על קבלה עצמית ומודלים גופניים
בזמן האחרון עלתה בי המחשבה האם האנשים כאן, בפורום הזה מודעים לעצמם ולגוף שלהם והאם הם שלמים איתו? האם הם שלמים ומקבלים באהבה אפילו שהם לא קליל השלמות? האם העזתם להסתכל על עצמכם במראה בעירום מלא? האם כשאתם מסתכלים על עצמכם בעירום מלא אתם מצליחים לאהוב ולקבל את עצמכם?
אלה שאלות מאוד חשובות כי התשובות שלהם לא פחות חשובות מהשאלות עצמם, אני אישית סבלתי מדיכוי מאוד רציני שלא יכלתי בשום פנים ואופן לקבל את עצמי חיצונית ופנימית, עקב השינוי שאני עוברת החלק המרכזי בו זה לעמוד ולהסתכל על עצמי בעירום מלא ולאהוב/לקבל מה שאני רואה, להסתכל "לאמת" בעיניים, לא להסתיר כלום. פשוט לעמוד בצורה הכי חושפנית והכי כאובה לחלקנו ולהתמודד עם זה. ברגע שאנחנו מצליחים להתמודד עם זה באופן עקרוני לא תיהיה לנו בעיה להתמודד עם החלק האינטימי במערכות יחסים וכד',
למה אני שואלת את זה? כי מי שמתבייש בגופו ובתדמית החיצונית שלו והפנימית שלו ולא מקבל אותה בלב שלם כנראה שיהיה לו לא קל לפתח מערכות יחסים, והרי רובנו בפורום כאן ללא מערכות יחסים, זה סוג של מבחן אומנם הוא נעשה בצורה פומבית ולמול שאר חברי הפורום אבל לדעתי יש לו משקל מסויים שיכול לעזור ללא מעט מאיתנו אם נחליט לקחת את זה ברצינות,
באופן אישי אני יכולה לומר את האמת ואני לא מתביישת בה-עד גיל 19 לא יכלתי להסתכל על עצמי במראה כמעט ובטח שלא בעירום מלא(בהמשך אסביר למה דווקא עירום בפירוט) ובשנתיים האחרונות עשיתי סוויטץ' מאוד גדול, העזתי לחטט בתוך תוכי, העזתי לחדור למקומות שמעולם לא העלתי במוחי שאצליח בכלל לעמוד בזה. חשפתי את עצמי במלוא מובן המילה וגרמתי לכך שאני אעמוד, בעירום מלא למול מראה ואצליח להסתכל על האמת הצורבת בצורה הכי כנה ואמיתית שיש, זה עזר, מאוד עזר, זה עזר כי הסתרתי 19 שנה את האמת שנקראת "אני",
הרי הגוף שלנו הוא חלק מאיתנו, ואחוז די גדול לא מרוצה מהגוף שלו, וכשאנחנו לא מרוצים מהגוף שלנו זה משליך על ההתנהלות היום יומית שלנו בכל מובן כמעט, אם זה בעבודה ואם זה ברכישת בגדים ועד למערכות יחסים עם בני/בנות זוג וכן הלאה, להיות שלם עם עצמך משמע לקבל ולאהוב את עצמך "כמו" שאתה. כן, גם אם את נמוכה ולא ניחנת ביופי מולד, גם אם את/ה לא מרוצים מהגוף שנולדתם איתו, גם אם סתם אתם לא מרוצים באופן כללי יש מצב שזה קשור לביקורתיות יתר על המידה(אני אישית כזו) אז זה משהו שיכול לדפוק ולהרוס הרבה דברים בחיינו, אני בשנה האחרונה קורא בבלוג מסויים של בחורה מסויימת שמדברת על הנושא הזה, התדמית הגופנית/החיצונית שלנו, איך אנחנו נאלצים לסבול ולא להתנהג בצורה רגילה ונורמלית(יש נשים שלא הולכות לים בגלל שהם לא מסוגלות להראות בציבור עם בגד ים, ויש לא מעט כאלה) אז מאז שאני קורא את הפוסטים שלה בנושא נכנסתי לזה בצורה יותר חזקה, אני כבר לא מתביישת ללכת עם בגד לים, להפך, אני מרגישה מאוד בנוח. באופן כללי התדמית שלי השתנתה בצורה מאוד גדולה....לא יודעת איך לפרש במילים אבל בוא נאמר ככה לפני 4 שנים תאמרו לי "אל, יאללה הולכים לים" אני הייתי צוחקת לכם בפרצוף ואומרת לא תודה בצורה די תקיפה. כי מי דימיין לעצמו שאני אלך לים...אין מצב,
