ערוץ 2

dandale1

New member
בין השורות והמשפטים הבומבסטיים

שנאמרו בכתבה התעלמו או נתנו תשומת לב מאוד מצומצמת לכך ש -חלק מהרופאים עובדים לפי שבלונה ולא מספיק מקוריים, לא מנסים לחשוב מה לשנות - אין מספיק מכשור ורפואה מתקדמת, כלומר באיזה שהוא מקום העולם התקדם וכאן לא ממש התייחסו לכך - מתייחסים לנשים בכתבה כקלולסיות נכון שעל הרופא להציג את הנתונים אבל תנו לי את הקרדיט שאני לא מונעת ממטרה אידיאולוגית או לחץ חברתי אלא מתוך הגשמה עצמית - כמו הבחורה בכתבה שהרתה ב ivf11 יש עוד רבות, מישהו יכול לומר להן שלא מגיע להן להיות אימהות? - יש הרבה דרכים לחסוך מבלי למנוע מנשים אחרות את הזכות להיות אמא, אם יאפשרו יותר בקלות תרומת ביצית, נשים שנכשלו מס פעמים יפנו למסלול הזה מרצונן ולא יסחבו עוד טיפול ועוד אחד מאחר ועלויות תרומת ביצית הן לא הגיוניות בכלל, או הבדיקה שציינו בכתבה pgd אם יבצעו אותה בהשתתפות המדינה וזה יתן מענה למה אין הצלחה זה יחסוך למדינה ולהרבה נשים טיפולים מיותרים ויענה על חלק מה״לא מוסברים״ - כל מה שכתבתי לא סותר את העובדה שחובת הרופא למסור למטופלת את כל העובדות וכל הסיכונים - היא תחליט מה מידת הסיכון שהיא רוצה לקחת
 

שבלולה8

New member
היה קשה לצפות בכתבה

התחקיר אכן היה קשה לצפייה. כולי תקווה שאכן בכל הטפולים שאנחנו עוברות אין טיפולים שנעשים לחינם רק למטרות התעשרות הרופאים ותעשיית התרופות וכל המסביב. אם אכן כך המצב ממש מזעזע...... אותי מעניין מה יש למרואיינים להגיד שהם לא אמרו מול המצלמות ונמנעו להגיד. ישנן הרבה דילמות. אני למשל ומקווה שלא תשפטו אותי מעוניינת בילד שנוצר מביצית וזרע שלי ושל בעלי. קשה לי לחשוב על אופציה אחרת ולא משנה כמה טיפולים אאלץ לעבור הרי גם לשם כך התחתנו מתוך רצון להביא ילדים משותפים.
הכתבה הזו הכניסה אותי לדכדוך :(
 

ו א ג ו ס

New member
מסקרנות..באמת לא משנה כמה טיפולים תעברי?...

לא שאני מתרחקת מהסלולרי בגלל סיכוי לסרטן או מגבנ"צ בגלל הכולסטרול
אבל אני מאמינה שיש קשר בין ההורמונים לסרטן השד/שחלות,והסיפור של הבחורה שב9 חודשים של סבבים ללא הפסקה מתאה את עצצה סופסוף בהיריון תאומים-וקרצינומה מתקדמת- זיעזע אותי לרצפה. להיות אמא לזמן ככ קצר ואז למות? (סליחה על הקיצוניות..)
לא שופטת, אין לי מקום לעמוד במקום בו עומדת אמא ללא ילדים, אבל אני סקרנית לגבי המשפט "לא משנה מה זה ידרוש אתן הכל". הכל?
 
מדוייקת


 
שכחת לציין עוד משהו לגבי הרופאים...

שלא באמת טורחים להסתכל על התיק הרפואי כמו שצריך לפני קביעת הפרטוקול, או לפחות להסביר למטופלת מה 'לתזכר' אותם.
איך היתכן ששתיים מתוך ההזרעות שעשיתי (בפרטי) היו על בסיס טבעי ללא אורביטרל, ו 3 החזרות מוקפאים היו על בסיס טבעי (ציבורי). כשאף אחד מהרופאים הרבים אותם פגשתי ב 3 וחצי השנים האחרונות לא טרח להסביר לי עוד בפגישה הראשונה שזה שהפרוגרסטרון נמוך כל החודש אומר שאין ביוץ גם אם LH, E2 ומעקב זקיקים נראים לגמרי תקין לפני 'ביוץ'. ושזה שאין ביוץ למעשה אומר שהשנה וחצי בהם ניסיתי הזרעות והחזרות טבעיות לא היו שוות כ ל ו ם .
ולאט לאט שומעת על עוד ועוד בנות שלא החזירו להן מוקפאים ביום הנכון וכו וכו.

