משל לעניין הזה :
נניח ואני חייזר שהגיע מהמאדים , ואני עומד ליד צומת עם רמזור.
ואני רואה שוטר עוצר מכוניות.
אני רואה שוטר עוצר מכונית שחורה , ואני מסיק מכך כי השוטר עוצר את כל המכוניות שעוברות ברמזור.
אך אחר כך אני רואה שהוא נותן להרבה מכוניות אחרות לעבור.
אז אני מסיק מכך כי השוטר עוצר את כל המכוניות השחורות.
ואני ממשיך להסתכל ואני רואה שהשוטר עוצר גם מכונית אדומה ולבנה וירוקה - ואני מבין שזה לא הכלל שהשוטר עובד על פיו.
ואז אני שם לב כי כל המכוניות שהשוטר עוצר , עברו ברמזור אדום.
ואני מסיק מכך כי השוטר עוצר כל מכונית שעוברת ברמזור אדום.
יתכן עדיין שאני טועה , אבל אני ממשיך לצפות , ואני רואה שהשוטר עצר מכוניות נוספות שעברו ברמזור אדום ונותן לשאר לעבור.
כלומר חזיתי מראש כיצד השוטר יתנהג.
זה מחזק את התיאוריה שלי.
אז אולי אני טועה , אבל קיימת סבירות גבוהה כי זה הכלל שהשוטר עובד על פיו. זה בוודאי יותר נכון משני ההסברים הראשונים.
(רק שפתאום אני רואה אמבולנס שנוסע ברמזור אדום , ואני רואה שהשוטר לא עוצר אותו.
ואני מבין שיש עדיין מה לשפר
)
אך אם אשאל את עצמי :
מי כתב את הכלל ש"צריך לעצור מכוניות שעוברות ברמזור אדום ?"
ככל הנראה , הכלל הזה בכלל לא נכתב במישור של הכביש ובמישור של השוטר.
אומנם השוטר מציית לו , אך כנראה שאין לו לבדו את הכח לעצור אנשים רבים כל כך אם היתה זו רק החלטתו השרירותית.
מן הסתם הכלל הזה נכתב במקום שונה לחלוטין - בכנסת ובבתי המשפט , ולכן כל כך הרבה אנשים מצייתים לו ומצייתים לשוטר.
לזה אני מתכווין כשאני מדבר על "המישור המופשט".
המישור שלנו הוא כמו מישור הכביש והשוטר.
אך באמצעות השפה והניסוח אנחנו מקבלים הצצה למישור אחר שהוא הקובע את הכללים על פיהם יתנהג השוטר.
ולכן אינני יכול להגיד "עליונות המעשים על המילים"
השוטר אומנם עושה מעשים , אך מי שקובע מה יהיו המעשים , אלו המילים.
רק צריך למצוא את המילים הנכונות , שבאמת נאמרו שם במישור ההוא.