פורום מעניין, ברכות.

[aetzbar]

זה ברור ש 18 36 18 היא שלשה סופית

המזינה את עצמה, אבל בשלל הסברים כלל לא ברור מדוע יש הכרח להגיע לשלשה הזאת. אפשר ליצור משחק כזה המגיע ( לקבוצה של שלשות החוזרת על עצמה) וגם כאן דרוש הסבר. האפקט המחזורי קיים ומבחינים בו בקלות, אבל חסר הסבר משכנע לקיומו ההכרחי של האפקט. א.עצבר

 

[מילטון גון]

הזדמנות אחרונה

בתהליך שלך מגיעים מהר מאד למספר דו ספרתי (כי סכום הספרות של מספר רב ספרתי תמיד קטן ממנו בהרבה). כיוון שמספר הדו ספרתיים המתחלקים ב-9 סופי ואף קטן מאד, מספר הערכים שניתן לקבל מצומצם. מעבר קצר על האפשרויות מגלה שהשלשה היחידה שנתקעת בעצמה היא 18 36 18 (אני מניח, אפילו לא טרחתי לבדוק), ולכן תמיד מגיעים אליה. השאלה למה זה המספר היחיד שחוזר על עצמו ולא אף אחד אחר חסרת משמעות, בדיוק כמו השאלה למה חבורה בגודל 60 היא החבורה הקטנה ביותר שאינה פשוטה. יתכן שיש הסבר לתופעה, אבל בהחלט לא חייב להיות אחד כזה. בכל מקרה, מדובר על קומבינטוריקה ותורת המספרים ברמה הבסיסית ביותר, ולא נעים לי לומר - אבל אם זה מה שאתה מציג בתור הישיגיך המרשימים ביותר, לא כדאי שתשב בציפייה מתוחה לטלפון מהחוקר שיתרשם מממצאיך.

 

[aetzbar]

הצגתי עובדה וחיפשתי הסבר,

וקיבלתי הסבר האומר....זוהי עובדה ייחסת לעובדה שהצגתי חשיבות רבה ומוגזמת - טעית בכך. אני צופה בבטחון מלא ,( וללא ציפיה מתוחה ) שניסוי עצבר ייערך בבוא יומו ודרך אגב.. יש לי בטחון מלא בתוצאות הניסוי שהצגתי, ואף הבעתי זאת בגלוי. האם לך יש ביטחון מלא בכשלונו ? האם תביע זאת בגלוי בפורום זה ? א.עצבר

 

[מילטון גון]

אני לאיודע למה אתה קורא בטחון מלא

אבל אני מוכן לשים הרבה מאד כסף על ההימור שהוא יכשל.

 

[aetzbar]

כל הכבוד על גילוי הלב, והניסוי ידבר

בהמשך אשמח לשמוע את דעתך על חידוש שיופיע במערכות תנועה ביקום, א.עצבר

 

[aetzbar]

המרחק הקוסמי

נתון חדש לחלוטין, המופיע בכל מערכת תנועה טבעית ביקום. א.עצבר

 

[מילטון גון]

איבדת אותי בפסקה הראשונה

כשכתבת ש-T יהיה תלוי רק במאסת הכוכב ושכחת את התלות ברדיוס שלו, וחשבת שהכוח פרופורציוני לריבוע המרחק ממרכז הכדור (כמו במטוטלת), בעוד הוא מצוי ביחס ישיר למרחק. אני לא יכול להיות יותר עדין, אתה חייב ללמוד פיזיקה.

 

[aetzbar]

אני מתעלם ממושג הכוח הניוטוני, ומסתפק בתיאור

הממשי הנתפס בחושים. מרפים מתפוז והוא נופל ארצה בתנועה מואצת, כאשר הוא יוצא לדרכו ממצב מנוחה. (כמו מקצה משרעת של מטוטלת) תיאור התחלתי זה מחייב תאוצה אינסופית, והיא תלך ותפחת ותגיע לאפס במרכז המשרעת. זהו תיאור של תנועה הרמונית, שזמן המחזור שלה כלל לא תלוי באורך המשרעת. כבר ברור לנו שהתיאור המוחשי של הניסוי הזה, מתרחש בתחום זעיר על קצה משרעת, אבל ממנו ניתן ללמוד על זמן מחזור קבוע. המאמר שהצגתי מבוסס על הבחנה זו. יש לייחס לכל כוכב זמן מחזור אופייני לו, שיתאים לניסוי דמיוני כמו שגלילי ערך. את זמן המחזור של כוכב אני מקשר למספר קפלר של כוכב (שמחליף את מסת הכוכב) קשר זה מגלה קבוע קוסמי. א.עצבר.

 

[aetzbar]

המושג "מרחק קוסמי" הוא תנאי ליצירת מקפות.