אז עוד לפני שדורשת מהם יצירתיות... דורשת שיסתכלו על התיק לפניהם...

(למשל במקום בו עושה Ivf רשום בתקציר מטופל בדף איתו נכנסים לחדר הניתוח שהסיבה לאי פריון : "אי ביוץ וזרע בעייתי", וכולם התעלמו מזה, ולצערי כשאני העזתי לשאול על זה זה כבר היה אחרי מספר טיפולים כושלים).
 
יש את הנושא הזה ביותר ממוחזר?

צפיתי מהסקרנות.
כמו תמיד.... זוגות שמנסים ... אשה שלא ברור מה שעבר עליה כשהסכימה לתעד את יום הבטא שלה... איומים במיני זוועות שגורמים הטיפולים הרבים.
לא זזה בסנטימטר מהדרך שלי.
עוד לא איבדתי אמון ברופאה שלי או בכל רופא קונבנציונלי אחר.
אבל-
כן לעקוב ולבדוק שלא צומחים דברים מיותרים בגוף - כדאי לכל אחת.
כן לנוח בין טיפולים (איך עשיתי בתה"ש טריים - מוקפאים ברצף ללא מחשבה?!?!)
וכן כן יש אפשרויות אחרות להיות אמא
ואני אהיה.
כולן פה.
 
שאלה לגבי מנוחה בין הטיפולים

זה נושא שעולה מידי פעם, בפורום, גם בתוכנית הזו וגם מהסביבה ("את לא רוצה לתת לגוף חודש לנוח?")
&nbsp
כשמדברים על טיפולים ברצף, הכוונה היא לשאיבות חודש אחרי חודש? האם גם החזרת עוברים מוקפאים נחשבת כטיפול ברצף?
ואם מחזירים מוקפאים על בסיס טבעי ללא הורמונים (למרות שיש אוביטרל ותמיכת קרינון פעם ביום לאחר החזרה- הם בכל זאת הורמונים מלאכותיים), זה גם נחשב לטיפול רצוף?
&nbsp
כי בעצם עברתי שאיבה באוקטובר ושאיבה באפריל, כך שלכאורה יש מרווח גדול בין השאיבות, אבל ביניהם היו החזרת מוקפאים עם הורמונים, הריון, הפלה, פספוס ביוץ, החזרה בלי הורמונים ואז שוב שאיבה, החזרה, ועכשיו החזרה טבעית
אני תוהה אם אני מעמיסה על הגוף שלי וצריכה לתת לו מרווח נשימה של חודש חודשיים (אם חלילה לא תצליח ההחזרה הנוכחית) או שהחזרות מוקפאים לא נספרות כטיפולים
 

hatalya

New member
אני לא מבינה

מדברים כל כך הרבה על הרווח הכלכלי,
איזה רווח כלכלי יש לבית חולים ציבורי ולרופא שעובד ברפואה הציבורית? שמה בצד את הרפואה הפרטית.
הקופה = המדינה מעבירה כ18 אלך שח לכל טיפול.
הכסף עובד לבית החולים שגם שייך למדינה.
זה מעגל סגור, הכסף עובד ממוסד ציבורי אחד לשני. אז על מה המהומה? אולי זה משהו שאני לא תופסת. אשמח להסבר עם למישהי יש..
הרפואה הפרטית זה עסק לכל דבר, אני אישית נגד רפואה פרטית, אני בעד שהרפואה הציבורית תשתפר.
אני חושבת שראש מחלקה בציבורי לא יכול לנהל קליניקה פרטית! את כל זמנו ומרצו הוא חייב להשקיע במחלקה שלו.
והכי מעצבן (!!!!) - שיש שיטות טובות יותר והן לא מיושמות. ההרגשה שלי שהבעיתיות נוסעת מחוסר מקצועיות של המעבדות.
 

orile32

New member
אולי...

אני לא ממש מבינה בזה, אבל אני מניחה שאולי הכוונה היא שאם לא היו מושקעים הרבה כספים בפוריות, אותם כספים היו מיועדים למקומות אחרים - הגדלת בתי חולים, כח אדם, טיפולים מצילי חיים וכו׳.
מה שמקומם אותי (בין היתר...) זה שמרגיש לי שרק על טיפולי פוריות ״פותחים עיניים״ כאילו אנחנו גונבות משהו ממישהו.
 

spirt20

New member
טיפולי פוריות הינם בעיה רפואית

מצילה חיים לכל דבר.. נוזל בחצוצרה או חסימה נוצר מדלקת- בעיה רפואית. פוליציסטיות- בעיה רפואית. קרישיות- בעיה רפואית. אנדומטריוזיס- בעיה רפואית. בעיות זרע למינהן- בעיה רפואית.... ואגב יש מחקרים שמורים שמטופלות פוריות נמצאות ביגון וחרדה יותר מחולי סרטן. ה' נתן פתרונות רפואיים כדי להציל את הנשמה שלנו וזאת זכותנו הבסיסית כמשלמות מיסים
 
