מיקוח
מבחינת ישראל- ההצעה להכניס כוח בינלאומי חמוש שייצור חיץ אנטי-חיזבאללאי בדרום לבנון הוא כבר ניצחון גדול כי הנה ופתאום, 12 שנים אחרי שנחתם, מחליטות אומות העולם ליישם בעצמן את החלטה 1559 מבלי להסתמך על כוחה הדל של ממשלת לבנון, ומבלי לבוא בדרישות מיוחדות לישראל. אבל כפי שאנחנו כבר למדים מניסיון העבר(ההבטחה על שמירת מיצרי טיראן, יוניבלופיל) בשביל שהבטחה בינלאומית באמת תהיה שווה משהו לישראל צריך להתמקח עליה כדי שתהיה אפקטיבית וזה מה שכרגע קורה- בלייר מציע הצעה, ישראל תשיב בהצעה משלה- תובענית הרבה יותר, ולבסוף הפשרה תימצא באמצע. הימין הישראלי כמובן צועק "מה פתאום!" "אנחנו רוצים לעשות את העבודה הזו בעצמנו!" אבל נדמה שעמיר פרץ כבר רומז על עניין בהצעה כשהוא מציין את זה שהוא לא מעוניין בהכנסת כוחות צה"ל ללבנון, אבל ליצור 'איזור חיץ' וזו קריצה גדולה מאוד לבלייר שאומרת "תעלה, תעלה את המחיר." זהו ניצחון ישראלי גדול מאוד אם יהיו אלה האירופאים שישקעו בבוץ הלבנוני במקום צה"ל ושהם אלה יעזרו לממשל הלבנוני לפעול נגד חיזבאללה, לא רק שהדבר יועיל לישראל, הוא גם יעיל לממשלה הלבנונית שלא רוצה להצטייר כמשת"פית של ישראל.
