נשמה,
באמת שכשקראתי מה שכתבת בכיתי. אני הייתי"בצד השני",ובכל שניה רציתי באמת לחבק ולנשק כל אחד מהחיילים,אבל מצד שני הערב ראיתי חיילים והאמת אם כל זה שאני אוהב אותם וזה,אני סלדתי מהם,פחדתי מהם. פעם ראשונה בחיים שלי שהבנתי את המשפט:"הגבול בין אהבה לשנאה דק מאד". ובאמת שאני משתגע מזה...אבל הכי חשוב שתדעי שלכולנו כואב עם הכאב שלך.