כל מחלקה, גם בביח, צריכה להציג ריווחיות

הרי אם לא תבואי עם טופס 17 ו/או תעבירי כרטיס במקרה שלא הספקת לארגן טופס, לא יקבלו אותך.
פרופ משיח, אמר משהו מזעזע, "איך אין שום מחלקה שמפרסמת מה מידת ההצלחה והכשלון שלה בארץ?"
התוכנית הזו עיקרה, ובתקווה שתזעזע, לצעוק חזק שהמחלקות , למרות ההצלחה הכלכלית שלהם, לא משדרגות מכשור ובדיקות.. בעייני, שם המוקש שעליו צריך להילחם.
הם תקועים עם פרוטוקולים ממוחזרים. אין ממש למידה מסבב לסבב.. הכל ירייה באפלה וואלה, יש הסטוריה של יותר מ 30 שנים ל IVF, איך אין תהליכי למידה?
 

ginger lemon

New member
מסכימה איתך בכללי

בעיקר על הצורך בחיזוק הפעולה ביחידות הציבוריות.

מצד שני, יש לי תהייה מה היה קורה אם ליחידה היה תקציב קבוע, שאינו תלוי במספר הניסיונות, הכשלונות או ההצלחות..
יש לדעתי בעיה גדולה בלתגמל על ניסיונות, וזה לא רק בפוריות אלא בכל מערכת הבריאות. (למשל, גם בתחום שגרתי בהרבה כמו למשל רפואת שיניים, נעשים טיפולים רבים שאין בהם צורך כי יש תגמול על כל סתימה, וכל סתימה קטנה בצילום שיניים היא סיבה לקדוח שן, אפילו שרוב הסיכויים שעם ביקורת ומעקב לא תתפתח עששת או חור שבאמת כואב ומטריד).

יש בעיות נוספות של היעדר מקצועיות. הרשו לי לפנטז, למה ביחידת פוריות והפריות אין רופא נשים שעושה גם צילום רחם והיסטרו, מומחה לאנדומטריוזיס ומומחה לקרישיות והריון בסיכון? שלא נזכיר כיר' שד, אנדוקרינולוג, תזונאי, פסיכולוג וטיפולי תמיכה שונים.. אף אחד לא מדבר על זה אבל הגישה של רוב המרפאות בארץ היא גישה מאוד צרה. יש פנס אחד ומחפשים תחתיו. אני מאוד מעריכה את היחידה שאני מטופלת בה ובכל זאת חושבת שיש בעייתיות גדולה להסתכל רק על הרחם של האשה. בכל פעם שהייתה לי בעיה נוספת מעבר לפוריות, אפילו בעיה שקשורה לתחום של רפואת נשים, התשובה היתה די שטחית. מעבר לבדיקות שעושים פעם בשנה, כלל לא שואלים או מתעניינים בבריאות האשה וזו לדעתי טעות..

מצד שני, לא יכולה להגיד שהזדהיתי עם תחושות ההטעייה או הכעס על רופאים.. כל הסיכונים והסיכויים הוסברו לנו שחור על גבי לבן מבלי ליפות את המציאות וכולם כתובים בטפסי הסכמה לטיפול. הכול הוצג באופן בהיר וברור. באותה מידה, ברור שכל אחת מאמינה שתנצח את הסטטיסטיקה.. ולצערנו זו לא המציאות. ועדיין, הכתבה הוציאה אותי מהשאננות.. אולי זה לא כל כך רע.
 

אמבי

New member
אני עברתי מעבדה, לאחר שחברה שמבינה המליצה לי זאת. היה שינוי

אך במקביל גם התחלתי דיקור והחלפתי לבר חוה, אז קשה לדעת למה לייחס את השינוי (אני חושבת שבעיקר לבר חוה, אבל מה אני יודעת...)
 
רק משהו לגבי ראש מחלקה בציבורי, שלדעתך לא יכול לנהל קליניקה

פרטית.
אם הדבר הזה היה קורה, היית מקבלת ראשי מחלקה בציבורי שרמתם נמוכה הרבה יותר מהקיים.
אחרי הכל, לא תוכלי לדרוש מרופא לוותר על מקור הכנסה כמו קליניקה פרטית, רק בגלל שעקב רמתו הגבוהה אנחנו רוצים שהוא ינהל מחלקה.
יוצא שתקבלי כמנהל מחלקה את מי שאין לו סיכוי להצליח בפרטי כי מטופלים לא מעוניינים בו. לא ממש כדאי.
 

hatalya

New member
את צודקת, אבל אותי זה מעצבן

הייתי רוצה שאם מישהו קיבל מהמדינה את הכבוד לעמוד בראש מחלקה,
הוא צריך להשקיע את כל מרצו וזמנו להפוך את המחלקה למחלקה טובה יותר,
להיות זמין כל הזמן לכל הצוות ולכל המטופלים.
כמו שמפקד טייסת חייב לדאוג לטייסת שלו ולא לעבוד כטייס בחברה פרטית, למרות ששם יעשה הרבה כסף.
אני יודעת שזה אידיאליסטי מידי, אבל אותי זה מעצבן שראש מחלקה ממהר ב14 בצהריים ללכת לעשות לביתו..
 
