על קבלה עצמית ומודלים גופניים

[linor410]

לצערי..

עדיין לא הצלחתי להשתחרר מזה.
אני מאותן בנות שלא הולכות לים או לבריכה עקב המבוכה מלהחשף כשעל גופי בגד ים בלבד.
אני פשוט לא מסוגלת לעשות זאת.
כל כך הרבה שנים התבזבזו וממשיכות להתבזבז בגלל פחד מטופש.
אך אני מודעת לכך שהכל פסיכולוגי, וזה דבר שניתן לעבוד עליו.
ולמרות הכל, אם מפגש הפורום היה באמת בים, סביר להניח שלא הייתי מגיעה...

לילה טוב לכולכם.

 

[AlanSmith]

כדאי לנסות להשתחרר ובהדרגה. יש מלא חופים

מבודדים יותר עם מציל, ויש גם חופים עם רחצה נפרדת לנשים. לא חייב גם ללכת עם בגד ים חשפני.
בקשר לבריכות אין לי מושג מה הולך שם. אבל בהחלט כדאי להתחיל מאיפה שהוא.

אגב מפגש בחוף הים הוא לא כזה נורא, אין שום הכרח ללבוש בגד ים ולהיכנס לים. היו לי בתיכון אנשים שבאו לים עם הבגדים ישבו קצת על החוף וזהו. הים לא היה בשבילהם (מדובר במיעוט כמובן). הדבר הנורא היחידי אולי במפגש פורום כזה שתאלצי לראות כמה צמיגים וכמה שערות של חלק מהשתתפים.

אם המבוכה באה מעניין שמרני. אפשר לראות את התגובה שלי כמבוטלת.

 

[Berethor]

אוי נשמע מאוד קשה

אם מתביישים אפיל ומים או בריכה, אז על אחת כמה וכמה מחשיפה בזוגיות.

 

[סתוונית היורה]

אני לא חושבת שזה בהכרח נכון

עם בן זוג אמורים להרגיש הרבה יותר נח מאשר עם כלל האוכלוסיה.
ובוא לא נשכח שבגדי הים לנשים הם מאוד צמודים ולרוב גם חושפניים.

 

[Berethor]

זה לא מדוייק

אולי ביקיני זה חושפני, וזה פחות או יותר המקבילה לספידו אצל גברים(וספידו מין הסתם זה יותר חושפני מבקיני בגלל שאין לו חלק עליון), לגבי הבגד ים שנראה כמו שורט אצל גברים מול בגד ים מלא אצל נשים, דווקא אצל נשים יש הרבה יותר בד, אז זה הרבה יותר קצר למטה אבל הרבה יותר ארוך למעלה. נראה אישה הולכת בבגד ים של גבר אם היא חושבת שזה כל כך לא חושפני. חוץ מזה עם כל המוסלמיות האלה שנתקלתי בהן בים המלח עם הבגדי צוללנים, נו באמת זה מה שרוצים שהיה גם אצלנו חס וחלילה. במקור החשיפה בבגדי ים לא באו ממקור של מראה אלא ממקור של יותר מגע עם המים, מי שבא רק לטבול את הרגליים והבגדים אין לו מה לחפש בים במלא לדעתי. לגבי זה שעם בן זוג אמור להיות נוח מאשר בציבור אני מסכים עם זה, אבל הקטע פה שים או בריכה נחשב למשהו הרבה יותר פשוט, זה משהו שאפילו רוב האנשים פה בטח חוו, להבדיל מזוגיות ומיניות. חוץ מזה הרי החשיפה בזוגיות היא יותר גדולה, ברור ששם זה יותר מאשר בבגד ים, אם כי נכון שזה רק לאדם אחד(אלא אם כן הקשרים של אותו אדם לא מחזיקים זמן רב כמובן וזה זה הרבה יותר מאחד).

 

[סתוונית היורה]

והנה חזרנו לשאלה

האם שדיים של נשים הם איבר מיני

אני לא מכחישה שגברים עשויים להרגיש לא נח עם חזה חשוף, אבל אי אפשר להשוות את זה לבגד ים טופלס אצל נשים. גם חלק עליון בבגד ים נשי הוא בעיה רצינית, ובדרך כלל לא פשוט למצוא משהו נח, תומך, במידה המתאימה ושעדיין ישאיר מקום לדמיון.

