זו הערכה גסה ולא מדויקת, אבל בכ"ז
תואר באחת האקדמיות למוסיקה, הוא אחד מהתארים היקרים ביותר באוניברסיטה, תתפלא. כמות שעות הלימוד אחד-על-אחד (או אחד על ממש ממש מעט) היא ענקית. שכר הלימוד שאתה משלם הוא בערך 10% מהעלות הזו לשנה. מה גם שלפחות בת"א חלק מאד גדול מהסטודנטים לומד על מלגה חלקית או מלאה. מי שמכסה את כל העלות הזו זו האוניברסיטה, שהתקציבים שלה מגיעים מהמדינה כמו גם מתרומות חיצוניות. אבל האמת היא שזו לא הייתה הנקודה העיקרית שרציתי להעביר. הנקודה היא שהחיים מורכבים מזכויות וחובות. לצערי במדינה שלנו אחת החובות היא שירות צבאי. זה כמו שיגידו לך שאם אתה צריך פסנתר חדש מסוג מסוים (אתה פסנתרן, נכון?) שעולה הרבה כסף, זה לגיטמי שלא תשלם מס הכנסה, כדי לחסוך כסף, כי אחרי הכל המימוש שלך כמוסיקאי צריך לעמוד מעל הכל. אז זהו שלא. המון מוסיקאים שאני מכירה (כולל אני) הצליחו לשלב שירות צבאי עם המשך פעילות מוסיקלית - לפעמים בהילוך קצת נמוך, נכון. יכול מאד להיות שאם הייתי בוחרת "לוותר" על השירות הצבאי (ולבנות זה הרבה יותר קל), הייתי היום במקום אחר, אבל מה לעשות שזו לא תכנית כבחירתי.