לא יודע בדיוק למה אתה מתכוון, אך לא רואה צורך בפרשנויות בעניין הזה. הדברים כתובים בצורה ברורה לחלוטין.הוא לא רצה שנעשה הפוך, הוא רצה שנעשה בדרך מוסרית.
בהחלט ובוודאי.כתוב "ובחרת בחיים". אלוהים רוצה בטוב ובחיים, לא ברע ובמוות.
בהחלט חשוב.הכי חשוב שאנשים יהיו טובים זה לזה.
לא, זה לא. זאת הדרך של הסנהדרין (או בתי הדין) להימנע מהצורך להטיל עונש מוות על אף ההלכה בעניין. אבל "סליחה מאלוקים" זה משהו שאך ורק האלוקים עצמו יכול להעניק. שלא כמו בנצרות, זה לא משהו שנתון לסמכות בני האדם. כל בני האדם.הסנהדרין לימד זכויות על העבריינים, ואם עשו מעשים טובים בחייהם לא המית אותם. זה כמו סליחה מאלוהים.
על-פי המסורת היהודית יש. אכן בני אדם רוצים ליהנות מהחיים, אבל זה לא עיקר החיים. לא לשם כך שמו אותנו כאן על-פני כדור הארץ.אין לדעת אם יש עולם הבא, ואנשים רוצים ליהנות מהחיים בעולם הזה.
אולי. אבל זאת היהדותאם אדם צריך לפחד שיהרגו אותו כי הפר מצווה באופן שלא מזיק לאיש, זו הפרה חמורה של חופש האדם.
שוב אתה מלבלב עם ה'אלוקים' הנוצרי.אלוהים רוצה שיהיה לו טוב
אבל אתה 'גונב' השראה (או מושפע) מהדרך בה הנצרות מציגה את האלוקים. זה ניכר בכל דבריך בעניין.אני מכיר רק באלוהי היהדות
שייטענו. אני מספיק יציב באמונתי כדי שזה לא יפריע לי (ואף לא יעניין אותי במיוחד), ככל שהם אכן טוענים כך ולא בטוח שזה לגמרי מדויק.אבל הנוצרים טוענים בטעות שיש להם אלוהים משלהם.
על-פי המסורת אם כל העם היהודי ישמור שתי שבתות, הגאולה תוקדם ותבוא לאלתר.כיום מתחשבים יותר בחופש האדם ולכן עוסקים יותר בחינוך חיובי לערכי מסורת ופחות ממיתים אנשים שזה מעשה אכזרי ולא מוסרי. כשכולם שמרו שבת, אם מישהו הפר בפרהסיה זה פגע קשה בקהילה. אפשר להבין שנתנו עונשים קשים כי אז כולם שמרו מצוות ושבת כדי לשמור על האחדות הרוחנית של העם וכדי שלא יתבולל וגם כדי שלא יפגעו בקהילה, אבל לאדם צריך לתת גם חופש להחליט בעצמו איך נכון לו להתנהג. כתוב בתורה על סליחה מאלוהים, שהאל "רחום וחנון וזוכר בריתו".
יש לאדם את החופש הזה שדרשת. אבל חופש אינו שווה ערך לפטור מחובות. אלו שני דברים שונים לחלוטין.