לגבי החלק התחתון, ישנם הרבה דגמים, אבל לא ראיתי משהו שמקביל לשורט של הגברים (צריכה להודות שלא רכשתי בגד ים כבר מספר שנים, אז אני לא הכי מעודכנת, אבל זו תמיד זכורה לי כמשימה בעייתית, למרות שאני לא שמרנית במיוחד ואין לי בעיה של דימוי גוף).

 

[Berethor]

למה אי אפשר להשוות

הרי זה בדיוק הסיבה שבחופי ים רבים באירופה ובעוד מקומות בעולם מרשים לנשים בגד ים טופלס, זה מאותו עיקרון שאם לגבר מותר למה לאישה אסור, זאת אומרת שזה פמיניסטי ולא להפך. זה שלאישה יש חזה שנראה שונה(אגב לא תמיד כי יש כאלה שיש להן בדיוק/בערך כמו לגבר) לא הופך אותו למשהו אחר. איבר מין יש רק למטה לא למעלה, וזה שחזה של אישה יכול להיות מושך בעני גברים, לא מעיד על כלום כי באותה מידה גם חזה של גבר יכול להיות מושך בעני נשים. לא צריך להתלונן לי עד כמה קשה למצוא חלק עליון בבגד ים נשי בדיוק כמו שלא צריך להתלונן לי כמה קשה למצוא חזייה, גם זה וגם האחר לא באמת נחוצים, אז מי שהולכת עם זה מביאה את זה על עצמה, יחד עם החברה שלנו שמתקשה לקבל רחצה בטופלס או נשים שהולכות בלי חזייה, שלא כמו בחברות שזה מקובל בהן, והן אלו שצודקות לדעתי. לגבי הבגד ים שורט כמו אצל גברים, אני מניח שבאמת קשה למצוא, אבל מה דעתך פשוט לקנות את זה של גברים, איזה שלובשת פריט לבוש של גבר לא יראה כל כך ביזרי, בטח לא כמו הדבר ההפוך. זה מוכיח שבגדים 'גבריים' הם הרבה יותר אוניברסליים. אם תחשבי על זה טוב גם אישה שתלך טופלס נראה הרבה יותר הגיוני וטבעי מאשר גבר שילך עם חזיה.

 

[סתוונית היורה]

זה ברת'ור הישן והטוב

אני עייפה מכדי להגיב כעת, וממילא אתה יודע את עמדתי בנושא. אולי אחרים ירצו להגיב...

 

[Berethor]

כן זה אני, וכן אני יודע אבל אחרים אולי לא

 

[סתוונית היורה]

העמדה שלי בנושא הזה די סטנדרטית.

 

[I בתולת ים I]

החיים שלנו הם מסע

מסע מאתגר מרתק
מסע של טיפוס הרים וכבישת פסגות
יש אנשים שרוצים\בוחרים\לא מודעים_שנשארים ליד ההר ומסתובבים סביבות
והחיים שלהם עוסקים בקנאה על אלו שמטפסים על ההר
ויש גם כאלו ש"רק" שונאים את עצמם כי מפחדים/לא יכולים/או כל תירוץ אחר שהם לא יכולים לטפס על ההר בעצמם..


ויש אנשים שמאתגרים את עצמם
מטפסים למרות שיש להם פחד גבהים
"פשוט" הם לא מסתכלים אחרונה {יענו לא מסתכלים על העבר}

אלא חיים בהווה ומטפסים
וגם תמיד מסתכלים על פסגת ההר {העתיד שלהם}


הנמשל?
שיש אנשים שמשתפרים למרות האתגרים
כי הכל זה במוח בלבד.
ויש כאלו שלא.

המודעות שלי התחילה מגיל 16
כשסבלתי סבל נוראי בכך שהערצתי מישהי עם נתונים שלעולם לא יהיו לי {אלא אם כן אתם מסוג האנשים שרוצים 20 ניתוחים פלאסטיים כואבים}
מאז אין שום שום דמות אחרת שאני מעריצה!!!
מאותו הגיל.. החלטתי להעריץ רק את עצמי
או אנשים עם נתונים דומים לשלי אך שוב זאת לא הערצה אלא סתם להרגיש עם עצמי טוב

ושוב
האותו היום שקרעתי את כל החומרים של הדמות הנערצת הנשית שלי שהיא דמות מפורסמת מאוד
החלטתי שאני מעריצה את עצמי בלבד
וכן אני מושלמת בעיני עצמי
וכן יש לי עדיין מה לשפר חיצונית כמו למשל לחזור לאימונים שלי
אך הסביבה אומרת שיש לי גוף סקסי וגזרה של דוגמנית ככה שזה מעודד

עדיין אני מטפסת על ההר בקטע הזה ועוד לא הגעתי לפיסגה
אך עדיין כיום אני מבינה שהכל בראש
בשכל שלנו!