אז אני לא רוצה לחפור וליצור מגילה כי הנושא הזה באמת יכול להכתב בלא מעט מילים, אני רוצה שכל אחד יענה על מה ששאלתי, השאלות, לדעתי לפי התשובות יהיה אפשר להבין מאיפה נובעת הבעיה למצוא זוגיות, הרי בנינו....די, רובנו כאן רוצים זוגיות. רובנו כאן כמהים אפילו לזוגיות, משהו עוצר בעדכם....משהו שם שאתם לא שמים לב אליו! והגיע הזמן לשים לב אליו. אני חושבת שאם אחת כמוני הצליחה לחוות את השינוי על הצד הטוב ביותר אז כל אחד כמובן עם כוח רצון ורצון להשתנות-יכול, אני מקווה שתיהיה הענות ואולי זה משהו שיצליח להבהיר לחלק ממכם מה היא בדיוק הבעיה, ולכל בעיה יש פיתרון. לא לשכוח זאת,
אגב משהו לפני סיום...כשאנחנו שלמים עם עצמנו והגוף שלנו אין לנו לרוב גם בעיה עם אינטימיות(כידוע, זה חלק כמעט בלתי נפרד מזוגיות) אז זה פרמטר חשוב שרובנו לא שמים לב אליו ממש עד שאנחנו קוראים כתבה/הודעה בפורום/פוסט בבלוג כי אנחנו לא רוצים לדעת מה המגרעות שלנו, אנחנו תמיד ננסה להסתיר ולשכוח ולומר שלא משנה בסוף הכל מסתדר, זה לא עובד ככה....צריך לדעת לטפל בבעיה מהשורש שלה.
אז כן, אני יכולה לומר בפה מלא שאין לי בעיה עם אינטימיות אין לי בעיה עם העירום שלי ואין לי בעיה לקבל את עצמי כמו שאני, אומנם אני עדיין עוברת את השינוי והוא לא הסתיים ולדעתי כשהוא יסתיים אני אוכל כנראה לומר שאני שלמה ב-100% אבל עדיין, עברתי את המכשול הנוראי שטבע אותי 19 שנה המכשול מעירום מאינטימיות מכל דבר שחושף את גופי ומערומיי. ובכללי כל דבר שכולל קרבה/מגע פיזי וכד'. היום אני בנאדם חדש בקטע הזה.....והייתי רוצה לעזור לאחרים שהיו במצבי להשתנות לטובה בקטע הזה
*הנאמר לעיל נאמר ברוח טובה ואין לקחת זאת מעבר לדעה אישית של הכותב.
בזמן האחרון עלתה בי המחשבה האם האנשים כאן, בפורום הזה מודעים לעצמם ולגוף שלהם והאם הם שלמים איתו? האם הם שלמים ומקבלים באהבה אפילו שהם לא קליל השלמות? האם העזתם להסתכל על עצמכם במראה בעירום מלא? האם כשאתם מסתכלים על עצמכם בעירום מלא אתם מצליחים לאהוב ולקבל את עצמכם?
אלה שאלות מאוד חשובות כי התשובות שלהם לא פחות חשובות מהשאלות עצמם, אני אישית סבלתי מדיכוי מאוד רציני שלא יכלתי בשום פנים ואופן לקבל את עצמי חיצונית ופנימית, עקב השינוי שאני עוברת החלק המרכזי בו זה לעמוד ולהסתכל על עצמי בעירום מלא ולאהוב/לקבל מה שאני רואה, להסתכל "לאמת" בעיניים, לא להסתיר כלום. פשוט לעמוד בצורה הכי חושפנית והכי כאובה לחלקנו ולהתמודד עם זה. ברגע שאנחנו מצליחים להתמודד עם זה באופן עקרוני לא תיהיה לנו בעיה להתמודד עם החלק האינטימי במערכות יחסים וכד',
למה אני שואלת את זה? כי מי שמתבייש בגופו ובתדמית החיצונית שלו והפנימית שלו ולא מקבל אותה בלב שלם כנראה שיהיה לו לא קל לפתח מערכות יחסים, והרי רובנו בפורום כאן ללא מערכות יחסים, זה סוג של מבחן אומנם הוא נעשה בצורה פומבית ולמול שאר חברי הפורום אבל לדעתי יש לו משקל מסויים שיכול לעזור ללא מעט מאיתנו אם נחליט לקחת את זה ברצינות,
באופן אישי אני יכולה לומר את האמת ואני לא מתביישת בה-עד גיל 19 לא יכלתי להסתכל על עצמי במראה כמעט ובטח שלא בעירום מלא(בהמשך אסביר למה דווקא עירום בפירוט) ובשנתיים האחרונות עשיתי סוויטץ' מאוד גדול, העזתי לחטט בתוך תוכי, העזתי לחדור למקומות שמעולם לא העלתי במוחי שאצליח בכלל לעמוד בזה. חשפתי את עצמי במלוא מובן המילה וגרמתי לכך שאני אעמוד, בעירום מלא למול מראה ואצליח להסתכל על האמת הצורבת בצורה הכי כנה ואמיתית שיש, זה עזר, מאוד עזר, זה עזר כי הסתרתי 19 שנה את האמת שנקראת "אני",