ממש לא נכון.

מעניין מה היית אומרת אם גם הבוסים שלך היו רוצים שתהיי זמינה כל הזמן, תשקיעי את כל מרצך וזמנך ותסתפקי בכבוד בלי לרצות כסף.
למה שלא יעשה לביתו? הוא אמור להיות חסר חיים?
את יודעת כמה שנים הוא קרע את התחת בתורנויות של 26 שעות במשכורת רעב, אחרי שנים של לימודים? מתישהו לעת זקנה מגיע לו גם לחיות.
(את בעצם רוצה שבמקום לעשות לביתו יעשה לביתם של אחרים. זה לא אידיאליסטי אלא אגואיסטי.)
 

ginger lemon

New member
אפשר להבין את הרציונל

ולדבר על ניגוד עניינים.

בדיוק כמו שח"כ או שר או מנהל חברה ציבורית לא יכולים לכהן במקביל כמנכ"ל חברה פרטית או בדירקטריון של חברה כזו.

יש מנהלי מחלקות שמקבלים כ50,000 ש"ח נטו. תגמול בהחלט ראוי (לדעתי גם חצי מזה ראוי). זה לא סכום מועט ויש מספיק רופאי פריון מוכשרים שיכולים לכהן בתפקידים הללו, תפקידים שהם גם ככה תקנים מצומצמים בקצה הפירמדה, אז הטענה שמוכשרים יילכו לפרטי ולא יהיו רופאים טובים בציבורי היא טענה לא מבוססת.

נכון שאף מנהל מחלקה לא יציע מפורשות למטופלת בציבורי לעבור לקליניקה הפרטית שלו ששם יש לו תנאים ומכשור יותר טובים, אך הוא/היא בהחלט ידאגו לפרסם את עצמם ואת פועלם הפרטי בדרך כלשהי (פורומים שונים, עיתונות, אתרי אינטרנט), ושם ידאגו לתאר את יתרונות הקליניקה הפרטית. בקורות חיים ובמידע המקצועי וודאי שיכתבו "מנהל מחלקת... בבית חולים ...". הטייטל הציבורי עוזר להם למשוך לקוחות לפרטי- וכל שהפער בין הציבורי לפרטי גדל, והציבורי נותר מאחור כשהמגזר הפרטי מתקדם- נוצר ניגוד עניינים מוחלט שרק ממשיך להעמיק.
בקיצוניות, כמו שמנהל מקרקעי ישראל יהיה תוך כדי גם מנהל של חברה קבלנית. אדריכל העיר רצה להתפטר ולעבוד אצל ענבל אור, אפילו על זה הרמנו גבה..

יש דברים שלא עובדים יחד טוב. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.. יש פה אנשים שנהנים מ2 עוגות ומשאירים אחרים רעבים. זו לפחות דעתי וגם דעה של רבים שמתנגדים להפרטת הרפואה הציבורית.

אפשר גם להסתכל על מנהל מחלקה קודם כל כעל אדם שנושא תפקיד ניהולי בשירות המדינה, ורק אחר כך לדבר על זכות הפרט של הרופא לעסוק במקצועו באופן פרטי, לא משהו שברור מאליו כשמדובר במקצוע עם רישוי משרד הבריאות וחברות באיגודים מקצועיים.
אפשר לדבר גם על לימודי הרפואה המסופסדים פר תלמיד בעשרות אלפי שקלים יותר ממקצועות אחרים ועל ההגיון להחזיר את ההשקעה למערכת.
אני מעריכה את ההשקעה הנדרשת בלימודי רפואה, אך במקביל יש רופאים שמחזיקים את המערכת בביצים ומרוויחים יותר מכל עובד אחר בבית חולים, תחת איום לברוח לחו"ל או לקליניקה פרטית.. כמו מי שכתבה לפניי, אני כנראה אידידאליסטית תמימה שאני מוצאת את הדבר הזה לא ראוי. לפחות שבזמן שמנהלים מחלקה פרטית, שיהיו בה ומחוייבים רק אליה.
הקליניקה הפרטית יכולה לחכות בצד כמה שנים.
 
למעלה