יועצת, מחנכת, וואטאבר. מישהו! המצב כפי שתיארת כבר ממש חמור. אני יודעת שחברה שלי היתה במצב כזה ניסינו לאט לאט להרגיל אותה לרעיון ללכת לפסיכולוג. בסוף היא יצאה מזה לבד.. אבל עדיין. אתן צריכות איכשהו להבהיר ולהעביר לה שהיא לא שמנה ושזה הכל בראש שלה. כאילו ממש שהיא תקלוט. ושהיא תבין שאתן לא "עובדות" עליה או וואטאבר.
אותה שהיא דפוקה ושהכל בראש שלה ושהיא חייבת לאכול משהו ושהיא כבר יותר מדי רזה . ואין לה כבר מחזור איזה חצי שנה מאז שהיא התחילה את ה"דייטה" ואכלה רק סלטים ודברים כאלה ואמא שלה שלחה אותה אז לפסיכולוגית שגם נתנה לה מרשמים של מה צריך לאכול והיא פשוט התעלמה מזה! ואמא שלה כנראה לא יודעת כבר מה לעשות איתה אז היא מתעלמת . אנחנו(החברות שלה) כל הזמן אומרות "כן נילך לאמא שלה וזה..." אבל לאף אחת אין את האומץ. ואני כתבתי את זה בפורום כי אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.... אני חושבת שהרעיון ללכת ליועצת יעזור רק בעניין של לספר לאמא שלה אני לא יודעת אם באמת נצליך ככה להוציא אותה מזה. והקטע שיש לה קטעים שהיא ממש מפחדת מעצמה למשל היה איזה יום אחד שהיא התעלפה אחרי ששבוע היא לא הכניסה שום דבר לפה חוץ משתייה ואז אמא של חברה שלה(שהיא הייתה אצלה) דחפה לה טוסט יבש והיא הקיאה אותו ואז היא ניסתה לאכול דני והיא הקיאה אותו. הגוף שלה כבר לא מעכל אוכל והיא חייבת אישפוז ואמרנו לה את זה. והיא אז עוד הסכימה איתנו ואמרה שהיא יודעת וזה ועכשיו היא כאילו מתעלמת מכל מה שקורה לה והיא יודעת שזה מסוכן ואני אומרת לה כל הזמן שהיא עוד תמות מזה אם היא לא תפסיק עכשיו..... מצב ממש מסובך...
פתאום לכולן יש בעיות עם החברות, בנות, אני אומרת, לכו על הבנים! הם לא עושים בעיות ולא צומי ולא שטויות כאלה!!! בנות הן סתם רכלניות וקנאיות ומגעילות...הבעיה היחידה שיש עם בנים זה שהם חרמנים! וזאת גם לא בעיה לפעמים
בקיצור, לכולכן, תאמינו לי זה עובר...מתישהו כל המפונקות\מגעילות\פרינססות\צומי האלה תופסות את עצמן בידיים! או שהן פשוט נהיות שרמוטות ולאפחד לא אכפת מהן
תדברי עם ההורים שלה ועם היא מתעלמת ויש לם יועצת טובה [לא פוסטמה שמחייכת אומרת זה לא עיניינכן ולוקחת אותה לשיחות חסרות משמעות] תפני אליה ותנסי לחפש כול מיני קווים חמים להפרעות אכילה [נו כי רוב הסיכויים שיש לה הפרעת אכילה] והם יגידו לך מה לעשות! ותשאלי אותה אם היא מקבלת מחזור. כי אם היא לא מקבלת מחזור זה בהחלט הפרעת אכילה ותעשי עם זה משהו כי בהפרעות אכילה מגיעים לשלב שאי אפשר לעשות כלום ומחכים למוות. זהו. אני מקווה שעזרתי אבל באמת תעשי את זה זה יכול להיות מאוד מסוכן! בייחוד שהיא התעלפה וכול זה. בע. אני שונאת הפרעות אכילה.
הם אמרו לנו שהם לא יכולים לעזור לנו כי אנחנו לא ההורים וזה לא חוקי. שאמרנו שאי אפשר לספר להורים הם אמרו שהם לא יכולים לעזור לנו... ככה שלא... זה לא מה שיעזור. וקו ייעוץ אחד שאשכרה הסכים לענות לנו אמר שצריך להסיח את דעתה.. לצאת, לבלות ובקיצ', להיות חברים טובים בשבילה. כאילו שלא ידענו את זה. X__X;
כואב לי עליה.. אוף. אל תשבו ככה בחיבוק ידיים זה חיים של בן אדם, תעשו משו! ~לא באה אליכן בטענות חס וחלילה~ מה עם אבא שלה? אחים, אחיות? דודים/דודות והילדים שלהם שגרים באזור שלכם ולומדים בבית הספר שלך? נכון שזה מביך לבוא ולהגיד:לאחיינית שלך יש הפרעות אכילה וההורים מתעלמים אבל לפעמים לא נעים אבל זה עוזר..
במצב כמו שתיארת עכשיו.. צריך לקחת כבר לטיפול אצל רופא.. והיא 99.9% לא תסכים ללכת לרופא... אזזזז~ יש מישהו חוץ מהאמא בחיים שלה שהוא מבוגר אחראי? כי אם כן תאיימי עליה שאם היא לא אוכלת, (ורואים שהיא אוכלת ולא מקיאה) אומרים לבן אדם הזה. ובאמת מספרים לו!! תביאו לה אוכל מהבית בשבילה.. אבל לא דברים משמינים.. דברים קלים... שלא יגררו אותה להקאה. הייתה לי חברה שהייתה במצב כזה לפני שנה וחצי. אני ספציפית לא הייתי חברה שלה אז, אבל אני יודעת שזה מה שעשו איתה. ועזרו לה. בשנה שעברה היא התחילה להדרדר לזה שובפעם.. וכל מה שיכולנו לעשות זה להיות שם בשבילה, לתמוך בה, להראות שאכפת לנו, ולהכניס לה לראש שזה בעיה פסיכולוגית ושהיא לא שמנה. שהיא הבינה את זה זה כרך בהרבה סבל ובכי... אבל זה נגמר. ועכשיו טפו טפו טפו זה לא מעסיק אותה יותר.