הרי הגוף שלנו הוא חלק מאיתנו, ואחוז די גדול לא מרוצה מהגוף שלו, וכשאנחנו לא מרוצים מהגוף שלנו זה משליך על ההתנהלות היום יומית שלנו בכל מובן כמעט, אם זה בעבודה ואם זה ברכישת בגדים ועד למערכות יחסים עם בני/בנות זוג וכן הלאה, להיות שלם עם עצמך משמע לקבל ולאהוב את עצמך "כמו" שאתה. כן, גם אם את נמוכה ולא ניחנת ביופי מולד, גם אם את/ה לא מרוצים מהגוף שנולדתם איתו, גם אם סתם אתם לא מרוצים באופן כללי יש מצב שזה קשור לביקורתיות יתר על המידה(אני אישית כזו) אז זה משהו שיכול לדפוק ולהרוס הרבה דברים בחיינו, אני בשנה האחרונה קורא בבלוג מסויים של בחורה מסויימת שמדברת על הנושא הזה, התדמית הגופנית/החיצונית שלנו, איך אנחנו נאלצים לסבול ולא להתנהג בצורה רגילה ונורמלית(יש נשים שלא הולכות לים בגלל שהם לא מסוגלות להראות בציבור עם בגד ים, ויש לא מעט כאלה) אז מאז שאני קורא את הפוסטים שלה בנושא נכנסתי לזה בצורה יותר חזקה, אני כבר לא מתביישת ללכת עם בגד לים, להפך, אני מרגישה מאוד בנוח. באופן כללי התדמית שלי השתנתה בצורה מאוד גדולה....לא יודעת איך לפרש במילים אבל בוא נאמר ככה לפני 4 שנים תאמרו לי "אל, יאללה הולכים לים" אני הייתי צוחקת לכם בפרצוף ואומרת לא תודה בצורה די תקיפה. כי מי דימיין לעצמו שאני אלך לים...אין מצב,
אז אני לא רוצה לחפור וליצור מגילה כי הנושא הזה באמת יכול להכתב בלא מעט מילים, אני רוצה שכל אחד יענה על מה ששאלתי, השאלות, לדעתי לפי התשובות יהיה אפשר להבין מאיפה נובעת הבעיה למצוא זוגיות, הרי בנינו....די, רובנו כאן רוצים זוגיות. רובנו כאן כמהים אפילו לזוגיות, משהו עוצר בעדכם....משהו שם שאתם לא שמים לב אליו! והגיע הזמן לשים לב אליו. אני חושבת שאם אחת כמוני הצליחה לחוות את השינוי על הצד הטוב ביותר אז כל אחד כמובן עם כוח רצון ורצון להשתנות-יכול, אני מקווה שתיהיה הענות ואולי זה משהו שיצליח להבהיר לחלק ממכם מה היא בדיוק הבעיה, ולכל בעיה יש פיתרון. לא לשכוח זאת,
אגב משהו לפני סיום...כשאנחנו שלמים עם עצמנו והגוף שלנו אין לנו לרוב גם בעיה עם אינטימיות(כידוע, זה חלק כמעט בלתי נפרד מזוגיות) אז זה פרמטר חשוב שרובנו לא שמים לב אליו ממש עד שאנחנו קוראים כתבה/הודעה בפורום/פוסט בבלוג כי אנחנו לא רוצים לדעת מה המגרעות שלנו, אנחנו תמיד ננסה להסתיר ולשכוח ולומר שלא משנה בסוף הכל מסתדר, זה לא עובד ככה....צריך לדעת לטפל בבעיה מהשורש שלה.
אז כן, אני יכולה לומר בפה מלא שאין לי בעיה עם אינטימיות אין לי בעיה עם העירום שלי ואין לי בעיה לקבל את עצמי כמו שאני, אומנם אני עדיין עוברת את השינוי והוא לא הסתיים ולדעתי כשהוא יסתיים אני אוכל כנראה לומר שאני שלמה ב-100% אבל עדיין, עברתי את המכשול הנוראי שטבע אותי 19 שנה המכשול מעירום מאינטימיות מכל דבר שחושף את גופי ומערומיי. ובכללי כל דבר שכולל קרבה/מגע פיזי וכד'. היום אני בנאדם חדש בקטע הזה.....והייתי רוצה לעזור לאחרים שהיו במצבי להשתנות לטובה בקטע הזה
*הנאמר לעיל נאמר ברוח טובה ואין לקחת זאת מעבר לדעה אישית של הכותב.
