על נשמה נפש ומוחין

[lefler11]

לגבי אמין

אני באמת לא יודע...

לגבי עובד - אני יכול לומר בוודאות - כן

קרה לי יותר מידי פעמים בחיים בשביל שאפסיק להאמין שזה מקריות... (משהו אמר קארמה

)

 

[לילוש באה לביקור]

לי היו חלומות נבואיים

אני מאמינה בכוחה של המחשבה. ואני יכולה ליצור מציאות.

אני לא יכולה להוכיח את זה אבל זה עובד בשבילי, וזה מספיק בשבילי.

 

[Captain Jean luc]

נתקלת פעם בטלפתיה ??? כזו שניתן להפעיל על פי

דרישה ?
צירוף מקרים או 'נס' הוא לא דבר כל כך שכיח
אם ננסה להגדיר אותו מתמטית כמשהו שהוא 'אחד למיליון' נגיד ? וביום ממוצע עוברים עליך מיליוני
'ארועים' (מהזניחים ביותר ועד מחשבות שצצות בראשך )
הרי שאז ההצטרפות מקרים כפי שכתבת כמו - מישהו שקורא את מחשבותיך הוא משהו הרבה יותר שכיח שגם
ניתן לכמת בצורה סטטיסטית (לא מזל )

 

[lefler11]

תראה

נתקלתי בטלפתיה ברמות כל כך גבוהות שאני ממש לא יכול להסביר \ להבין אותה - אבל רק אצל מספר מצומצם של בני אדם מאוד מסויימים ומיוחדים שיצא לי לפגוש באופן אישי בחיים.
כמובן שיתכן שהם פשוט נוכלים ברמות הכי גבוהות שיש (אחד מהם הוא "קוסם" מאוד מפורסם...), אבל בכל מקרה אני חושב שיש לאנשים מסויימים ונדירים מאוד יכולות תקשור ברמות שפשוט אי אפשר להסביר אותן...

ברמת היום יום ולגבי באופן אישי, אני חושב שאם קורים לך כמה דברים נדרים (כמו שציינת "נס") - זה דבר אחד.
אבל שאותם דברים חוזרים פעם אחר פעם עם אותו בן אדם ספציפי - איך אתה יכול להסביר את זה

איך תסביר את העובדה שאני ואנה (זאת עם ה- CC) רושמים תגובות לאנשים בדיוק באותו התזמון

זה קרה 3 פעמים ב- 48 השעות האחרונות (ועשרות פעמים לפני) - למרות שממש לא נראה לי שרשמתי "כמה מליוני תגובות" ב- 48 שעות האחרונות (אין סיכוי שהתקרבתי אפילו למאה תגובות...).

לדעתי זה כבר חורג מהסטטיסטיקה וזה כבר ממש לא מזל \ מקרה.

ששאלתי את אנה מה היא חושבת על העניין - היא רשמה שזה ממש מוזר לדעתה (וגם הוסיפה

).
אני חושב שזה פשוט טלפתיה (כמובן שיש רמות גבוהות יותר ומן הסתם נמוכות יותר).

 

[רינתי77]

פסיכיאטרים אינם היחידים העוסקים

בעניין גוף-נפש והייתי מסתכנת וטוענת שנכון להיום בראש המחקר של
תחום זה עומדים המדעים הקוגניטיביים. אני חושבת שאני ואת מדברות
על דברים שונים אבל את מתעקשת לראות בגישתי רדוקציה של האדם
למכלול של תגובות כימיות ועיצביות ותו לא, בעוד שזה ממש לא מה שאני טענתי. אני טענתי שאינני
מאמינה בקיום הנשמה ולא שאינני מאמינה בקיום הנפש. לגבי הנפש
טענתי שלדעתי אין היא נפרדת מהגוף אלא היא פונקציה של איבר הגוף המתקרא מוח.
לגבי הנשמה, המושג אינו הגיוני בעיני, אין לי דרך להוכיח שאינה קיימת כמו שלך אין דרך
להוכיח שהיא כן קיימת.

 

[לילוש באה לביקור]

נשמה\נפש מבחינתי זה אותו דבר.

בסדר בואי נסכים שלא להסכים.