בבצפר שלי היתה מישהי שנראתה ממש לא יפה חיצונית אך היא התנהגה כמו מלכת הכיתה!! וכולם קיבלו אותה!!
היה מדהים לראות איך הכל בראש
כשחושבים שאנו שווים
אנו באמת שווים!!!




ללמוד לאהוב את עצמו ולקבל את עצמנו משול לטיפוס על הר.

 

[Elle992]

יפה שאת פילוסופית ויודעת לספר סיפור

אבל, לא ענית על השאלות ששאלתי...אבל אני מבינה וזכותו של כל אחד לא לענות אם רצונו חפץ בכך,

וכן, יש אנשים שבוחרים להלחם עד הסוף בשביל להשתנות/להגיע לדברים גדולים שהם רוצים בחייהם, ויש את אלה שיושבים בצד ובוכים כמה מר גורלם, אני אומנם מספרת את הסיפור שלי וזה נשמע כמו בכי אבל הסיפור שלי בא להראות לאחרים שעם כל הקושי שבעולם אפשר להשתנות אם רק רוצים. זה טוב לבכות....זה חשוב לבכות, השאלה אם את רק בוכה או בוכה וגם עושה

 

[I בתולת ים I]

את גדולה

כי את מסוג המטפסי ההרים
ולא
ממש לא הצטיירת כבוכה או משהו כזה!!

האמת מרוב המלל החמצתי את השאלות
הצלחתי לראות שאלה אחת

אז כן
עכשיו כשאני מעריצה רק את עצמי
אני אוהבת ומקבלת את עצמי וגופי כמו שאני
ואין לי שום בעיה להתפשט מול בן הזוג

 

[Berethor]

מעניין

אין לך בעיה להתפשט מול בן זוג, אז נשאר לך רק מכשול המעשים..

 

[Elle992]

תודה

אני תמיד אומרת שאני מסוג האנשים שקמו לתחיה מההריסות ובנו עצמם מחדש, יש תחומים שזה 100% ויש שפחות.

אני אוהבת לקום מההריסות ולבנות את עצמי מחדש כי זה כל פעם מחדש מראה לי כמה אני טיפוס חזק ושורד

 

[אנונימוסטייל]

אז ככה.

בתור מישהי שממש לא נוח לה עם הגוף שלה, זה לא מה שעצר בעדי למצוא זוגיות עד היום.. היו לי סיבות אחרות. גם עכשיו כשהצלחתי לשים אותן בצד, הגוף שלי עדיין מביך אותי, אבל יש אצלי הפרדה בין אינטימיות לבין שאר העולם לבין כשאני לבד.
כשאני לבד בבית אני יכולה להסתובב איך שאני רוצה, אבל כשאני יוצאת החוצה עדיין לא תראו אותי עם מכנס קצר. כשאני עם שמלה [עד הברך] אני גם עם טייץ ארוך.. כשאני בבריכה, לבגד הים שלי יש מכנסון ואני עדיין ממהרת מהמים למלתחות כאילו כולם בוהים בי, למרות שידוע לי שלא.
באינטימיות עדיין יש לי עכבות בנוגע לגוף שלי, אבל למזלי יש לי מישהו שעוזר לי לשכוח מזה מהר מאוד.

אני לא יודעת אם תיעבתי את עצמי [למרות שזה אפשרי מאוד], אבל שנים הזנחתי את עצמי. הייתי הולכת עם שקים עצומים, מנסה להסתיר.. לא הייתם תופסים אותי עם חולצה קצרה יותר מהמרפק [גם בימים הקשים של הקיץ הישראלי]. לפני שנתיים-שלוש התחלתי ללכת עם בגדים במידה שלי, לפני שנה פצחתי במסע קניות של שמלות שנורא כיף לי ללבוש [עדיין מוזר לי ללכת איתן ביומיום, אבל לפחות אני לובשת אותן בערבים!] ואפילו קצת נעליים נשיות, אחרי שנים של 100% אולסטאר. אז לפחות כשאני עם בגדים, יותר נוח לי עם עצמי בציבור. פעם גם את זה לא היה לי.

