקציה עם אנשים. כשכן באים באינטרקציה עם אנשים.

כי כשאתה מדבר עם בן-אדם עצוב או אבל או מפחד, אתה מבין כמה שזאת רדוקציה לא נכונה להפחית את כל התחושות, תיאור החוויות הסובייקטיביות השונות בין בני- אדם (וכידוע מוח של כל בני האדם מתפקד בצורה דומה, מבלי להיכנס לפתולוגיות ופגמים, באופן עקרוני, ועדיין, החוויות שונות וייחודיות מאדם לאדם), הרגשות לתהליכים ביולוגיים וכימיים. אתה מבין כמה כן יש משהו חמקמק, בלתי ניתן לכימות, משהו שכן מרגישים בו כשבאים במגע עם בני-אדם. אתה מבין שאהבה זה הרבה יותר מדופמין ואוקסיטוצין ואדרנלין. ושדופמין ואוקסיטוצין ואדרנלין מופרשים הרבה מצבים שונים, כמו שאישונים מורחבים ודופק מואץ מתקיימים בהרבה מצבים שונים. אבל מה שמבדיל מבחינת הבן-אדם בין הרגשת התאהבות להרגשת לחץ להרגשת פחד הוא משהו שתלוי בהגדרה שלו מצבים מסוימים. וזה מעל התהליכים הביולוגיים, מקורו בנפש\נשמה\ תודעה או כל שם אחר. משהו שלא ניתן למדוד במעבדות ולכמת.

 

[לילוש באה לביקור]

*כשכן באים במגע עם אנשים מבינים שיש משהו מעבר

 

[poseidon111]

לא כל האנשים, לילוש. הגישה המוניסטית כופרת

באותה דואליות כמו גם הגישה הסטרוקטורליזיתית.

הבעיה עם עמדתך היא שלא ניתן לתקל אותה באמצעים פיזיים או מדעיים.
כשאת מדברת על נפש את מדברת על משהו שלא ניתן להוכיחו כמו גם להפריכו.
את מדברת על משהו שהוא פילוסופי פאר אקסלנס, וככזה, כל השערה תהיה נכונה ושגויה בעת ובעונה אחת.

 

[לילוש באה לביקור]

נכון, לא ניתן לכמת

ראה תשובתי לג'אן. אז מה שלא ניתן לכמת לא קיים?
אפשר לכמת אהבה? זה אומר שהיא לא קיימת? או שהמדע לא מפותח מספיק?

אפשר למדוד הורמונים ונוירוטרנסמיטרים שנמצאו כקשורים לרגש אהבה, אבל אותם הורמונים יכולים להיות מופרשים במצבים רבים שהם לא אהבה, כמו שיש אהבות שההורמונים כאלה לא מופרשים בכמות חריגה כמו אהבה רבת שנים.

 

[poseidon111]

ההערה שלי באה בעקבות הערתך לרינתי בדבר

המקובעות שלה.
יש לך תיאוריה מסויימת שאינך יכולה להוכיחה, הרי.
אדם שאומר לך שקשה לו לקבל את התיאוריה שלך, רק כי הוא לא מאמין בדברים מיסטיים (הנפש), לא יכול להחשב כמקובע.
בדיוק כפי שהיא לא יכולה לקרוא לך פנטזיונרית בגין אותו דבר בדיוק.
זה כמו שמישהו יגיד לי שאני מקובע כי איני מאמין בסיפורים על גן עדן וגיהנום.
דברים שהם בהגדרתם תיאורטיים ללא סימוכין, הם כמשתמע משם: תיאורטים, לא עובדתיים.
או שאתה מאמין או שלא.