 

[יחפהבפארק]

אני בטח אפתיע פה הרבה אנשים

אבל כן, אני מאמינה בנשמה שיש לכל אחד מאיתנו. היא ישות נפרדת מהגוף. הגוף הוא בחירה אקראית לצורך העניין.
מאמינה כמוך שהנפש היא סך כל הרגשות שלנו. אולי כמו שאתה אומר הם תוצר של זרמים חשמליים וקוקטייל הורמונים (אוהבת את המינוח) ולכן בהחלט יש מצב שמחלת נפש היא חוסר איזון הורמונלי במוח.
אני מפרידה בין נפש וגוף לבין הנשמה. למה? לא יודעת. החיים הביאו אותי לחשוב שיש דברים שהם מעבר להשגתו של מוחי הקטן וכי נשמתי אינה תלויה בו כלל.
אינני יודעת אם יש גלגול נשמות או חיים אחרים שהם מעבר להשגתו של מוחנו. אני מעדיפה להאמין שכן. נוח לי להאמין שכן. אני רוצה להאמין שהנשמה שלי לא תפרח לעד אלא תשכון מתי שהוא באיזה גוף טוב עם נפש בריאה ותלווה את החיים האלה מהתחלה.
יחד עם זאת, אני מאמינה שגן עדן וגיהנום נמצאים בעולם הזה בעודנו חיים. לפעמים יש בנו תחושה עילאית של גן עדן ולפעמים אנחנו מרגישים גיהנום.

http://www.youtube.com/watch?v=BcL---4xQYA

 

[Captain Jean luc]

למען האמת, לא ממש מפתיע

אני חושב שרוב האנשים אוחזים בדעה דומה לשלך
גן עדן וגהנום בעולם הזה - קניתי

 

[Anna begins cc]

שאלה מעניינת מאד.

מבחינתי זו שאלה שמאתגרת ישירות את האמונה. הרי בסך הכל התשובה תשתנה בין אלו המאמינים ואלו שלא.

עכשיו, לרוב אני לא עונה על שאלות שמדברות ישירות לאמונה הדתית שלי,
המחשבה וההתעסקות קשות לי,
אבל השאלה שלך גרמה לי לחשוב אז אני אשתף בכל זאת.

לגבי אלוהים- אני קמה כל בוקר ומרגישה אחרת.
הלוואי שהיה לי את האומץ שיש לאתאיסטים, להגיד בריש גלי שאין אלוהים.
אבל אני לא יכולה. אני מבועתת מפחד.
כי אם אין,
אז מי שומר עליי בעצם?..
אני לבד?...
או את האומץ שיש לחרדים- לדעת בבטחון שהוא קיים.
אבל גם זה מפחיד.
הוא מסתכל עליי עכשיו? הוא מרוצה ממני? אני בסדר?
(ולעזאזל, שניצל עם פירה חלבי זה פשוט טעים מדי!)

אבל באופן כללי- אני מאמינה.
אני מאמינה בכוח עליון,
אני מאמינה שדברים קורים מסיבה מסויימת,
אני מאמינה שיש לי נשמה. אבל היא לא חלק נפרד מהגוף. אני היא והיא אני.. את כל המכלול קיבלתי. הנשמה מתעצבת על פי הגוף ולהפך.
חלק מהתכונות הן תכונות שנולדתי איתן, חלקן הועברו אלי מהוריי, את חלקן פיתחתי עם השנים ועם ההסתגלות לסביבה (אני כבר גולשת לדיון של nature vs. nurture, אז אני אאסוף את עצמי רגע..

)

אני מאמינה שרוב הזמן אהבה מתרחשת כי אנשים הם בודדים אז הם נצמדים בזוגות-זוגות,
אבל אחת לכמה זמן אהבה מתרחשת כי פשוט ככה זה היה צריך לקרות. כי יש שני אנשים שפשוט טובים אחד לשני, מושלמים. כי הם יעשו דברים גדולים עם האהבה שלהם.
(מה אמרת על נטייה להסחף לרומנטיזציה?...

)

מלבד זה,
לפעמים אני מרגישה שיש לי מטרה ברורה פה. שנבחרתי כדי לעשות דברים מסויימים, זה לא יכול להיות סתם.

ולפעמים אני מרגישה את המתים שלי איתי. אני מרגישה את הנשמה שלהם. ואני לא מסוגלת להאמין שזה הכל פרי דמיוני.

אז אולי בעצם זה רק הפחד שמדבר מגרוני,
חוסר הרצון או היכולת להאמין שאין בעצם מטרה לחיים האלה.

(אוף, ידעתי שאני לא רוצה לענות על השאלה הזאת. )


http://www.youtube.com/watch?v=vNOGhGPLV3o


דרך אגב,
מסכימה איתך לגבי מחלות נפש. חוסר איזון במוח וזהו.

 

[יחפהבפארק]

רק שתדעי לך...

אני ממש מאוהבת בך

יש לך נפש רכה, מחשבה בריאה ונשמה גדולה

ושלא תחשבי שאני מתאהבת כל כך מהר באנשים

אפילו לרופאה שלי הצהרתי על אהבתי רק אחרי שדיווחה לי שאני בריאה ושלימה ומצידה אני יכולה להמשיך לעשן כי אני כבר לא אמות צעירה

אז קבלי

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=PfAWReBmxEs&NR=1

 

[דאגרוטיפ]

כל מילה בסלע. היא יפהפיה וזכה.