אגב, אם זו לא חטטנות יתר, אפשר לשאול מה השינוי שעשית אחרי 19 שנה?

 

[Elle992]

כן אפשר לשאול בוודאי

19 חייתי בהישרדות תמידית, הורים גרושים, לעבור ממקום למקום. אי יציבות כללית, גרמה לכך שלא חייתי כמו כל ילד נורמלי, תמיד רדפתי אחרי הדברים הבסיסים ואיך לעזור לאמא ואיך לשרוד את היום יום.

ובגיל 19 אולי כמה חודשים לפני, עברתי לגור עם אבא שלי ומשם הדברים השתנו, אבא שלי יציב מכל בחינה שהיא והיציבות שלו גרמה ליציבות בחיי, לא נצרכתי לשרוד יותר....היה לי מעט יותר חופש בחירה יכלתי לחשוב עם עצמי יותר(כשהייתי עם אמא לא הייתי מרבה לחשוב על עצמי כמעט אם בכלל) להסתכל על עצמי להשקיע בעצמי. ואז התחלתי לטפח את עצמי ולדאוג לעצמי, ואז גיליתי את הנורא מכל וזה המחסור בויטמינים ומשם חיי השתנו לנצח. התחלתי לחוות את הסימפטומים הנוראים של החסרים, לא נכנס לזה לעומק.

אז כן השינוי התחיל רק אחרי 19 שנה כי 19 שנה חייתי בתוך ...........בור חשוך, נקרא לזה כך, לא נחשפתי לקניות ולא נחשפתי לאפשרות לבחור בעצמי דברים. הייתי תמיד העוזרת של אמא ולא יותר מכך, הייתי הבנאדם הזה שאת תמיד פונה אליו כשאת צריכה עזרה אבל לא תפני אליו בכדי לנחם אותו או סתם לדבר איתו, הייתי הבנאדם הזה שרואה ובלתי נראה, כזה שאת עוברת ברחוב ואנשים בכלל לא ........................................נעצור כאן כי הדמעות מציפות את עיניי וזה לא נעים. הייתי בנאדם בלי עמוד שדרה, ובניתי לעצמי עמוד שדרה ואני מאושרת ושמחה על כך כי מאז......חיי השתנו אומנם חלק לרעה אבל גם לא מעט לטובה, אני כמעט בטוחה שאם הייתי נשארת עם אימי כלום לא היה משתנה. אני שמחה על המעבר הזה כי בזכותו נפתחתי לעולם והחלטתי לעבור את השינוי שאני עוברת.

אז...אני אומרת שלא משנה כמה המצב חמור(אני כאמור לא מספרת הכל על עצמי, יש דברים יותר מדי אישיים) תמיד אפשר לעבור ולהשתנות, כי אם אחת כמוני השתנתה והצליחה להתגבר(אולי זה האופי החזק....יש מצב) אז כל אחד יכול, זה הכל תלוי כמה כוח רצון יש לנו, חבל רק שאין לי כוח רצון לטפל במצבי הבריאותי

 

[snoopytush]

וואו אלה

אני חושבת שאת אדם מאוד חזק
ואני בטוחה שאת מסוגלת לדאוג לעצמך את פשוט לא יודעת
איך זה משהו שצריך ללמוד ולבדוק ולהתנסות.
זוכרת את השיחה שלנו בנושא? תבדקי אופציות.
תכנסי לפורום רפואה משלימה בתפוז ותשאלי.
אולי אפילו תריצי חיפוש בגוגל על מטפלים או
שתשאלי חברים\ידידים שיתנו לך המלצות.

 

[Elle992]

תודה...האמת הזכרת לי משהו

רק היום(עצלנות, שיכחה, הכל ביחד) ראיתי את התוצאות של בדיקות הדם.....המצב על הפנים, עדיף לא לדבר.

אני מצאתי כדורי ברזל טובים בתוספת ויטמין C בכדורי מציצה, אולי ככה יהיה לי יותר קל ואני מחר מזמינה אותם מ-IHERB, אני מתחילה לטפל בעצמי לאט לאט.

וקיבלתי כבר המלצה למטפל בקשר לקיבה,

 

[snoopytush]

יופי טוב מאוד