הקטע שלי.
אני שיחקתי את סבסטיאן, מספר ספורים שתיין גרגרן ותאב בצע למדי.שוטטתי בכמעט כל חור שיכולתי מבלי לסכן את עצמי או את כיסי. כאשר תמו הקרבות ושקט יחסי שב לעיר טוראל, לא היתה העיר שוב כשהיתה. אורה דעך משהו ותחושה כבידה של לחימה ריחפה באויר. ישבתי לי בפונדק האפל העיר כולה היתה בחשיכה וכך גם החדר. האש שבאח כבתה וכל מה שנותר הוא מעט יין חם ובשר קר. בעל הפונדק נרצח יותר מוקדם ולא ידענו עוד מה לעשות. כל היושבים לשולחן היו תשושים ומרוטים, כשלפתע עלתה סוגיית השעשועים לשיפור המוראל. סיירת למודת קרבות וגבורה קראה לי שאעזור בהעלאת המוראל (בתמורה לסכום סימלי, כמובן) ומשהניחה בידי את המעות, כיחכחתי עם היין בגרוני והתחלתי בסיפור לפי הזמנתה. לא עבר זמן רב והייתי בעיצומו של הסיפור. עיני המסובים לשולחן נשואות אליי, כשלפתע צעקות! מחוץ לחלון הפונדק ניראו לוחמים זרים וקרב נוסף החל. בתוך שערי העיר הפעם. "ובכן... נראה שנצטרך להמשיך בפעם אחרת..." מלמלתי והסיירת שלחה לעברי מבט חודר. הלוחמים בשולחן קמו לצאת ולהצטרף לקרב. אני לעומת זאת קפצתי ידי חזק על התיק עם הכסף ונסוגתי אל הצללים. בטרם נעלמתי לרחוב דרך החלון שבצידו השני של הפונדק ראיתי את הסיירת תרה בעיניה אחרי. "מצטער, אין החזרים על סיפור שהתחיל" גיחכתי לעצמי וחמקתי במהירות למסתור ומשם אל מחוץ לעיר. מאחורי גבי שמעתי עוד את הצעקות והמולת הקרב. "חבל, יכולתי להמשיך בסיפורי כל הערב, תמורת סכום סימלי, כמובן".חשבתי והמשכתי לצעוד, מנסה למנוע מהמטבעות שליקטתי לרשרש יותר מדי.
אני שיחקתי את סבסטיאן, מספר ספורים שתיין גרגרן ותאב בצע למדי.שוטטתי בכמעט כל חור שיכולתי מבלי לסכן את עצמי או את כיסי. כאשר תמו הקרבות ושקט יחסי שב לעיר טוראל, לא היתה העיר שוב כשהיתה. אורה דעך משהו ותחושה כבידה של לחימה ריחפה באויר. ישבתי לי בפונדק האפל העיר כולה היתה בחשיכה וכך גם החדר. האש שבאח כבתה וכל מה שנותר הוא מעט יין חם ובשר קר. בעל הפונדק נרצח יותר מוקדם ולא ידענו עוד מה לעשות. כל היושבים לשולחן היו תשושים ומרוטים, כשלפתע עלתה סוגיית השעשועים לשיפור המוראל. סיירת למודת קרבות וגבורה קראה לי שאעזור בהעלאת המוראל (בתמורה לסכום סימלי, כמובן) ומשהניחה בידי את המעות, כיחכחתי עם היין בגרוני והתחלתי בסיפור לפי הזמנתה. לא עבר זמן רב והייתי בעיצומו של הסיפור. עיני המסובים לשולחן נשואות אליי, כשלפתע צעקות! מחוץ לחלון הפונדק ניראו לוחמים זרים וקרב נוסף החל. בתוך שערי העיר הפעם. "ובכן... נראה שנצטרך להמשיך בפעם אחרת..." מלמלתי והסיירת שלחה לעברי מבט חודר. הלוחמים בשולחן קמו לצאת ולהצטרף לקרב. אני לעומת זאת קפצתי ידי חזק על התיק עם הכסף ונסוגתי אל הצללים. בטרם נעלמתי לרחוב דרך החלון שבצידו השני של הפונדק ראיתי את הסיירת תרה בעיניה אחרי. "מצטער, אין החזרים על סיפור שהתחיל" גיחכתי לעצמי וחמקתי במהירות למסתור ומשם אל מחוץ לעיר. מאחורי גבי שמעתי עוד את הצעקות והמולת הקרב. "חבל, יכולתי להמשיך בסיפורי כל הערב, תמורת סכום סימלי, כמובן".חשבתי והמשכתי לצעוד, מנסה למנוע מהמטבעות שליקטתי לרשרש יותר מדי.