 

[Anna begins cc]

אוח.

 

[Anna begins cc]

יחפה,

איך ריגשת. ברצינות.
ממש ממש ממש עשית לי טוב, באמת.
תודה רבה לך על כל המילים החמות, הן מוערכות עד לאין שיעור.
(במיוחד במדיה הזו שיודעת גם לפצוע היטב.)

תודה, מכל הלב.

(מדליקה סיגריה לכבודך

)

 

[יחפהבפארק]

בכיף מותק

וכמו שאומרת העוכרת, אני הולכה לעשן במרפסת

 

[Captain Jean luc]

יש לי הרגשה

שכבר הפכת בנושא לא מעט על אף שאת טוענת שהוא מפחיד אותך.
אני מאוד מזדהה עם חלק מהחששות שלך אבל אמונה דתית לא באמת מצריכה אומץ את יודעת נכון ?
אומץ הוא זה שמוביל להתחבטויות מעין אלא שהעלת.


ובלי קשר מגיע לך ...
נראה לי שאת אוהבת, מניח באינדוקציה... http://www.youtube.com/watch?v=cJmu_uGP5Mo

 

[Anna begins cc]

אתה לא טועה בהרגשתך.

כמעט מדי לילה, אפילו.
ולא, זה לא מפסיק להפחיד.

אני חייבת לחלוק עליך,
בוודאי שאמונה דתית מצריכה אומץ. הכי הרבה אומץ.
אבל אמונה, ז'אן, לא כזו שגדלת אליה, או כזו שאתה לא חוקר את משמעותה,
אלא אמונה אמיתית, שבחרת בעצמך. כמו שאמונה אמורה להיות (ולא כמו שהיא הפכה להיות לצערי, במדינתנו)
אתה מסוגל לתאר לעצמך להפקיד את עצמך לחלוטין, ללא עוררין, ללא פחד, ללא ספק- בידי אדם אחר?
ועל אחת כמה וכמה בידי ישות שמעולם לא ראית ואין לך מושג מה היא באמת?
אתה יודע כמה קשה זה להאמין, באמת להאמין, בדבר שאין לו הוכחה ממשית?
ללכת לפי חוקים 24 שעות ביממה,
חוקים שלעיתים נוגדים את האינסטינקטים הכי טבעיים של הגוף שלך,
להתפלל מדי יום, לומר את המילים שוב ושוב, להתכוון למשהו באמת.
אם תחשוב על זה באמת- כמה פעמים ביום אדם באמת מתכוון למילותיו?
לכמה מתוך אלפי המילים שדברת היום, אתה באמת באמת התכוונת, מהמקומות הכי עמוקים בנפשך?..
מתוך האמונה אתה לומד איפוק, דחיית סיפוקים, כוונה, אמת, אהבה, מתינות.. אלה לא תכונות שקל ללמוד.

כל האמונה מצריכה תעצומות נפש אדירות.
ואין לזלזל בזה.

וכן, גם כדי לפקפק, לחקור, לשאול, לאתגר את האמונה שלך- גם בשביל זה צריך אומץ.

לכן, בשיא הכנות, ברוב היום אני מעדיפה להיות בת יענה, לטמון את ראשי בחול ולא להתחבט בסוגיות כגון אלה.

נ.ב
כן, מאד אוהבת את בון איבר. תודה רבה

וכמובן,
לא יכולה שלא:
http://www.youtube.com/watch?v=0PmFgM4as0Q

 

[Aronsona]

אנה רק שתדעי שזה פשוט כיף לקרוא אותך שוב ושוב

 

[Anna begins cc]

זה ממש ממש כיף לשמוע.

תודה, תודה. באמת.

 

[דאגרוטיפ]

מרתק לקרוא אתכם. כל אחד ודעתו בסוגיה

אם להודות באמת קטנה איני יודעה לנפק תשובה
לעצמי. דבר שמעורר תהיות ומחשבה מרובה.
אני נוטה להזדהות עם דבריה של רינתי,
ההסבר כל כך הגיוני ונהיר לי.
ועדיין אין לי מענה מוחלט.

 

[Aronsona]

אני מודה שהנושא הזה מאד עניין אותי

קראתי בעיון את השרשור המעניין, אלא שלאיש שרוב חייו עוסק בעיקר בביולוגיה וכימיה, הסתכלתי על הרבה מונחים שנכתבו ע"י רינתי וללוש כמו פרה על לוח לוגריתמים.
אבל לצאת בלא כלום אני לא יכול.
אז אני מסכים להגדרת רינתי את הנפש כ- MIND והיא בהחלט חלק מהגוף. הנשמה לחלופין שייכת כנראה למקום אחר ולאנשים הרבה יותר דתיים ממני.