הקטע שלי ../images/Emo13.gif
שיחקתי את אנריון. כהן ממלכתי כבן 50 שנשלח לדורגון על מנת לבדוק אם עבודת הדת והאדמה בדורגון מתבצעים כייאות, ולדווח היכן ליבות אנשי העיר. לאחר שלא מצא אנריון אנשים בדורגון, פרט לברון ולראש המשמר שלו, ובעודו מחפש אזרחים לדבר איתם, ניגשו אליו שליחים מטוראל, וסיפרו לו כי כהנת גאיה היחידה בטוראל מודאגת, כי יש חשש שהר הגעש הסמוך לעיר יתפרץ על העיר, וכי יש לטקס טקס ופולחן להרגעת האדמה. בעודו מגיע מלווה אל העיר, מגלה אנאריון שבפחת מקדשה של גאיה מוצאים להם אירועים מפוקפקים ביותר מקום להתרחש... השליט המקומי בטוראל נרצח מול מקדשה של גאיה, גופתו מוכנסת למקדש, ובלב המקדש נמצאה בובת וודו - סמל איום לנוכחותו של קופרו, גנב הנשמות המרושע. מכשהתגבר אנריון על ההלם, ומכשהחלו הקהל נעים סביבו לפעולה, ניסו להחיות אותו, אך ללא הצלחה. היה זה סימן איום. היה צורך לטהר את המקדש, ולפני זה להוציא את גופת המושל מחוץ למקדש ואף מחוץ לעיר. אנריון תוסכל מהקושי למצוא ידיים עוזרות בעיר שכמעט כולה מאמינים של טיר אל המלחמה, אך מכשנמצאה העזרה, הוצאה גופתו של המושל, ונערך לו טקס אשכבה תחת כיפת השמיים. בשירה פולחנית חגו המאמינים סביב גופתו של המושל שהונחה בחוץ להתייחד עם האדמה. "מכשקצר האיכר את עמלו מכשבגר הפרח והיה לפרי מכשנקטף הפרי מעולמו מכשמילא את יעודו שב הוא אל האדמה" ואז, כשתם השיר החל האיש לזוז, להתרומם, ואף לדבר. אנריון קיווה בכל מאודו שהפולחן הביא לשחרור נשמתו של המושל, וידה של גאיה משיבה לאויביה כגמולה, אך במקום זאת, מילותיו של האיש היו בורות, חדות ובוטאו בקול לעגני. "אני הוא המחזיק בנשמת האיש הזה, וגאיה לא תקבל אותו". "מי אתה?" שאל אנריון כשהוא שולח ידו לאבקה הלבנה המקודשת להגנה, והאיש ענה. "קופרו!!!" והתמוטט תוך כדי צחקוק מתועב. האיש הושאר כשהוא מחבק גוש עפר מאדמתה של גאיה, ופניו לשמיים, אך אנריון נותר עם חרדות גדולות לגבי גורל חבל-ארץ זה אותו נשלח לבקר.