איך נבדיל בין מקפת הארץ למקפת השמש ? במקפת הארץ, הארץ היא כוכב מרכזי וסביבה נע הירח ומקיפים מלאכותיים במקפת השמש, השמש היא כוכב מרכזי וסביבה נעים מקיפים , נוגה, ארץ צדק וכו חוקי התנועה זהים בכל המקפות ואת זאת גילה קפלר. ומה מבדיל בין המקפות? נבחר מרחק סתמי ממרכזן, ונגלה בו מהירות היקפית ייחודית לכל מקפת מצב זה לא יכול להתקיים ללא המרחק הקוסמי במרחק הקוסמי נגלה מהירות היקפית ייחודית לכל מקפת, וזמן היקף ייחודי = לזמן המחזור של הכוכב המרכזי. זהו נתון טבעי וכך יש לקבלו. א.עצבר

 

[מילטון גון]

ואני מתעלם מההמצאות שלך

ומתמקד במה שהוכח על ידי ניסויים.

 

[aetzbar]

איזה ניסויים ערך ניוטון ?

ניוטון הסתמך על ניסויי גלילי ותצפיות קפלר, וגם המרחק הקוסמי נובע מניסויי גלילי ותצפיות קפלר. א.עצבר

 

[רוקד עם שבלולים]

לא מעט ניסויים, האמת.

אתה טועה בהמון עובדות בסיסיות, אז לא מפתיע אותי שגם בהיסטוריה אתה מפקשש בגדול. אולי תקרא קצת?

 

[aetzbar]

אתה מתכוון לניסויי אופטיקה, או ניסוי הדלי

האם ניוטון ערך ניסוי שיקבע שהנפילה החופשית מתרחשת בתאוצה קבועה ? האם ניוטון ערך ניסוי שיאשר את הנוסחה המפורסמת שלו הכוללת שתי מסות ומרחק בין מרכזיהן ? האם ניוטון ערך ניסוי המאשר כי כוח קבוע גורם לתאוצה קבועה ? תענה אתה... הרי קראת הרבה והינך מתמצא בהיסטוריה של המדעים א.עצבר

 

[רוקד עם שבלולים]

יש הבדלים בינך ובין ניוטון:

1) ניוטון כבר היה מדען מפורסם ובעל הישגים ממשיים כשניגש לפתרון המשוואות במכניקה. 2) ניוטון ביצע ניסויים בעצמו ולא רק נתן לאחרים לעשות אותם. 3) ניוטון ידע חשבון די טוב. 4) ניוטון פתר בעיה קיימת, ולא יצר בעיה חדשה ללא צורך. ניוטון אכן לא ערך ניסויים במכניקה - אבל הוא לא היה צריך, כי התיאוריה שלו הסבירה תצפיות שאחרים עשו. אצלך זה בדיור להיפך: אתה רוצה שאנשים יעשו תצפיות כדי לאשש תיאוריה שהמצאת על סמך "אינטואיציה". ההבדל בין המצאת תיאוריה שנשענת על עובדות קיימות, ובין המצאת תיאוריה שמתעלמת מעובדות קיימות, מסכמת היטב את ההבדל העיקרי בינך ובין ניוטון. אבל לא הכל שחור. יש גם מן המשותף בינך ובין ניוטון: ניוטון היה ידוע כטרחן אובססיבי, ובחייו המאוחרים - אקסצטנרי מאד. תתנחם בזה שלפחות זה מחבר ביניכם.

 

[aetzbar]

המושג " מרחק קוסמי" לא קיים בהשקפה הניוטונית

 

[רוקד עם שבלולים]

אז מה?

 

[aetzbar]

בלי המושג "מרחק קוסמי" אי אפשר להסביר את

קיומה של מקפת השמש או מקפת הארץ או מקפת צדק וכן הלאה הרי מקפת השמש היא השמש ככוכב מרכזי, וכל נתוני התנועה סביבה קבועים מראש אם השמש תתואר כמסה נקודתית, הרי לכל מרחק מנקודה זו, עד לאין סוף , יתאים זמן הקפה ההולך וגדל עם המרחק. אותו תיאור בדיוק יחול על כל מקפת ביקום. ואם זה המצב... איך נבדיל בין המקפות ? על פי המרחק הקוסמי , אבל מרחק קוסמי זה כלל לא קיים בהשקפת ניוטון המרחק הקוסמי הוא נתון טבעי בראשיתי, שיש להכיר בקיומו א.עצבר

 

[רוקד עם שבלולים]

אני מבין שקפצנו עכשיו מדיבורים על היסטוריה

לדיון במכניקה ניוטונית. אוקיי, שיהיה. אני לא יודע מה פירוש המושג "מרחק קוסמי" ובמה הוא שונה מסתם מרחק., אבל אני בטוח שאני תיכף אשמע. בכל מקרה, תזכור שתיאוריה מדעית היא עניין קצת יותר מורכב מסתם להמציא מילים מגניבות.

 

[aetzbar]

המאמר "המרחק הקוסמי" נמצא כבר בשרשור

 

[רוקד עם שבלולים]

זה לא עושה אותו ליותר מובן.